ª - הילה לב

Report
‫מבוא לפילוסופיה נטורופתית‬
‫נטורופתיה ‪ -‬הגדרה‬
‫תורת ריפוי טבעי המשתמשת במכלול של כלים‪,‬‬
‫שמטרתם יצירת התנאים המאפשרים לגוף לרפא‬
‫ולאזן את עצמו‪.‬‬
‫היפוקראטס ‪-‬אבי הרפואה‬
‫" ‪– " Vis Medicatrix Naturae‬‬
‫"הכוח המרפא של הטבע"‬
‫נטורופתיה‪ -‬כלים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫שיטות אבחון‬
‫גוף נפש‬
‫תזונה טבעית‬
‫תוספי מזון‬
‫צמחי מרפא‬
‫ארומתרפיה‬
‫פרחי באך‬
‫טכניקות מגע‬
‫נטורופתיה – עקרונות יסוד‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫כוחו המרפא של הטבע‬
‫הטיפול באדם כמכלול‬
‫התייחסות רחבה לסיבות חולי‪ ,‬החלמה ובריאות‬
‫אל תגרום נזק‬
‫מניעה היא התרופה הטובה ביותר‬
‫המרפא כמחנך‪/‬מדריך‬
‫אנרגיית החיים – ‪LIFE FORCE‬‬
‫לאדם כוח מניע אנרגטי הקרוי אנרגיית החיים והוא‬
‫הכוח המניע מאחורי כל תהליכי החיים לרבות‬
‫יכולת ההחלמה של האדם‪.‬‬
‫אבחנה וטיפול ברפואה טבעית‬
‫"אבחנה" טבעית‬
‫‪ .1‬תשאול (הסטוריה רפואית‪ ,‬משפחתית וכ'ו)‪.‬‬
‫‪ .2‬הסתכלות (כללית‪ ,‬לשון‪ ,‬רפלקסולוגיה)‪.‬‬
‫‪ .3‬הקשבה (בין המילים‪ ,‬לגוף‪ ,‬לאינטלקט)‪.‬‬
‫‪ .4‬מגע (רפלקסולוגיה‪ ,‬עיסוי‪ ,‬קינסיולוגיה)‪.‬‬
‫‪ .5‬אירידיולוגיה‪.‬‬
‫‪ .6‬בדיקות שיער‪ ,‬תבחינים לא קונבנציונאליים‪.‬‬
‫‪ .7‬בדיקות מעבדה‪.‬‬
‫‪ .8‬איבחון הרופא‪.‬‬
‫הוליזם ‪HOLE -‬‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫ראיית האדם השלם כיחידה המורכבת מרבדים שונים‪ -‬פיזי‪ ,‬נפשי‪ ,‬רוחני‪ ,‬חברתי‪,‬‬
‫אקולוגי המקיימים ביניהם קשרי גומלין‪.‬‬
‫גוף –שכל‪ -‬רוח – ‪BODY-MIND- SPIRIT‬‬
‫‪ n‬גוף‪ :‬החלק החומרי שלנו‬
‫‪ n‬שכל‪ :‬האספקטים הנרכשים והמעוצבים שלנו‬
‫‪ n‬רוח‪ :‬ניצוץ אלוהי‪ /‬הטבע שבנו‬
‫קשר גוף נפש‬
‫רבות נאמר בשנים האחרונות על הקשר בין הגוף לנפש‪.‬‬
‫למעשה בתחום הפסיכולוגיה זה נחקר הרבה קודם ‪,‬‬
‫שיטות כמו היפנוזה ‪ ,‬הרפיה עצמית ‪ ,‬דמיון מודרך‬
‫מהוות כלי משמעותי ביותר בטיפול ‪ .‬אפילו בתוך מחלקות אונקולוגיות גדולות‬
‫נצפה כי לתודעה של האדם יכולת שינוי של ממש ‪ ,‬ובעצם שליטה על תהליכים‬
‫"בלתי רצוניים"‬
‫לדוגמא ‪ :‬חזוק מערכת החיסון על ידי תרגילי דמיון מודרך‬
‫גישה הוליסטית – האדם הוא ישות דינאמית‪ ,‬שלמה המפגישה גוף ונפש ורגש הנ"ל‬
‫‪ ,‬אינן מופרדות ‪ ,‬ואינן יכולות להיות מופרדות גם לא תיאורטית ‪ ,‬אלא נמצאות‬
‫תוך דיאלוג מתמיד בינהן ועם השפעה הדדית ‪.‬‬
‫תיקון הרגלים‬
‫‪ .1‬אחריות אישית‬
‫‪ .2‬תזונה‬
‫‪ .3‬היגיינה‬
‫‪ .4‬שינה‬
‫‪ .5‬עבודה‬
‫‪ .6‬יציבה‬
‫‪ .7‬פ‪ .‬גופנית‬
‫‪ .8‬פ‪.‬חברתית‬
‫‪ .9‬חשיבה‬
‫‪ .10‬מוסר הגשמה עצמית‬
‫" ויחשוב הרופא‪ ,‬כי כל חולי ליבו צר וכל בריא רחב הנפש ולכן יסלק מעליו ההפעלות‬
‫הנפשיות המביאות לקוצר רוח‪ ,‬כי בזה תארך בריאות הבריאה‪ ,‬והיא הקודם‬
‫ברפואת כל חולה"‪.‬‬
‫הרמב"ם‪ ,‬ספר הקצרת‬
‫‪ n‬הגוף ‪,‬כמו כל דבר אחר בחיים ‪ ,‬משקף את מחשבותינו ואמונותינו הפנימיות ‪.‬‬
‫‪ n‬הגוף מדבר אלינו ללא הרף ‪ ,‬אם רק נקדיש את הזמן להאזין לו ‪.‬‬
‫כל תא בגופך מגיב לכל מחשבה‬
‫‪" n‬רופא המחר לא יעסוק במתן תרופות‪ ,‬אלא יוביל את החולה לגלות עניין‬
‫בטיפול בגוף האנושי‪ ,‬בתזונה שונה‪ ,‬בסיבות למחלה ובדרכי מניעתה"‬
‫‪" n‬יהיו מזונותייך לתרופותיך"‬
‫נטורופתיה היסטוריה‬
‫‪ n‬הרפואה הנטורופטית צמחה מתוך גישות ריפוי טבעיות משלימות שנוסדו‬
‫במאות ה‪ 18-‬וה‪ ,19-‬אך שורשיה הפילוסופים נטועים באסכולה הרפואית של‬
‫היפוקרטס‪.‬‬
‫‪ n‬הטיפול הנטורופתי היה קיים עוד בימי יוון העתיקה‪ .‬הרופא הראשון‬
‫היפוקרטס הטביע מושגי יסוד שהפכו לאבן דרך בתוך תהליך הטיפול‬
‫הנטורופתי‪ .‬היפוקרטס היה רופא יווני שחי במאה החמישית לפנה"ס וביסס‬
‫את תורתו על כוח הריפוי של הטבע‬
‫גוף האדם טומן בחובו את הכוח לאזן מחדש את ארבע הליחות ולהביא עצמו‬
‫לידי החלמה מלאה‪.‬‬
‫התורה הרפואית של היפוקרטס מדברת על מהלך טבעי של מחלה כאשר בתוך‬
‫המהלך הטבעי קיימים ימים קריטיים המהווים ימי משבר שממנה תקבע הדרך‬
‫להתפתחות המחלה‪ .‬היפוקרטס מלמד כי כוחות הטבע הם המרפאים את‬
‫החולה וההתערבות הרפואית צריכה להיות כוח ההגנה הטבעי של האדם‪.‬‬
‫‪ n‬לאחר מלחמת העולם השנייה‪ ,‬ככל שהתפתחה הרפואה המודרנית‪ ,‬כך איבדה‬
‫הרפואה המסורתית את אחיזתה ונחשבה לאמונה עיוורת בניסים‪.‬‬
‫נטורופתיה ‪ -‬היסטוריה‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫•‬
‫•‬
‫מספר גורמים היסטוריים תורמים לתפנית בהגדרת עולם הרפואה‬
‫תעשיית התרופות והתעשייה הכימית החלו לסבסד בסכומי עתק בתי ספר‬
‫לרפואה‪.‬‬
‫טיפולים תרופתיים נראו כיעילים יותר בטיפול בסימפטומים מטיפולים‬
‫מסורתיים‪.‬‬
‫נציגי הטכנו רפואה השתמשו בשיפורים הטכנולוגיים העצומים בכירורגיה‪ ,‬כדי‬
‫לשכנע את הקהל והפוליטיקאים‪.‬‬
‫הפוליטיקאים הזדרזו לחוקק חוקים המגבילים באופן חמור קיומן של שיטות‬
‫טיפול אחרות‪.‬‬
‫ההבדלים בין הרפואה הקונבציונאלית לרפואה הטבעית‬
‫רפואה קונבנציונאלית ‪ -‬רפואה טבעית‬
‫קונבנציונאלית ‪:‬‬
‫‪n‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫מכוונת לטפל במחלות‬
‫הרג חיידקים‬
‫טיפול בסימפטומים שונים‬
‫שימוש בתרופות רעילות‬
‫סכימת טיפול במחלה‬
‫טבעית‪:‬‬
‫מכוונת לטפל בבני אדם‬
‫חיזוק האדם‬
‫טיפול בשורש הבעיה‬
‫אין שימוש ברעלים‬
‫תוכנית טיפול אישית‬
‫‪ n‬מרבית התופעות הקרויות "מחלות" אינן אלא ביטויים להעדר איזון טבעי‪.‬‬
‫מאחר שהגוף ניחן בכוח‪-‬ריפוי פנימי‬
‫‪ n‬סימפטום= ניסיון של הגוף להתגבר על המחלה‬
‫‪n‬‬
‫מחלה היא תהליך של ניקוי הגוף‬
‫‪ n‬מחלה היא ביטוי של תהליך של הבראה‬
‫מחלות כרוניות ‪ -‬דוגמאות‬
‫סרטן – המערכת ניסתה לפנות במשך שנים את הרעלן או הגורם שמפריע‬
‫לתנועתיות תקינה ( רגש לא מעובד או יצירתיות מודחקת לדוגמא)‬
‫עד שמנגנוני הפינוי קרסו ‪ +‬ההזנה פגומה‬
‫אבחנה ‪ ,‬טיפול תומך לא מתאים = נסיון לדכא את התרבות התאים – שינוי‬
‫בהתנהגות הגוף ויצירת דיכוי מנגנון הריפוי – יכולה להוביל להתפרצות חוזרת‬
‫של המחלה ‪ -‬מוות‬
‫‪ n‬הרפואה המקובלת מתייחסת אל הסרטן כאל נטע זר שהתפתח בטעות‬
‫בגוף ‪.‬זהו יסוד הסתירה אל מול יסודות הרפואה הטבעית שמבינה שהסרטן‬
‫אינו מקנן בגוף ‪ ,‬אלא מצב של הגוף ‪ .‬שהתפתח בהדרגה ‪ ,‬תוצאת אורח חיים‬
‫לקוי שנמשך שנים ארוכות‬
‫‪ n‬לכן ישנה חשיבות לטיפול המניעתי כעקרון מוביל ברפואה הטבעית‬
‫‪ n‬הרמב"ם‬
‫‪" n‬רופא בקי ‪ -‬כל זמן שיכול לרפא במזונות לא ירפא ברפואות"‬
‫רפואה הוליסטית‬
‫היפותזה‪:‬‬
‫‪ n‬יש כוח ריפוי לאדם‬
‫‪ n‬ניתן להפעיל את כוח הריפוי‬
‫‪ n‬האדם כמערכת שלמה‬
‫איבחון‪:‬‬
‫‪ n‬מדוע אין ניצול מקסימלי של פוטנציאל הגוף לרפא את עצמו?‬
‫‪ n‬כיצד ניתן להסיר מחסומים?‬
‫‪ n‬כיצד ניתן לעודד את כוח הריפוי הטבעי?‬
‫מהי בריאות ?‬
‫ובכן ‪ ,‬הגדרת בריאות האדם אינה רק מצב של היעדר סימפטומים פיזיים (כפי‬
‫שחינכו אותנו לחשוב)‬
‫אלא ‪ ,‬יכולת הגוף לשמור על האזון (הומואוסטוזיס)‬
‫בין הפעילות המקבילה של כל המערכות ובין סביבתו‬
‫החיצונית המשתנה‬
‫הגדרת בריאות אופטימלית‬
‫גוף נקי מרעלים‬
‫שמחת חיים ‪ ,‬תחושת שלווה וביטחון בסיסית‬
‫וויטליות‬
‫אנרגטיות כח פיסי‬
‫אזון מנטלי‬
‫גוף ללא כאב‬
‫מימוש (ספוק ‪ ,‬קבלה)‬
‫היעדר חולי‬
‫מחלה ‪ -‬בריאות‬
‫הגדרת בריאות –‬
‫בריאות היא מצב של שלמות מבחינה גופנית‪ ,‬נפשית וחברתית‪.‬‬
‫הגדרת בריאות ע"פ לינדלהר‪:‬‬
‫מצב הרמוני של הויברציות באדם השלם‪.‬‬
‫בריאות היא אישית והיא פונקציה של הקונסטיטוציה המולדת שלנו‬
‫ושל כל מה שאספנו בדרך‪.‬‬
‫הגדרת מחלה‬
‫גם ההתייחסות למילה "מחלה" ‪ ,‬מקבלת תפנית‬
‫אם התבוננות עליה היא כתהליך ניקוי ‪ ,‬ו או ביטוי של הגוף ואף ביטוי של הבראה !‬
‫בהרבה מהמקרים מחלה היא הזדמנות לשינוי ‪ ,‬למנוחה "לחשבון נפש" ‪ ,‬להבנה‬
‫עמוקה ולריפוי של הגוף‬
‫תפקיד חשוב של הנטורופת הוא לתמוך ‪,‬‬
‫ולהזין במצב של היעדר בריאות ‪ ,‬עד‬
‫להשבת הוויטליות של הגוף ‪ .‬גם על ידי‬
‫קבלה של המצב ‪ ,‬ולאו דווקא על ידי‬
‫התערבות כימית חיצונית ‪ .‬שעלולה לגרום‬
‫למנגנון של הדחקה ‪ ,‬בלימה והעלמת‬
‫הסימפטומים ‪.‬‬
‫משבר ריפוי‬
‫בחלק ממקרי הריפוי העמוק אנו עדים‬
‫‪ ,‬למשבר החלמה המתבטא‬
‫בהחמרה קלה ‪ ,‬ריאקציה ‪,‬‬
‫התעוררות של הגוף לקראת ריפוי ‪,‬‬
‫התנקות ‪.‬‬
‫חלק שני – רפואה תזונתית‬
‫מהי תורת המזון הטבעית?‬
‫אין וויכוח על כך שמזונות טבעיים שבאים מן האדמה‬
‫הם המתאימים ביותר לתזונתו של האדם ‪.‬‬
‫אך בהחלט ניתן לשאול מהי תזונה טבעית ? ‪,‬‬
‫האם היא זמינה ומתאימה לכל אחד?‬
‫עם עליית מודעות האדם לחשיבות תזונתו ‪ ,‬נושא התזונה נחקר יותר ויותר וישנן‬
‫שיטות מגוונות ודעות שונות סביב השאלה‪:‬‬
‫מהי תזונה נכונה ?‬
‫כל בעל חיים באשר הוא ‪ ,‬זקוק למזון לקיומו ולפעילותו ‪ ,‬וחומרי המזון הנקלטים‬
‫בגוף נוטלים חלק בשלל התהליכים הפיזיולוגיים המתרחשים בו ‪ :‬בניית תאים‬
‫‪ ,‬בניית רקמות ואיברים ‪ ,‬אספקת אנרגיה הדרושה לכל תפקידי הגוף‪.‬‬
‫כאמור התזונה מהווה גורם מרכזי בבריאות ‪ ,‬בשנים האחרונות התפתח מאוד‬
‫חקר התזונה ‪ .‬כיום ברור מעל כל ספק ‪ ,‬כי באמצעות התזונה יכול האדם‬
‫לשלוט במידה רבה על מצב בריאותו‬
‫טוקסינים‪ -‬רעלנים‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫חומר זר‪ ,‬כל חומר המסוגל להיכנס אל הגוף בין אם ממקור חיצוני או פנימי ומסוגל‬
‫לפגוע בתיפקודו הנורמלי של הגוף‪.‬‬
‫‪ n‬אקסוטוקסינים‬
‫‪ n‬אנדוטוקסינים‬
‫נזקי הרעלנים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫הרעלה הדרגתית‬
‫הפרעה בספיגת ויטמינים ומינרלים‬
‫מחלות כרוניות ואקוטיות‬
‫אלרגיות‬
‫היחלשות מע' החיסון‬
‫הכבדה על מערכות הפינוי‬
‫עירור מע' העצבים‬
‫רעלים ‪ ,‬רעלנים במזון‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫רעלים טבעיים שנמצאים בכל צמח‬
‫הרעלת מזון ע"י פאתוגנים‬
‫מזון מהונדס גנטית‬
‫חומרי הדברה ודשנים כימיים‬
‫צבעי מאכל ‪ ,‬חומרי שימור טעם וריח‬
‫אנטיביוטיקה והורמונים המוחדרים לבעל"ח‬
‫מתכות רעילות‬
‫אלכוהול‬
‫תעשיית הקוסמטיקה‬
‫שמוש בתרופות‬
‫קרינה סלולרית‬
‫מי ברז‬
‫רעלים ‪ ,‬רעלנים במזון‬
‫‪ n‬מזון עשיר בשומן‪-‬רווי‪ ,‬מוקשה‪,‬מחומצן( חמאה ‪ ,‬מוצרי מאפה‪ ,‬טיגון ‪ ,‬חלק‬
‫מהגבינות ‪ ,‬בשר על האש‪ ,‬אבקת מרק‪ ,‬עוגיות ועוגות קנויות ‪ ,‬חטיפים)‬
‫‪ n‬כמויות גבוהות של מעוררים‪ :‬קופאין‪ -‬תה‪ ,‬קפה וכו'‪.‬‬
‫טוקסינים ‪ -‬מאפיינים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫חומרים המנוגדים לצרכי הגוף‬
‫חומרים הנחוצים לגוף‪ -‬במינונים עודפים‬
‫חומרים המיוצרים ע"י הגוף בשיגרה ‪ ,‬אך אינם נטמעים או מפונים כנדרש‪.‬‬
‫חומרים הנוצרים בכמויות רבות מדי עקב פעילות פיסיולוגית אנורמלית‪.‬‬
‫דרכי כניסת הטוקסינים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫דרך מערכת הנשימה‬
‫דרך העור‬
‫דרך מערכת העיכול‬
‫תורשה‬
‫סטרס‬
‫דרכי יציאת הטוקסינים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫מערכת העיכול‬
‫מערכת השתן‬
‫מערכת הנשימה‬
‫מערכת העור‬
‫מערכת החיסון‬
‫מערכת הלימפה‬
‫עצות לתזונה נבונה‬
‫הצרכן הבריא והנבון‬
‫תתחילו לקרוא תוויות‪ ,‬תתחילו לבחור את המצרכים‬
‫שאתם מכניסים הביתה קודם כל על פי איכותם‪.‬‬
‫פירוט הרכיבים מופיע על כל מוצר והוא כולל גם את‬
‫צבעי המאכל והחומרים המשמרים שהוא מכיל‪.‬‬
‫מרכיבי תזונה‬
‫מאקרו נוטריאנטים‬
‫נחוצים לגדילה‪ ,‬תפקוד נורמלי וקיום חיים‬
‫• חלבונים‬
‫• פחמימות‬
‫• שומנים‬
‫צריכת דגנים מלאים מול צריכת דגנים מעובדים‬
‫קלוריות ריקות‬
‫כשמן ‪ ,‬כן הן ‪.‬‬
‫זהו סוכר אך לא נוכל להתייחס אליו כאל "אב מזון"‬
‫משום שהוא מופרד מסיביו המקוריים וממרכיביו החיוניים‪.‬‬
‫העובדה היא‪ ,‬שעל קלוריות אלו מתבססת תזונתם של‬
‫רוב בני האדם בימינו‪( .‬לחמניות‪ ,‬לחמים לבנים‪ ,‬פסטות‪,‬‬
‫אורז לבן‪,‬סוכר‪,‬וכו)‬
‫קלוריות ריקות שנצרכות ממזון מעובד דורשות מהגוף לנצל‬
‫יותר חומרי מזון מאשר מה שהם נותנות‪ -‬לדוגמא ‪BX :‬‬
‫מכיוון שפחמימות פשוטות נספגות לדם במהירות‪ ,‬הן גורמות לקפיצות גדולות‬
‫ברמת הסוכר בדם ומכאן הסיכון שיש בהן להשמנת יתר‪,‬למחלות לב‪ ,‬לסכרת‬
‫ולמחלות נוספות‪.‬‬
‫"דגנים מלאים" או "דגנים מזוקקים"‪.‬‬
‫‪ n‬דגנים מלאים‪ :‬דגן הוא מלא כאשר הוא מכיל את כל שלושת חלקיו (סובין‪,‬‬
‫נבט ואנדוספרם)‪ ,‬שנאכל בשלמותו – מונבט או בצורה אחרת‪ :‬גרוס או טחון‬
‫בטחינת ריחיים‪ ,‬או כל שיטת‪ ,‬הכנה אחרת ששומרת על שלושת מרכיבי הדגן‪.‬‬
‫‪ n‬דגנים מזוקקים‪ :‬הדגן יכול להיות מזוקק בדרגות משתנות כשמסירים ממנו‬
‫את הסובין (בתהליך שנקרא "קילוף" או "ליטוש") ו‪/‬או הנבט (הסרת הנבט)‬
‫ונשאר החלק העמילני בלבד‬
‫מדוע התחלנו לעבד את הדגנים ?‬
‫לכל אורך ההיסטוריה האנושית נצרכו הדגנים בצורתם המלאה‪ ,‬השלמה‪.‬‬
‫בתקופות מאוחרות יחסית העשירים השתמשו בגריסת ריחיים‪ ,‬טחנו וניפו את‬
‫הדגן‬
‫הלחם הלבן הפך לסמל מעמד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1870‬הומצאה מטחנת הגלילים שהביאה את בשורת הלחם הלבן‪ ,‬והדגן‬
‫המלוטש הפך למקור תזונתי לעשירים ולעניים כאחד‪.‬‬
‫מהדגן המעובד אפשר לייצר מוצרים מעובדים רבים ומגוונים‪ ,‬אך כך יצאו‬
‫מהצלחת המזון הנבט ומעטפת הדגן הכוללים ויטמינים חשובים וסיבים‬
‫תזונתיים‪.‬‬
‫‪" n‬דגנים מזוקקים" מזינים‬
‫פחות‪ ,‬מכילים פחות‬
‫סיבים תזונתיים ומעלים‬
‫מהר ִמדי את רמת‬
‫הסוכר בדם‪.‬‬
‫‪ n‬לעומתם‪" ,‬דגנים מלאים"‬
‫מתפרקים לאט במעי וכך‬
‫מעלים באיטיות את רמת‬
‫הסוכר בדם לאחר‬
‫אכילתם ואינם מזעזעים‬
‫את המערכת‬
‫האינסולינית‪.‬‬
‫ככל שהדגן "מזוקק"‬
‫יותר‪ ,‬כלומר ככל‬
‫שכמות הסובין והנבט‬
‫שסולקה ממנו היא‬
‫גדולה יותר‪ ,‬כך ערכו‬
‫התזונתי נמוך יותר‪.‬‬
‫חלק ניכר ממוצרי‬
‫הדגנים המיוצרים‬
‫באופן מסחרי כמו‬
‫כמה דגני בוקר‪ ,‬קמח‬
‫לבן‪ ,‬לחם לבן‪ ,‬אורז‬
‫לבן וכדומה הם‬
‫"דגנים מזוקקים"‬
‫מאוד‪ ,‬כלומר הסובין‬
‫והנבט הוסרו מהם‪.‬‬
‫אי סבילות לחיטה‬
‫קיים "מצב ביניים "‪ ,‬די נפוץ ‪ ,‬שבו אין הימצאות של אלרגיה ‪ .‬אך ישנם‬
‫סימפטומים של אי סבילות‬
‫סימפטומים אלו יכולים יכולים להיות מגוונים ‪ :‬השמנה‪ ,‬נפיחות ‪ ,‬היפותירואיד‪,‬‬
‫דלקות ‪ ,‬אלרגיות ‪ ,‬ליחה ועוד‬
‫מצב זה הוא " תת קליני " ונגרם בד"כ מחשיפת יתר לאורך זמן‬
‫חלק שני – רפואה תזונתית‬
‫מהי תורת המזון הטבעית?‬
‫אין וויכוח על כך שמזונות טבעיים שבאים מן האדמה‬
‫הם המתאימים ביותר לתזונתו של האדם ‪.‬‬
‫אך בהחלט ניתן לשאול מהי תזונה טבעית ? ‪,‬‬
‫האם היא זמינה ומתאימה לכל אחד?‬
‫עם עליית מודעות האדם לחשיבות תזונתו ‪ ,‬נושא התזונה נחקר יותר ויותר וישנן‬
‫שיטות מגוונות ודעות שונות סביב השאלה‪:‬‬
‫מהי תזונה נכונה ?‬
‫כל בעל חיים באשר הוא ‪ ,‬זקוק למזון לקיומו ולפעילותו ‪ ,‬וחומרי המזון הנקלטים‬
‫בגוף נוטלים חלק בשלל התהליכים הפיזיולוגיים המתרחשים בו ‪ :‬בניית תאים‬
‫‪ ,‬בניית רקמות ואיברים ‪ ,‬אספקת אנרגיה הדרושה לכל תפקידי הגוף‪.‬‬
‫כאמור התזונה מהווה גורם מרכזי בבריאות ‪ ,‬בשנים האחרונות התפתח מאוד‬
‫חקר התזונה ‪ .‬כיום ברור מעל כל ספק ‪ ,‬כי באמצעות התזונה יכול האדם‬
‫לשלוט במידה רבה על מצב בריאותו‬
‫טוקסינים‪ -‬רעלנים‬
‫הגדרה‪:‬‬
‫חומר זר‪ ,‬כל חומר המסוגל להיכנס אל הגוף בין אם ממקור חיצוני או פנימי ומסוגל‬
‫לפגוע בתיפקודו הנורמלי של הגוף‪.‬‬
‫‪ n‬אקסוטוקסינים‬
‫‪ n‬אנדוטוקסינים‬
‫נזקי הרעלנים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫הרעלה הדרגתית‬
‫הפרעה בספיגת ויטמינים ומינרלים‬
‫מחלות כרוניות ואקוטיות‬
‫אלרגיות‬
‫היחלשות מע' החיסון‬
‫הכבדה על מערכות הפינוי‬
‫עירור מע' העצבים‬
‫רעלים ‪ ,‬רעלנים במזון‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫רעלים טבעיים שנמצאים בכל צמח‬
‫הרעלת מזון ע"י פאתוגנים‬
‫מזון מהונדס גנטית‬
‫חומרי הדברה ודשנים כימיים‬
‫צבעי מאכל ‪ ,‬חומרי שימור טעם וריח‬
‫אנטיביוטיקה והורמונים המוחדרים לבעל"ח‬
‫מתכות רעילות‬
‫אלכוהול‬
‫תעשיית הקוסמטיקה‬
‫שמוש בתרופות‬
‫קרינה סלולרית‬
‫מי ברז‬
‫רעלים ‪ ,‬רעלנים במזון‬
‫‪ n‬מזון עשיר בשומן‪-‬רווי‪ ,‬מוקשה‪,‬מחומצן( חמאה ‪ ,‬מוצרי מאפה‪ ,‬טיגון ‪ ,‬חלק‬
‫מהגבינות ‪ ,‬בשר על האש‪ ,‬אבקת מרק‪ ,‬עוגיות ועוגות קנויות ‪ ,‬חטיפים)‬
‫‪ n‬כמויות גבוהות של מעוררים‪ :‬קופאין‪ -‬תה‪ ,‬קפה וכו'‪.‬‬
‫טוקסינים ‪ -‬מאפיינים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫חומרים המנוגדים לצרכי הגוף‬
‫חומרים הנחוצים לגוף‪ -‬במינונים עודפים‬
‫חומרים המיוצרים ע"י הגוף בשיגרה ‪ ,‬אך אינם נטמעים או מפונים כנדרש‪.‬‬
‫חומרים הנוצרים בכמויות רבות מדי עקב פעילות פיסיולוגית אנורמלית‪.‬‬
‫דרכי כניסת הטוקסינים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫דרך מערכת הנשימה‬
‫דרך העור‬
‫דרך מערכת העיכול‬
‫תורשה‬
‫סטרס‬
‫דרכי יציאת הטוקסינים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫מערכת העיכול‬
‫מערכת השתן‬
‫מערכת הנשימה‬
‫מערכת העור‬
‫מערכת החיסון‬
‫מערכת הלימפה‬
‫עצות לתזונה נבונה‬
‫‪n‬פחמימות‬
‫מרכיבי תזונה‬
‫מאקרו נוטריאנטים‬
‫נחוצים לגדילה‪ ,‬תפקוד נורמלי וקיום חיים‬
‫• חלבונים‬
‫• פחמימות‬
‫• שומנים‬
‫צריכת דגנים מלאים מול צריכת דגנים מעובדים‬
‫קלוריות ריקות‬
‫כשמן ‪ ,‬כן הן ‪.‬‬
‫זהו סוכר אך לא נוכל להתייחס אליו כאל "אב מזון"‬
‫משום שהוא מופרד מסיביו המקוריים וממרכיביו החיוניים‪.‬‬
‫העובדה היא‪ ,‬שעל קלוריות אלו מתבססת תזונתם של‬
‫רוב בני האדם בימינו‪( .‬לחמניות‪ ,‬לחמים לבנים‪ ,‬פסטות‪,‬‬
‫אורז לבן‪,‬סוכר‪,‬וכו)‬
‫קלוריות ריקות שנצרכות ממזון מעובד דורשות מהגוף לנצל‬
‫יותר חומרי מזון מאשר מה שהם נותנות‪ -‬לדוגמא ‪BX :‬‬
‫מכיוון שפחמימות פשוטות נספגות לדם במהירות‪ ,‬הן גורמות לקפיצות גדולות‬
‫ברמת הסוכר בדם ומכאן הסיכון שיש בהן להשמנת יתר‪,‬למחלות לב‪ ,‬לסכרת‬
‫ולמחלות נוספות‪.‬‬
‫"דגנים מלאים" או "דגנים מזוקקים"‪.‬‬
‫‪ n‬דגנים מלאים‪ :‬דגן הוא מלא כאשר הוא מכיל את כל‬
‫שלושת חלקיו (סובין‪ ,‬נבט ואנדוספרם)‪ ,‬שנאכל‬
‫בשלמותו – מונבט או בצורה אחרת‪ :‬גרוס או טחון‬
‫בטחינת ריחיים‪ ,‬או כל שיטת‪ ,‬הכנה אחרת ששומרת‬
‫על שלושת מרכיבי הדגן‪.‬‬
‫‪ n‬דגנים מזוקקים‪ :‬הדגן יכול להיות מזוקק בדרגות‬
‫משתנות כשמסירים ממנו את הסובין (בתהליך שנקרא‬
‫"קילוף" או "ליטוש") ו‪/‬או הנבט (הסרת הנבט) ונשאר‬
‫החלק העמילני בלבד‬
‫מבנה גרעין הדגן‬
‫מדוע התחלנו לעבד את הדגנים ?‬
‫לכל אורך ההיסטוריה האנושית נצרכו הדגנים בצורתם המלאה‪,‬‬
‫השלמה‪.‬‬
‫בתקופות מאוחרות יחסית העשירים השתמשו בגריסת ריחיים‪,‬‬
‫טחנו וניפו את הדגן‬
‫הלחם הלבן הפך לסמל מעמד‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1870‬הומצאה מטחנת הגלילים שהביאה את בשורת הלחם‬
‫הלבן‪ ,‬והדגן המלוטש הפך למקור תזונתי לעשירים ולעניים‬
‫כאחד‪.‬‬
‫מהדגן המעובד אפשר לייצר מוצרים מעובדים רבים ומגוונים‪ ,‬אבל‬
‫כך יצאו מהצלחת המזון הנבט ומעטפת הדגן הכוללים ויטמינים‬
‫חשובים וסיבים תזונתיים‪.‬‬
‫‪" n‬דגנים מזוקקים" מזינים‬
‫פחות‪ ,‬מכילים פחות‬
‫סיבים תזונתיים ומעלים‬
‫מהר ִמדי את רמת‬
‫הסוכר בדם‪.‬‬
‫‪ n‬לעומתם‪" ,‬דגנים מלאים"‬
‫מתפרקים לאט במעי וכך‬
‫מעלים באיטיות את רמת‬
‫הסוכר בדם לאחר‬
‫אכילתם ואינם מזעזעים‬
‫את המערכה‬
‫האינסולינית‪.‬‬
‫ככל שהדגן "מזוקק"‬
‫יותר‪ ,‬כלומר ככל‬
‫שכמות הסובין והנבט‬
‫שסולקה ממנו היא‬
‫גדולה יותר‪ ,‬כך ערכו‬
‫התזונתי נמוך יותר‪.‬‬
‫חלק ניכר ממוצרי‬
‫הדגנים המיוצרים‬
‫באופן מסחרי כמו‬
‫כמה דגני בוקר‪ ,‬קמח‬
‫לבן‪ ,‬לחם לבן‪ ,‬אורז‬
‫לבן וכדומה הם‬
‫"דגנים מזוקקים"‬
‫מאוד‪ ,‬כלומר הסובין‬
‫והנבט הוסרו מהם‪.‬‬
‫אי סבילות לחיטה‬
‫קיים "מצב ביניים "‪ ,‬די נפוץ ‪ ,‬שבו אין הימצאות של‬
‫אלרגיה ‪ .‬אך ישנם סימפטומים של אי סבילות‬
‫סימפטומים אלו יכולים יכולים להיות מגוונים ‪ :‬השמנה‪,‬‬
‫נפיחות ‪ ,‬היפותירואיד‪ ,‬דלקות ‪ ,‬אלרגיות ‪ ,‬ליחה ועוד‬
‫מצב זה הוא " תת קליני " ונגרם בד"כ מחשיפת יתר‬
‫לאורך זמן‬
‫כמה מילים על שמרים ‪....‬‬
‫שמרים ‪ ,‬הם גורם נפוץ ביותר לאלרגיה ולאי סבילות‬
‫למזון‬
‫הם אינם משמשים רק לאפיית לחם ‪ ,‬ניתן למצוא אותם‬
‫גם ברוטב סויה ‪,‬בירה ‪ ,‬יין ‪,‬מוצרים מותפחים ‪ ,‬קרקרים‪,‬‬
‫מזון מתועש‪.‬‬
‫קינואה ערכים תזונתיים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫לקינואה יש יתרונות תזונתיים נוספים‪ .‬למשל‪ :‬יש בה יותר ברזל מאשר‬
‫בגרגרים אחרים‪ ,‬תכולת הסיבים התזונתיים שלה גבוהה‪ ,‬והיא מכילה‬
‫ויטמינים ומינרלים רבים‪ ,‬בעיקר‪:‬‬
‫סידן‪,‬‬
‫אשלגן‪,‬‬
‫אבץ‪,‬‬
‫ויטמין ‪,E‬‬
‫ויטמין ‪,6B‬‬
‫חומצה פולית‬
‫ותיאמין‪B1 .‬‬
‫פירות‬
‫תכונות עיקריות של הפירות‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫מזון קל לעיכול ‪ ,‬זהו המזון הכי טבעי שיש‪ ,‬מוכן לאכילה מיידית ללא צורך בעיבוד או‬
‫השקעת זמן‪. .‬‬
‫המקור הטוב ביותר לאנרגיה זמינה‪.‬‬
‫יוצר סביבה בסיסית בגוף‪.‬‬
‫לפירות סגולות רפואיות בזכות הוויטמינים האנטי אוקסידנטים‪ ,‬המינרלים‬
‫והפיטוכימיכלים הטבעיים ‪.‬‬
‫מכילים אחוז גבוה של מים ‪. 75%- 90%‬‬
‫בפירות יש סוכרים טבעיים בעיקר פרוקטוז וגלוקוז‬
‫תכונות עיקריות של הפירות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לפירות השפעה טובה על מערכת העיכול בזכות הסיבים תזונתיים שהם מכילים‪.‬‬
‫בפירות יש בעיקר סיבים מסיסים ובעיקר פקטין‪.‬‬
‫מכילים גם סיבים לא מסיסים‪ :‬צלולוז והמיצלולוז‪.‬‬
‫פירות משתנים מפני שמכילים אשלגן‪.‬‬
‫אי אכילת פירות וירקות מכפילה את הסיכון לסרטן‬
‫בשל מחסורים באנטי אוקסידנטים‪.‬‬
‫בתהליכי דה טוקסיפיקציה (ניקוי רעלים)הפירות מהווים אופציה למזון זמין‬
‫ואיכותי ‪ ,‬בעיקר פרי הדר שמנקים רקמות עמוקות‪.‬‬
‫תכונות עיקריות של הפירות‬
‫‪ n‬לפירות השפעה אנטי דיכאונית דרך העלאת רמת‬
‫הסרטונין במוח‪.‬‬
‫‪ n‬פירות משתלבים עם אורח חיים השומר על משקל יציב‪.‬‬
‫‪ n‬מעשנים יכולים להקטין את הנזק הגורם לסרטן על ידי‬
‫אכילת פרות וירקות ובמיוחד אלה העשירים בבטא קרוטן‪.‬‬
‫‪ 2‬סיגריות מחסלות ‪ 60‬מ"ג של ויטמין ‪ C‬שזו כמות ‪,RDA‬‬
‫וכן גורמות לבזבוז אנטי אוקסידנטים אחרים כמו ויטמין ‪E‬‬
‫ובטא קרוטן‪.‬‬
‫מיץ פירות‬
‫‪ ‬על פירות אין ויכוח‪ .‬הם אמנם מכילים כמות לא קטנה של‬
‫סוכר‪ ,‬אך בשילוב עם הסיבים התזונתיים של הפרי‪,‬‬
‫שממתנים את ספיגת הסוכר בדם‪ ,‬המצב טוב מאוד‪.‬‬
‫‪ ‬כשפרי נסחט‪ ,‬הקשרים הכימיים בו משתנים ומשפיעים על‬
‫התרומה לגוף‪.‬‬
‫‪ ‬פריט סחוט מאבד את הסיבים התזונתיים שבו מצד אחד‪,‬‬
‫אבל נשאר עם אותה רמת סוכר מצד שני‪ :‬מקבלים רמת‬
‫ריכוז גבוהה מאוד של סוכרים‪.‬‬
‫‪ ‬מסקנה‪ :‬אכלו את הפרי בשלמותו‪ .‬מתי בכל זאת מיץ‬
‫פירות טוב? כאשר רוצים להקל על העיכול (במקרים של‬
‫קלקול קיבה) ולנקות את מערכות העיכול והכבד‪.‬‬
‫נפלאות הרימון‬
‫‪ n‬הרימון מכיל ויטמינים ומינרלים שהעיקריים הם‪ :‬ויטמיני‪, C, K ,B5, E‬אשלגן‪,‬‬
‫נתרן‪ ,‬זרחן‪ ,‬סידן‪.‬‬
‫‪ n‬מכיל טאנינים‪-‬פוליפנולים‪-‬שהם בעלי פעילות מכווצת (אסטריג'נטית) ומכאן‬
‫השימוש שנעשה בו לטיפול בשלשולים‪ ,‬טחורים‪ ,‬פצעים וכוויות‪.‬‬
‫‪n‬‬
‫נפלאות הרמון‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫הרימון עשיר בנוגדי חימצון חזקים פי כמה וכמה מאשר‬
‫בתה ירוק ויין אדום והם למעשה שומרים על כלי הדם‬
‫וכך מונעים מחלות לב וטרשת עורקים‪.‬‬
‫בפקולטה לרפואה של הטכניון נמצא שהפוליפנולים‬
‫נקשרים ל ‪( LDL‬כולסטרול הרע) ומעכבים את חימצונו‬
‫וע"י כך עשויים לעכב התפתחות טרשת עורקים ולסייע‬
‫בהורדת יתר לחץ דם ע"י הורדת פעילות אינזים‬
‫(‪ )ACE‬המשפיע על לחץ הדם‪.‬‬
‫במחקר נוסף נמצא שמיץ רימונים מעכב גם סוג של‬
‫חלבון שגורם לנזק בסחוסים במחלת‬
‫אוסטאוארתריטיס‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לו כנראה גם השפעות במניעת זיהומים‬
‫נגיפיים ובקטריאליים‪.‬‬
‫תפוח עץ‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫הפרי הנפוץ ביותר בעולם‪.‬‬
‫ישנם יותר מ‪ 7000-‬זנים של תפוחים‪.‬‬
‫מקור מצוין של פקטין וסיבים‪.‬‬
‫מנקים את השניים ומחזקים את החניכים‬
‫מתעכל תוך שעתיים אם לועסים היטב‪.‬‬
‫עוזר במצבים‪ :‬מונע הפרעות כבד עיכול‪ ,‬עור‪,‬חוסר דם‪,‬ובעיות עיכול‪,,‬בעיות ריאה‪ ,‬נגד‬
‫תולעים‪,‬נזלת‪,‬זיבה‪,‬שחפת‪,‬אבני מרה ואבני כליות‪,‬הפקטין שבקליפת התפוח מרחיק‬
‫רעלנים מהמעיים והחומצות שבתפוח טובות לעיכול‪.‬‬
‫פירות יבשים‬
‫מומלץ להשרות לילה‬
‫להקל על העיכול‪.‬‬
‫מתכון להעלאת ברזל‪-‬‬
‫‪ 3‬משמשים מיובשים‬
‫‪ 10‬שקדים‬
‫מושרים לילה במיים ולשתות בבוקר על קיבה ריקה‬
‫שזיפים מיובשים להסדרת העיכול‬
‫עשיר במגנזיום‪.‬‬
‫חסר דם‪.‬‬
‫עצירות‪.‬‬
‫הפחתת משקל‪.‬‬
‫מיץ שזיפים מיובשים‬
‫להשרות במים חמים‬
‫למשך לילה‬
‫לרסק בממחה עם‬
‫מי השריה‪ ,‬מסננים‬
‫אפשר לדלל במי מעיין‪.‬‬
‫סגולה נגד עצבות ‪-‬תמרים‬
‫פרי בעל סגולות רבות‪.‬‬
‫ר"ת ‪ :‬תרופת מ‬
‫שה‬
‫ר‬
‫בנו‪.‬‬
‫‪ 4-3‬תמרים ביום מגרשים את העצבות וראית שחורות‪.‬‬
‫אנמיה‪.‬‬
‫חולשה כללית‪.‬‬
‫דרכי עיכול‪.‬‬
‫מחלות לב ומין‪.‬‬
‫חוסר פוריות‪.‬‬
‫שחיקת גרעיני הפרי והפיכתם לאבקה מרפאה פצעים פתוחים ומוגלתיים‪.‬‬
‫ועוד‪.....‬‬
‫התועלת בירקות‬
‫רבים מהירקות הנצרכים על ידינו משמשים‬
‫ברפואה העממית לריפוי מחלות שונות‪,‬‬
‫זאת בנוסף לתרומתם במניעת מחלות‬
‫ובשמירת הבריאות בספקם חומרי טבע‬
‫כוויטמינים‪ ,‬מינרלים‪ ,‬אנטי אוקסידנטים‬
‫וסיבים תזונתיים‬
‫ירקות בצד ֵּפרות הם היסוד של תזונת האדם – מגיל‬
‫צעיר ועד לזִקנה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬הכללת ירקות בתפריט‬
‫היומי אצל האדם המערבי כמעט שאינה נעשית‪ .‬ואם היא‬
‫נעשית‪ ,‬הרי שהדבר נעשה בכמּות שאינה מספקת‪.‬‬
‫בקרב הציבור בלבול ו‪/‬או חוסר הבנה בסיסית‬
‫‪.‬‬
‫תכולת הירקות‬
‫‪ n‬רוב הירקות דלים בחלבונים ובשומנים‪ ,‬או שאינם‬
‫מכילים אותם כלל‪ .‬לעומת זאת ירקות מכילים‬
‫שפע מינרלים ּוויטמינים‪ ,‬פיטוכימיקלים‪ ,‬אנזימים‬
‫בעלי חשיבות בריאותית‪ ,‬סיבים תזונתיים ועוד‪.‬‬
‫‪ n‬לְ רוב הירקות תגובה בסיסית‪ ,‬שהיא כידוע תגובה‬
‫ֵ‬
‫למעט‬
‫עדיפה על תגובה חומצית‪ .‬האמור נכון‬
‫תרד‪ ,‬ארטישוק‪ ,‬אספרגוס‪ ,‬כרוב ניצנים וחזרת‬
‫שתגובתם חּומצית יחסית‬
‫‪ n‬חלק גדול מהירקות מכילים תאית‪ .‬התאית היא‬
‫רב‪-‬סוכר שאינו מתעכל על ידי האדם‪ .‬לכן יש‬
‫ללעוס את הירקות היטב על מנת למנוע הפרעות‬
‫בעיכול המזון ו‪/‬או ספיגה חלקית שלו‪ ,‬נפיחּות‬
‫הבטן כתוצאה מגזים ועוד תופעות‪ ,‬שמקורן בכך‬
‫שהתאית לא נלעסה כהלכה‪.‬‬
‫ירקות ופירות ‪ -‬הכוח המופלא‬
‫עד לא מזמן נחשבו וויטמינים ‪ ,‬מינרלים והסיבים‬
‫התזונתיים כתוספות החיוניות לבריאות טובה‪ ,‬אך‬
‫מחקרים רבים מהשנים האחרונות הוכיחו כי אין די‬
‫בהם‪ .‬וויטמינים ומינרלים ‪ ,‬שנודעו כמגנים‪ ,‬וניתנו‬
‫כתוסף ‪ -‬לא הגנו באופן הצפוי על הבריאות‪.‬‬
‫גם מחקרים שבדקו סיבים תזונתיים מבודדים לא העלו‬
‫תוצאות חד משמעיות‪ .‬לעומת זאת מחקרים בהם‬
‫נבדקה תזונה העשירה במזונות כמו ירקות ופירות‪,‬‬
‫הצביעו באופן ברור על יכולת הגנה רבת עוצמה‪.‬‬
‫בנקודה זו החל מהפך תפיסתי בעולם התזונה‪ .‬נראה‬
‫היה שבמזון‪ ,‬כגון ירקות ופירות‪ ,‬יש משהו שאין‬
‫בתוספים של רכיבי התזונה המבודדים‪.‬‬
‫מיץ עשב חיטה‬
‫מיץ שמכינים מעשב חיטה שהגיע לצמיחה בגובה של ‪ 10-5‬ס"מ‪.‬‬
‫תכונותיו הבריאותיות רבות‪ ,‬כמו למשל‪ :‬ניקוי מערכת העיכול‪,‬‬
‫העור‪ ,‬ויטמינים וכלורופיל – הצבע הירוק המצוי בצמחים ירוקים‪.‬‬
‫שתיית מיץ עשב החיטה מקובלת בשיטת ַאן‪-‬וִיגְמֹור לניקוי הגוף‬
‫מרעלים ולשמירת הבריאות‬
‫עוד על מיץ עשב חיטה‬
‫צריכת ‪ 1‬ק"ג עשב חיטה היא שוות ערך לאכילת ‪ 35‬ק"ג פירות‬
‫וירקות‬
‫‪ n‬מיץ עשב חיטה נמצא בשימוש תרפויטי כבר יותר מ‪ 30-‬שנה‬
‫‪ n‬את צבעו הירוק‪ ,‬מקבל עשב החיטה מהכלורופיל שמרכיב אותו‪ .‬הכלורופיל‬
‫ידוע כחומר הפועל לטיהור הדם ולחיזוק המערכת החיסונית‪ .‬הצמחים‬
‫משתמשים בכלורופיל בכדי לקלוט את אנרגיית השמש‪ ,‬שבתהליך‬
‫הפוטוסינתזה נהפכת למזון בצורת פחמימות עבור הצמחים ‪.‬‬
‫‪ n‬פעולת הכלורופיל דומה ל"מגנט" המושך אליו את הרעלים בפנים הגוף‪,‬‬
‫ומפריש אותם החוצה‬
‫השפעות השום‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪.10‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫נוגד חמצון גבוה מאוד‬
‫מעלה יצור אנזימים המייצרים נוגדי חמצון‪ ,‬כמו גלוטטיון ‪ – S‬טראנספראז‪.‬‬
‫מוריד את לחץ הדם‪.‬‬
‫מוריד את רמות ה‪ ,LDL -‬ומעלה את ה‪.HDL -‬‬
‫מוריד את רמת הטריגליצרידים‪.‬‬
‫מפחית את היצמדות הטסיות ומעורר (פירוק כרישי דם)‪ .‬בכך מונע שבץ מוחי‪.‬‬
‫אנטי דלקתי בכך שמעכב יצירת אנזימים היוצרים פרוסטוגלנדינים‪.‬‬
‫מונע אסטמה בשילוב עם ויטמין ‪.C‬‬
‫אנטי חיידקי ואנטי ויראלי (בזכות האליצין)‪ ,‬ולכן יעיל נגד הצטננות‪ ,‬שפעת‪ ,‬נגיפי קיבה‪,‬‬
‫פטריית קנדידה‪ ,‬שחפת‪ ,‬הליקובקטר‪-‬פילורי‪.‬‬
‫יעיל כנגד חיידקים שהפכו עמידים לאנטיביוטיקה‪.‬‬
‫אג'ואן – תרכובת אורגנוגופרתית הקיימת בשום‪ .‬משמשת לטיפול בסרטן עור‪ ,‬סרטן מעי‬
‫גס‪ ,‬וסרטן קיבה‪.‬‬
‫מונע סיבוכי סוכרת‪.‬‬
‫מונע השמנה (כיוון שהאליצין מוריד את רמות הטריגליצרידים)‪.‬‬
‫שום – כמה ואיך מומלץ לאכול‬
‫האליצין בשום נוצר‪ ,‬כאשר חומר בלתי פעיל‬
‫הנקרא אלין‪ ,‬הופך בזמן החיתוך (בסכין או‬
‫בשיניים) לחומר הפעיל הנקרא אליצין‪ .‬מומחים‬
‫ממליצים לאכול את השום הטרי לאחר קיצוץ‬
‫השיניים והנחתן לכמה דקות‪ ,‬כדי לאפשר את‬
‫ייצרו האליצין‪ .‬לתבשילים עדיף להוסיף את השום‬
‫עם סיום הבישול‪ ,‬כיוון שהבישול עשוי להרוס‬
‫כמה מן החומרים הפעילים שבו‪ .‬הכמות שנבחנה‬
‫במחקרים מקבילה ל‪ 1-2 -‬שיני שום טרי ביום‬
‫טיפ – סירופ נגד שיעול והיצטננות‬
‫קצוץ בצל‪ .‬הוסף שתי כפות דבש‪.‬‬
‫סגור וכסה למשך שעתיים‪.‬‬
‫לשמור במקרר‪.‬‬
‫למבוגר כף אחת ‪ 3‬פעמים ביום‪.‬‬
‫לילדים חצי כף‬
‫שום – רפואה עממית‬
‫לחיטוי פצעים ונגד שעורה – השום מכיל חומרים אנטי‪-‬ספטיים‬
‫ולכן ניתן להשתמש בו על פצעים פתוחים לחיטוי‪ .‬השום יעיל גם‬
‫נגד דלקת בעפעף (שעורה)‪ .‬במקרה כזה יש למרוח שום כתוש‬
‫ולהיזהר לבל יכנס לעין‪.‬‬
‫נגד כאב אוזניים – בגלל תכונות אנטי‪-‬ויראליות ואנטי חיידקיות‬
‫של השום‪ ,‬הוא יעיל נגד דלקות אוזניים‪ .‬הוא יעיל גם בשיכוך‬
‫הכאב‪ .‬לילד שמתלונן על כאבי אוזניים מומלץ למרוח שמן שום*‬
‫באפרכסת האוזן (לא לטפטף לתוך האוזן)‪ .‬אפשר לחזור על‬
‫הפעולה מספר פעמים ביום‪ .‬המריחה מרגיעה את הכאב באופן‬
‫מיידי‪ .‬אם הדלקת קלה‪ ,‬יתכן אפילו שטיפול בשמן שום ימנע את‬
‫הצורך בטיפול אחר‪( .‬אין הוא מהווה כמובן תחליף לביקור אצל‬
‫הרופא)‪.‬‬
‫נגד שיעול וברונכיט כרוני – מומלץ ליטול כף סירופ שום** ‪3‬‬
‫פעמים ביום עד שהשיעול חולף‪.‬‬
‫מתכון לשמן שום‬
‫לחתוך ‪ 3‬שיני שום‪ .‬לכסות בשתי כפות שמן זית בצלוחית קטנה ולכסותה למשך שעתיים‪ .‬לאחר מכן‬
‫יש לסנן ולשמור בצנצנת סגורה בארון חשוך‬
‫מתכון לסירופ שום‬
‫לערבב כמויות שוות של שום כתוש ודבש‪ .‬להניח למספר‬
‫שעות‪ .‬לסנן ולאחסן בבקבוק כהה‪ .‬לשמור במקרר‪.‬‬
‫מתכון לשמן שום‬
‫לחתוך ‪ 3‬שיני שום‪ .‬לכסות בשתי כפות שמן זית בצלוחית קטנה ולכסותה למשך שעתיים‪ .‬לאחר מכן‬
‫יש לסנן ולשמור בצנצנת סגורה בארון חשוך‬
‫מתכון לסירופ שום‬
‫לערבב כמויות שוות של שום כתוש ודבש‪ .‬להניח למספר‬
‫שעות‪ .‬לסנן ולאחסן בבקבוק כהה‪ .‬לשמור במקרר‪.‬‬
‫בצל – רפואה עממית‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫אנטיספטי (מחטא)‬
‫אנטי חיידקי‬
‫אנטי ויראלי‬
‫אנטי דלקתי‬
‫משפיע לטובה על זרימת הדם ובריאות הלב‪.‬‬
‫מפזר ליחה של מע' הנשימה ומקל על הסימפונות‪.‬‬
‫מתאים להצטננות חורף‪.‬‬
‫ניקוי רעלים ‪ -‬מבוא‬
‫הילה לב ‪N.D. , Cl.H.‬‬
‫נטורופתית והרבליסטית‬
‫קלינית‬
‫בריאות‬
‫גוף‬
‫נפש‬
‫רוח‬
‫כל הקושות!‬
‫הזנה‬
‫תזונה‪ ,‬מגע‪ ,‬עבודה‪ ,‬זוגיות‪ ,‬ענין‪,‬‬
‫רגשות‪ ,‬אמונה‪ ,‬משמעות‬
‫בריאות‪,‬‬
‫אוג'ס‬
‫ניקוז‬
‫ף‪ ,‬רעלים‪ ,‬דפוסים‪ ,‬רגשות‪ ,‬מחשבות‬
‫תנועה‬
‫גוף‪ ,‬רגשות‪ ,‬מחשבות‬
‫‪107‬‬
‫שאלות יסוד‬
‫?‬
‫על איזה רעלים מדובר?‬
‫?‬
‫איך הגוף מנקה רעלים?‬
‫?‬
‫האם אפשר להגביר את התהליך?‬
‫?‬
‫כמה להגביר?‬
‫?‬
‫מי צריך את זה?‬
‫?‬
‫זה בטוח?‬
‫‪108‬‬
‫ניקוי רעלים‬
‫האיברים המשתתפים בתהליכי הניקוי‬
‫‪ n‬הכבד‬
‫‪ n‬הכליות‬
‫‪ n‬מערכת הלימפה‬
‫‪ n‬העור‬
‫‪ n‬מערכת הנשימה‬
‫‪‬‬
‫וגם‪ :‬וסת‪ ,‬ליחה‪ ,‬נזלת‬
‫‪109‬‬
‫ניקוי רעלים ‪ -‬הכבד‬
‫תפקידי הכבד בתהליכי ניטרול הרעלים‬
‫‪ .1‬סינון הדם‬
‫‪ .2‬ייצור והפרשת מרה‬
‫‪ .3‬מטבוליזם של רעלים‬
‫‪110‬‬
‫ניקוי רעלים ‪ -‬הכבד‬
‫סינון הדם‬
‫‪ n‬בכל דקה עוברים דרך הכבד כ ‪ 2‬ליטר של דם‬
‫‪ 99% n‬מהבקטריות והרעלים מסוננים כבר בשלב זה‬
‫‪ n‬פגיעה בכבד (דוג' שחמת) פוגעת בתהליך הסינון וגורמת למעבר גדול‬
‫פי ‪ 10‬של רעלים‬
‫‪111‬‬
‫ניקוי רעלים ‪ -‬הכבד‬
‫ייצור והפרשת מרה‬
‫‪ n‬הכבד מייצר כל יום כ ‪ 0.95‬ליטר של נוזלי מרה‬
‫‪ n‬תפקידי המרה – עיכול שומנים‪ ,‬סילוק רעלים דרך הצואה‬
‫‪ n‬סיבים תזונתיים ‪" -‬המטאטא של הגוף"‪ ,‬קיצור זמן מעבר במעי‬
‫* חסימות מרה – אבנים‪ ,‬אלכוהול‪ ,‬תירוקסין‪ ,‬מחלות‪ ,‬תרופות‪ ,‬הריון‬
‫‪112‬‬
‫ניקוי רעלים ‪ -‬הכבד‬
‫מטבוליזם של רעלים‬
‫מחולק ל – ‪ 2‬שלבים‪:‬‬
‫שלב ‪ - I‬פירוק אנזימטי ע"י ציטוכרום ‪CYP450‬‬
‫שלב ‪ - II‬תהליך כימי הכולל הוספה של רכיב לרעל ואז ניטרולו או סילוקו‬
‫‪113‬‬
‫ניקוי רעלים – שלב ‪I‬‬
‫שלב ‪I‬‬
‫‪ n‬מופעל ע"י אנזימי ‪CYP450‬‬
‫‪n‬‬
‫‪ :1‬נטרול רעלים והפיכתם למסיסים ונוחים להפרשה ע"י הכליות או המרה‬
‫‪‬‬
‫תוצר לוואי ‪ -‬רדיקלים חופשיים‬
‫‪ : n‬המרה כימית של חומרים כדי שיעובדו בשלב ‪2‬‬
‫‪ n‬אינדיבידואליות‬
‫‪ n‬מבחן הקפאין‬
‫‪114‬‬
‫ניקוי רעלים – שלב ‪I‬‬
‫חומרים המנוטרלים ע"י שלב ‪I‬‬
‫‪ n‬מזון – קפאין‪ ,‬ונילין‬
‫‪ n‬מרכיבים תזונתיים – חומצה ארכידונית‪ ,‬חומצות שומן‬
‫‪ n‬תרופות – קומדין‪ ,‬סטרואידים‪ ,‬קודאין‪NSAIDS ,‬‬
‫‪ n‬רעלים מהסביבה – עשן סיגריות‪ ,‬בשר מפוחם‬
‫‪115‬‬
‫ניקוי רעלים – שלב ‪I‬‬
‫חומרים חיוניים‬
‫‪ n‬נחושת‬
‫‪ n‬מגנזיום‬
‫‪ n‬אבץ‬
‫‪ n‬ויטמין ‪C‬‬
‫‪116‬‬
‫ניקוי רעלים – שלב ‪II‬‬
‫שלב ‪II‬‬
‫‪ n‬הכבד מצרף כימיקל למרכיב הרעיל‪ ,‬צירוף הגורם לנטרולו או לפינויו‬
‫‪ n‬ישנן שש דרכים עיקריות לפעילות שלב ‪: II‬‬
‫‪‬‬
‫צירוף גלוטטיון‬
‫‪‬‬
‫צירוף גופרית‬
‫‪‬‬
‫צירוף ח‪ .‬אמינו‬
‫‪‬‬
‫צירוף אצטיל ‪Co-A‬‬
‫‪‬‬
‫צירוף קבוצת מתיל‬
‫‪‬‬
‫צירוף ח‪ .‬גלוקורונית‬
‫‪117‬‬
‫מי הם הרעלים‬
‫אין דרך לחמוק מהם‪!...‬‬
‫‪ n‬רעלים מחוץ ומפנים‬
‫‪ n‬השפעה מיידית וארוכת טווח (השפעה מצטברת)‬
‫‪ n‬השפעה פיסיולוגית ונפשית!‬
‫‪118‬‬
‫מחקרים על קשר בין רעילות למחלות‬
‫‪ n‬קשר לסרטן השד‪ ,‬אי פיריון‪ ,‬בגרות מינית מוקדמת (‪)Blanck HM. et al 2000‬‬
‫‪ n‬בעיות נפשיות (‪)Eriksoon P. et al. 2002‬‬
‫‪ n‬בעיות אנדוקריניות‬
‫‪ n‬הזדקנות מוקדמת‬
‫‪ n‬סרטן‬
‫(‪)Vreugdenhil HJI. et al. 2001‬‬
‫(‪)Singer R. 1990‬‬
‫(‪)Brody JG et al. 2003‬‬
‫‪ n‬עיכוב בגדילת העובר ובעיות בהריון‬
‫(‪)Laslo baker D et al 2004‬‬
‫‪ n‬בעיות במע' העצבים (‪)White R 1997‬‬
‫‪ n‬בעיות זיכרון‪ ,‬תפקוד מנטאלי לקוי‪ ,‬חוסר יכולת להתרכז‬
‫‪ n‬מע' חיסון חלשה ‪ +‬קנדידה‬
‫(‪)Huseman C et al 1992‬‬
‫(‪)Perlingeiro R. et al 1994‬‬
‫מחקרים נוספים‪:‬‬
‫מחלות עור‪ ,‬בעיות עיכול‪ ,‬אפילפסיה‪ ,‬פרקינסון‪ ,‬מחלות אוטו אימוניות‪ ,‬אלרגיות ועוד‬
‫‪120‬‬
‫מי הם הרעלים‬
‫‪ n‬מזון – סוכר‪ ,‬שומנים‪ ,‬חלבונים‪ ,‬חומרים כימיים טבעיים וסינטטיים‪ ,‬ח‪ .‬פיטית‪ ,‬ח‪.‬‬
‫אוקסלית‪ ,MSG ,‬אפלו טוקסין‪ ,‬סולנין‪ ,‬מוצרי דיאט‪ ,‬קפאין‪ ,‬ונילין‪...‬‬
‫‪ n‬מרכיבים פנימיים – ח‪ .‬ארכידונית‪ ,‬חומצות שומן‪ ,‬ח‪ .‬אורית‪ ,‬גופי קטון‪ ,‬ח‪ .‬לקטית‪,‬‬
‫בילירובין‪ ,‬הורמונים‪ ,‬נוגדנים‬
‫‪ n‬תרופות – קומדין‪ ,‬סטרואידים‪ ,‬קודאין‪ ,NSAIDS ,‬סתימות אמלגם‬
‫‪ n‬רעלים מהסביבה – עשן סיגריות‪ ,‬בשר מפוחם‪ ,‬מבנים ישנים‪ ,‬כספית‪ ,‬מתכות‬
‫חופשיות‪ ,‬חומרי הדברה‪ ,‬תכשירים קוסמטיים‪ ,‬פלסטיק‪ ,‬בנזן‪ ,‬דיוקסין‪ ,PCB ,‬עופרת‪,‬‬
‫כספית‬
‫‪ n‬רדיקלים חופשיים‬
‫‪ n‬דפוסים‪ ,‬רגשות‪ ,‬מחשבות‪ ,‬טראומות‪ ,‬מצוקה‪ ,‬הדחקה‪ ,‬חוסר הנאה‪ ,‬חוסר‬
‫הרפיה‪...‬‬
‫‪121‬‬
‫מחלות כתוצאה מרעלים‬
‫‪ n‬עייפות‪ ,‬תשישות‪ ,‬חולשה‪ ,‬כבדות‪ ,‬עייפות כרונית‪ ,‬דיכאון‪ ,‬אדישות‬
‫‪ n‬חוסר ריכוז‪ ,‬מחשבה מעורפלת‪ ,‬זיכרון חלש‬
‫‪ n‬מראה חיוור‪ ,‬לא בריא‪ ,‬עור‪ ,‬פצעונים‪...‬‬
‫‪ n‬בעיות עיכול – הצטברות רעלים‬
‫‪ n‬חולשת מערכת חיסון – שכיחות של מחלות‪...‬‬
‫‪ n‬אלרגיות – נשימה ועור‬
‫‪ n‬כאבים בגוף‪ ,‬פיברומיאלגיה‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬מיגרנות‬
‫‪ n‬מחלות מטאבוליות – כולסטרול‪ ,‬שומנים‪ ,‬סכרת‪ ,‬השמנה‪...‬‬
‫‪ n‬מחלות אוטו אימוניות – מפרקים‪ ,‬עור‪...‬‬
‫‪ n‬בעיות מחזור‬
‫‪ n‬ויטאליות נמוכה‬
‫‪122‬‬
‫מחלות כתוצאה מרעלים‬
‫‪ n‬עייפות‪ ,‬תשישות‪ ,‬חולשה‪ ,‬כבדות‪ ,‬עייפות כרונית‪ ,‬דיכאון‪ ,‬אדישות‬
‫‪ n‬חוסר ריכוז‪ ,‬מחשבה מעורפלת‪ ,‬זיכרון חלש‬
‫‪ n‬מראה חיוור‪ ,‬לא בריא‪ ,‬עור‪ ,‬פצעונים‪...‬‬
‫‪ n‬בעיות עיכול – הצטברות רעלים‬
‫‪ n‬חולשת מערכת חיסון – שכיחות של מחלות‪...‬‬
‫‪ n‬אלרגיות – נשימה ועור‬
‫‪ n‬כאבים בגוף‪ ,‬פיברומיאלגיה‪ ,‬כאבי ראש‪ ,‬מיגרנות‬
‫‪ n‬מחלות מטאבוליות – כולסטרול‪ ,‬שומנים‪ ,‬סכרת‪ ,‬השמנה‪...‬‬
‫‪ n‬מחלות אוטו אימוניות – מפרקים‪ ,‬עור‪...‬‬
‫‪ n‬בעיות מחזור‬
‫‪ n‬ויטאליות נמוכה‬
‫‪123‬‬
‫הדרך בה נפגע הגוף מרעלים‬
‫‪ n‬אלרגיות‬
‫‪ n‬דלקת‬
‫‪ n‬תהליכי חמצון‬
‫‪ n‬פגיעה ביצור ‪ /‬סינטזה של מולקולות (חומצות שומן‪ ,‬פוספוליפידים‪ ,‬גלוטטיון‪)...‬‬
‫‪ n‬פגיעה במבנה פיסי של איברים ותאים (מיטוכונדריה)‬
‫‪ n‬פגיעה בתקשורת בין תאית (הורמונים‪ ,‬נוירוטרנזימיטורים)‬
‫‪ n‬פגיעה באיברי ההפרשה וסילוק הרעלים‬
‫‪ n‬פגיעה בעיכול ומטבוליזם‬
‫‪124‬‬
‫הדרך בה נפגע הגוף מרעלים‬
‫‪ n‬תזונה לא נכונה‬
‫‪ n‬אורח חיים לא מתאים‬
‫‪ n‬הדחקה של הצרכים ‪ /‬הדחקה של הפרשות‬
‫‪ n‬פרזיטים‪ ,‬פיטריות‪ ,‬חיידקים‪ ,‬וירוסים‪...‬‬
‫‪ n‬מתח‪ ,‬סטרס‬
‫‪ n‬זמן‪...‬‬
‫‪125‬‬
‫הגוף מסוגל התמודד עם הרעלים!‬
‫‪ n‬במידה והצריכה היא סבירה (בהתאם לגוף)‪ ,‬עומס מטבולי נמוך‬
‫‪ n‬במידה ומערכות הניקוז והפינוי פועלות ביעילות‬
‫‪ n‬במידה ואנו חיים בצורה נבונה‪ :‬תזונה‪ ,‬אורח חיים‪ ,‬פעילות גופנית‪ ,‬נפש‪ ,‬רוח‪,‬‬
‫הרפיה‪ ,‬הנאה‬
‫‪ n‬ויטאליות = פראנה ברמה גבוהה!‬
‫‪126‬‬
‫סימנים לרעילות‬
‫‪ n‬מחלות‬
‫‪ n‬עיכול לא תקין (צרבת‪ ,‬גזים‪ ,‬עצירות‪)...‬‬
‫‪ n‬צואה שוקעת במים‪ ,‬צואה אשר מריחה מאד‪ ,‬צואה אשר לא‬
‫ממצוקת כראוי‬
‫‪ n‬עייפות‪ ,‬חולשה‪ ,‬כבדות‪ ,‬חוסר אנרגיה וחיוניות‪.‬‬
‫‪ n‬חוסר בהירות מחשבה‬
‫‪ n‬כבדות החושים‪ ,‬כבדות מנטאלית‪ ,‬דיכאון‬
‫‪ n‬מע' חיסון חלשה‬
‫‪ n‬עור חסר ברק‪ ,‬עייף‪ ,‬לא חיוני ‪ /‬מחלות עור‬
‫‪127‬‬
‫סימנים לרעילות‬
‫‪ n‬סימנים שחורים מתחת לעיניים‬
‫‪ n‬ריח רע מהגוף‪.‬‬
‫‪ n‬ציפוי לבן‪/‬חום‪/‬צהוב על הלשון‪ ,‬עודף של רוק‬
‫‪128‬‬
‫התמודדות הגוף עם רעלים‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫לימפה‬
‫‪ ‬פינוי תקין מכל הרקמות‬
‫‪ ‬תנועה‬
‫‪ ‬עור‬
‫כליות‪ ,‬שתן‪:‬‬
‫‪ ‬שתייה מספקת‬
‫‪ ‬השתנה תקינה‬
‫‪ ‬כליות פעילות‬
‫ראות‪:‬‬
‫‪ ‬נשימה תקינה ומלאה‬
‫‪ ‬תרגול נשימה‬
‫‪ ‬פעילות גופנית‬
‫לבלב‪:‬‬
‫‪ ‬איזון רמת סוכר‬
‫‪129‬‬
‫הגדרה‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫צום רפואי מוגדר כהימנעות מכל מזון ושתיה פרט למים‬
‫למשך זמן מוגדר ולמטרת ריפוי‪.‬‬
‫תהליך זה משאיר רקמות חיוניות (איברים חיוניים) בזמן‬
‫שמשתמש ברקמות לא חיוניות (רקמות שומן‪ ,‬אנזימי‬
‫עיכול‪ ,‬סיבי שריר‪ ,‬אנזימי גליקוליזה) כמקור לאנרגיה‪.‬‬
‫לא הרעבה‪ -‬שאז שימוש ברקמות חיוניות לאנרגיה‪ ,‬מאחר‬
‫ומאגרי השומן חוסלו‪.‬‬
‫משמש גם לזיהוי אי סבילויות‪/‬אלרגיות למזון‬
‫עקרונות הניקוי‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫‪n‬‬
‫ניקוי פאסיבי מול ניקוי אקטיבי‬
‫עוצמתי מול קל‬
‫פשטות מול מורכבות‬
‫תוך כדי חיי היום יום מול פרישה מחיי יום יום‬
‫טיפולי מול מניעתי‬
‫חשוב מאד לברר עם המטופל‪:‬‬
‫‪ ‬רצון ‪ /‬ציפיות מהניקוי‬
‫‪ ‬יכולת פיסית ‪ /‬יכולת נפשית‬
‫‪ ‬פנאי‬
‫התאמה של תהליך הניקוי למטופל!‬
‫‪ ‬יובש מול לחות‬
‫‪ ‬קור מול חום‬
‫התאמה של תהליך הניקוי לעונה!‬
‫הימנעות מן הגורם‪...‬‬
‫‪131‬‬
‫עקרונות הניקוי‬
‫תזונה!‬
‫אורח חיים מתאים! פעילות גופנית‪ ,‬נשימה‪ ,‬הרפיה‪ ,‬הנאה‬
‫צמחי מרפא‪ ,‬שמנים אתרים‬
‫תוספים‬
‫צום‬
‫פעילות גופנית‪ ,‬הזעה‪ ,‬היחשפות לשמש ורוח‬
‫עיסוי לימפטי‪ ,‬ספוג גס‬
‫הקאה‪ ,‬שלשול‪ ,‬חוקנים‬
‫פעילות גופנית‬
‫מנוחה מספקת‪ ,‬שינה מספקת‪ ,‬הרפיה‪.‬‬
‫עבודה רגשית נפשית ורוחנית‪.‬‬
‫הנאה מהתהליך‬
‫‪132‬‬
‫עקרונות הניקוי‬
‫" כל תהליך ניקוי מתחיל במעיים‪ "...‬ברנרד ג'נסן‬
‫" אש עיכול ורעלים במעיים הם תחילתה של כל מחלה‪"...‬‬
‫צ'ארקה‬
‫"עצירות היא אם כל המחלות‪ "...‬היפוקרטס‬
‫‪133‬‬
‫תזונת ניקוי‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫הורדה של מוצרי מזון בהדרגה!‬
‫הורדה של מזונות אלרגניים‬
‫הורדה של מזונות כימיקליים‪ ,‬תוספי צבע ‪ /‬טעם‪ ,‬חומרים משמרים‬
‫הורדה של מזונות כבדים לעיכול וחוסמי ערוצים‬
‫הורדה של מזונות מייצרים לחות‬
‫מינימום אוכל שאינו ביתי‬
‫‪134‬‬
‫תזונת ניקוי‪ ,‬הורדה של‪...‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫בשר‪ ,‬עוף‪ ,‬דגים‬
‫ביצים‬
‫מוצרי חלב‬
‫מוצרי חיטה‬
‫ירקות סולניים‬
‫רוב התבלינים ומלח‬
‫סוכר ומתוקים‬‫רוב פירות‬‫ רוב קיטניות למינהן ומוצרי‬‫סויה‬
‫ אגוזים וזרעים‬‫ מזונות יבשים (קרקרים‪)..‬‬‫ קפה ותה שחור‬‫ משקאות קלים‬‫‪ -‬אלכוהול‬
‫‪135‬‬
‫תזונת ניקוי‬
‫פשטות‪ ,‬צמצום כמויות‪ ,‬הפרדת מזונות‬
‫סיבים‬
‫ירוקים‬
‫שומנים ‪ /‬ללא שומנים ?‬
‫פחמימה ?‬
‫חלבון ?‬
‫ירקות ?‬
‫פירות ?‬
‫תזונה מעודדת‬
‫‪136‬‬
‫תזונת ניקוי ‪ -‬סיבים‬
‫סיבים הגבירו את פעילות הכבד ב ‪ 2‬השלבים‬
‫ניקוי המעי‬
‫ספיחת מרה ורעלים הנמצאים בה‬
‫חיזוק דפנות המעי ‪ ,‬מעי דליף‬
‫מיצוק הצואה ואיזון קצב מעבר המזון והצואה במעיים‬
‫מצע לחיידקים פרוביוטיים‬
‫‪Roland N, et al, 1994‬‬
‫בניקוי‪:‬‬
‫סיבים מן המזון‬
‫תוספות סיבים ???‬
‫‪137‬‬
‫תזונת ניקוי – כלורופיל‬
‫כלרופיל = אנרגיית השמש‪.‬‬
‫ דמיון להמוגלובין‪ ,‬מזין דם‬‫ מכיל כמויות גדולות חמצן – הבססה וריפוי רקמות‪ ,‬תמיכה‬‫בחיידקים אירוביים‬
‫‪ -‬מנקה את הדם והכבד‬
‫‪ -‬אנטי סרטני‬
‫‪Cheronomorsky S. et al 1999‬‬
‫‪ -‬מועיל לבריאות הלב‬
‫‪138‬‬
‫תזונת ניקוי ‪ -‬ירוקים‬
‫ספירולינה‪ ,‬כלורלה‪ ,‬אצות אחרות‪ ,‬עשב שעורה‪ ,‬עשב חיטה‪ ,‬עלים‬
‫ירוקים (רגילת הגינה‪ ,‬סלרי‪ ,‬כוסברה‪ ,‬פטרוזליה‪ ,‬רוקט‪ ,‬חסה‪,‬‬
‫מנגולד‪ ,)...‬נבטים ונבטוטים‪.‬‬
‫עיקר התזונה בניקוי!‬
‫מזונות עשירים ב‪:‬‬
‫אנזימים‬
‫ויטמינים –‪ ,C ,K ,D ,B ,A‬ח‪ .‬פולית‬
‫כלורופיל‬
‫ברזל‬
‫חומצות אמינו‬
‫‪ – B12‬כלורלה‪ ,‬ספירולינה‬
‫מינרלים – יוד‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬אבץ‪ ,‬סידן‪,‬‬
‫חומצות שומן חיוניות – ‪ GLA‬אומגה ‪6 ,3‬‬
‫חלבונים!!!‬
‫נוגדי חמצון ‪ -‬קרטנואידים‬
‫סיבים‬
‫‪139‬‬
‫תזונת ניקוי – ירוקים‪,‬‬
‫עשב חיטה‪ ,‬אנזימים ביו אקטיביים‬
‫‬‫‪-‬‬
‫‬‫‪-‬‬
‫צריכה של אנזימים מבחוץ מקלה על הגוף (ביצור אנזימים וחומצה(‪Howell E. .‬‬
‫‪1985‬‬
‫אנזימים משתתפים בכל התהליכים בגוף! בעיקר בתהליכי ניקוי!‬
‫הגוף "מבזבז" אנרגיה כאשר צריך לייצר בעצמו עודף הורמנים‪ ,‬עד כדי פגיעה‬
‫בבלוטת כמו לבלב‬
‫אנזימים אינם שורדים ביותר מ ‪◦50‬‬
‫תזונת ניקוי‬
‫אורז מלא‪ ,‬קינואה‪ ,‬דוחן‬
‫מאש‪ ,‬עדשים ירוקים‬
‫מזונות ירוקים‪ ,‬עליים‬
‫ירקות‪ :‬ברוקולי‪ ,‬כרוב‪ ,‬קישוא‪ ,‬גזר‪ ,‬דלעת‪ ,‬סלרי‪ ,‬שומר‪ ,‬מלפפון‬
‫תפוח ירוק‬
‫אצות‬
‫נבטים‬
‫תבלינים מתאימים‪ :‬ירוקים‪ ,‬כורכום‪ ,‬כמון‬
‫שומן – גהיי‪ ,‬שמן זית‪ ,‬שמן קוקוס‪ ,‬שמן המפ‪...‬‬
‫לימון‪ ,‬חומץ‬
‫שתייה מרובה‬
‫‪141‬‬
‫תזונת ניקוי‬
‫שתייה‪:‬‬
‫ מים חמימים בלבד‪ ,‬הפרדת השתייה מהארוחה‬‫ כמות מים על הצורך‪ ,‬אך הקפדה על שתייה מרובה!‬‫ תה צמחים‪ ,‬על פי המותר או המומלץ‬‫ ללא שתייה ממריצה‪ ,‬ממותקת‪ ,‬אלכוהולית‬‫ מי לימון – מומלץ לכל‬‫‪ -‬מיצים‬
‫‪142‬‬
‫תזונת ניקוי‬
‫הקפדה על‪:‬‬
‫ הרגלי אכילה נכונים‪ :‬מרווח בין הארוחות‪ ,‬סביבת אכילה נעימה‬‫ושקטה‪ ,‬לעיסה נכונה ואיטית‪ ,‬שיגרה קבועה של ארוחות‪ ,‬אכילה‬
‫בזמן רעב בלבד‪ ,‬לא להגיע למצב רעב!!!‬
‫ אכילה איכותית ולא כמותית‬‫ לא להעמיס על מע' העיכול‬‫ צירופי מזון נכונים‬‫ מזון מבושל‪ ,‬חם‪ ,‬פשוט‪ ,‬טרי‬‫ תיבול במידה נכונה‬‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫הקלה על העיכול‪:‬‬
‫ אפשרות להפרדת מזונות (חלבון – פחמימה ‪ /‬ירקות – פירות)‬‫ צמחי מרפא ותבלינים מתאימים‬‫אפשרות למזון אורגני‬
‫‪143‬‬
‫תזונת ניקוי‬
‫בוקר‬
‫אשכולית ‪ +‬ג'ינג'ר‪ ,‬קינמון‪ ,‬הל ‪ /‬דייסת‬
‫אורז ‪ +‬תפוח ירוק ‪ /‬סלט ירוק ‪ +‬נבטים ‪/‬‬
‫שייק ירוק‬
‫צהרים‬
‫קינואה‪ +‬תבשיל עדשים וירקות ‪ +‬סלט ירוק‪,‬‬
‫נבטים ואצות ‪ /‬סלט גדול וקינואה‬
‫ערב‬
‫ירקות מאודים ‪ +‬לימון ושמן זית ‪ /‬ירקות‬
‫אפויים ‪ +‬תבשיל עלים ירוקים‬
‫ביניים‬
‫מיץ ירקות ‪ /‬פריכיות אורז ‪ /‬תפוח ירוק‬
‫‪144‬‬
‫צמחי מרפא – גדילן מצוי ‪Silybum marianum‬‬
‫מגביר סינתוז גלוטטיון – העלאת רמת הגלוטטיון בעד ‪35%‬‬
‫מונע התרוקנות מאגר הגלוטטיון בכבד‬
‫נוגד חימצון – פי כמה וכמה יותר פוטנטי מויטמיני ‪ C‬או ‪E‬‬
‫בטיחות – השפעה על ציטוכרום ‪ ,CYP450‬כימותרפיה‪ ,‬אינסולין‬
‫מינון – ‪ 200-900‬מ"ג ליום‬
‫‪145‬‬
‫צמחי מרפא – כורכום ‪Curcuma longa‬‬
‫משפעל גלוטטיון ברמת התא‬
‫השפעה על שלב ‪ I‬ושלב ‪ II‬בכבד‬
‫כורכום וסרטן‬
‫בטיחות – כימותרפיה‪ ,‬נוגדי קרישה‪ ,‬סוכרת‪NSAIDS ,‬‬
‫מינון – ‪ 300-900‬מ"ג ביום‬
‫‪146‬‬
‫צמחי מרפא‬
‫צמחי מרפא המפעילים את הכבד ומקדמים דה‪-‬טוקסיפיקציה‬
‫‪Taraxacum spp‬‬
‫‪Rumex‬‬
‫‪Cichorium‬‬
‫‪Arctium‬‬
‫‪Andographis‬‬
‫‪Phylantus‬‬
‫‪Picrorhiza‬‬
‫‪Berberis‬‬
‫צמחי מרפא משתנים המקדמים פינוי דרך הכליות‬
‫‪Apium graveolens‬‬
‫‪Urtica‬‬
‫צמחי מרפא המנקזים את מערכת הלימפה ומסלקים רעילות‬
‫‪Galium aparine‬‬
‫‪Iris versicolor‬‬
‫צמחי מרפא המנקזים רעילות מהריאות והעור‬
‫‪Viola tricolor‬‬
‫‪Trifolium‬‬
‫צמחי מרפא מטהרי דם‬
‫‪Echinacea‬‬
‫‪Tabebuia‬‬
‫‪Uncaria‬‬
‫‪Neem‬‬
‫‪147‬‬
‫תוספי תזונה רלוונטיים‬
‫נוגדי חמצון‬
‫פרוביוטיקה‬
‫ויטמינים – ויטמין ‪ ,C‬ויטמיני ‪ ,B‬ויטמין ‪E‬‬
‫מינרלים – סלניום‪ ,‬מגנזיום‬
‫חומצות שומן‬
‫סיבים תזונתיים ?‬
‫‪148‬‬
‫ניקוי – פעולות נוספות‬
‫צום‬
‫תרגול נשימה‬
‫שלשול‬
‫הקאה‬
‫ניקוי כיס מרה‬
‫חוקן‬
‫קומפרסים ‪ -‬כבד‪ ,‬כפות רגליים‬
‫עיסוי לימפטי‬
‫סאונות‬
‫שפשוף הגוף‬
‫‪149‬‬
‫הגדרה‬
‫צום רפואי מוגדר כהימנעות מכל מזון ושתיה פרט למים‬
‫למשך זמן מוגדר ולמטרת ריפוי‪.‬‬
‫תהליך זה משאיר רקמות חיוניות (איברים חיוניים) בזמן‬
‫שמשתמש ברקמות לא חיוניות (רקמות שומן‪ ,‬אנזימי‬
‫עיכול‪ ,‬סיבי שריר‪ ,‬אנזימי גליקוליזה) כמקור לאנרגיה‪.‬‬
‫לא הרעבה‪ -‬שאז שימוש ברקמות חיוניות לאנרגיה‪ ,‬מאחר‬
‫ומאגרי השומן חוסלו‪.‬‬
‫משמש גם לזיהוי אי סבילויות‪/‬אלרגיות למזון‬
‫צום‬
‫צום מלא (עם מים)‬
‫צום שבועי (יום אחד)‬
‫צום מיצים – ‪ 4-6‬כוסות מיץ ירקות‪ 2 ,‬כוסות מיץ פירות‪ ,‬מים‪ ,‬תה צמחים‬
‫צום מרק אשלגן‬
‫צום חלקי – ½ ק"ג ירקות‪ ½ ,‬ק"ג פירות ביום‬
‫‪151‬‬
‫צום‬
‫הכוונה בצום היא הימנעות מכל המזונות למעט מים‬
‫צום נחשב כיעיל בטיפול בבעיות רבות הנגרמות עקב עודף רעלים‬
‫צום גורם לפעילות מוגברת של אנזימי ‪P450‬‬
‫פעילות שלב ‪ II‬תלויה באספקה של חומרים תזונתיים (כגון גלוטטיון) אשר אינם‬
‫קיימים בצום‬
‫לכן החשש הוא מהצפה של רדיקלים חופשיים המיוצרים בשלב ‪ I‬ללא יכולת‬
‫ניטרול המתבצעת בשלב ‪II‬‬
‫מדוע לא צום מלא‪:‬‬
‫חולשה‬
‫שחרור מוגבר של רעלים מרקמת שומן ‪ +‬כבד שאינו מתפקד כראוי‬
‫‪ BMR‬יורד‬
‫‪152‬‬
‫פעילות גופנית‬
‫פעילות גופנית – הזרמת דם ופינוי רעלים‬
‫איזו פעילות גופנית נכונה?‬
‫‪153‬‬
‫הזעה‬
‫סאונה כתחליף – העלאת טמפרטורה מעלה הפרשת סבום‬
‫בטיחות סאונה – הריון‪ ,‬ילדים‪ ,‬מחלות לב‪ ,‬לאחר פעילות גופנית‪ ,‬אלכוהול‬
‫השלמת מינרלים‬
‫הזעה פותחת חסימות ומניעה רעלים!‬
‫מחקרים רבים המוכיחים את היעילות בהזעה בתהליכי ניקוי‬
‫‪Lovejoy H et al 1973‬‬
‫‪154‬‬
‫שלשול תרפויטי‬
‫ניקוי מערכת העיכול‬
‫הוצאה של עודפי מרה‬
‫איזון חומציות‬
‫מנקז עודפי אש ולחות מחוץ לגוף‪ :‬אפקט אנטי דלקתי‪ ,‬איזון חומציות‬
‫‪155‬‬
‫חוקן‬
‫חוקן מים‪ ,‬חוקן עשב חיטה‪,‬‬
‫חוקן פרוביוטיקה‪ ,‬חוקן מרקחת צמחים‪,‬‬
‫חוקן שומני‬
‫ניקוי המעי הגס‬
‫ריפוי המעי הגס‬
‫חיזוק הדפנות המעי‬
‫גירוי לתנועתיות של המעיים‬
‫החדרת חומרי הניקוי אל הדם‬
‫פשוט וקל לעשייה!‬
‫הכנות‪:‬‬
‫ ערכת חוקן בייתי‬‫‪ -‬חומרים לחוקן‬
‫‪156‬‬
‫חוקן‬
‫חוקן מים‪:‬‬
‫על קיבה ריקה (מומלץ בבוקר!)‪ ,‬מקום נוח ונעים~ (‪ 2‬בשבוע לכל היותר)‬
‫‪1-2‬ליטר מים מורתחים‪ ,‬טמפ' הגוף ומעלה מעט‪.‬‬
‫מומלץ להוסיף צמחי מרפא כחליטה (שומר‪ ,‬ג'ינג'ר‪)...‬‬
‫החדרת המים בזהירות‪ ,‬כאשר יש צורך ביציאה‪...‬‬
‫בתום חוקן המים – חוקן עשב חיטה‬
‫חוקן עשב חיטה‪:‬‬
‫‪ 100‬מ"ל עשב חיטה‪.‬‬
‫"השתלה" במעי‪ ,‬המתנה כ ‪ 30‬דק' עד לספיגה מלאה!‬
‫חוקן פרוביוטיקה‪:‬‬
‫‪ 2-1/2‬כפיות או ‪ 1-3‬קפסולות על ‪ 50‬מ"ל מים‬
‫"השתלה" לפני השינה (טיפול של ‪ 3‬ימים רצופים)‬
‫‪157‬‬
‫תרגול נשימה‬
‫"כאשר האוויר החיוני אינו זורם בחופשיות בערוץ המרכזי מפאת הערוצים אשר‬
‫מלאים בפסולת‪ ,‬איך מצב של אושר יופיע וכיצד שלמות וכוח יהיו?" האטה יוגה פראדיפיקה‬
‫(‪)2,4‬‬
‫טיהור ברמת מע' הנשימה וברמת התאים‬
‫הגברה של חילוף חומרים‬
‫פתיחה של ערוצי אנרגיה‬
‫איזון והגברת זרימה הפראנה‪ ,‬אנרגיית החיים בערוצים‬
‫ניקוי מערכת הנשימה ‪ +‬השפעה על המעי הגס והכליות‬
‫תרגול מטהר ומקרר את הדם‬
‫ניקוי הדם מעודפי ‪ ,CO2‬אשר נחשב כחומר מחמצן‪.‬‬
‫נשימה מאפשרת זרימת דם טובה יותר‪.‬‬
‫הבססת הרקמות‬
‫‪158‬‬
‫תרגול נשימה‬
‫נשימה מחממת וממריצה‪:‬‬
‫ ישיבה בגב זקוף ונינוח‬‫ כפות ידיים מאוגרפות בגובה בכתפיים‬‫ נשיפה ושאיפה חזקות עם הבטן כמו מפוח‬‫תוך כדי הרמה והורדה של ידיים‪.‬‬
‫ סיבוב‪ ,1‬הפסקה‪...‬‬‫נשימה מאזנת ומרגיעה‪:‬‬
‫נשימת נחיריים‬
‫‪159‬‬
‫אחרים לניקוי‬
‫פסליום‬
‫אלו וורה‬
‫חימר אדום ‪ /‬חימר ירוק‬
‫שמן קיק‬
‫רטיות כבד‬
‫רטיות לכפות הרגליים‬
‫כוסות רוח‬
‫שפשוף הגוף בספוג גס‬
‫עיסוי לימפטי‬
‫טרמפולינה‬
‫ניקוי מערות האף‬
‫‪160‬‬
‫בטיחות דיאטות ניקוי‬
‫תופעות לוואי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כאבי ראש‬
‫שינוי ביציאות‬
‫עייפות‬
‫עצבנות‬
‫ריח חריף של הפרשות הגוף‬
‫החמרה במצב המחלה (ריאקציה?)‬
‫תופעות נפשיות‬
‫למי אסור לעשות? הריון‪ ,‬ילדים‪ ,‬תרופות‪ ,‬מחלות כבד‪ ,‬אי ספיקת כליות‪,‬‬
‫קשישים‪ ,‬חלשים ומחששים‪...‬‬
‫‪161‬‬
‫מסקנות אישיות‬
‫הגוף יודע לנקות רעלים‬
‫הגברת ניקוי הרעלים צריכה להיות חלק מאורח חיים בריא ולא מאמץ חד פעמי‬
‫יחד עם זאת ניתן להיעזר בדיאטת ניקוי על מנת להאיץ את התהליך‬
‫דיאטות ניקוי הן תהליך מורכב‬
‫אחריות‬
‫‪162‬‬
‫שאלות פתוחות‬
‫אז מי צריך את זה?‬
‫באיזו עוצמה?‬
‫אם עושים דיאטת ניקוי‪ ,‬לכמה זמן?‬
‫האם צריך להתכונן לקראת דיאטת ניקוי?‬
‫איך מתמודדים עם תופעות הלוואי?‬
‫‪163‬‬
‫תודה על ההקשבה‬

similar documents