סטאטוס בעולם

Report
‫מיזם טורבינות רוח במרחב‬
‫מועצת מגידו‬
‫עיקרי תפיסה ומשמעויות‬
‫‪1‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫נקודות המבט‬
‫‪ ‬סטאטוס ייצור חשמל על בסיס רוח בעולם;‬
‫‪ ‬אנרגיית רוח בהקשר מדיניות האנרגיה‬
‫בישראל;‬
‫‪ ‬בחינת כדאיות ההקמה במרחב מגידו‪:‬‬
‫תפיסה מתודולוגית‪.‬‬
‫‪ ‬עיקרי שיקולים‪.‬‬
‫‪ ‬איך להמשיך ?‬
‫‪2‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫סטאטוס בעולם (‪)1‬‬
‫‪ ‬אנרגיית רוח ‪ -‬כמו אנרגיית השמש ‪ -‬הינה אנרגיה נקייה לחלוטין‪.‬‬
‫נעדרת לגמרי פליטות גזי חממה ומזהמים איזשהם‪.‬‬
‫‪ ‬עובדות מרכזיות חשובות‪:‬‬
‫‪ ‬בשנים האחרונות‪ ,‬היקף הספק מותקן של מערכות ייצור על בסיס‬
‫רוח גדל בכ – ‪ 25%‬בממוצע בשנה!‬
‫‪ ‬בעולם כולו‪ ,‬ההספק מותקן על בסיס רוח גדל בשנים ‪1996-2006‬‬
‫מ – ‪ 6000MW‬ל ‪ !!!! 74000 MW -‬מכאן קפץ ל –‪94000 MW‬‬
‫בשנים ‪( 2007-2008‬מטורף‪.)...‬‬
‫‪ 60% ‬מההספק המותקן הינו במדינות ה – ‪ . OECD‬מתוך זה‪,‬‬
‫למעלה מ – ‪ 2/3‬מותקנים בגרמניה ובספרד‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫סטאטוס בעולם (‪)2‬‬
‫נתח כושר הייצור בעולם המבוסס על רוח הינו כ – ‪ .0.8%‬אולם – הנתח‬
‫במדינות מסוימות גדול בהרבה מכך‪ .‬צפוי לגדול לכ – ‪ 2.7%‬ב‪ 2015 -‬ולכ‬
‫– ‪ 4.5%‬ב – ‪( 2030‬תחזיות ‪) IEA‬‬
‫מדינה‬
‫שיעור כושר ייצור ברוח‬
‫(‪ )%‬שנת ‪2007‬‬
‫גרמניה‬
‫ספרד‬
‫ארה"ב‬
‫הודו‬
‫דנמרק‬
‫סין‬
‫פורטוגל‬
‫אנגליה‬
‫‪4.9‬‬
‫‪7.7‬‬
‫‪0.6‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪13.4‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪6.0‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪4‬‬
‫מה כל זה בא להגיד ?‬
‫‪ ‬יש ערך‪ ,‬לייצור ברוח‪ ,‬על פי תפיסת‬
‫מדינות שונות‪ ,‬בסביבות שונות;‬
‫‪ ‬יש שונות רבה בין מדינות שונות‪ ,‬בשל‬
‫הבדלים בתכונות המרחב‪ ,‬תכונות‬
‫קלימטולוגיות‪ ,‬והראייה הסביבתית‬
‫והחברתית‪-‬פוליטית‪.‬‬
‫‪ ‬בגרמניה‪ ,‬דנמרק‪ ,‬ספרד‪ ,‬ופורטוגל ‪-‬‬
‫יש ממש "חגיגה"‪.‬‬
‫‪ ‬מגמת גידול ברורה‬
‫בעולםד‪-.‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫כ"‬
‫סטאטוס בעולם (‪)3‬‬
‫‪ ‬התקנת מערכות רוח מחייבת תמיכה וסובסידיה ממשלתית‪.‬‬
‫בארה"ב התקינו תמרוץ באמצעות הפחתת מס ייצור (‪,) PTC‬‬
‫שמשך זמן רב לא סייעה לקדם את שוק הרוח בארה"ב‪.‬‬
‫‪ ‬כעת מנשבות בארה"ב "רוחות חדשות" (תרתי משמע) בתחום‬
‫זה‪.‬‬
‫‪ ‬מערכים כי באיחוד האירופי נתח כושר הייצור ברוח יעמוד בשנת‬
‫‪ 2030‬על ‪ ,14%‬כאשר הגידול עד אז בהספק מותקן על רוח‬
‫יהווה ‪ 60%‬מכלל הגידול‪.‬‬
‫‪ ‬באירופה – הצפי הוא כי כ – ‪ 27%‬מכושר הייצור ברוח יהיה ע"י‬
‫התקנת טורבינות בים (‪ .) Offshore installations‬צפויה ירידה‬
‫במחירי התקנה ‪. Offshore‬‬
‫‪5‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫בעיות תפעוליות מוכרות וקשות‬
‫‪ ‬החיסרון הבולט ביצור חשמל מרוח (כמו גם משמש)‬
‫הינו אי היציבות ביצור‪ ,‬דבר שיש לו השפעה שלילית‬
‫על מערכת החשמל‪.‬‬
‫‪ ‬אי יציבות זו מקורה בכך שעוצמת וכיוון הרוחות‬
‫משתנים בתדירות ובפתאומיות‪.‬‬
‫‪ ‬אין גם כל מתאם בין הזמנים בהן נושבות הרוחות‬
‫לשיאי הביקוש לחשמל‪.‬‬
‫‪ ‬בעיות אלו אופייניות במידה רבה גם לייצור על בסיס‬
‫סולארי‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫דרכי פתרון הבעיות בעולם‬
‫ישנם ובתכנון מספר פתרונות בעולם לבעיית אי היציבות‬
‫באספקה ולחסרים בשעות השיא והם‪:‬‬
‫‪ ‬אגירת אנרגיה בדרכים שונות (אנרגיה שאובה;‬
‫טכנולוגיות צבירה; דחיסת אוויר);‬
‫‪ ‬תכנון ובנית תחנות כוח המוסקות בגז [בעיקר‬
‫טורבינות גז במחזור פתוח] אשר מסוגלות לעקוב אחרי‬
‫שינויים מהירים ביצור שנגרמים כתוצאה משינויים‬
‫פתאומיים במשטר הרוחות‪.‬‬
‫‪" ‬רשת חכמה" (דורשת קשר מחשובי לכל צרכן‪ ,‬התקנת‬
‫מונים חכמים ואמצעי מיתוג בבתים וכמובן מערכת‬
‫מחשוב מתוחכמת שתפקח על כל התהליך‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫בקיצור‪ :‬מה צריך בשביל אנרגיית רוח ?‬
‫שטח נדרש פֶּ ר מגה‪-‬ואט מותקן ‪ -‬גדול מאוד‪ .‬עם‬
‫זאת – "תלוי איך סופרים"‪ ....‬ותלוי במשטר‬
‫הרוחות באופן חזק‪.‬‬
‫שטח קרקע זמין‬
‫עוצמת רוחות ומשכן לאורך היום; מספר‬
‫"ימי רוח" חזקים בשנה; מידת ִמתְ ָאם עם‬
‫זמני שיא ביקוש‪.‬‬
‫משטר רוחות‬
‫מתאים‬
‫המדינה חייבת לתת תמריצים‪ :‬מס; מחיר‬
‫מובטח לקוט"ש גבוה מהשוק; גביית "מסי‬
‫פחמן" מהיצרנים הפוסיליים‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫תמיכה רגולטורית‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫אנרגיית רוח בהקשר מדיניות האנרגיה בישראל‬
‫‪ ‬ממשלת ישראל החליטה זה מכבר להגשים עד ‪ 2020‬על יעד‬
‫נתח של ‪ 10%‬מאנרגיות מתחדשות ‪.‬‬
‫‪ ‬מקורות מתחדשים רלוונטיים בישראל הם בעיקר שמש ורוח‪.‬‬
‫‪ ‬בטווח הארוך‪ ,‬אין ערך גדול בהסתפקות ב – ‪ .10%‬צפוי‬
‫בוודאות כי המדינה תשאף לשיעורים של כ – ‪ 25-30%‬בטווחי‬
‫זמן של ‪.2035 – 2030‬‬
‫‪ ‬המחסומים העיקריים כיום בפני הטמעת מערכות ייצור‬
‫מתחדשות‪:‬‬
‫‪ ‬כסף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קרקע !‬
‫‪9‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה‬
‫הישראלית ‪ -‬סוגיית הכסף‬
‫‪ ‬בטווח הקרוב לפחות ‪ -‬הקוט"ש מרוח יקר יותר‪.‬‬
‫‪ ‬זו אינה בעיה אסטרטגית‪ :‬המדינה מעוניינת צמצום פליטת‬
‫מזהמים וגזי חממה ולכן נכונה לשלם פרמיה למי שאינו פולט‬
‫אותם‪.‬‬
‫‪ ‬מתחייבת נקיטת גישה רגולטורית המבטיחה את היזם ‪ -‬כפי‬
‫שננקט כבר בתחום הסולארי‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה‬
‫הישראלית ‪ -‬סוגיית הקרקע (‪)1‬‬
‫‪ ‬גידול חזוי בביקושים לחשמל ‪ -‬אדיר !‬
‫סך כושר הייצור‬
‫‪ ‬יש להבטיח מענה לכל דורש בכל רגע‬
‫המותקן חייב להיות שווה לשיא הביקוש ‪ +‬עתודה טכנית‪.‬‬
‫‪ ‬ישראל תמשיך ככל הנראה להיות "אי חשמלי"‬
‫הייצור המותקן הנ"ל חייב להיות בתוך שטחה‪.‬‬
‫כל כושר‬
‫‪ ‬עפ"י מיטב ההערכות‪ ,‬סך כושר הייצור המותקן לקראת שנת‬
‫‪ 2030‬יצטרך להיות לפחות כפול מזה של היום (כ –‪)26 GW‬‬
‫‪ ‬מכאן ‪ -‬המדינה הולכת ומתקרבת למצוקת קרקע רצינית‬
‫ביותר לאנרגיה‪ .‬תידרש להקצאת מרחבי קרקע גדולים לייצור‬
‫אנרגיה‪.‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫‪11‬‬
‫אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה‬
‫הישראלית – סוגית הקרקע (‪)2‬‬
‫‪ ‬אם משטר הרוח באזורי התקנת טורבינות אינו מבטיח כי בשעת‬
‫שיאי ביקוש יש רוח בעוצמות גבוהות (וזאת יש לבדוק) כי אז‬
‫הקמת טורבינות הרוח איננה תורמת כמובן דבר לפתרון‬
‫מצוקת הקרקע‪.‬‬
‫‪ ‬לא רק זאת‪ :‬מתקני ייצור על רוח צורכים הם עצמם כמות שטח‬
‫גדולה מאוד לקוט"ש מותקן‪.‬‬
‫‪ ‬לכן – במקרה זה התרומה הפוטנציאלית היחידה של מיזם‬
‫טורבינות הרוח הינו בצמצום פליטות גזי חממה ומזהמים‬
‫נמוכים‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫אבחנות מרכזיות בתחום מדיניות האנרגיה‬
‫הישראלית (‪)3‬‬
‫‪ ‬על מנת שתהיה משמעות לאומית להקמת חוות רוח‪ ,‬צריך כמובן‬
‫שנתח כושר הייצור על בסיס רוח יהיה משמעותי‪.‬‬
‫‪ ‬פרויקט המוצע במרחב מגידו הינו בהספק כ – ‪ 100‬מגה‪-‬וואט‪ .‬הספק‬
‫זה מהווה פחות מ – ‪ 0.5%‬מן הצורך ב – ‪ ,2030‬אך מעט פחות מ –‬
‫‪ 1%‬מהיקף כושר הייצור כיום‪.‬‬
‫‪ ‬כשלעצמו זה אמנם שיעור נמוך לכאורה; אבל בהצטברות עם חוות‬
‫רוח נוספות שתתפרסנה במדינה כולה‪ ,‬וכולל אולי חוות בתוך הים וכן‬
‫חוות ברמת הגולן ‪ ,‬הרי נתח הרוח יכול להתקרב לכ – ‪ 4-5%‬מהצורך‬
‫ב – ‪ ,2030‬נתח לא זניח כלל‪.‬‬
‫‪ ‬יש לומר עם זאת ‪ -‬כי עיקר הערך כאן הוא לאומי ולא אזורי! הערך‬
‫האזורי הינו בעיקר בהקשר התדמיתי‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫בחינת כדאיות הקמת מערכות אנרגיית רוח‬
‫במרחב מועצת מגידו‪ :‬עקרונות‬
‫ישנם שני "בעלי עניין" (‪ )Stakeholders‬מרכזיים‪:‬‬
‫‪ ‬הציבור המתגורר במרחב מועצת מגידו;‬
‫‪ ‬כלל אזרחי מדינת ישראל‪.‬‬
‫‪ ‬יזם הפרויקט‬
‫התכנית חייבת להיות בעלת תועלות משמעותיות לשני‬
‫בעלי העניין הראשונים‪ ,‬תוך איזון הוגן בעלויות (סביבתיות‪,‬‬
‫חברתיות וכלכליות) שתושרינה עליהם בגין הפרוייקט‪.‬‬
‫אשר לבעל העניין השלישי‪ :‬הוא חייב רק להרוויח‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫תמהיל תועלות וחלוקתן בין "בעלי העניין"‬
‫‪ ‬מיתוג תדמיתי‪-‬לאומי ;‬
‫‪ ‬רווחים עסקיים‪:‬‬
‫‪ ‬הפחתת זיהום מקומי בעתיד;‬
‫‪ ‬ישירים;‬
‫‪ ‬נוף "מיוחד" (*)‬
‫‪ ‬עקיפים‬
‫‪ ‬יתרונות ייצור חשמל מקומי;‬
‫‪ ‬יתרונות כלכליים כלשהם‪.‬‬
‫(*)‬
‫האם הערך הנופי חיובי או‬
‫שלילי? זו שאלת מפתח‪.‬‬
‫‪ ‬הפחתת פליטות גזי חממה;‬
‫‪ ‬הפחתת זיהום אוויר (נמוך);‬
‫‪ ‬מיצוי קרקע לפיתוח כושר ייצור חשמל בישראל;‬
‫‪ ‬חיזוק העצמאות האנרגטית הלאומית‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫"עלות" מרכזית‪ :‬ההשלכות הנופיות תצפיתיות‬
‫‪ ‬יש מצבים בהם פריסת התרנים נתפסת בעלת ערך נופי חיובי‪,‬‬
‫ויש שהיא נתפסת בעלת ערך שלילי גבוה‪( .‬בעולם חלוקות הדעות‪)...‬‬
‫‪ ‬הערך הכולל יהיה תלוי במספר גורמים‪:‬‬
‫‪ ‬מספר הטורבינות וגובהן; הרווחים ביניהן;‬
‫‪ ‬מיקומן‪ :‬בגלעין; או באזור החיץ‪ .‬ריחוק מנתיבי תנועה‪.‬‬
‫‪ ‬אפיונים שונים של המרחב;‬
‫‪ ‬המשמעות הנופית‪-‬תצפיתית של החיבור לרשת הולכת החשמל‬
‫‪ ‬עשוי להיות מצב שבו הערך הוא חיובי או ניטרלי בעיני נוכחים חולפים‬
‫(כלל אזרחי המדינה)‪ ,‬אבל שלילי בעיני תושבים במרחב המועצה‪.‬‬
‫‪ ‬יותר מכך‪ :‬תיתכן דיפרנציאציה ערכית גם בין קבוצות שונים בתוך‬
‫ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫כ"ד‪-‬‬
‫‪16‬‬
‫שלהן‪.‬‬
‫מרחב המועצה‪ ,‬בשל מרחק שונה מהטורבינות‬
‫אוכלוסיית‬
‫קבלת ההחלטה בנושא טורבינות הרוח במרחב‬
‫עיקרי התהליך‪ :‬בניית מודל שקלול של ערכי ההשלכות‬
‫השונות‪ ,‬בראיית שני בעלי העניין המרכזיים‪ .‬שיתוף‬
‫נציגי ציבור בשיפוטים הערכיים המתחייבים‪.‬‬
‫הערכים החיוביים‪,‬‬
‫בראייה אזורית ולאומית‬
‫מחזון ביו‪-‬ספרי‬
‫הנגזרים‬
‫‪17‬‬
‫הערך הנופי הכולל‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫עיקרי שיקולים מנקודת ראות המועצה‬
‫ההשלכה הנופית‪-‬תצפיתית‬
‫איזה ערך לייחס‬
‫הקהילה המקומית‪.‬‬
‫לכך‬
‫במונחי‬
‫התרומה בראייה לאומית‬
‫היש ערך ממשי בראי ההתפתחות‬
‫בישראל של האנרגיות המתחדשות‬
‫בטווח הארוך‪.‬‬
‫הערך התדמיתי‬
‫איזה משקל מיוחס לתרומה‬
‫לדימוי המועצה כפועלת לקידום‬
‫‪18‬‬
‫לאומיים‪.‬‬
‫ערכי סביבה‬
‫השוואה לאופציה סולארית‬
‫האם המיזם מתנגש עם האופציות‬
‫להקים מיזמים סולאריים? ובמידה‬
‫שכן – מה עדיף ?‬
‫הוגנות חברתית‬
‫האם יש כאן היבטים של חוסר‬
‫הוגנות = פגיעה בציבורים‬
‫מסוימים תמורת ערך לאחרים ?‬
‫ו ‪ -‬אולי שכחנו משהו ?‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫איך להמשיך ?‬
‫לצורך קבלת ההחלטות הנכונות מתבקשים מספר‬
‫צעדים‪:‬‬
‫‪ ‬השלמות מידע חשוב ורלוונטי (פירוט בהמשך);‬
‫‪ ‬בניית המודל מיישם המתודולוגיה המוצעת‪:‬‬
‫חשבון עלות‪-‬תועלת רחב ‪ ,‬תוך איזון בין "בעלי‬
‫העניין"‪.‬‬
‫‪ ‬שמיעת חוו"ד ציבור;‬
‫‪ ‬מסמך מדיניות מתאים מסכם‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫מידע נדרש‬
‫‪ ‬משטר רוחות‬
‫מפורט; תרגום להיקפי ייצור צפויים ברמה‬
‫שנתית כוללת ובזמני שיא ביקוש‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח שיטתי של השלכות נופיות וקרקעיות שונות‬
‫‪-‬‬
‫כולל החיבור לרשת (האם ניתן תת‪-‬קרקעי?)‪.‬‬
‫‪ ‬המודל הרגולאטורי‪-‬כלכלי‬
‫הצפוי ‪ -‬הצעדים להבטחת‬
‫יציבות ובטחון עסקי ליזם‪.‬‬
‫‪ ‬ניתוח אופציות הייצור הסולארי במרחב מגידו‬
‫–‬
‫בעיקר מערכות פוטו‪-‬וולטאיות מבוזרות ומרוכזות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬
‫תחזית צריכת חשמל בתרחישים השונים‬
‫‪,‬‬
‫צריכת החשמל צפויה לגדול פי שניים‬
‫עד פי שלושה ב‪ 20 -‬השנים הבאות‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫כ"ד‪-‬ניסן‪-‬תשע"ה‬

similar documents