תאי העצב

Report
‫שיעור ‪2-3‬‬
‫מערכת העצבים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מערכת העצבים מורכבת ממיליארדי תאים‪ ,‬ותפקידה לתאם ולכוון את‬
‫פעולות הגוף בסביבה באופן יעיל‪.‬‬
‫היחידה הבסיסית שלה היא הנוירון (תא עצב)‪ .‬זהו תא המתמחה‬
‫בהעברה מהירה של מידע ובשילוב מידע ממקורות שונים‪.‬‬
‫תפקידים עיקריים של מע' העצבים‬
‫סוגי הנוירונים‬
‫ארגון המידע שהתקבל ושילובו עם‬
‫המידע המאוחסן‬
‫תא עצב תחושתי תא הקולט מידע‬
‫מתאי חישה ומעבירם למע'‬
‫המרכזית (נקרא גם רצפטור)‪.‬‬
‫תא עצב מקשר (‪)interneuron‬‬
‫מעביר מידע מנוירון אחד לאחר‬
‫שליחת מסרים לשרירים ולבלוטות‬
‫בהתאם למידע הקיים‬
‫תא עצב מוטורי ‪-‬מעביר מידע‬
‫מהמע' המרכזית לשרירים ולבלוטות‬
‫קבלת מידע חישתי (סנסורי)‬
‫‪.‬‬
‫בכדי להבין איך מערכת העצבים מגשימה את מטרותיה יש להכיר‬
‫את החלקים שלה ואת אבני הבניין הבסיסיות שלה‪.‬‬
‫מערכת העצבים מתחלקת לשני חלקים בסיסיים‪:‬‬
‫‪ )1‬מערכת העצבים המרכזית (‪)central nervous system‬‬
‫‪ )2‬מערכת העצבים ההיקפית (‪.)peripheral nervous system‬‬
‫(אנו נחזור לפירוט אודות מבנה מערכת העצבים בהמשך הקורס)‬
‫מערכת העצבים המרכזית‬
‫‪‬‬
‫חלקיה הם המוח וחוט השדרה‬
‫מערכת העצבים ההיקפית‬
‫חלקיה הם העצבים ואברי החישה הנמצאים מחוץ לגולגולת ולעמוד‬
‫השדרה‬
‫התאים במערכת העצבים‬
‫תא העצב ‪ -‬הנוירון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תא העצב הוא היחידה הבסיסית של עיבוד מידע והעברת‬
‫מידע במערכת העצבים‪.‬‬
‫תפקידו של תא העצב הוא לקלוט‪ ,‬לעבד ולהעביר מידע‬
‫באמצעות אותות אלקטרו‪-‬כימיים‪.‬‬
‫כל תא עצב כולל את החלקים הבאים‪:‬‬
‫‪ )1‬גוף התא‬
‫‪ )2‬דנדריטים‬
‫‪ )3‬אקסון‬
‫‪ )4‬כפתורים סופיים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גוף התא מכיל את גרעין התא‪ ,‬ומוקף בקרום התא (ממבראנה)‪ .‬גוף תא‬
‫העצב מכיל את הגרעין שבו המידע הגנטי של התא ואת מערכות התא‬
‫שמאפשרות תפקוד תקין‪ .‬הוא אחראי למרבית תהליכי החיים בתא‪.‬‬
‫הממבראנה היא כמו העור של התא‪ ,‬היא מקיפה אותו ומגדירה את‬
‫גבולותיו‪ .‬זהו גבול "חכם"‪ :‬הממבראנה מורכבת ממולקולות חלבון שיודעות‬
‫איך לזהות חומרים שמחוץ לתא (למשל‪ :‬הורמונים) ולהעביר את המידע‬
‫מהם אל תוך התא‪.‬‬
‫דוגמה אחת היא קולטן האסטרוגן המעוצב במיוחד להשלמת הצורה‬
‫ופיזור המטען החשמלי של מולקולת אסטרוגן‪ .‬כאשר מגיע אסטרוגן לאזור‬
‫של הקולטן שלו‪ ,‬קולטן האסטרוגן מתחבר אליו‪ ,‬ממש כמו שמגנט מושך‬
‫אליו מהדקים‪.‬‬
‫כאשר קולטן האסטרוגן ומולקולת האסטרוגן מתחברים בהתאמה מושלמת‬
‫של "מפתח ומנעול"‪ ,‬המטען החשמלי של הקולטן משתנה והחלבון עובר‬
‫לתצורה הפעילה שלו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלבונים אחרים בממבראנה מתפקדים כ"שער" שנפתח ונסגר – הם מרשים‬
‫לחומרים אחדים להיכנס לתא וחוסמים חומרים אחרים‪.‬‬
‫עוד סוג של חלבונים מתפקדים כמו "סָ בָל" ‪ -‬הם נושאים עליהם חומרים‬
‫מבחוץ פנימה או מבפנים החוצה‪.‬‬
‫החשיבות של הממבראנה היא רבה – אם היא תפגע‪ ,‬עלול התא למות ולא‬
‫יוכל לתפקד עוד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫דנדריטים‪ .‬ביוונית – עץ‪ .‬יוצא מגוף התא של הנוירון‪ .‬תפקידם לקלוט מידע‬
‫מהכפתורים הסופיים של נוירונים אחרים‪.‬‬
‫אקסון‪ .‬צינור דק ארוך בד"כ עטוף במיילין‪ ,‬מוביל מידע מגוף התא אל‬
‫הכפתורים הסופיים‪ .‬תפקידו הוא להוליך דחפים עצביים למרחק ניכר מגוף‬
‫התא‪ .‬האקסונים הארוכים ביותר מובילים מידע מכפות הרגליים ועד בסיס‬
‫המוח!‬
‫האקסון מעביר את מה שמכונה "פוטנציאל הפעולה" ‪ -‬כלומר מתח חשמלי‬
‫שעובר בתא ומעביר כך את המידע שלו‪.‬‬
‫סוגי נוירונים ‪:‬‬
‫נוירון רב‪-‬קוטבי‬
‫נוירון דו‪-‬קוטבי‬
‫נוירון חד‪-‬קוטבי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כפתורים סופיים‪ .‬נמצאים בקצוות של ההסתעפויות‪ .‬תפקידם חשוב‪:‬‬
‫כשפוטנציאל הפעולה החשמלי מגיע אליהם מופרש מתוכם חומר הנקרא‬
‫נוירוטרנסמיטר‪ .‬חומר זה גורם לעוררות (אקטיבציה) או לעיכוב‬
‫(אינהיביציה) בתא המקבל‪ .‬כך מוחלט האם המסר ימשיך לעבור או לא‪.‬‬
‫עירור יעביר את המסר‪ ,‬עיכוב – יפסיקו‪.‬‬
‫שימו לב‪ :‬נוירון אחד יכול לקבל מידע מעשרות או מאות נוירונים אחרים‪.‬‬
‫כלומר הנוירונים מחוברים להמוני כפתורים סופיים‪.‬‬
‫המבנה הפנימי של התא ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גרעין – מבנה הנמצא בחלק המרכזי של התא עם ממברנה משלו ומכיל את‬
‫הגרעינון והריבוזום‪.‬‬
‫גרעינון‪ -‬מבנה המייצר ריבוזומים‪.‬‬
‫ריבוזום – אברון זעיר המשתתף בסינתזה של חלבונים‬
‫כרומוזום – גדיל של ‪ ,DNA‬נושא מידע גנטי ונמצא בגרעין התא‪.‬‬
‫המבנה הפנימי של התא ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ציטופלסמה – חומר דמוי ג'לי שממלא את חלל התא‪ .‬בתוכו‬
‫אברונים שונים בעלי תפקידים‪.‬‬
‫מיטוכונדריון – אברון המשמש להפקת אנרגיה על ידי פירוק‬
‫מולקולה בשם ‪ .ATP‬פירוק מולקלה זו משחרר אנרגיה הזמינה‬
‫לתא‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המבנה הפנימי של התא – המשך‬
‫‪ – DNA‬מולקלה ארוכה ומורכבת‪ ,‬מכילה שני סלילים המשולבים ביניהם‪.‬‬
‫סלילי ה‪ DNA-‬יחד עם החלבונים הקשורים אליהם מהווים את הכרומוזומים‪.‬‬
‫גן‪ -‬היחידה התפקודית היסודית של הכרומוזומים ובה הוראות הייצור של‬
‫חלבונים‪.‬‬
‫‪ – mRNA‬רנ"א שליח – מולקולה גדולה המפיקה מקטע של כרומוזום מידע‬
‫גנטי על סינתזה של חלבון מסוים ומעבירה אותו לריבוזום‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המבנה הפנימי של התא – המשך‬
‫‪ – mRNA‬רנ"א שליח – מולקולה גדולה המפיקה מקטע של כרומוזום מידע‬
‫גנטי על סינתזה של חלבון מסוים ומעבירה אותו לריבוזום‪.‬‬
‫תאי תמך‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הנוירונים מרכיבים מחצית מהנפח של ה ‪.CNS‬‬
‫השאר מורכב מתאים תומכים – מספקי שירותים‪ ,‬מזינים‪ ,‬מפנים‬
‫פסולת וכן הלאה‪.‬‬
‫זכרו שהנוירונים זקוקים להמון אנרגיה‪ ,‬חמצן ושירותי פינוי פסולת‪.‬‬
‫בלעדי מערכת טובה של תאי תמך הנוירונים לא יוכלו לשרוד‪.‬‬
‫• תאי התמך החשובים ביותר במערכת‬
‫העצבים המרכזית הם הנוירוגליה‪,‬‬
‫המספקים תמיכה פיזית‪ ,‬בידוד חשמלי‬
‫וכימי‪ ,‬אספקת מזון ופינוי אשפה‪.‬‬
‫• במערכת העצבים ההיקפית תאי השוואן‬
‫מתפקדים כתאי תמך‪.‬‬
‫תאי גליה (‪)glia cells‬‬
‫זהו "הדבק" של מערכת העצבים‪ .‬הגליה מדביקים ומחזיקים יחד‬
‫את ה ‪ .CNS‬בנוסף‪ ,‬הם מפרידים את תאי העצב זה מזה כדי‬
‫ששדרי‪-‬מידע שונים לא יתערבבו‪ .‬הם גם דואגים "להיפטר" מתאי‬
‫עצב שמתו‪ .‬ישנם ‪ 3‬סוגים של תאי גליה‪.‬‬
‫תאי גליה‪ )1 :‬אסטרוציטים‬
‫‪‬‬
‫"תא כוכב"‪ .‬מעניקים תמיכה פיזית לתאי העצב‪ ,‬מספקים אנרגיה‬
‫(דרך גלוקוזה שהם ממירים ללקטט ‪ ,)lactate‬ומסלקים פסולת‪.‬‬
‫מייצרים חומרים הדרושים לנוירונים ולסביבה שלהם‪.‬‬
‫אסטרוציטים ממוח של חולדה‪ .‬אפשר לראות‬
‫את צורת הכוכב שלהם‬
‫• לנוירון אין יכולת‬
‫אגירת אנרגיה‪ ,‬ולכן‬
‫הוא זקוק לאספקה‬
‫מתמדת של מזון‬
‫וחמצן‪.‬‬
‫תאי גליה‪ )1 :‬אסטרוציטים‬
‫‪‬‬
‫פגוציטוזה‪ :‬אכילת התא‪ .‬כאשר אסטרוציט מזהה פסולת של‬
‫נוירון מת הוא מקיף אותו‪ ,‬בולע אותו ומעכל אותו‪.‬‬
‫המחשה של פעולת הפגוציטוזה‬
‫(לא ע"י אסטרוציט)‬
‫‪www.youtube.com/watch?v=fpOxgAU5fFQ‬‬
‫אסטרוציט‬
‫פגוציטוזה‬
‫אסטרוציט ונוירון‬
‫תאי גליה‪ )2 :‬אוליגו‪-‬דנדרוציטים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תאי גליה אלה תומכים באקסונים ומייצרים את מעטפת המיילין‪.‬‬
‫תפקיד המיילין הוא ליצור בידוד מסביב לאקסון‪ ,‬כדי לאפשר‬
‫הולכה חשמלית טובה יותר‪ ,‬מהירה יותר‪ ,‬עם מיעוט של תקלות‪.‬‬
‫המיילין הוא ברובו שומן (‪ 80%‬שומן‪ 20% ,‬חלבון)‪ ,‬ושומן הוא‬
‫מבודד טוב‪ .‬המיילין בנוי כצינור מקוטע העוטף את גוף האקסון‬
‫מבחוץ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫טרשת נפוצה (‪ ,Multiple Sclerosis‬טרשת‬
‫בעברית = התנוונות‪ ,‬נפוצה – כי היא פוגעת‬
‫בחלקים שונים ב ‪ )CNS‬היא מחלה אוטואימונית בה‬
‫תאי מערכת החיסון פוגעים במעטפת המיילין‪.‬‬
‫תסמיני המחלה יתבטאו לפי האקסונים שנפגעו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬אם נפגע גזע המוח תפגע השליטה על‬
‫הרגש‪ .‬החולה יסבול מדיכאון‪ ,‬התפרצויות של בכי‬
‫ותסמינים של ייאוש‪ .‬לעתים עשויה להתרחש תופעה‬
‫הפוכה‪ :‬החולה יחוש תחושת שמחה ללא סיבה‪,‬‬
‫ולעתים יקלע למצב של אופוריה‪.‬‬
‫אם נפגע חלק אחר‪ ,‬אזי הבקרה על הסוגרים‬
‫נפגעת‪ ,‬ועם התקדמות המחלה יש מקרים שבהם‬
‫החולה מתקשה לשלוט על הפרשת צואה ושתן‪.‬‬
‫פעמים רבות עצב הראייה הוא שנפגע ואז יש פגיעה‬
‫קשה בראייה‪.‬‬
‫חולים רבים חיים עם המחלה שנים רבות‪ ,‬אך‬
‫במקרים החמורים יותר המחלה גורמת לפגיעה‬
‫בתנועה‪ ,‬ניוון שרירים ואף לנכות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=qgySDmRRzxY‬‬
‫‪‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=1kWbeDgR904‬‬
‫‪‬‬
‫איבוד מעטה המיילין מתבטא בתסמינים נוספים‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫‪ ‬קושי וליקויים בדיבור‪.‬‬
‫‪ ‬סחרחורות ואובדן שיווי משקל‪.‬‬
‫‪ ‬קושי בהליכה‪.‬‬
‫‪ ‬נימול‪ ,‬או עמעום של תחושות‬
‫‪ ‬קושי בראייה ולעתים עיוורון זמני בעין אחת או שתיהן‪.‬‬
‫‪ ‬טשטוש בראייה‪.‬‬
‫‪ ‬קשיים בריכוז ובחשיבה‪.‬‬
‫‪ ‬ניוון שרירים‪.‬‬
‫‪ ‬אובדן שליטה על שלפוחית השתן‪.‬‬
‫‪ ‬פגיעה בתפקוד המיני‪ ,‬עד כדי אין אונות‪.‬‬
‫אקסונים עטופים במיילין‬
‫תאי גליה‪ )3 :‬מיקרוגליה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הקטנים שבתאי הגליה‪.‬‬
‫פועלים כפגוציטים (מסלקים נוירונים מתים)‪ ,‬וכן הם‬
‫עוזרים בפעילות ההגנתית‪-‬חיסונית ‪ -‬מגנים מפני מיקרו‪-‬‬
‫אורגניזמים פולשים ואחראיים על תגובה דלקתית במקרה‬
‫של פגיעה‪.‬‬
‫תאי שוואן (‪)Schwann cells‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תאי השוואן פועלים ב ‪ PNS‬באופן דומה לפעולת האוליגו‪-‬דנדרוציטים‬
‫ב ‪.CNS‬‬
‫ב ‪ PNS‬תא שוואן אחד מספק מיילין לאקסון אחד בלבד (ב ‪CNS‬‬
‫אוליגו‪-‬דנדרוציט מספק מיילין לכמה אקסונים)‪.‬‬
‫נוסף לכך‪ ,‬במקרה של פגיעה בתא עצב‪ ,‬תאי השוואן יפעילו‬
‫פאגוציטוזה וינקו את תא העצב הפגוע‪.‬‬
‫בניגוד לאסטרוציטים ב ‪ ,CNS‬הם לא יצרו רקמת צלקת‪ ,‬אלא יעזרו‬
‫לסיב העצבי להתחדש ויסתדרו בטור על מנת להכווין אותו שוב‬
‫למקומו‪ .‬כך מתאפשר שיקומו של סיב עצבי פגוע‪.‬‬
‫דבר זה לא קורה ב ‪ .CNS‬שם אם יש פגיעה נוצרת צלקת והשיקום‬
‫קשה הרבה יותר‪ .‬יש סברה שאומרת שטעות בהכוונה ב ‪ CNS‬תהיה‬
‫בעלת השלכות גורליות‪ ,‬ולכן האפשרות הזו נחסמת‪.‬‬
‫‪ 1.2‬תאי שוואן‬
‫‪ 1.2‬תאי שוואן‬
‫אוליגודנדרוציטים‬
‫•מערכת עצבים מרכזית‬
‫•תא אחד יוצר מספר מקטעים‬
‫•נסוגים במקרה של פגיעה באקסון‬
‫תאי שוואן‬
‫•מערכת עצבים היקפית‬
‫•תא אחד יוצר מקטע אחד‬
‫•משתתפים בסילוק האקסון המת‬
‫ומשאירים תעלה להכוונת האקסון‬
‫החדש שייווצר‬
‫‪BBB: Blood Brain Barrier‬‬
‫מחסום הדם מוח‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫זהו מחסום של נימים המפריד בין הנוזל המקיף את תאי המוח ובין מערכת‬
‫הדם של שאר הגוף‪.‬‬
‫אם נזריק צבע כחול לדם נמצא את הצבע בכל חלקי הגוף אך לא במוח‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬אם נזריק צבע כחול לחלל המוח‪ ,‬נמצא אותו במוח ובחוט השדרה‬
‫בלבד – אך הוא לא יגיע לשאר הגוף‪.‬‬
‫מחסום זה הוא בררני‪ :‬הוא מאפשר לחומרים אחדים לעבור ולחומרים‬
‫אחרים לא‪.‬‬
‫מטרתו היא הגנה על רקמות המוח מפני מזהמים או נוגדנים‪ ,‬ושמירה על‬
‫הרכב הנוזל שבו נמצאים הנוירונים‪ .‬זה חשוב‪ ,‬כי שינוי קל ביותר בהרכב‬
‫הנוזל יכול לפגוע בהולכה העצבית‪ .‬כמו כן‪ ,‬פגיעה במחזור הדם של המוח‬
‫יכולה לגרום למחלות כמו טרשת נפוצה למשל‪ .‬למעשה‪ ,‬ככל שהפגיעה‬
‫במחסום הדם‪-‬מוח גדולה יותר‪ ,‬כך יש סיכוי גדול יותר להתפתחות ‪.MS‬‬
‫מבנה ("קרום") של תאי אנדותל (‪ )endothelial cells‬המהווה את החיפוי‬
‫הפנימי של כלי הדם‪ .‬במוח הוא צפוף הרבה יותר וחדיר הרבה פחות‪ .‬תאי‬
‫האנדותל‪ ,‬אשר מהווים את אבן הבניין של דופן זו‪ ,‬אחוזים זה בזה בצמתים‬
‫הדוקים (מבני " ‪ Tight junction"),‬אשר מפחיתים משמעותית את יכולת‬
‫המעבר של חומרים דרך הרווח שבין התאים‪.‬‬
‫‪BBB‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבחינה רפואית מחסום זה מונע מתרופות מסוימות להגיע אל המוח דרך‬
‫מחזור הדם‪ .‬דבר זה יכול להיות בעייתי משום שאם התרופה לא תוכל‬
‫להגיע לאזור ההשפעה שלה היא לא תהייה יעילה‪.‬‬
‫מסיבה זו‪ ,‬במידה וקיים במוח מחסור בחומר מסוים אשר אינו מסוגל‬
‫לעבור את המחסום לא תהייה תועלת במתן זריקות או כדורים המכילים‬
‫חומר זה‪ .‬באופן דומה לא תהייה השפעה גם לשינוי בתזונה‪.‬‬
‫מחסום דם‪-‬המוח פרוץ בחודשי החיים הראשונים של האדם‪ ,‬ועל כן יש‬
‫לנהוג בזהירות רבה במתן חומרים כימיים לתינוקות‪ .‬ואליום למשל יהיה‬
‫מאוד מסוכן בשבילם וכן חומרים אחרים‪.‬‬
‫בזקנה המחסום מידלדל ופגיעות המוח גדלה‪ .‬לחץ דם מוגבר גורם אף‬
‫הוא לירידה ביעילות המחסום‪ ,‬וכן מגוון מחלות ביניהן טרשת‪ ,‬כלבת‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫תנאי המעבר של חומרים שונים דרך ה ‪BBB‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלק מהחומרים יכולים לעבור את מחסום דם‪-‬המוח ואחרים לא‪ .‬מולקולה‬
‫חייבת להיות קטנה מספיק או מסיסה בשומן (‪ )fat soluble‬כדי לחדור דרך‬
‫הנימים ודרך תאי האנדותל העוטפים אותם‪.‬‬
‫מולקולות של אתנול מצליחות לעבור את המחסום וגורמות לתופעת‬
‫השכרות לאחר שתיית יין‪ ,‬וכך גם מולקולות ‪ THC‬שגורמות לתחושת סימום‬
‫לאחר צריכת מריחואנה‪ ,‬ומולקולות ‪ LSD‬שעוברות את ה ‪ BBB‬בקלות‬
‫וגורמות לשינויי תודעה המכונה "טריפ"‪.‬‬
‫מולקולות מסיסות במים אינן יכולות לעבור את מחסום הדם‪-‬מוח‪ .‬יוצאות‬
‫דופן הן מולקולות המשתמשות במנגנון ביולוגי הנושא אותן אל תוך המוח‪.‬‬
‫עליהן נמנות החומצות הארומטיות הדרושות לייצור נוירוטרנסמיטרים‪.‬‬
‫ישנם אזורים במוח שאליהם חודרים חומרים כימיים ביתר קלות‪Area .‬‬
‫‪ postrema‬הוא איזור כזה‪ .‬זהו אזור שאחראי על זיהוי רעלים ומביא‬
‫להקאה – הגיוני שהוא יהיה רגיש לכלל החומרים הנכנסים לגוף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ישנם מצבים פתולוגיים (כרוניים או אקוטיים) שבהם ה ‪ BBB‬נפרץ‬
‫וחומרים לא רצויים נכנסים ומשנים את הסביבה הביוכימית של‬
‫המח‪ .‬כמובן שזה מצב לא רצוי‪.‬‬
‫חומרת הנזק תקבע ע"פ רמת הפתיחה של ה ‪ ,BBB‬כמה זמן הוא‬
‫היה פתוח וכמובן מיקום הפגיעה במוח‪.‬‬
‫דוגמא קלאסית‪ ,‬תהיה פגיעת ראש שבעקבותיה חל דימום פנימי‬
‫שהביא לחדירת חומרים למוח‪.‬‬

similar documents