שילוב אופטימלי של דלקים תחליפיים מבוססי גז טבעי בתחבורה הגלגלית בישראל

Report
‫מפגש חוקרים במחקרי מדע"ר בנושא תחליפי נפט לתחבורה‬
‫‪30.9.2013‬‬
‫מציג‪ :‬דרור פרופר‪ ,‬כלכלן ראשי‪ ,‬דוד בועז ייזום ויעוץ עסקי בע"מ‬
‫** עבודה זו הוגשה למשרד להגנת הסביבה ותוצאותיה אינן מחייבת את המשרד‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרת העבודה‬
‫‪2‬‬
‫ממצאים ומסקנות‬
‫‪3‬‬
‫היבטים סביבתיים‬
‫‪4‬‬
‫המודל הכלכלי ותוצאותיו‬
‫‪5‬‬
‫בחינת התמהיל האופטימלי לתח"צ‬
‫‪6‬‬
‫סיכום‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרת העבודה‬
‫‪2‬‬
‫ממצאים ומסקנות‬
‫‪3‬‬
‫היבטים סביבתיים‬
‫‪4‬‬
‫המודל הכלכלי ותוצאותיו‬
‫‪5‬‬
‫בחינת התמהיל האופטימלי לתח"צ‬
‫‪6‬‬
‫סיכום‬
‫‪3‬‬
‫בחינת תמהיל הדלק האופטימלי למשק התחבורה הכבישית בישראל‪,‬‬
‫בחלופות תזקיקים על‪-‬בסיס גז טבעי ונפט‪ ,‬בדגש על היבטים סביבתיים‬
‫‪4‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרת העבודה‬
‫‪2‬‬
‫ממצאים ומסקנות‬
‫‪3‬‬
‫היבטים סביבתיים‬
‫‪4‬‬
‫המודל הכלכלי ותוצאותיו‬
‫‪5‬‬
‫בחינת התמהיל האופטימלי לתח"צ‬
‫‪6‬‬
‫סיכום‬
‫‪5‬‬
‫נבחנו ארבעה סוגי תזקיקים לשימוש בתחבורה ‪:‬‬
‫נפט‬
‫ייצור באמצעות בתי הזיקוק בנזין וסולר לשימושים‬
‫תחבורתיים‪.‬‬
‫‪GTL‬‬
‫(‪)Gas to Liquid‬‬
‫הנזלה באמצעות מפעל ‪ GTL‬של גז טבעי לתזקיק‬
‫‪ FT‬בנזין ו‪ FT -‬סולר (ביחס ‪.)65%/35%‬‬
‫שקילות אנרגטית‪ :‬תחליפים (כמעט מושלמים) לבנזין‬
‫וסולר‪.‬‬
‫מהווים גם תחליפים לבנזין וסולר מבחינת השימוש‪.‬‬
‫מתנול‬
‫הנזלה של גז טבעי למתנול באמצעות מתקן‬
‫יעודי‪.‬‬
‫שקילות אנרגטית‪ :‬ליטר מתנול שקול אנרגטית‬
‫לחצי ליטר בנזין‪.‬‬
‫בשל ערכו האנרגטי הנמוך‪ ,‬נהוג למהול את המתנול‬
‫עם בנזין‪.‬‬
‫‪)Compressed Natural Gas( CNG‬‬
‫בתחנות תדלוק מיועדות נדחס הגז הטבעי למאית‬
‫מנפחו‪.‬‬
‫תזקיק זה יחודי בכך שתהליך ה"זיקוק" מתבצע‬
‫בתחנות הדלק ובכלי הרכב‪.‬‬
‫בעבודה נבחן תזקיק ‪ M85‬המורכב מ‪ 85% -‬מתנול‬
‫ו‪ 15% -‬בנזין‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫השימוש בגז טבעי יחסוך למשק סכומים שונים עפ"י חלופות השימוש‪:‬‬
‫‪GTL‬‬
‫מתנול‬
‫(‪)Gas to Liquid‬‬
‫תשתית נדרשת למתן מענה לכל תצרוכת הסולר‬
‫וחצי מהבנזין ‪ :‬שלושה מפעלי ‪.GTL‬‬
‫תשתית נדרשת למתן מענה לכל תצרוכת הבנזין‪:‬‬
‫הקמת שמונה מתקני הפקת מתנול‪.‬‬
‫עלות השקעה‪ 36 :‬מיליארד שקלים‪.‬‬
‫עלות השקעה‪ 23 :‬מיליארד שקלים‪.‬‬
‫חיסכון למשק של ‪ 125‬מיליארד שקלים‬
‫חיסכון למשק של ‪ 79‬מיליארד שקלים‬
‫החיסכון הנובע משימוש בגז טבעי בתחבורה הציבורית‪:‬‬
‫‪CNG‬‬
‫‪GTL‬‬
‫(‪)Gas to Liquid‬‬
‫תשתית נדרשת למתן מענה לכלל התח"צ‪ :‬הקמת‬
‫‪ 760‬תחנות תדלוק ודחיסה והסבת צי האוטובוסים‬
‫תשתית נדרשת למתן מענה לכלל התח"צ‪ :‬הקמת‬
‫מפעל ‪( GTL‬בניצולת של ‪ 33%‬מהתפוקה שלו)‬
‫עלות השקעה‪ 10.8 :‬מיליארד שקלים‪.‬‬
‫עלות השקעה‪ 3 :‬מיליארד שקלים‪.‬‬
‫חיסכון למשק של ‪ 20‬מיליארד שקלים‬
‫* חיסכון מהוון בשיעור של ‪ 4%‬על‪-‬פני ‪ 30‬שנים במחירי ‪2013‬‬
‫חיסכון למשק של ‪ 16‬מיליארד שקלים‬
‫‪7‬‬
‫בתמהיל האופטימלי הגז הטבעי יחסוך למשק ‪ 169‬מיליארד שקלים‪:‬‬
‫שימוש מרבי ב‪.GTL -‬‬
‫השלמת צרכי משק התחבורה בבנזין באמצעות מתנול ‪.M85‬‬
‫ביסוס התחבורה הציבורית על ‪.CNG‬‬
‫תשתית נדרשת‪:‬‬
‫שתיים עד שלושה מפעלי ‪.GTL‬‬
‫ארבעה מפעלי מתנול ליצור ‪.M85‬‬
‫‪ 760‬תחנות דחיסה ותדלוק‪ ,‬שישמשו לטובת אספקת ‪ CNG‬לתחבורה ציבורית‪.‬‬
‫סך השקעה של ‪58‬‬
‫מיליארד שקלים‬
‫בית זיקוק קונבנציונאלי‪ ,‬שייזקק בנזין לטובת מהילת המתנול‪.‬‬
‫תרחיש אופטימי של חדירת כלי רכב חשמליים בסגמנט כלי רכב פרטיים‪ ,‬יפחית את היקפי השימוש בגז טבעי‪ ,‬יוריד‬
‫את הכדאיות של הקמת מפעלי מתנול‪ ,‬אך יותיר את המסקנה לפיה יש להקים בין שנים לשלושה מפעלי ‪.GTL‬‬
‫* חיסכון מהוון בשיעור של ‪ 4%‬על‪-‬פני ‪ 30‬שנים במחירי ‪2013‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרת העבודה‬
‫‪2‬‬
‫ממצאים ומסקנות‬
‫‪3‬‬
‫היבטים סביבתיים‬
‫‪4‬‬
‫המודל הכלכלי ותוצאותיו‬
‫‪5‬‬
‫בחינת התמהיל האופטימלי לתח"צ‬
‫‪6‬‬
‫סיכום‬
‫‪9‬‬
‫המודל הכלכלי התייחס לשני מקורות זיהום‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫הזיהום שיוצרים כלי הרכב (‪)TTW‬‬
‫‪2‬‬
‫הזיהום ממפעלי הזיקוק השונים (‪)WTT‬‬
‫‪10‬‬
‫התמקדות בפליטות גזי חממה ופליטות מקומיות‪:‬‬
‫עלות הפליטה (שקל‪/‬טון)‬
‫בתעשייה‬
‫בענף התחבורה‬
‫(שקל‪/‬טון)‬
‫(שקל‪/‬טון)‬
‫גזי חממה‬
‫‪1‬‬
‫‪CO2‬‬
‫‪2‬‬
‫פחמן דו‪-‬חמצני‬
‫‪103‬‬
‫‪103‬‬
‫‪CH4‬‬
‫מתן‬
‫‪-‬‬
‫‪2,163‬‬
‫‪NOx‬‬
‫תחמוצת חנקן‬
‫‪75,461‬‬
‫‪31,724‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫פליטות מקומיות‬
‫‪VOC‬‬
‫‪5‬‬
‫תרכובות אורגניות נדיפות‬
‫‪21,454‬‬
‫‪16,615‬‬
‫‪CO‬‬
‫פחמן חד‪-‬חמצני‬
‫‪541‬‬
‫‪541‬‬
‫‪PM 2.5‬‬
‫חומר חלקיקי עדין מרחף‬
‫‪145,772‬‬
‫‪119,254‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪SO2‬‬
‫גופרית דו‪-‬חמצנית‬
‫‪-‬‬
‫‪44,633‬‬
‫מקור‪ :‬המשרד להגנת הסביבה‪ ,‬אשכול כלכלה‪ ,‬מעודכן ל‪1.1.2013-‬‬
‫‪11‬‬
‫העלות הסביבתית בגין הפקת תזקיקים (באלפי שקלים לטון)‪:‬‬
‫מתקן ‪GTL‬‬
‫מתקן מתנול‬
‫בית זיקוק‬
‫‪117‬‬
‫‪37‬‬
‫‪22‬‬
‫מקור‪" :‬דוח סקירת ההשפעות הסביבתיות של הקמת והפעלת מתקנים ליצור דלק נוזלי מגז טבעי"‪ ,‬ד"ר חיים רפפורט‪.‬‬
‫העלות הסביבתית בגין השימוש בתזקיקים (באלפי שקלים לטון)‪:‬‬
‫‪GTL‬‬
‫מתנול‬
‫‪CNG‬‬
‫בנזין‬
‫סולר‬
‫‪621,000‬‬
‫‪119,000‬‬
‫‪525,000‬‬
‫‪494,000‬‬
‫‪1,057,000‬‬
‫מקור‪ :‬עובד מנתונים של אגף זיהום אוויר במשרד להגנת הסביבה‪ EPA ,‬ו‪.NICHES PROJECT-‬‬
‫בעוד הנזק הסביבתי של הפקת תזקיקי גז טבעי גבוה‪ ,‬העלות הסביבתית של‬
‫השימוש בתזקיקים אלה נמוכה ומכריעה את הכף לטובת שימוש בהם‪.‬‬
‫* במחירי ‪2013‬‬
‫‪12‬‬
‫פלטות מקומיות מול פלטות גזי חממה של תזקיקי הדלק השונים‪:‬‬
‫מקור‪ :‬עובד מנתונים של ‪.NICHES Project European commission Joint research center‬‬
‫ההבדל המשמעותי בעלויות הסביבה הינו בפליטת פליטות מקומיות‬
‫‪13‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרת העבודה‬
‫‪2‬‬
‫ממצאים ומסקנות‬
‫‪3‬‬
‫היבטים סביבתיים‬
‫‪4‬‬
‫המודל הכלכלי ותוצאותיו‬
‫‪5‬‬
‫בחינת התמהיל האופטימלי לתח"צ‬
‫‪6‬‬
‫סיכום‬
‫‪14‬‬
‫מתודולוגיית המודל הכלכלי‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫בניית תחזית נסועה לכלי הרכב עד לשנת ‪ *2049‬בשלושה‬
‫תרחישי חדירה של רכב חשמלי‬
‫‪2‬‬
‫בניית ‪ 7‬חלופות לתמהילי דלק שונים‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫תמחור‬
‫התשתיות‬
‫(הקמה ותפעול)‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫תמחור עלויות‬
‫הצרכנים‬
‫תמחור עלויות‬
‫הסביבה‬
‫היוון העלויות על‪-‬פני ‪ 30‬שנה ב‪4%-‬‬
‫* שנת הבסיס הינה ‪ ,2012‬עם גידול שנתי של ‪ 2%‬במצבת כלי הרכב‪ .‬שלושה תרחישי חדירה לרכבים חשמליים‪ 20% ,8% :‬ו‪ 42% -‬בשנת‬
‫‪ 2030‬ממצבת כלי הרכב הפרטיים (שנת הרוויה)‬
‫‪15‬‬
‫אופק המודל‬
‫שנות ההקמה ‪ -‬מתחילת שנת ‪ 2020‬עד תחילת שנת ‪ .2024‬עלויות ההשקעה נפרסות‬
‫בשנים אלו באופן שווה‪.‬‬
‫שנות התפעול ‪ -‬משנת ‪ 2024‬עד שנת ‪ .2049‬בשנים אלה יצרוך המשק את תזקיקי דלק‬
‫מהתשתיות שהוקמו‪ .‬עלויות התפעול‪ ,‬הוצאות הצרכנים ועלויות הסביבה ישתנו על בסיס‬
‫התחזיות של החלופות השונות‪.‬‬
‫‪2020‬‬
‫‪2024‬‬
‫שנות ההקמה‬
‫‪2049‬‬
‫שנות התפעול‬
‫‪16‬‬
‫נבחנו ‪ 7‬חלופות של תמהילי דלקים (בהנחת חדירה של ‪ 8%‬של רכב חשמלי)‪:‬‬
‫חלופה ‪1‬‬
‫חלופה ‪2‬‬
‫חלופה ‪3‬‬
‫חלופה ‪4‬‬
‫חלופה ‪5‬‬
‫חלופה ‪6‬‬
‫חלופה ‪7‬‬
‫שימוש‬
‫בתזקיקי נפט‬
‫בלבד‬
‫שימוש‬
‫מקסימלי ב‪-‬‬
‫‪GTL‬‬
‫‪GTL 50%‬‬
‫‪ 50%‬תזקיקי‬
‫נפט‬
‫‪GTL‬‬
‫תזקיקי נפט‬
‫תזקיקי נפט‬
‫תזקיקי נפט‬
‫תזקיקי נפט‬
‫‪M85‬‬
‫‪CNG‬‬
‫‪GTL‬‬
‫‪M85‬‬
‫‪CNG‬‬
‫‪M65‬‬
‫‪M85‬‬
‫‪M85‬‬
‫‪M15‬‬
‫‪100‬‬
‫‪%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪%‬‬
‫בנזין‬
‫סולר‬
‫‪56‬‬
‫‪%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪%‬‬
‫‪31‬‬
‫‪33‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪66‬‬
‫‪63‬‬
‫‪64‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪34‬‬
‫‪67‬‬
‫‪%‬‬
‫‪%‬‬
‫‪44‬‬
‫‪%‬‬
‫בנזין‬
‫‪0%‬‬
‫סולר‬
‫שימוש ב‪15.5 -‬‬
‫‪ BCM‬גז טבעי‬
‫‪67‬‬
‫‪%‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪%‬‬
‫‪33‬‬
‫‪%‬‬
‫סולר‬
‫‪0%‬‬
‫בנזין‬
‫סולר‬
‫‪%‬‬
‫בנזין‬
‫‪66‬‬
‫‪%‬‬
‫שימוש ב‪ 10.5 -‬שימוש ב‪15.5 -‬‬
‫‪ BCM‬גז טבעי ‪ BCM‬גז טבעי‬
‫מקרא‪:‬‬
‫נפט‬
‫‪GTL‬‬
‫‪100‬‬
‫‪%‬‬
‫‪0%‬‬
‫בנזין‬
‫‪100‬‬
‫‪%‬‬
‫סולר‬
‫שימוש ב‪7.6 -‬‬
‫‪ BCM‬גז טבעי‬
‫מתנול מהול‬
‫‪64‬‬
‫‪%‬‬
‫‪63‬‬
‫‪%‬‬
‫‪34‬‬
‫‪%‬‬
‫‪37‬‬
‫‪%‬‬
‫בנזין‬
‫סולר‬
‫שימוש ב‪5.5 -‬‬
‫‪ BCM‬גז טבעי‬
‫בנזין‬
‫סולר‬
‫שימוש ב‪7.1 -‬‬
‫‪ BCM‬גז טבעי‬
‫‪CNG‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ .1‬שימוש בגז"ט מקטין את הוצאות הצרכנים הכוללות (עלות כלי הרכב‪ ,‬תחזוקה ודלקים)‪.‬‬
‫הוצאות צרכנים‬
‫הכוללות ב‪( 2035 -‬בהנחת חדירה של ‪ 8%‬של רכב חשמלי)‬
‫(במיליארד שקלים‪ ,‬במחירי ‪)2013‬‬
‫‪60‬‬
‫‪51‬‬
‫חלופה ‪1‬‬
‫חלופה ‪2‬‬
‫‪54‬‬
‫חלופה ‪3‬‬
‫‪52‬‬
‫חלופה ‪4‬‬
‫‪54‬‬
‫חלופה ‪5‬‬
‫‪56‬‬
‫‪50‬‬
‫חלופה ‪6‬‬
‫חלופה ‪7‬‬
‫קיימת כדאיות למעבר לגז טבעי‪ .‬העלות והתחזוקה של כלי הרכב תהיה גבוהה יותר‪ .‬אך‬
‫לעומת זאת‪ ,‬השפעת מחיר הדלק הנמוך תהיה גדולה יותר‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫‪ .2‬שימוש בגז טבעי יפחית את עלויות הסביבה‪:‬‬
‫עלויות סביבה‬
‫צפויות ב‪( 2035-‬בהנחת חדירה של ‪ 8%‬של רכב חשמלי)‬
‫(במיליארד שקלים‪ ,‬במחירי ‪)2013‬‬
‫‪6.8‬‬
‫‪6.7‬‬
‫‪5.7‬‬
‫‪5.6‬‬
‫חלופה ‪3‬‬
‫חלופה ‪4‬‬
‫‪5.0‬‬
‫חלופה ‪1‬‬
‫חלופה ‪2‬‬
‫‪5.3‬‬
‫חלופה ‪5‬‬
‫חלופה ‪6‬‬
‫‪5.9‬‬
‫חלופה ‪7‬‬
‫עלויות הסביבה הנמוכות בגין השימוש בגז גוברות על עלויות הסביבה הגבוהות הקשורות‬
‫ביצור תזקיקי הגז‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫ההשקעה בתשתית וההוצאה הכוללת (בגין תשתיות‪ ,‬ההשקעה ברכב‪ ,‬תחזוקתו‪ ,‬עלויות‬
‫דלק וסביבה) בחלופות השונות (מהוון ל‪ 2013 -‬במיליארדי שקלים)‪:‬‬
‫עלות השקעה הוצאה כוללת‬
‫‪ 8%‬כלי רכב חשמליים ‪ 20%‬כלי רכב חשמליים ‪ 42%‬כלי רכב חשמליים‬
‫חלופה ‪1‬‬
‫חלופה ‪2‬‬
‫חלופה ‪3‬‬
‫חלופה ‪4‬‬
‫חלופה ‪5‬‬
‫חלופה ‪6‬‬
‫חלופה ‪7‬‬
‫חלופה ‪1‬‬
‫חלופה ‪2‬‬
‫חלופה ‪3‬‬
‫חלופה ‪4‬‬
‫חלופה ‪5‬‬
‫חלופה ‪6‬‬
‫חלופה ‪7‬‬
‫חלופה ‪1‬‬
‫חלופה ‪2‬‬
‫חלופה ‪3‬‬
‫חלופה ‪4‬‬
‫חלופה ‪5‬‬
‫חלופה ‪6‬‬
‫חלופה ‪7‬‬
‫‪14‬‬
‫‪36‬‬
‫‪25‬‬
‫‪43‬‬
‫‪23‬‬
‫‪48‬‬
‫‪31‬‬
‫‪13‬‬
‫‪34‬‬
‫‪23‬‬
‫‪38‬‬
‫‪19‬‬
‫‪44‬‬
‫‪29‬‬
‫‪11‬‬
‫‪32‬‬
‫‪11‬‬
‫‪21‬‬
‫‪12‬‬
‫‪39‬‬
‫‪26‬‬
‫‪683‬‬
‫‪558‬‬
‫‪600‬‬
‫‪573‬‬
‫‪603‬‬
‫‪563‬‬
‫‪617‬‬
‫‪632‬‬
‫‪507‬‬
‫‪554‬‬
‫‪533‬‬
‫‪561‬‬
‫‪519‬‬
‫‪591‬‬
‫‪548‬‬
‫‪425‬‬
‫‪478‬‬
‫‪469‬‬
‫‪491‬‬
‫‪443‬‬
‫‪549‬‬
‫מסקנה עיקרית‪:‬‬
‫חלופה ה‪( GTL -‬חלופה ‪ )2‬הינה הזולה ביותר‪ .‬לכן‬
‫יש להקים בין ‪ 2‬ל‪ 3 -‬מפעלי ‪.GTL‬‬
‫מסקנה משנית‪:‬‬
‫לאחר מיצוי תפוקת ה‪ ,GTL -‬יש להשלים את‬
‫הביקוש הנותר לבנזין באמצעות מתנול (חלופה ‪)5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרת העבודה‬
‫‪2‬‬
‫ממצאים ומסקנות‬
‫‪3‬‬
‫היבטים סביבתיים‬
‫‪4‬‬
‫המודל הכלכלי ותוצאותיו‬
‫‪5‬‬
‫בחינת התמהיל האופטימלי לתח"צ‬
‫‪6‬‬
‫סיכום‬
‫‪21‬‬
‫בשנת ‪ 2035‬יהיו ‪ 54‬אלף אוטובוסים שייסעו ‪ 3.2‬מיליארד ק"מ בשנה‬
‫ויצרכו ‪ 602‬אלף טון סולר‬
‫בחינת התזקיק המתאים ביותר לשימוש התח"צ‪:‬‬
‫אופן אספקה‬
‫התזקיק‬
‫חסרונות‬
‫יתרונות‬
‫סולר‬
‫•‬
‫על בסיס התשתית‬
‫הקיימת‪.‬‬
‫•‬
‫טכנולוגיה אמינה ומוכחת‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫הוצאות דלק גבוהות‪.‬‬
‫עלויות סביבה גבוהות‪.‬‬
‫‪GTL‬‬
‫•‬
‫תזקיקים המיוצרים על ידי‬
‫שליש מפעל ‪.GTL‬‬
‫•‬
‫עלויות דלק נמוכות יחסית‬
‫לסולר‪.‬‬
‫עלויות סביבה נמוכות‪.‬‬
‫•‬
‫תשתיות מורכבות‬
‫שגוררות עלויות הקמה‬
‫גבוהות ומסורבלות‪.‬‬
‫‪CNG‬‬
‫•‬
‫הקמת תחנות תדלוק‬
‫ייעודיות‪.‬‬
‫זמן תדלוק ‪ 10 -‬שעות‪.‬‬
‫תדלוק בחניון הצי בלבד‪.‬‬
‫•‬
‫התזקיק הזול ביותר מבין כל‬
‫התזקיקים‪.‬‬
‫עלויות סביבה נמוכות‪.‬‬
‫אין צורך במפעלי זיקוק‪.‬‬
‫הקמת תשתית בזמן קצר‬
‫יחסית‪.‬‬
‫•‬
‫עלויות גבוהות להתאמת‬
‫רכבים‪.‬‬
‫עלויות גבוהות להקמת‬
‫תחנות דלק‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪22‬‬
‫ההשקעה בתשתית וההוצאה הכוללת (בגין תשתיות‪ ,‬ההשקעה ברכב‪ ,‬תחזוקתו‪ ,‬עלויות‬
‫דלק וסביבה) (מהוון ל‪ 2013 -‬במיליארדי שקלים)‪:‬‬
‫‪70‬‬
‫‪61‬‬
‫‪56‬‬
‫‪14‬‬
‫‪3.3‬‬
‫‪0.3‬‬
‫סולר‬
‫‪GTL‬‬
‫הוצאה כוללת‬
‫‪CNG‬‬
‫השקעה‬
‫‪ .1‬ה‪ CNG-‬הוא התזקיק הכדאי ביותר לתח"צ‪ ,‬למרות ההשקעה ההונית הגבוהה בו‪.‬‬
‫‪ .2‬ה‪ CNG-‬מתאים אך ורק לציים עבורם תחנת התדלוק מוקמת בחניון לילה‪.‬‬
‫‪ .3‬הרחבת השימוש ב‪ CNG -‬לכלל כלי הרכב איננה כדאית בגלל השקעה אדירה בפריסה ארצית‬
‫של תחנות תדלוק ודחיסה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪1‬‬
‫מטרת העבודה‬
‫‪2‬‬
‫ממצאים ומסקנות‬
‫‪3‬‬
‫היבטים סביבתיים‬
‫‪4‬‬
‫המודל הכלכלי ותוצאותיו‬
‫‪5‬‬
‫בחינת התמהיל האופטימלי לתח"צ‬
‫‪6‬‬
‫סיכום‬
‫‪24‬‬
‫שתי מסקנות בסיסיות נובעות מהבחינה הכלכלית‪:‬‬
‫קיימת כדאיות מובהקת למעבר לשימוש בתזקיקי ‪ ,GTL‬מתנול ו‪ CNG -‬למערך‬
‫התחבורה הכבישית בישראל‪.‬‬
‫היתרונות הכלכליים של שימוש בתזקיקי גז מתבטאים הן בהקטנת עלויות השימוש‬
‫לצרכן הסופי והן בהקטנת עלויות הסביבה‪.‬‬
‫‪25‬‬
26

similar documents