פסיכולינגוויסטיקה

Report
‫הבנת שפה בשתי מחציות המוח‬
‫אורנה פלג‬
‫התוכנית ללימודים קוגניטיביים של השפה ושימושיה‬
‫על מה נדבר‬
‫• מבנה המוח ‪ -‬סימטריה וא‪-‬סימטריה‬
‫• אסימטריה תפקודית‪:‬‬
‫– עדויות ראשונות (המאה ה‪:)19-‬‬
‫המערכת הלשונית ממוקמת בצד שמאל של המוח‬
‫– ממצאים מאוחרים יותר (החל משנות ה‪ 60-‬של המאה ה‪:)20-‬‬
‫שתי ההמיספרות מבינות שפה‪ ,‬אך עושות זאת באופן שונה‬
‫• הסברים תיאורטיים‬
‫המוח האנושי כולל את המוח הקדמי המורכב‬
‫משתי מחציות (המיספרות)‬
‫המוח הקדמי‬
‫גזע המוח‬
‫מוחון‬
‫המיספרות המוח‬
‫המיספרה‬
‫ימנית‬
‫המיספרה‬
‫שמאלית‬
‫שתי ההמיספרות מחוברות על ידי כפיס המוח‬
‫‪corpus callosum‬‬
‫‪corpus callosum‬‬
‫רצועה רחבה של רקמה עצבית המחברת את שתי ההמיספרות ומכילה‬
‫יותר מ‪ 250-‬מיליון סיבי עצב‬
‫המוחל‪ 4 -‬אונות‬
‫מחולקת‬
‫המיספרה‬
‫כל‬
‫אונות‬
‫‪Frontal‬‬
‫מצחית‬
‫‪Parietal‬‬
‫קודקודית‬
‫החריץ הצידי‬
‫‪Occipital‬‬
‫עורפית‬
‫‪Temporal‬‬
‫רקתית‬
‫הקורטקס‬
‫הסומטי‪-‬‬
‫סנסורי‬
‫הראשוני‬
‫הקורטקס‬
‫המוטורי‬
‫הראשוני‬
‫קורטקס‬
‫הראיה‬
‫הראשוני‬
‫קורטקס‬
‫השמיעה‬
‫הראשוני‬
‫כל המיספרה מקבלת מידע חושי מהצד הנגדי של הגוף‬
‫וגם שולטת על התנועה המוטורית של הצד המנוגד‬
‫•‬
‫ההמיספרה הימנית מקבלת‬
‫מידע חושי מצד שמאל של‬
‫הגוף וגם שולטת בתנועות‬
‫בצד שמאל‪.‬‬
‫•‬
‫ההמיספרה השמאלית‬
‫מקבלת מידע מצד ימין של‬
‫הגוף ושולטת בתנועות בצד‬
‫ימין‪.‬‬
‫אסימטריה אנטומית‬
‫• קדמית ‪ -‬ימיו>שמאל‬
‫• עורפית ‪ -‬שמאל>ימין‬
‫קדמית‬
‫• החריץ הצדי‪:‬‬
‫עורפית‬
‫– ארוך ומאוזן יותר בצד‬
‫שמאל‪.‬‬
‫– קצר ומשוך כלפי מעלה‬
‫בימין‬
‫• הפלמנום טמפורלה‪:‬‬
‫גדול יותר בצד שמאל‬
‫אסימטריה תפקודית‬
‫• במאה ה‪ 19-‬הצטברו עדויות ראשוניות להבדלים תפקודיים‬
‫בין שתי ההמיספרות‬
‫• התגלה קשר בין ליקוי לשוני ופגיעה בהמיספרה השמאלית‬
‫המערכת הלשונית ממוקמת‬
‫בהמיספרה השמאלית‬
‫• ‪ - Marc Dax‬רופא צרפתי (מונפלייה)‬
‫• ‪ - 1836‬פגיעות בהמיספרה השמאלית (ולא בהמיספרה‬
‫הימנית) מובילות לליקוי שפתי (קושי בדיבור)‬
‫• נפטר שנה מאוחר יותר ב‪1837 -‬‬
‫• ממצאיו לא זכו לתפוצה משמעותית בקרב הקהילה‬
‫המדעית‬
‫‪Pierre Paul Broca‬‬
‫‪Pierre Paul‬‬
‫‪Broca‬‬
‫‪(French,‬‬
‫))‪1824-1880‬‬
‫)‪(1824-1880‬‬
‫ברוקה (‪)1861‬‬
‫פגש פציינט ש‪:‬‬
‫• לא דיבר (הברה אחת "טאן")‬
‫• הבנה תקינה‬
‫• בניתוח לאחר המוות‪:‬‬
‫פגיעה בשליש האחורי של הרכס‬
‫התחתון של האונה הפרונטלית‬
‫השמאלית‪.‬‬
‫)‪Karl Wernicke (German, 1848-1905‬‬
‫ורניקה (‪)1874‬‬
‫פגיעה בשליש האחורי של הרכס העליון‬
‫של האונה הטמפורלית השמאלית‪.‬‬
‫מובילה ל‪:‬‬
‫‪ ‬ליקוי בהבנת דיבור‬
‫‪ ‬דיבור שוטף אבל חסר משמעות‬
‫סוף המאה ה‪ :19-‬המערכת הלשונית‬
‫ממוקמת בהמיספרה השמאלית‬
‫דומיננטיות המיספריאלית‬
‫• שפה = מחשבה‬
‫• ההמיספרה השמאלית שולטת על התפקוד הלשוני‬
‫ולמעשה על התפקוד המנטלי כולו‬
‫• ההמיספרה הימנית נתפסה כ"גלגל רזרבי"‬
‫ניתוח מוח חצוי‬
Roger Sperry
(1913-1994)
‫מחקרי מוח חצוי‬
‫• מטלה‪ :‬נבדקים התבקשו לזהות (לשיים) חפצים‬
‫שהוסתרו מעיניהם‪ ,‬לאחר שמיששו אותם ביד אחת‬
‫בלבד‪.‬‬
‫• תוצאות‪ :‬הנבדקים הצליחו לשיים אובייקטים‬
‫שהורגשו ביד ימין‪ ,‬אבל לא הצליחו לשיים‬
‫אובייקטים שהורגשו ביד שמאל‪.‬‬
‫• הסבר?‬
‫מחקרי מוח חצוי‬
‫• מטלה‪ :‬נבדקים התבקשו להדגים מה ניתן לעשות עם‬
‫חפץ שהונח בידם השמאלית (עיפרון‪ ,‬סיגריה‪ ,‬כוס)‬
‫• תוצאות‪ :‬הנבדקים הצליחו‬
‫שתי מילים מוצגות בו זמנית – אחת להמיספרה השמאלית ואחת לימנית‬
‫הבנת שפה בצד ימין של המוח‪:‬‬
‫הבדלים המיספריאליים‬
‫המיספרה ימין מבודדת‪:‬‬
‫– רמה לקסיקלית טובה יחסית (קושי רב יותר בפעלים‬
‫בהשוואה לשמות עצם)‬
‫– רמה תחבירית נמוכה ‪ -‬מבינה משפטים פשוטים אבל‬
‫מתקשה בהבנת משפטים מורכבים‬
‫– מתקשה במטלות הדורשות עיבוד פונולוגי תת‪-‬לקסיקלי‬
‫(למשל‪ ,‬למצוא מילה מתחרזת)‬
‫מבחן וואדה –זיהוי מילים בשתי המיספרות המוח‬
‫‪Hickok et al., 2008‬‬
‫‪24‬‬
‫מחקרי הדמיה‬
‫• עיבוד שפה מעורר לא רק אזורי שפה קלאסיים בהמיספרה‬
‫השמאלית‪ ,‬אלא גם אזורים נוספים בצד שמאל‪ ,‬ואזורים‬
‫מקבילים בצד ימין‪.‬‬
‫• ככל שהגירוי הלשוני מורכב יותר‪ ,‬מופעלים אזורים רבים‬
‫יותר בשתי ההמיספרות‪.‬‬
‫• גירויים מסוימים (למשל‪ ,‬מטאפורות חדשות) מעוררים יותר‬
‫פעילות בהמיספרה הימנית בהשוואה להמיספרה השמאלית‬
‫פגועי צד ימין לעומת פגועי צד שמאל‬
‫• פגיעות בצד שמאל של המוח עשויות להוביל לבעיה בתפקוד‬
‫לשוני בסיסי (הפקה והבנה של מילים ומשפטים)‬
‫• פגיעות בצד ימין של המוח מובילות לקושי בשלבים גבוהים‬
‫יותר של עיבוד‪:‬‬
‫– הבנת השיח‬
‫– הבנת בקשות עקיפות‬
‫• יכולת לקשר בין דברים (היסקים)‬
‫• יכולת להשתמש בשפה באופן‬
‫– הבנת מטאפורות חדשות‬
‫גמיש בהתאם להקשר‬
‫– הבנת בדיחות‬
‫– הבנת אירוניה‬
‫‪The fine/coarse coding model‬‬
‫‪Beeman et al., 1994; Jung-Beeman, 2005‬‬
‫• ההמיספרות נבדלות בטווח המשמעויות שהן מעוררות‪:‬‬
‫• שמאל מעוררת טווח צר של משמעויות ‪ -‬רק משמעויות‬
‫הקשורות קשר חזק למילת המטרה ולהקשר שבו היא‬
‫מופיעה‪.‬‬
‫• המיספרה ימין מעוררת טווח רחב של משמעויות ‪ -‬גם‬
‫כאלה הקשורות רק באופן חלש למילת המטרה או‬
‫להקשר שבו היא מופיעה‬
‫‪27‬‬
‫הטרמה סמנטית‬
Collin & Loftus, 1975 - ‫מודל התפשטות האקטיבציה‬
Hot
Transport
Apple
Bus
Pear
Strawberry
Fire
Highway
Car
Truck
Sunset
FireTruck
Red
Ambulance
Orange
Yellow
Dawn
Violet
Green
Flower
Rose
Clouds
‫מודל התפשטות האקטיבציה‬
Collin & Loftus, 1975
Car
Hot
Transport
Apple
Bus
Pear
Strawberry
Fire
Highway
Car
Truck
Sunset
Firetruck
Red
Ambulance
Orange
Yellow
Dawn
Violet
Green
Flower
Rose
Clouds
‫‪The fine/coarse coding model‬‬
‫ההמיספרות נבדלות בטווח המשמעויות שהן מעוררות‪:‬‬
‫שמאל ‪ -‬טווח צר של משמעויות‬
‫ימין ‪ -‬טווח רחב של משמעויות‬
‫שמאל מתמחה בקשרים קרובים‬
‫‪foot – toes‬‬
‫ימין מתמחה בקשרים רחוקים‬
‫‪foot - cut‬‬
‫ימין חיונית ליצירת היסקים‪:‬‬
‫‪foot-glass-pain: cut‬‬
‫‪The “message blind” model‬‬
‫‪Faust et al., 1998‬‬
‫• ההמיספרות נבדלות ברמת העיבוד‪:‬‬
‫• שמאל‪ :‬תהליכים לקסיקליים ‪,‬תחביריים ופרגמטיים‬
‫מאפשרים את בניית משמעות המשפט‪.‬‬
‫• ימין‪ :‬תהליכים לקסיקליים בלבד‬
‫‪31‬‬
‫הסברים תיאורטיים‬
‫‪ ‬רמת המילה ‪ -‬תהליכי אקטיבציה סמנטית – ההמיספרות נבדלות בטווח‬
‫המשמעויות שהן מעוררות‪ .‬ימין מעוררת טווח רחב של משמעויות ולכן‬
‫מאפשרת שימוש גמיש יותר בשפה ‪Beeman 2005 -‬‬
‫‪ ‬רמת המשפט – שתי ההמיספרות מעוררות טווח רחב של משמעויות‪ ,‬אבל רק‬
‫לשמאל יש יכולת תחבירית המאפשרת‪ ,‬גם תהליכים ברמת המשפט (תהליכי‬
‫אינטגרציה ובחירה)‪ .‬שמאל מתמקדת במשמעויות מתאימות‪ .‬ימין משמרת‬
‫את כל המשמעויות ולכן מאפשרת שימוש גמיש יותר בשפה‬
‫‪Chiarello & Faust 1998; Gernsbacher & Faust 1996‬‬
‫‪ ‬תהליכי אקטיבציה‪ ,‬אינטגרציה ובחירה מתרחשים בשתי המיספרות המוח‪ ,‬אך‬
‫בקצב שונה‪ :‬בימין תהליכים ברמת המילה מתרחשים לפני תהליכים ברמת‬
‫המשפט‪ .‬בשמאל התהליכים מתרחשים במקביל‪ ,‬ולכן שמאל מתמקדת‬
‫במשמעויות צפויות‪ ,‬ואילו ימין מאפשרת גמישות מחשבתית רבה יותר‪.‬‬
‫‪Federmeier 2007‬‬
‫תודה!‬

similar documents