רב משמעות של פעלים

Report
Systematic Verb Polysemy in MT: A Study of Danish Motion Verbs with Comparisons with Spanish :‫המאמר‬
BOLETTE SANDFORD PEDERSEN :‫מאת‬
Machine Translation 14: 35–82, 1999 :‫התפרסם ב‬
236817 -‫ סמינר בבלשנות חישובית‬:‫קורס‬
‫ פרופ' עוזי אורנן‬:‫מרצה‬
2011-2012 ‫ חורף‬:‫סמסטר‬
‫ מורן נקר‬,‫ אורטל וינשטוק‬:‫מגישות‬
11.1.12 :‫תאריך‬
1
‫במאמר נדון במספר נושאים‪:‬‬
‫• רב משמעות שיטתית בפעלי תנועה דניים‪.‬‬
‫•זיהוי רכיבי מסגרת עבור מרחב התנועה וההבדלים ביניהם‪.‬‬
‫•טיפוסים אספקטואליים‪.‬‬
‫•שינויים תחביריים אשר חלים על פעלי התנועה הדנים‪.‬‬
‫•שינויי משמעות שיטתיים אשר חלים על פעלי התנועה‪.‬‬
‫•תרגום פעלי תנועה דניים לספרדית ביחס לשינויי המשמעות‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫• השפה הדנית הינה שפה בעלת מילון פעלים קטן יחסית אך תחביר מילולי מסובך למדי‪.‬‬
‫• כאשר השפה הדנית מתפקדת כשפת המקור בתרגום מכני‪ ,‬הבעיה של רב משמעות של פעלים‬
‫הולכת וגוברת‪.‬‬
‫• מטרת המאמר היא לבחון דרכים להתמודדות עם רב משמעות שיטתית בדנית‪ ,‬אשר היא‬
‫מאופיינת במספר פעלים העוקבים אחר אותו דפוס של שינוי משמעות‪.‬‬
‫• במאמר נבחר להתמקד בפעלי התנועה הדניים‪.‬‬
‫הסיבות לבחירה בפעלי התנועה הן‪:‬‬
‫א‪ -‬מציינים איך לנוע סביב זמן ומרחב ולכן הם בסיסיים בשפה‬
‫ב‪ -‬הם באופן כללי פעלים מאוד רבי משמעות‪.‬‬
‫ג‪ -‬הם מופיעים בתדירות גבוהה כמעט בכל סוגי הטקסטים‬
‫‪3‬‬
‫רב משמעות שיטתית ולא שיטתית‪:‬‬
‫במאמר נעשית הבחנה בין שני סוגים של רב משמעות‪ :‬רב‪-‬משמעות שיטתית ורב משמעות לא‬
‫שיטתית‪.‬‬
‫• רב משמעות שיטתית ‪ -‬היא רב משמעות שעבורה המשמעויות השונות קשורות זו לזו ונגזרות‬
‫מאותה משמעות בסיסית‪ .‬כלומר‪ ,‬הקשר בין המשמעויות השונות נראה לעין‪.‬‬
‫• רב משמעות לא שיטתית ‪ -‬היא רב‪-‬משמעות שעבורה המשמעויות לא יכולות להיגזר‬
‫מהמשמעות הבסיסית של הפועל‪ .‬כלומר‪ ,‬המשמעויות אינן קשורות את בשנייה‪.‬‬
‫נבהיר את סוגים אלו באמצעות דוגמאות‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫נראה משמעויות שונות לפועל ‪ go‬בדנית‪:‬‬
‫‪- Han går til klaver.‬‬
‫‪HE GO TO PIANO‬‬
‫‪He receives piano lessons.‬‬
‫הוא מקבל שיעורי פסנתר‬
‫‪- Han gik af da han blev 60‬‬
‫‪HE WENT OFF WHEN HE WAS 60‬‬
‫‪He was pensioned when he was 60.‬‬
‫הוא יצא לפנסיה בגיל ‪.60‬‬
‫‪- Han går under navnet ‘Fede Kaj’.‬‬
‫’‪HE GO UNDER NAME-THE ‘FAT KAJ‬‬
‫‪He goes by the nickname ‘Fat Kaj’.‬‬
‫הוא נקרא תחת השם 'קאז השמן'‬
‫בכל אחת מהדוגמאות לא ניתן לדעת את משמעות הפועל לפי המשמעות הבסיסית של ‪.go‬‬
‫מעבר לכך‪,‬אם משווים אותו לפעלים אחרים שהם גם רב משמעים כמו בא (‪ )komme‬לא ניתן‬
‫למצוא חוקיות עבור שניהם‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬יש צורך לתת לכל משמעות כזו ערך נפרד (ולא קשור לאחרים) בלקסיקון המקור‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫דוגמאות המכילות את הפועל ‪ go‬בהן כן ניתן למצוא חוקיות‪:‬‬
‫‪1.... når julefrokosten‬‬
‫‪har været så våd, at man‬‬
‫‪ikke kan gå.‬‬
‫‪... WHEN CHRISTMAS-DINNER-THE HAS BEEN SO WET THAT ONE NOT CAN GO‬‬
‫‪... when one has had so much to drink during Christmas dinner that one cannot walk.‬‬
‫כאשר אדם שתה יותר מדי במהלך חג המולד עד שהוא אינו מסוגל ללכת‬
‫‪2. Han gik pludselig ned i bådens agterende.‬‬
‫‪HE WENT SUDDENLY DOWN IN BOAT-THE’S STERN‬‬
‫‪He suddenly went down to the stern of the boat‬‬
‫הוא לפתע ירד לירכתי הסירה‬
‫דוגמא ‪ -1‬נראה הפועל ‪ gå‬במשמעותו הבסיסית‪-‬יכולת לנוע במרחב ע"י הנחת רגל אחת לפני‬
‫האחרת באופן חוזר‪.‬‬
‫דוגמא ‪ -2‬כאן הפועל ‪ gik‬עדיין נמצא במשמעותו הקונקרטית‪.‬‬
‫ישנה התייחסות לפעולה של לשים רגל אחת לפני השנייה אך נוסף רכיב הכיוון של ללכת למקום‬
‫כלשהו במרחק קצר‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫‪3. Når der‬‬
‫‪er gået 7 dage efter at‬‬
‫‪den sidste pille blev taget, begyndes‬‬
‫‪WHEN THERE IS GONE 7 DAYS AFTER THAT THE LAST PILL WAS TAKEN BE-BEGUN‬‬
‫‪der på en ny pakke.‬‬
‫‪THERE ON A NEW PACK‬‬
‫‪When 7 days have passed by since the last pill was taken a new pack‬‬
‫‪(of pills) is started.‬‬
‫כאשר ‪ 7‬ימים עוברים מהגלולה האחרונה שנלקחה‪ ,‬מתחילים חפיסה חדשה (של גלולות)‪.‬‬
‫דוגמא ‪-3‬מדגימה מטאפורה שלרוב מופיעה עם הפועל הזה‪ ,‬כאשר הזמן מתנהג כמו יישות זזה‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬עבור הדוגמאות הללו כן מצאנו שיטתיות‪ .‬הפועל "הלך" מקבל משמעויות שונות אך כולן‬
‫קשורות למשמעות הבסיסית‪.‬‬
‫•המאמר מתמקד ברב משמעות שיטתית בפעלי תנועה הדניים‪.‬‬
‫הרצון הוא מציאת מנגנון אשר יאפשר לזהות ולתאר באופן פורמלי את הקטגוריות השונות של‬
‫הגמישות של הפעלים‪ ,‬ובנוסף להגדיר איזה תתי קבוצות של פעלים רגישות לאילו שינויי משמעות‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫רב משמעות של פעלים נראה משתי גישות שונות בתרגום מכני‪:‬‬
‫גישה ביצועית‪-‬רב המשמעות מטופלת באופן חלקי‪ ,‬המשמעות ניתנת בהתאם לסוג הטקסט‬‫אותו מתרגמים‪ .‬נתינת פיתרון מיידי בו רק מצמצמים את הבעיה ולכן לעיתים לא תיפתר‬
‫לחלוטין‪.‬‬
‫אם למילה כלשהי יש מספר משמעויות שקשורות לסוג הטקסט אז בעצם לא פתרנו את בעיית‬
‫רב המשמעות‪ .‬אמנם צמצמנו את מספר המשמעויות אבל עדיין נותרנו עם יותר ממשמעות‬
‫אחת‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬אם הטקסט בו עוסקים הוא טקסט הקשור למחשבים אז הפועל‪ “rulle” :‬שהוא ‪ roll‬אשר‬
‫פירושו הוא "לגלגל" יקבל תרגום ספציפי שהוא ‪ ,scroll‬כלומר‪ ,‬לגלול‪( .‬להניע את תמונת המסך)‬
‫‪Brug piletasterne for at rulle gennem brevet.‬‬
‫‪USE ARROW-KEYS FOR TO ROLL THROUGH LETTER-THE‬‬
‫‪Apply the arrow keys to scroll through the letter.‬‬
‫השתמש בסימן העכבר על מנת לגלול את המסמך‪.‬‬
‫גישה מחקרית‪-‬ביצוע ניתוח תחבירי עמוק על מנת לפתור דו משמעות לשונית במהלך הניתוח‪.‬‬‫בגישה זו יש פתרון מלא של הבעיה ולא פיתרון חלקי‪.‬‬
‫המאמר חותר לעבר מודל ביניים אשר מצד אחד יהיה בר יישום שלא כמו הגישה המחקרית אך‬
‫לא יסתפק בקידוד פשוט כמו בגישה הביצועית‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שני סוגים שונים של דו משמעות‪:‬‬
‫•פוליסמיה (‪ - )Polysemy‬שני פירושים שנגזרו באופן היסטורי מאותה מילה‪ .‬כלומר‪ ,‬אותה מילה‬
‫שהתהוו לה שני פירושים שונים‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬שורש‪-‬שורש העץ‪/‬שורש הבעיה‪/‬שורש המילה‪.‬‬
‫כדור‪-‬כדור למשחק‪/‬כדור לרובה‪/‬גלולה‬
‫•הומונימיה (‪ - (Homonymy‬מילים שונות במקורן הנראות ונשמעות באותו אופן‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬אשפה‪-‬נרתיק לחיצים‪/‬אשפה‪-‬ערימת פסולת‪.‬‬
‫אב‪-‬הורה‪/‬אב‪-‬חודש בלוח העברי‪.‬‬
‫דו משמעות פוליסמית מתבטאת בכך שהפירושים של המילה נמצאים תחת אותו ערך לשוני במילון‪.‬‬‫לעומת זאת‪ ,‬בדו משמעות הומונימית הפירושים מתבטאים בערכים לשוניים נפרדים במילון‪.‬‬
‫הומונימיה‪:‬‬
‫פוליסמיה‬
‫הומונימיה‬
‫‪9‬‬
‫כבסיס לחקירת הקורפוס של פעלי התנועה הדניים השתמשו במאמר ב‪:‬‬‫‪Guest Corpus of Den Danske Ordbog‬‬
‫החלק של הקורפוס שזמין באופן ציבורי למטרות מחקר כולל ‪ 36‬מיליון מילים מתוך המרחב של‬‫שפה למטרות כלליות‪.‬‬
‫ניתוח הקורפוס כולל מספר שלבים‪:‬‬‫• הוצאה מהמילון הדני בערך ‪ 100‬פעלי תנועה דניים הכי בסיסיים‪.‬‬
‫• בחינה של בערך ‪ 100‬דוגמאות לכל מילה‪ .‬במקרים של מילים שהן מאוד רב‪-‬משמעיות‪ ,‬מספר‬
‫הדוגמאות עלה ל‪ 200‬או אפילו ‪ 300‬דוגמאות‪.‬‬
‫• יצירת רשימה אלפבתית של המילים בצירוף מראה מקום של כל מילה אשר על ידה נשיג ניתוח גס‬
‫של הטקסט‪.‬‬
‫•לאחר הוצאת כל התוצאות ‪ ,‬הדוגמאות חולקו לפי התהליך הבא‪:‬‬
‫א‪ -‬דוגמאות המכילות פירושים מטאפוריים וניבים‪.‬‬
‫ב‪ -‬דוגמאות המכילות נושאים חיים ונושאים דוממים‪.‬‬
‫ג‪ -‬דוגמאות המכילות מגדירי כיוון ואלה שאינן מכילות מגדירי כיוון‪.‬‬
‫ד‪ -‬דוגמאות המכילות קריטריונים סמנטיים נוספים כאשר זה נראה רלוונטי (לדוגמא‪:‬קיבוץ פעלים‬
‫המתארים תנועה באמצעות כלי רכב לקבוצה נפרדת)‬
‫‪10‬‬
‫סמנטיקה של המסגרת (‪-(Frame semantics‬לא נוכל להבין משמעות של מילה בודדת ללא‬
‫מידע נוסף לגביה‪ .‬לכן המילה מעלה מסגרת סמנטית שהיא בעצם מכילה אוסף של עובדות‬
‫ומידע לגבי המילה וההקשר בו היא נמצאת‪.‬‬
‫בגישת הסמנטיקה של המסגרת ‪,‬מחלקים את הפעלים למחלקות ותת‪-‬מחלקות כך שהמילים‬
‫בעלות רכיבי מסגרת דומים תטופלנה באופן אחיד‪ .‬לכן במאמר מתבצעת גזירה של קבוצת‬
‫רכיבי מסגרת עיקריים לאירועי תנועה דניים‪.‬‬
‫דוגמא לרכיב מסגרת הוא רכיב המתאר את כיוון התנועה‪.‬‬
‫אנו מיישמים שלושה קריטריונים מכווני‪-‬קורפוס לזיהוי של רכיבי מסגרת עיקריים‪:‬‬
‫• תדירות בדוגמאות הקורפוס הנבחרות‪.‬‬
‫• סטטוס תחבירי ‪.‬‬
‫• סקירה על תפוצת הפעלים השונים‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫קבוצת רכיבי המסגרת מכילה את הבאים‪:‬‬
‫)‪MOVER(Mo‬‬
‫‪ -‬מתייחס לעצם שזז באירוע התנועה‪ :‬רכיב המסגרת ממומש כנושא‪.‬‬
‫)‪DIRECTION(Di‬‬
‫‪ -‬מציין שישנו כיוון כלשהו לתנועה‪.‬‬
‫)‪MANNER(Ma‬‬
‫‪ -‬מתייחס לאופן התנועה‪ ,‬איך התנועה מתרחשת‪.‬‬
‫)‪PROTAGONIST-CONTROL(Procon‬‬
‫)‪VEHICLE(Ve‬‬
‫ מתייחס לשאלה האם התנועה נשלטת ע"י העצם‬‫עצמו או ע"י גורם חיצוני‪.‬כלומר האם העצם פעיל‬
‫או מופעל ע"י גורם אחר‪.‬‬
‫‪-‬מתייחס לכלי הרכב המעורב בתנועה‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫ניתן לזהות הבדלים בין רכיבי המסגרת השונים‪.‬‬
‫הרכיב המתאר את העצם הנע (‪ )MOVER‬חייב להימצא במשפט שכן זו דרישה בסיסית שפעולת‬
‫התנועה תתבצע על עצם כלשהו‪.‬בעוד שכל שאר רכיבי המסגרת הם אופציונליים באירוע‬
‫התנועה‪.‬‬
‫נבחין במספר דברים האופיניים לכל רכיב‪:‬‬
‫•רכיבי האופן (‪ )MANNER‬ורכיבי הכיוון (‪:)DIRECTION‬‬
‫רכיבים אלו יכולים להיות מובעים במשפט בדרכים הבאות‪:‬‬
‫האפשרות הראשונה היא שהרכיבים מובעים כתיאורים נפרדים (ואינם כלולים בפועל עצמו)‬
‫התיאורים הנפרדים מסומנים‬
‫בירוק‬
‫כיוון‪:‬‬
‫‪Han svømmede hen til bredden.‬‬
‫‪HE SWAM‬‬
‫‪OVER TO BANK-THE.‬‬
‫‪He swam over to the bank.‬‬
‫הוא שחה לעבר הגדה‪.‬‬
‫אופן‪:‬‬
‫‪Han ankom til fods.‬‬
‫‪HE ARRIVED TO FOOT’S.‬‬
‫‪He arrived on foot.‬‬
‫הוא הגיע ברגל‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫רכיבי האופן (‪ )MANNER‬ורכיבי הכיוון (‪-)DIRECTION‬המשך‬
‫אפשרות שנייה היא שמאפיין התנועה טבוע בפועל‪ .‬לפועל לא נוסף תיאור כיוון נפרד‪ ,‬הפועל‬
‫מכיל כבר בתוכו תיאור של כיוון התנועה‪.‬‬
‫הפעלים בהם מאפיין התנועה‬
‫טבוע בהם מסומנים באדום‬
‫כיוון‪:‬‬
‫‪Toget‬‬
‫‪ankom.‬‬
‫‪TRAIN-THE ARRIVED.‬‬
‫‪The train arrived.‬‬
‫הרכבת הגיעה‪.‬‬
‫אופן‪:‬‬
‫‪Han kravlede.‬‬
‫‪HE CRAWLED.‬‬
‫‪He crawled.‬‬
‫הוא זחל‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫המשך‬-)DIRECTION( ‫) ורכיבי הכיוון‬MANNER( ‫רכיבי האופן‬
:‫האפשרות השלישית היא שילוב של שניהם‬
:‫כיוון‬
For asylansøgere der ankommer til landet.
FOR REFUGEES THAT ARRIVE
TO COUNTRY-THE.
for refugees that arrive in the country.
‫הפעלים בהם מאפיין התנועה‬
‫טבוע בהם מסומנים באדום‬
‫והתיאורים הנפרדים מסומנים‬
‫בירוק‬
.‫הפליטים הגיעו ארצה‬
:‫אופן‬
De kravlede på hænder og fødder.
THEY CRAWLED ON HANDS AND FEET .
They crawled on hands and feet.
.‫הם זחלו על הידיים והרגליים‬
15
‫•רכיבי האופן(‪ )MANNER‬ורכיבי הכיוון (‪ )DIRECTION‬שונים מהשאר בכך שניתן לחלקם לתת‬
‫קבוצות ספציפיות יותר‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫רכיבי האופן(‪ )MANNER‬יכולים להכיל משמעות של מהירות או משמעות של קול‪:‬‬‫מהירות‪:‬‬
‫‪-Han spurtede.‬‬
‫‪HE SPEEDED-UP.‬‬
‫‪He speeded up.‬‬
‫הוא האיץ‪.‬‬
‫קול‪:‬‬
‫‪-Han listede.‬‬
‫‪HE TIPTOED.‬‬
‫‪He tiptoed.‬‬
‫הוא הלך על קצות האצבעות‪.‬‬
‫ניתן לראות שבפועל "הלך על קצות האצבעות "(האצביע) חבוי אופן‬
‫תנועה נוסף הקשור לקול‪-‬הפעולה מתבצעת בצורה שקטה‪.‬‬
‫‪16‬‬
:‫) יכולים להתייחס או למוצא או ליעד של התנועה‬DIRECTION( ‫ רכיבי הכיוון‬:‫מוצא‬
-Toget
afgik.
TRAIN-THE DEPARTED.
The train departed.
.‫הרכבת יצאה‬
:‫יעד‬
-Toget
ankom.
TRAIN-THE ARRIVED.
The train arrived.
.‫הרכבת הגיעה‬
17
‫רכיב ה"שליטה היזומה" (‪ (PROTAGONIST-CONTROL‬הוא לרוב מאפיין טבוע בפועל‪.‬‬
‫הוא מבטא שהעצם המבצע את התנועה שולט בתנועה‪.‬‬
‫זהו בעצם רצונו של הרכיב הנע‪.‬‬
‫‪-Han svømmede for langt ud med vilje.‬‬
‫‪HE SWAM‬‬
‫‪TOO LONG OUT ON PURPOSE.‬‬
‫‪He swam too far out on purpose.‬‬
‫הוא שחה רחוק מאוד בכוונה‪.‬‬
‫התיאור "בכוונה" מוכיח שהדבר נעשה ביוזמת הרכיב הנע‪.‬‬
‫במקרים בהם הרכיב הוא רכיב דומם לא ניתן לומר בדנית‪ ,‬כמו בשפות נוספות‪:‬‬
‫‪The ball rolled itself out of the box.‬‬
‫הכדור גלגל את עצמו מחוץ לקופסא‪.‬‬
‫‪The earth turn around on purpose.‬‬
‫כדור הארץ הסתובב בכוונה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫רכיב הרכב (‪ )VEHICLE‬הוא רכיב מסגרת הטבוע בכל פעלי "כלי רכב" (פעלים המבטאים פעולה‬
‫שהתבצעה ע"י כלי רכב)‪.‬‬
‫הרכב לא חייב להיות מובע במשפט עם הפועל אך לפי הפועל ניתן להבין שהתנועה התבצעה‬
‫באמצעות איזשהו כלי רכב‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬נהגתי לעבודה ביום ראשון‬
‫‪-Hun cyklede til skole‬‬
‫‪hver morgen.‬‬
‫‪SHE CYCLED TO SCHOOL EVERY MORNING.‬‬
‫‪She cycled to school every morning.‬‬
‫היא דוושה (על אופניים) לבית הספר כל בוקר‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫הפועל דוושה (‪ )cycle‬נותן את המידע כי‬
‫התנועה התרחשה באמצעות אופניים‪ ,‬גם מבלי‬
‫‪-Han kørte I bil til stationen.‬‬
‫לציין מפורשות את המילה אופניים במשפט‬
‫‪HE DROVE IN CAR TO STATION-THE.‬‬
‫‪He drove to the station (by car).‬‬
‫הוא נהג ברכב לתחנה‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫במקרה זה הרכב הופיע במשפט‪ ,‬אך גם ללא ציון המילה "רכב" במשפט ניתן היה‬
‫להבין לפי הפועל כיצד התבצעה הפעולה‬
‫‪19‬‬
‫ישנם פעלים שכאשר הם משולבים עם פרמטר אנושי מתייחסים באופן עקיף לאיזשהו כלי‬
‫רכב‪ ,‬בניגוד לשימוש הבסיסי שלהם‪.‬‬
‫לדוגמא הפועל ” ‪(” fløj‬לעוף)‪:‬‬
‫‪-Fuglene‬‬
‫‪fløj omkring I store flokke.‬‬
‫‪BIRDS-THE FLEW AROUND IN LARGE FLOCKS.‬‬
‫‪The birds flew about in large flocks.‬‬
‫הציפורים עפו בלהקות גדולות‪.‬‬
‫‪-Han fløj til Oslo for en dag.‬‬
‫‪HE FLEW TO OSLO FOR A DAY.‬‬
‫‪He flew to Oslo for a day.‬‬
‫הוא טס לאוסלו ליום‪.‬‬
‫בדוגמאות ניתן לראות כי הפועל "לעוף" שבשימושו הבסיסי משמש כפועל תנועה‬
‫עבור בעלי הכנף‪ ,‬בשילוב עם גורם אנושי מבטא את כלי הרכב בו התבצעה התנועה‪.‬‬
‫הוא טס לאוסלו ‪ ,‬מבטא שהתנועה התבצעה ע"י מטוס‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫טיפוס אספקטואלי=איך אנו מסתכלים על התנועה‪ ,‬אופי התנועה‪.‬‬
‫בנפרד מרכיבי המסגרת‪ ,‬אנו מקצים שלושה טיפוסים אספקטואלים הרלוונטים למרחב התנועה‪:‬‬
‫פעילות (‪)Activity‬‬
‫הישג (‪)Achievement‬‬
‫השלמה (‪)Accomplishment‬‬
‫פעילויות יכולות להיראות כאירועים פשוטים‪ ,‬בעוד שהישגים והשלמות ‪,‬כאירועים מסובכים המכילים‬
‫מגוון של תת‪-‬אירועים‪.‬‬
‫ההבדל בין הישג והשלמה הוא שבהישג מתוארת הגעה למצב כלשהו אך לא מתוארת אופן תנועה‬
‫ספציפי לעומת השלמה שבו מתואר אופן תנועה ספציפי‪ ,‬אופן תנועה בצורה הנכונה ביותר‪ ,‬בצורה‬
‫המיועדת‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫פעילות‪:‬‬
‫‪Pendulet svinger.‬‬
‫‪The pendulum swings.‬‬
‫המטוטלת התנדנדה‪.‬‬
‫זוהי פעולה תנועה פשוטה‪ ,‬אין הגעה לאיזשהו מצב סופי‪.‬‬
‫הישג‪:‬‬
‫‪Han ankom til stationen.‬‬
‫‪He arrived at the station.‬‬
‫הוא הגיע לתחנה‪.‬‬
‫האירוע מתואר במשפט‪ ,‬מתאר הגעה למצב סופי‪ .‬אך לא‬
‫מתואר אופן תנועה ספציפי ולכן זהו הטיפוס הנ"ל‪.‬‬
‫השלמה‪:‬‬
‫‪Han hoppede op på bordet.‬‬
‫‪He jumped onto the table.‬‬
‫הוא קפץ על השולחן‪.‬‬
‫האירוע ‪,‬אך כאן כן מתואר אופן תנועה ספציפי‪.‬‬
‫המתואר מתאר הגעה למצב סופי‬
‫‪22‬‬
‫•מיון פעלי התנועה הדניים לתת קבוצות‪ ,‬ע"י ניתוח דוגמאות הקורפוס‪.‬‬
‫•בחינת קבוצות עקביות של פעלים המכילות את אותם רכיבי מסגרת ולאחר מכן בחינה האם אכן‬
‫אותם דפוסים תחביריים חלים על כל הפעלים בקבוצה‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫פעלי תנועה‬
‫’‪bevæge sig ‘move‬‬
‫אופן‬
‫קבוצה‬
‫כיוון‬
‫לזוז‬
‫גוף‬
‫חסרי‬
‫גוף‬
‫)‪myldre (swarm‬‬
‫לנהור‬
‫רכב‬
‫רדיפה‬
‫יעד‬
‫מוצא‬
‫דרך‬
‫)‪cykle (cycle‬‬
‫)‪følge (follow‬‬
‫)‪ankomme (arrive‬‬
‫)‪afgå (depart‬‬
‫)‪krydse (cross‬‬
‫לדווש‬
‫לעקוב‬
‫להגיע‬
‫לצאת‬
‫לחצות‬
‫גוף‬
‫שלם‬
‫חלקי‬
‫גוף‬
‫מסה‬
‫סיבוב‬
‫הלוך ושוב‬
‫חסרי מטרה‬
‫מהירות‬
‫ריקוד‬
‫)‪drive (stream‬‬
‫)‪dreje (turn‬‬
‫)‪daske (flap‬‬
‫)‪flakke (wander about‬‬
‫)‪fare (rush‬‬
‫)‪danse (dance‬‬
‫לשטוף‪,‬לזרום‬
‫להסתובב‬
‫להתנפנף‬
‫לנדוד‬
‫לזרז‬
‫לרקוד‬
‫חלקים אחרים‬
‫רגל‬
‫)‪flyve (fly‬‬
‫לעוף‬
‫מודגשות המחלקות והסוגים‬
‫אשר נשים עליהם דגש‬
‫בהמשך המאמר‬
‫קפיצה‬
‫ריצה‬
‫הליכה‬
‫)‪hinke (hop on one leg‬‬
‫)‪løbe (run‬‬
‫)‪gå (walk‬‬
‫לקפוץ על רגל אחת‬
‫לרוץ‬
‫ללכת‬
‫סביבה‬
‫קול‬
‫)‪jokke (plod‬‬
‫)‪defilere (march‬‬
‫)‪liste (tiptoe‬‬
‫להלך בכבדות‬
‫להצעיד‬
‫להלך על קצות‬
‫האצבעות (בשקט)‬
‫מהירות‬
‫מהירות‬
‫)‪galoppere (gallop‬‬
‫לשעוט‬
‫‪24‬‬
‫נרחיב מעט על מחלקות וסוגים עיקריים במיון‪:‬‬
‫פעלי תנועה‪ -‬פעלים בדנית המבטאים תנועה כלשהי‪ -‬זז‪ ,‬קפץ‪ ,‬רץ‪ ,‬נסע‪ ,‬דיווש וכו'‪.‬‬‫פעלי אופן‪ -‬פעלים המבטאים את האופן שבו נעשתה התנועה‪ -‬לדוגמה הלך‪ ,‬קפץ‪,‬‬‫הסתובב‪ ,‬רקד‪.‬‬
‫פעלי כיוון‪ -‬הפעלים המבטאים תנועה לכיוון מסויים‪ -‬יצא‪ ,‬הגיע‪ ,‬רדף‪.‬‬‫פעלי רכב‪ -‬פעלים המבטאים תנועה באמצעות כלי רכב כלשהו‪ -‬לדוגמה נהג‪ ,‬דיווש‪.‬‬‫פעלי גוף‪ -‬פעלים הנעשים ע"י אדם‪-‬רץ‪ ,‬הלך‪ ,‬רקד‪.‬‬‫פעלים חסרי גוף‪ -‬פעלים הנעשים ע"י דוממים‪ -‬רטט‪ ,‬התנודד‪ ,‬התנפנף‪.‬‬‫פעלי קבוצה‪ -‬פעלים המבוצעים ע"י קבוצה גדולה (שאינה דוממת) יחדיו כמו נהרו‪,‬‬‫המטירו‪.‬‬
‫פעלי הלוך‪-‬ושוב‪ -‬פעלים המציינים תנועה הלוך ושוב (או מעלה‪-‬מטה) החוזרת על‬‫עצמה‪ ,‬לדוגמה‪ -‬נפנף‪ ,‬התנדנד‪.‬‬
‫פעלי סיבוב‪ -‬פעלים המציינים תנועה סיבובית כמו למשל‪ -‬הסתובב‪.‬‬‫‪-‬פעלי מסה‪-‬פעלים המבוצעים ע"י ש"ע דומם המציין כמות גדולה‪.‬‬
‫•ישנה חלוקה לא שווה בין הקבוצות של פעלי כיוון ופעלי אופן מכיוון שיש מעט מאוד פעלי‬
‫כיוון בדנית אך הרבה פעלי אופן המציינים דרכים מאוד שונות של תנועה‪.‬‬
‫•גופים יכולים לנוע לא מיוזמה שלהם‪ -‬במקרים כאלו יבחרו או פעלי כיוון כמו לדוגמא נפל‬
‫או פעלים חסרי גוף (שאינם מתבצעים ע"י גורם אנושי) כמו התנודד אשר רומזים על כך‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫תמיכה במיון באמצעות שינויים תחביריים‪-‬‬
‫פעלים המציגים את אותה התנהגות תחבירית סביר שישתפו כמה רכיבי משמעות‪.‬‬
‫ניתן לזהות ארבעה סוגים של שינויים תחביריים שפעלי התנועה הדנים יכולים לעבור‪:‬‬
‫א‪ -‬שינוי כיוון‪.‬‬
‫ב‪ -‬שינוי גורם‪.‬‬
‫ג‪ -‬שינוי אספקטואלי‪ ,‬שמתייחס לאופי הפעולה‪.‬‬
‫ד‪ -‬שינוי אקספלטיבי (=שאינו מביע משמעות) ‪ .‬כלומר‪ ,‬מילים שאין להן משמעות אך הן דרושות‬
‫לשם המבע‪ .‬לדוגמא‪" :‬זה טוב לאכול דבש" ‪ .‬המילה "זה" או ”‪ “it‬באנגלית היא חסרת‬
‫משמעות אך דרושה לשם המבע‪ .‬גם המילה ”‪ “there‬באנגלית היא דוגמא למילים כאלו‪.‬‬
‫•‬
‫על ארבעת השינויים התחביריים האלה ניתן לבצע חלוקה נוספת‪ ,‬נתאר חלק מתת החלוקות‬
‫הללו‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫‪-1‬הוספה של מגדיר כיוון‪-‬‬
‫בחינה האם ניתן להוסיף מגדיר כיוון למשפט‪.‬‬
‫ישנם פעלים אשר הכיוון הוא מאפיין טבוע בהם והם יכולים לקבל תוספת של מגדיר כיוון‪.‬‬‫לדוגמא‪ :‬הפועל ‪>-fall‬הכיוון הטבוע הוא למטה‪.‬‬
‫ישנם פעלים כמו פעלי גוף (פעלים הנעשים ע"י גורם אנושי) או פעלי רכב‪ ,‬אשר ניתן להוסיף‬‫אליהם מגדיר כיוון‪:‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫המשפט ללא מגדיר כיוון‪:‬‬
‫‪-Han listede.‬‬
‫‪HE TIPTOED‬‬
‫‪He tiptoed.‬‬
‫הוא הלך על קצות האצבעות‪.‬‬
‫המשפט לאחר הוספה של מגדיר כיוון‪:‬‬
‫‪-Han listede hen til huset.‬‬
‫‪HE TIPTOED OVER TO HOUSE-THE.‬‬
‫‪He tiptoed over to the house.‬‬
‫הוא הלך על קצות האצבעות לעבר הבית‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ישנם פעלים חסרי גוף שלא ניתן להוסיף אליהם מגדיר כיוון מאחר והם מציינים תנועה איטרטיבית‬
‫הנעשית באותו מקום‪:‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫הפועל "רטט" (‪ (vibrates‬הוא פועל המציין תנועה איטרטיבית‪.‬‬
‫‪-Kablet‬‬
‫‪vibrerer.‬‬
‫‪CABLE-THE VIBRATES.‬‬
‫‪The cable vibrates.‬‬
‫הכבל רטט‪.‬‬
‫לכן‪ ,‬לא ניתן לומר בדנית את המשפט הבא‪:‬‬
‫(ובעברית?)‬
‫‪Kablet‬‬
‫‪vibrerer hen til væggen.‬‬
‫‪CABLE-THE VIBRATES OVER TO WALL-THE.‬‬
‫הכבל רוטט לעבר הקיר‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫שינוי כיוון‪-‬המשך‬
‫‪-2‬שינויים ע"י הוספת טיפוסי כיוון‪:‬‬
‫בדנית‪ ,‬טיפוסים המציינים כיוון הם לדוגמא‪:‬‬
‫‪"-Hen‬לעבר" (‪ over‬באנגלית)‬
‫‪"-Over‬לעבר" (‪ over‬באנגלית)‬
‫‪"-Ud‬החוצה"(‪ out‬באנגלית)‬
‫הם תדירים מאוד ביחס לפעלי תנועה‪.‬‬
‫כאשר מצרפים לפעלי אופן אחד מטיפוסי הכיוון ניתן להוסיף מגדיר כיוון לאחר מכן‪.‬‬‫לדוגמא‪ ,‬במשפט הבא מוסף טיפוס הכיוון ”‪ "ud‬ולכן ניתן להוסיף מגדיר כיוון‬
‫‪-Han listede ud til hende.‬‬
‫‪HE TIPTOED OUT TO HER.‬‬
‫‪He tiptoed out to her.‬‬
‫הוא הלך לעברה החוצה על קצות האצבעות‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬במשפט הבא לא מצוין טיפוס כיוון כלשהו ולכן לא ניתן להוסיף מגדיר כיוון‪ .‬ולכן‬
‫המשפט הבא איננו חוקי בשפה הדנית‪.‬‬
‫‪Han listede til hende.‬‬
‫הוא הלך על קצות האצבעות אליה‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ישנם פעלים שלא ניתן לצרף אליהם טיפוסי כיוון‪ ,‬כפי שנראה בדוגמא הבאה‪:‬‬‫‪Han ankom hen til stationen‬‬
‫‪HE ARRIVED OVER TO STATION-THE‬‬
‫הוא הגיע לעבר התחנה‬
‫לפועל ‪ ankom‬בדנית לא יכול להיות מצורף תואר פועל‪ .‬ולכן הוספת ה‪ hen-‬לפועל איננו אפשרי‬
‫בשפה‪[ .‬להזכיר מה משמעות פועל זה ]‬
‫‪30‬‬
‫‪-1‬שינוי ארגטיבי‪:‬‬
‫נתאר תחילה מהם פעלים יוצאים ופעלים עומדים‪:‬‬
‫פועל יוצא‪ -‬פועל אשר יכול לקבל מושא ישיר‪ .‬בעברית אלו פעלים אשר יכולים לקבל אחריהם את‬‫המילה "את"‪.‬לדוגמא‪:‬אכל‪,‬קרא‬
‫פועל עומד‪ -‬פועל שאינו יכול לקבל מושא ישיר‪ .‬בעברית אלו פעלים שאינם יכולים לקבל את המילה‬‫"את"‪ .‬לדוגמא‪ :‬ישן‪ ,‬הלך‬
‫פועל ארגטיבי הוא פועל שיכול להיות עומד ולכן מתאר את הנשוא‪ ,‬ויכול להיות יוצא ולכן בעל מושא‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הפועל "מעשן"‪:‬‬
‫ המלח מעשן סיגריות ← הפועל יוצא והמושא הוא סיגריות‪.‬‬‫ הבית עודו מעשן אחרי השריפה ← הפועל עומד ולא מצריך מושא‪.‬‬‫שינוי ארגטיבי אפשרי עבור פעלים ארגטיביים הקורים בקבוצות של פעלים חסרי‪-‬גוף (פעלים‬
‫המבוצעים ע"י עצם דומם)‪ .‬העצם הנע יכול להיות ממומש כנושא או כמושא‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬חלבו את הפרה‪ /‬הפרה חולבת‪(.‬חולבת=הפרה מוכנה לחליבה‪ ,‬היא שופעת חלב)‬
‫‪31‬‬
‫שינוי ארגטיבי‪ -‬דוגמא מהשפה הדנית‪:‬‬
‫הפועל סחף (‪ )driver‬בדנית הוא פועל ארגטיבי‬
‫(בעברית הפועל אינו ארגטיבי)‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪- Vinden‬‬
‫‪driver båden.‬‬
‫‪WIND-THE DRIFTS BOAT-THE.‬‬
‫‪The wind drifts the boat.‬‬
‫הרוח סחפה את הסירה‪.‬‬
‫‪- Båden‬‬
‫‪driver.‬‬
‫‪BOAT-THE DRIFTS .‬‬
‫‪The boat drifts.‬‬
‫הסירה נסחפת‪.‬‬
‫שינוי ארגטיבי לא אפשרי עבור פעלים לא ארגטיביים‪:‬‬‫‪-Jeg ror båden.‬‬
‫‪I ROW BOAT-THE.‬‬
‫‪I row the boat.‬‬
‫אני חתרתי בסירה‪.‬‬
‫‪Båden‬‬
‫‪ror.‬‬
‫‪BOAT-THE ROWS.‬‬
‫הסירה חתרה‬
‫‪32‬‬
‫שינוי גורם‪ -‬המשך‪:‬‬
‫‪-2‬היווצרות שינויים בפעולה‪-‬‬
‫השינוי אפשרי בעיקר לפעלי רכב‪.‬‬
‫עבור פועל המבטא פעולה המתבצעת על ידי כלי רכב‪ ,‬הרכב יכול להיות מבצע הפעולה (הנושא) או‬
‫שהרכב הוא העצם עליו מבוצעת הפעולה (מושא)‪.‬‬
‫דוגמה‪:‬‬
‫‪- Bilen‬‬
‫‪kører.‬‬
‫‪CAR-THE DRIVES‬‬
‫‪the car runs‬‬
‫הרכב נוסע‪.‬‬
‫בדוגמא זו הרכב ממומש כנושא‬
‫(הפעולה מתבצעת על ידו)‬
‫‪.‬‬
‫‪-Jeg kører bilen.‬‬
‫‪I DRIVE CAR-THE‬‬
‫‪I drive the car.‬‬
‫אני נוהג ברכב‬
‫בדוגמא זו הרכב ממומש כמושא‪ .‬אני נוהג ברכב‪ .‬מבצע הפעולה זה אני ולא הרכב‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫שינוי זה נבדל מהשינוי הקודם שהגדרנו עבור הפעלים הארגטיביים בכך שבפעלים הארגטיביים הפועל‬
‫מתייחס לעצם הנע (‪ )MOVER‬ואילו בשינוי זה דבר זה אינו הכרחי‪ .‬עבור פעלי תנועה אחרים לא ניתן‬
‫לבצע את השינוי הזה‪ .‬גם בשפה העברית לא ניתן לומר את המשפט‪:‬‬
‫‪Tom jumped the horse over the fence‬‬
‫תום הקפיץ את הסוס מעל הגדר‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫שינוי גורם‪-‬המשך‪:‬‬
‫‪-3‬שינוי למשפט סביל‪-‬‬
‫משפטים סבילים נדירים בשפה הדנית‪.‬‬
‫ישנם מספר פעלים שזה כן יעבוד עבורם‪ ,‬במיוחד כאלו המציינים משהו שסביר שקבוצה של אנשים‬
‫יעשו ביחד במקומות מסויימים‪.‬‬
‫‪- Der danses‬‬
‫‪her.‬‬
‫לדוגמא ‪:‬‬
‫‪THERE BE-DANCED HERE.‬‬
‫‪Dancing takes place here.‬‬
‫ריקוד מתרחש כאן‪.‬‬
‫הפועל ‪ danses‬הוא פועל המבטא פעולה שסביר שמס' אנשים יבצעו יחדיו‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫פעלים אשר אינם מביעים יוזמה של מי שפועל לא יכולים לקבל מבנה סביל‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הפועל ‪(vajes‬להתנפנף)‪.‬‬
‫פועל זה אינו מביע יוזמה של מי שפועל ולכן לא ניתן לומר‪:‬‬
‫‪Der vajes her.‬‬
‫‪THERE IS-WAVED HERE‬‬
‫התנפנפות מתרחשת כאן‬
‫‪34‬‬
‫שינוי גורם‪-‬המשך‪:‬‬
‫‪-4‬שינוי תוצאת הפעולה‪-‬‬
‫נוסף ביטוי תארי כדי לתאר את התוצאה של הפעולה‪.‬‬
‫‪- Han gik‬‬
‫‪sig‬‬
‫‪træt.‬‬
‫‪HE WALKED HIMSELF TIRED‬‬
‫‪He walked himself tired‬‬
‫הוא הוליך עצמו לעייפה‪.‬‬
‫בפעלים בהם מגדיר הכיוון מובנה בתוך הפועל ובפעלים חסרי‪-‬גוף (מבוצעים ע"י עצם דומם) לא‬
‫ניתן להוסיף ביטוי תארי‪.‬‬
‫לדוגמא‪:‬הפועל הגיע (‪ )ankom‬מכיל בתוכו מגדיר כיוון ולכן לא ניתן בדנית לומר את המשפט הבא‪:‬‬
‫‪Han ankom sig træt.‬‬
‫‪HE ARRIVED HIMSELF TIRED‬‬
‫הוא הגיע עצמו לעייפה‬
‫הפועל התנפנף )‪ (vaje‬בדנית הוא פועל חסר‪-‬גוף ולכן לא ניתן להוסיף לו ביטוי תארי ולכן המשפט‬
‫הבא אינו אפשרי בשפה הדנית‪:‬‬
‫‪Flaget vajede sig slidt.‬‬
‫‪FLAG-THE WAVED ITSELF WORN-OUT‬‬
‫הדגל התנפנף לעייפה‬
‫‪35‬‬
‫שינוי גורם‪ -‬המשך‪:‬‬
‫‪-5‬מושא הכרוך בפועל‪-‬‬
‫"מושאים מקורבים" הם מושאים אשר באופן חלקי או מלא חוזרים על התוכן של הפועל‪.‬‬
‫כלומר אלו מושאים אשר המקור שלהם הוא בפועל‪ .‬בעברית "מושא מקורב" הוא מושא משורש‬
‫הנשוא‪.‬‬
‫לדוגמא‪ :‬הוא חלם חלום מוזר← הפועל‪:‬חלם‪ ,‬המושא‪:‬חלום‪.‬‬
‫מושאים אלו נדירים עם פעלי התנועה‪.‬‬
‫פעלי ריקוד לדוגמא יכולים להיראות עם "מושאים מקורבים"‪:‬‬
‫‪-De dansede en vals.‬‬
‫‪THEY DANCED A WALTZ‬‬
‫‪They danced a waltz.‬‬
‫הם רקדו ולס‪.‬‬
‫ולס הוא סוג של ריקוד ולכן גם הוא נחשב "מושא מקורב"‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫בנוסף גם הרבה פעלי גוף ופעלי רכב מאפשרים את ה"מושא המקורב" ‪ tur‬כלומר‪tour:‬‬
‫לדוגמא‪:‬‬
‫פועל גוף בשילוב עם "מושא מקורב"‪:‬‬
‫‪-Han gik‬‬
‫‪en tur.‬‬
‫‪HE WALKED A TOUR‬‬
‫‪He took a walk‬‬
‫הוא לקח סיור‪.‬‬
‫בעברית ניתן לומר את המשפט הזה בהקשר מסוים‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אם היה רשום לפני "משרד‬
‫התיירות מציע מספר אפשרויות‪ :‬סיור רגלי‪ ,‬רכיבה על סוסים‪ .‬הוא לקח סיור‪".‬‬
‫‪37‬‬
‫שינוי אספקטואלי‪-‬המשך‪:‬‬
‫‪-1‬הוספת מגדיר זמן‪:‬‬
‫היכולת להוסיף מגדיר זמן הגורם למשפט להביע פעולה שלא הושלמה‪[.‬ראוי לאזכר את השקף‬
‫שבו הוסבר העניין ‪]21 -‬‬
‫‪-Han har gået‬‬
‫‪i to timer.‬‬
‫‪HE HAS WALKED IN TWO HOURS .‬‬
‫‪He has been walking for two hours.‬‬
‫הוא הלך במשך שעתיים‪.‬‬
‫מגדיר הזמן שנוסף "במשך שעתיים" גורם למשפט להביע פעולה שלא הושלמה‪.‬‬
‫עבור פעלי תנועה שמטבעם מביעים פעולה שהושלמה הדבר השינוי איננו אפשרי‪ .‬ולכן‬‫המשפטים הבאים בדנית אינם אפשריים‪:‬‬
‫‪Han er faldet I to timer.‬‬
‫‪HE IS FALLEN IN TWO HOURS‬‬
‫הוא נפל במשך שעתיים‪.‬‬
‫הפועל "נפל" הוא פועל המביע פעולה שהושלמה ולכן לא ניתן להוסיף לו את‬
‫מגדיר הזמן "במשך שעתיים" אשר יגרום לפעולה להפוך לפעולה שלא הושלמה‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫שינוי אספקטואלי‪-‬המשך‪:‬‬
‫‪-2‬הוספת מגדיר מידה‪:‬‬
‫היכולת להוסיף מגדיר מידה לפועל‪.‬‬
‫מגדירי מידה לרוב מוצמדים לפעלים שאינם מביעים פעולה שהושלמה‪.‬‬
‫הרבה מפעלי אופן (‪ )manner‬מאפשרים זאת‪:‬‬‫לדוגמא‪ :‬הפעלים "הלך"(‪ )gaet‬ו‪"-‬טייל" (‪ )rejst‬הם פעלי אופן ולכן ניתן להוסיף להם מגדיר‬
‫מידה‪:‬‬
‫‪-Han har gået‬‬
‫‪2 km‬‬
‫‪HE HAS WALKED 2 KM‬‬
‫מגדירי המידה במשפטים מסומנים בירוק‬
‫‪He has walked 2 km.‬‬
‫הוא הלך ‪ 2‬ק"מ‪.‬‬
‫‪-Han har rejst‬‬
‫‪20 km‬‬
‫‪HE HAS TRAVELLED 20 KM‬‬
‫‪he has travelled 20 km‬‬
‫הוא טייל ‪ 20‬ק"מ‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫ד‪.‬שינוי אקספלטיבי‪:‬‬
‫הוספת מילים שאינן מביעות משמעות לפועל‪ .‬בעברית המילה "זה" הינה מילה חסרת משמעות‬
‫כאשר היא מופיע לבד‪ ,‬אך מוסיפים אותה למשפט לשם המבע‪ .‬לדוגמא‪" :‬זה אסור עבור חולי‬
‫סכרת"‪.‬‬
‫המילים ‪ det‬ו‪ der-‬בדנית הן דוגמאות למילים כאלו‪.‬‬
‫המילה ‪ det‬שתרגומה לאנגלית הוא ‪ it‬נראית רק עם‪:‬‬‫•נושאים שהם ביטויים המכילים שם עצם קיבוצי (שם עצם קיבוצי= מילה ביחיד המציינת קבוצה‬
‫של פרטים זהים‪ .‬לדוגמא‪:‬כיתה‪ ,‬יער)‬
‫•פעלי קבוצה או פעלי מסה‪.‬‬
‫הפועל "נזלו" ( ”‪ ,)“siver‬מבצע הפעולה‪ ,‬מים‪ ,‬הוא שם עצם קיבוצי ולכן ניתן לצרף את המילה‬
‫‪ )it( det‬למשפט‪.‬‬
‫‪-Det siver‬‬
‫‪ned ad væggene med vand‬‬
‫‪IT TRICKLES DOWN BY WALLS-THE WITH WATER‬‬
‫‪Water trickles down the walls.‬‬
‫המים נזלו מטה על הקירות‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫המילה ‪ der‬בדנית אשר משמעותה היא ”‪ ,“there‬היא תדירה מאוד ביחס לפעלי התנועה‬‫הדנים‪.‬אך חוקי השימוש בה הם מסובכים‪.‬‬
‫בהתייחסות ל‪ der-‬ישנה חשיבות לרעיון של להיות מסוגל להופיע ולהיעלם‪.‬‬‫בדוגמא הראשונה ניתן לראות כי עבור הפועל "הלך" )‪ ,(gik‬מאחר והוא מביע רעיון של אדם‬
‫הזז ממקום אחד למקום אחר‪ ,‬כלומר מביע את הרעיון של הופעה והיעלמות (כלומר קיים‬
‫עבור פעלי כיוון)‪ ,‬ניתן לצרף לו את המילה ‪.der‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬בדוגמא השנייה ישנו הפועל "רעד" (‪ )rystede‬אשר לא מבטא זאת ולכן לא‬
‫ניתנה האפשרות לצרף לו ‪:der‬‬
‫‪-Der gik‬‬
‫‪en mand forbi‬‬
‫‪THERE WALKED A MAN BY‬‬
‫‪A man passed by.‬‬
‫אדם עבר על יד (המקום)‪.‬‬
‫‪Der rystede en stemme‬‬
‫‪THERE SHOOK A VOICE‬‬
‫שם נרעד קול‬
‫‪41‬‬
‫ישנו מצב בו ההגבלה שתיארנו קודם מתבטלת ועבור פעלים שלא מביעים תנועה ממקום אחד‬‫למקום אחר כן יכולים לקבל ‪.der‬זה קורה כאשר הפועל מביע קיום של משהו‪.‬לדוגמא‪:‬‬
‫‪Der stod/hang et flag på husets tag‬‬
‫‪THERE STOOD/HUNG A FLAG ON HOUSE-THE’S ROOF‬‬
‫‪A flag was waving on the roof of the house.‬‬
‫הדגל עומד‪/‬תלוי על גג הבית‬
‫‪42‬‬
‫בטבלה הבאה מוצג סיכום של התוצאות בהקשר לכל אחת מתת הקבוצות הבסיסיות של‬
‫המיון‪:‬‬
‫שינויים תחביריים‬
‫קבוצת‬
‫פעלים‬
‫השמה סמנטית‬
‫‪der‬‬
‫‪det‬‬
‫שינוי‬
‫אספקטואלי‬
‫(‪)Aspectual‬‬
‫שינוי הגורם‬
‫(‪)causative‬‬
‫שינוי כיוון‬
‫(‪)Direction‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫לא‬
‫כולם‬
‫פעלי‬
‫מסה‬
‫נמשכים‬
‫ארגטיביים‬
‫מעט‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪VEHICLE‬‬
‫רכיב‬
‫הרכב‬
‫‪+‬‬
‫‪PROTAGONIST‬‬
‫‪CONTROL‬‬
‫הרכיב המביע‬
‫יוזמה של מי‬
‫שפועל‬
‫‪DIRECTION‬‬
‫רכיב הכיוון‬
‫‪MOVER‬‬
‫הרכיב‬
‫המתאר את‬
‫העצם הנע‬
‫‪MANNER‬‬
‫רכיב האופן‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫כיוון‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫רכב‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫גוף‬
‫‪+‬‬
‫חסרי‬
‫גוף‬
‫‪+‬‬
‫קבוצה‬
‫סימון ה ‪ +‬מתאר כי הדבר קיים עבור הפעלים הנבדקים‪ .‬סימון ה – מתאר כי הדבר לא קיים עבור‬
‫הפעלים הנבדקים‪ .‬פעלים חסרי גוף הם שונים באופן קיצוני ולכן מנותחים בצורה אחרת (כפי‬
‫שיוסבר בהמשך)‬
‫‪43‬‬
‫שינויים תחביריים‬
‫קבוצת פעלים‬
‫השמה סמנטית‬
‫‪der‬‬
‫‪det‬‬
‫שינוי‬
‫אספקטואלי‬
‫(‪)Aspectual‬‬
‫שינוי‬
‫הגורם‬
‫(‪causative‬‬
‫)‬
‫שינוי כיוון‬
‫(‪)Direction‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫לא‬
‫כולם‬
‫פעלי‬
‫מסה‬
‫נמשכים‬
‫ארגטיביים‬
‫מעט‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪VEHICLE‬‬
‫רכיב‬
‫הרכב‬
‫‪+‬‬
‫‪DIRECTIO‬‬
‫‪N‬‬
‫רכיב הכיוון‬
‫‪MOVER‬‬
‫הרכיב‬
‫המתאר‬
‫את העצם‬
‫הנע‬
‫‪PROTAGONIST‬‬
‫‪CONTROL‬‬
‫הרכיב המביע‬
‫יוזמה של מי‬
‫שפועל‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫כיוון‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫רכב‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫גוף‬
‫‪+‬‬
‫חסרי גוף‬
‫‪+‬‬
‫קבוצה‬
‫‪MANNER‬‬
‫רכיב האופן‬
‫•כפי שניתן לראות‪ ,‬פעלי כיוון (לדוגמא‪ :‬הגיע‪,‬בא‪,‬חצה) הם באופן כללי מוגבלים למדי ביחס‬
‫לשינויים התחביריים‪ ,‬חוץ מהיכולת להוסיף מגדיר כיווני וניתן להוסיף להם ‪.)there( der‬‬
‫•פעלי רכב (לדוגמא‪ :‬רכב‪ ,‬נהג) ופעלי גוף (לדוגמא‪ :‬גלגל‪,‬רץ‪,‬קפץ‪,‬הלך‪,‬רקד) מתנהגים בדרך‬
‫דומה במובן ששתי הקבוצות מסוגלות לעבור כמעט את כל סוגי השינויים התחביריים‪ .‬באשר‬
‫לפעלי גוף‪ ,‬היכולת לעבור שינויים תחביריים יורדת בצורה ניכרת כאשר בוחנים פעלים יותר‬
‫ספציפיים (פעלים שממוקמים נמוך במיון)‪ .‬לכן‪ ,‬פעלים כמו‪ :‬הלך על קצות האצבעות‪-‬האצביע‬
‫וטייל הם יותר מוגבלים לעומת הפעלים הלך ורץ‬
‫‪44‬‬
‫שינויים תחביריים‬
‫קבוצת פעלים‬
‫השמה סמנטית‬
‫‪der‬‬
‫‪det‬‬
‫שינוי‬
‫אספקטואלי‬
‫(‪)Aspectual‬‬
‫שינוי‬
‫הגורם‬
‫(‪causative‬‬
‫)‬
‫שינוי כיוון‬
‫(‪)Direction‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫לא‬
‫כולם‬
‫פעלי‬
‫מסה‬
‫נמשכים‬
‫ארגטיביים‬
‫מעט‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪VEHICLE‬‬
‫רכיב‬
‫הרכב‬
‫‪+‬‬
‫‪DIRECTIO‬‬
‫‪N‬‬
‫רכיב הכיוון‬
‫‪MOVER‬‬
‫הרכיב‬
‫המתאר‬
‫את העצם‬
‫הנע‬
‫‪PROTAGONIST‬‬
‫‪CONTROL‬‬
‫הרכיב המביע‬
‫יוזמה של מי‬
‫שפועל‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫כיוון‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫רכב‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫גוף‬
‫‪+‬‬
‫חסרי גוף‬
‫‪+‬‬
‫קבוצה‬
‫‪MANNER‬‬
‫רכיב האופן‬
‫• פעלים חסרי‪-‬גוף (כמו‪ :‬זלג‪,‬הסתובב‪,‬הטלטל) מציגים התנהגות תחבירית אשר שונה באופן קיצוני‬
‫משאר פעלי התנועה‪ .‬בכל קבוצות הפעלים מסומן או ‪ +‬או ‪ ,-‬כלומר או שהתכונה חלה על כל‬
‫הפעלים בקבוצה או שהתכונה לא חלה על אף פועל בקבוצה‪ .‬עבור קבוצת הפעלים חסרי הגוף‬
‫ישנם הבדלים בין הפעלים בתוך הקבוצה‪.‬‬
‫שינוי כיוון‪-‬הרבה פעלים חסרי‪-‬גוף לא יכולים להופיע עם מגדיר כיווני‪ ,‬אפשרות שכמעט לכל‬‫הפעלים מקבוצות אחרות יש‪ .‬הסיבה שמופיעה המילה "מעט" בטבלה היא כדי להדגיש כי קיימים‬
‫פעלים אך הם מעטים ביחס לשאר קבוצות הפעלים השונות‪.‬‬
‫שינוי הגורם‪-‬השינוי הארגטיבי מתקיים עבור פעלים בקבוצה הזו‪.‬‬‫שינוי אספקטואלי‪ -‬ניתן להוסיף מגדיר זמן אך רק מגדיר זמן המתאר זמן ממושך‪.‬‬‫‪-)it(det‬פעלים חסרי‪-‬הגוף הכלולים תחת הקטגוריה של פעלי "מסה" בלבד‪ ,‬יכולים לקבל ‪)it( det‬‬‫‪-)there)der-‬אפשרי עבור חלק מהפעלים חסרי הגוף‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫שינויים תחביריים‬
‫קבוצת פעלים‬
‫השמה סמנטית‬
‫‪der‬‬
‫‪det‬‬
‫שינוי‬
‫אספקטואלי‬
‫(‪)Aspectual‬‬
‫שינוי‬
‫הגורם‬
‫(‪causative‬‬
‫)‬
‫שינוי כיוון‬
‫(‪)Direction‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫לא‬
‫כולם‬
‫פעלי‬
‫מסה‬
‫נמשכים‬
‫ארגטיביים‬
‫מעט‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪-‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪VEHICLE‬‬
‫רכיב‬
‫הרכב‬
‫‪+‬‬
‫‪DIRECTIO‬‬
‫‪N‬‬
‫רכיב הכיוון‬
‫‪MOVER‬‬
‫הרכיב‬
‫המתאר‬
‫את העצם‬
‫הנע‬
‫‪PROTAGONIST‬‬
‫‪CONTROL‬‬
‫הרכיב המביע‬
‫יוזמה של מי‬
‫שפועל‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫כיוון‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫רכב‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫‪+‬‬
‫גוף‬
‫‪+‬‬
‫חסרי גוף‬
‫‪+‬‬
‫קבוצה‬
‫‪MANNER‬‬
‫רכיב האופן‬
‫• בפעלי קבוצה (כמו‪ :‬התפשט) אחד מהמאפיינים הבסיסיים של הקבוצה הזו הוא השימוש‬
‫התדיר ב‪ ,)it( det-‬מה שלא קורה ברוב קבוצות הפעלים האחרות‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫קיימים ארבעה שינויי משמעות שהפעלים‬
‫הדניים עוברים‪:‬‬
‫הרחבת משמעות‬
‫מטיפוס ‪a‬‬
‫מטיפוס ‪b‬‬
‫הרכבה‬
‫מטיפוס ‪a‬‬
‫מטיפוס ‪b‬‬
‫‪47‬‬
‫*הרחבת משמעות‪ -‬מימד סמנטי חדש נוסף לרכיבי המשמעות שקיימים כבר‪.‬‬
‫הפועל מורחב במשמעותו‪.‬‬
‫*הרכבה‪ -‬כאשר משמעות שונה (אך עדיין קשורה) עולה בגלל ארגומנט לא טיפוסי לפועל ‪.‬‬
‫שילוב הארגומנט והפועל יוצר את הבסיס למשמעות החדשה‪.‬‬
‫משמעות חדשה ששונה מהמשמעות הראשונית‪.‬‬
‫הפעלים השייכים לאותה מחלקה במיון נוטים להיות רגישים לאותם שינויים במשמעות‪.‬‬
‫כעת נרחיב ונציג דוגמאות לכל סוג של שינוי משמעות‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫הרחבת משמעות ע"י הוספת מגדיר כיוון שאינו תואר הפועל‪.‬‬
‫לדוגמא הוספת ‪'(hen‬לעבר' בדנית)‪:‬‬
‫ע"י הוספת מגדיר הכיוון ‪( hen‬לעבר)‬
‫הורחבה המשמעות מ'ללכת' אל 'ללכת‬
‫במטרה מסוימת'‪.‬‬
‫‪Han gik hen til skranken‬‬
‫‪Han gik da han var ti måneder‬‬
‫‪HE WALKED OVER TO COUNTER-THE‬‬
‫‪HE WALKED WHEN HE WAS TEN MONTHS‬‬
‫‪He went to the counter‬‬
‫הוא צעד אל הדלפק‬
‫‪He walked when he was ten months old.‬‬
‫הוא צעד כשהיה בן ‪ 10‬חודשים‬
‫משמעות מורחבת‬
‫משמעות בסיסית‬
‫ללכת באופן מסויים‬
‫להניע גוף בצורה מסויימת‬
‫תיאור‬
‫רכיב אופן‪ ,‬רכיב המתאר את העצם הנע‪,‬רכיב‬
‫הבעת היוזמה של הפועל‪ ,‬רכיב כיוון‬
‫רכיב אופן‪ ,‬רכיב המתאר את העצם הנע‪ ,‬רכיב‬
‫הבעת יוזמה של הפועל‬
‫רכיבי מסגרת‬
‫מגדיר כיוון‬
‫אין‬
‫אילוץ לשוני‬
‫השלמה‬
‫פעילות‬
‫טיפוס אספקטואלי‬
‫‪49‬‬
‫•המחלקות מהמיון הרגישות לשינוי הזה הן פעלי גוף כמו ‪( liste‬ללכת על קצות‬
‫האצבעות) ו ‪( svomme‬לשחות)‪ ,‬פעלי רכב כמו ‪( cycle‬לרכב על אופניים) וחלק‬
‫מפעלים חסרי גוף (שנעשים ע"י דוממים) כמו ‪( trille‬להתגלגל)‪.‬‬
‫•במקרים מעטים‪ ,‬פעלי גוף יכולים להשתנות במשמעותם ללא מגדיר כיוון נוסף‪.‬‬
‫בדוגמה הבאה טיפוס האירוע השתנה להשלמה למרות שלא היה שימוש‬
‫במגדיר כיוון‪:‬‬
‫אני עוזב עכשיו ('אני צריך לרוץ עכשיו')‬
‫‪Jeg er løbet.‬‬
‫‪I AM RUN‬‬
‫‪I’m leaving now.‬‬
‫ניתן לראות שהשינוי נעשה מהפועל‬
‫'לרוץ' אל משמעות מורחבת יותר שהיא‬
‫"לעזוב"‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫נוצרת ע"י הוספת תואר פועל המתאר את כיוון התנועה‪.‬‬
‫ע"י הוספת מילת הכיוון ‪( bagover‬אחורנית) הרחבנו את משמעות הפועל‬
‫מ"להתנודד הלוך וחזור" אל "לבצע תנועה פתאומית אחורה יחידה"‪.‬‬
‫דוגמא‪:‬‬
‫‪Han lod den umagelige høj-ryggede stol vippe bagover.‬‬
‫‪Båden vippede farentruende.‬‬
‫‪HE LET THE UNCOMFORTABLE HIGH-BACKED CHAIR ROCK BACKWARDS.‬‬
‫‪BOAT-THE ROCKED DANGEROUSLY.‬‬
‫‪He let the uncomfortable high-backed chair tip backwards.‬‬
‫‪The boat rocked dangerously.‬‬
‫הוא הטה את הכיסא גבוה‪-‬הגב הלא נוח אחורה‬
‫הסירה התנענעה בצורה מסוכנת‬
‫משמעות מורחבת‬
‫משמעות בסיסית‬
‫לזוז בפתאומיות למעלה‪ ,‬למטה‪ ,‬קדימה או אחורה‬
‫לזוז מעלה‪-‬מטה או קדימה‪-‬אחורה שוב ושוב‬
‫תיאור‬
‫רכיב אופן‪ ,‬רכיב המתאר את העצם הנע‪,‬רכיב כיוון‬
‫רכיב אופן‪ ,‬רכיב המתאר את העצם הנע‬
‫רכיבי מסגרת‬
‫חלקיק משפט כיווני המתאר את הפועל‬
‫אין‬
‫אילוץ לשוני‬
‫השלמה‬
‫פעילות‬
‫טיפוס אספקטואלי‬
‫‪51‬‬
‫•מחלקות מהמיון הרגישות לשינוי זה הן פעלים המציינים תנועה הלוך חזור כמו ‪svaje‬‬
‫(התנודד) ו ‪(svinge‬התנדנד) ובנוסף פעלי קפיצה כמו ‪( hoppe‬קיפץ)‪ .‬חלק מהפעלים‬
‫המציינים סיבוב מועמדים גם כן לשינוי‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫המשמעות החדשה נוצרת כאשר פועל חסר גוף מיוחס אל גורם אנושי במשפט‪.‬‬
‫בדוגמה השמאלית‪ ,‬כאשר הפועל ‪ dasket‬מבוצע ע"י ש"ע דומם (רומח) משמעותו הינה‬
‫'להתנודד'‪ .‬ביצוע אותו פועל ע"י אדם בדוגמה הימנית נותן לו משמעות חדשה‪' -‬לשוטט'‪.‬‬
‫בעצם משמעות הבסיס מתארת רמחים המיטלטלים להם לעומת המשמעות המורחבת המתארת‬
‫אדם ה"מיטלטל" לו להנאתו‪ -‬כלומר משוטט‪.‬‬
‫‪Jeg havde god tid til at daske rundt I byen.‬‬
‫‪I HAD GOOD TIME UNTIL TO DANGLE AROUND IN TOWN‬‬
‫‪THE‬‬
‫‪I had enough time to wander around in town.‬‬
‫היה לי מספיק זמן לשוטט בעיירה‬
‫‪De torrede gedder havde hængt og dasket vinteren‬‬
‫‪THE DRIED PIKES HAD HANGED AND DANGLED THE WINTER‬‬
‫‪OVER‬‬
‫‪The dried pikes had been dangling the whole‬‬
‫‪winter.‬‬
‫הרמחים היבשים התנודדו כל החורף‬
‫משמעות מורחבת‬
‫משמעות בסיסית‬
‫בני אנוש המשוטטים ללא כוונה או מטרה מסויימת‬
‫יישויות שאינן אנושיות הנעות באופן מסויים‬
‫תיאור‬
‫רכיב אופן‪ ,‬רכיב המתאר את העצם הנע‪,‬רכיב‬
‫הבעת היוזמה של הפועל‬
‫רכיב אופן‪ ,‬רכיב המתאר את העצם הנע‬
‫רכיבי מסגרת‬
‫הרכיב המתאר את העצם הנע הינו אנושי‬
‫הרכיב המתאר את העצם הנע איננו אנושי‬
‫לשוני‬
‫אילוץ ‪53‬‬
‫•מחלקות מהמיון הרגישות לשינוי זה הן מספר פעלים חסרי גוף‪.‬‬
‫•המשמעות החדשה של הפעלים נשארת בתחום התנועה ההתחלתי‪:‬‬
‫כפי שכבר הראינו בדוגמה‪ ,‬המשמעות החדשה קשורה במשמעותה‬
‫אדם משוטט)‪.‬‬
‫למשמעות המקורית (רומח מיטלטל‬
‫‪54‬‬
‫המשמעות החדשה נוצרת כאשר פועל תנועה מתחבר עם גורם המייצג זמן במשפט‪.‬‬
‫בכך נוצרת בעצם מטאפורה ובה הזמן הוא היישות הנעה‪.‬‬
‫בדוגמה השמאלית ניתן לראות שהמשמעות המקורית היא "ללכת"‪ .‬בדוגמה הימנית‪ ,‬לאחר‬
‫השינוי‪ ,‬המשמעות היא "חלף"‪ .‬נוצרה מטאפורה המתארת זמן ש"הולך"‪ -‬כלומר חולף‪.‬‬
‫‪Der er gået for lang tid.‬‬
‫‪Du kan ikke gå længere.‬‬
‫‪THERE IS WALKED TOO LONG TIME‬‬
‫‪YOU CAN NOT WALK FURTHER‬‬
‫‪Too much time has passed.‬‬
‫‪You can’t walk any further.‬‬
‫יותר מדי זמן חלף‪.‬‬
‫אינך יכול ללכת יותר‪.‬‬
‫משמעות מורחבת‬
‫משמעות בסיסית‬
‫זמן אשר חולף לו‬
‫להניע גוף בצורה מסויימת‬
‫תיאור‬
‫רכיב אופן‪ ,‬רכיב המתאר את העצם הנע‬
‫רכיב אופן‪ ,‬רכיב המתאר את העצם הנע‪,‬רכיב הבעת היוזמה‬
‫של הפועל‬
‫רכיבי מסגרת‬
‫הרכיב המתאר את העצם הנע הוא בעיקר זמן‬
‫הרכיב המתאר את העצם הנע הוא בעיקר אנושי‬
‫אילוץ לשוני‬
‫‪55‬‬
‫מהדוגמאות הקודמות ניתן לראות שישנו קשר בין מחלקות במיון לבין שינויי משמעות‪:‬‬
‫•פעלי כיוון‬
‫כמעט ולא מועמדים לשינויי משמעות‪.‬‬
‫•פעלים חסרי גוף‪ ,‬פעלי גוף‪ ,‬פעלי רכב ופעלים המבטאים תנועה הלוך‪-‬חזור ופעלים המבטאים‬
‫מועמדים לשני הסוגים של שינוי משמעות‪ -‬להרחבת משמעות ולהרכבה‪.‬‬
‫סיבוב‬
‫•למרות זאת‪ ,‬פעלים המציינים תנועה הלוך‪-‬חזור אך בפרט תנועה מאוד מהירה (כמו למשל‬
‫מאוד מוגבלים בנוגע לשינויי משמעות‪.‬‬
‫לרטוט‪)vibrere -‬‬
‫באופן כללי‪ ,‬ככל שהפועל תחתון יותר בהיררכיה של המיון (כלומר יותר ספיציפי במשמעותו) כך‬
‫הוא פחות גמיש לשינוי משמעות‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫למרות שהצליחו לאתר איזושהי חוקיות לגבי שינוי משמעות‪ ,‬ישנם לעיתים יוצאי דופן‬
‫שאינם מקיימים אותה‪:‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬אם נסתכל על פעלים המציינים תנועה הלוך‪-‬חזור אשר מביעים יחסית תנועות‬
‫איטיות‪ ,‬שאמורים להיות מועמדים להרחבת המשמעות‪ ,‬לפחות פועל אחד בקבוצה –‬
‫‪( vaje‬התנופף) הוא מאוד מוגבל בשימוש ולא יכול לעבור הרחבת משמעות מסוג ‪ ,b‬כפי‬
‫שניתן לראות‪:‬‬
‫‪Flaget vajede frem‬‬
‫הדגל התנפנף קדימה‬
‫ניתן לראות בדוגמה שלמרות שניסו להוסיף ביטוי המתאר את כיוון‬
‫התנועה ‪( frem‬קדימה)‪ ,‬הרחבת המשמעות מסוג ‪ b‬אינה צולחת‬
‫מאחר ו"הדגל התנופף קדימה" אינו משפט קביל בדנית‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫בנוסף‪ ,‬שינוי משמעות ע"י הרכבה אמור לקרות כאשר פועל חסר גוף משולב‬
‫עם עצם נע אנושי‪ .‬אך דבר זה אינו מתקיים עבור למשל‪ ,‬הפועל‬
‫‪(dingle‬להתנודד)‪:‬‬
‫‪Fra lygtepælene dinglede tyve, grever og embedsmænd side om side.‬‬
‫‪FROM LAMP-POSTS-THE DANGLED THIEVES COUNTS AND OFFICIALS SIDE BY SIDE‬‬
‫‪From the lamp posts dangled thieves, counts and officials side by side.‬‬
‫מעמודי החשמל התנודדו גנבים‪ ,‬רוזנים ובכירים זה לצד זה‪.‬‬
‫ניתן לראות במקרים אלה כי משמעות הפועל ‪ dingle‬בצירוף עם‬
‫גורם אנושי אינה משנה כלל את משמעותו ונותרנו עם המובן‬
‫הקודם‪ -‬הגנבים‪ ,‬הרוזנים והאישים הבכירים תלויים‪ .‬זאת להבדיל‬
‫מהדוגמה שנתנו כאשר הדגמנו הרכבה מטיפוס ‪( a‬בה "התנודד"‬
‫הפך ל"שוטט")‪.‬‬
‫‪58‬‬
‫כעת‪ ,‬לאחר שפירטנו את כל הסוגים ותת הסוגים של שינויי המשמעות על‬
‫כל רבדיהם אנו עומדים בפני בעיה‪ -‬התרגום‪.‬‬
‫•כיצד בעצם נתרגם את התופעות הללו מדנית לשפה אחרת שבה אולי הן‬
‫אינן קיימות?‬
‫•האם נצליח להשתמש באותו מבנה סינטקטי של המשפט על מנת להגיע‬
‫לאותה משמעות שאליה התכוונו בשפה הדנית? או שנצטרך לשנות אותו‬
‫לחלוטין?‬
‫•ניתן להבחין שתרגום מילולי של פועל מדנית לשפה אחרת ללא‬
‫התחשבות בשינוי המשמעות שאותו עובר הפועל ‪ -‬יגרום למשמעות שונה‬
‫ולא רצויה?‬
‫נציג התמודדות כזו עבור תרגום מדנית לשפה שונה ומאתגרת‪ -‬ספרדית‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫בחלק הזה יפורט איך רכיבי המסגרת ושינויי המשמעות עבור פעלי התנועה הדנים‬
‫מתורגמים לשפה הספרדית‪.‬‬
‫למרות שלספרדית יש מיון דומה של פעלי תנועה‪ ,‬ישנם הבדלים מהותיים בין שתי‬
‫השפות‪ .‬לדוגמה‪ ,‬תופעת ההרכבה שתיארנו בדנית‪ ,‬לא קיימת בספרדית‪.‬‬
‫בחלקים הבאים יוצגו דוגמאות איך שינויי המשמעות שתיארנו בדנית גורמים לתרגומים‬
‫שונים בספרדית‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫שפה מבוססת‪-‬תוספת (‪ (satellite-framed‬לעומת שפה מבוססת‪-‬פועל ( ‪)verb-framed‬‬
‫(עפ"י ‪:)Talmy‬‬
‫כיוון התנועה ואופן התנועה בפעלי תנועה יכולים להיות מובעים בפועל עצמו‪ ,‬או בחלק‬
‫משפט (מילה) נפרד המתווסף אליו‪.‬‬
‫שפות נחשבות מבוססת‪-‬פועל או מבוססת‪-‬תוספת בהתבסס על איך דרך התנועה מובעת‪:‬‬
‫שפה מבוססת‪-‬תוספת הינה שפה שיש לה אוסף גדול של פעלי תנועה שכיוונם מתואר‬
‫ע"י חלקיק נפרד המתווסף אליהם‪ .‬אופן התנועה יובע בפועל עצמו‪ .‬אנגלית היא שפה כזו‬
‫ואנו מכירים בה פעלים רבים כדוגמת‪:‬‬
‫הבקבוק צף מטה‪/‬מעלה‪/‬הלאה ‪The bottle floated down / up / out / away-‬‬
‫דנית היא שפה מבוססת‪-‬תוספת‪.‬‬
‫שפה מבוססת‪-‬פועל עפ"י רוב מביעה את כיוון התנועה (ללא אופן התנועה) בפועל עצמו‪.‬‬
‫האופן יבוטא ע"י הוספת תאור הפועל‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫הילד נכנס לחדר בריצה ‪The child entered the room running-‬‬
‫ספרדית היא שפה מבוססת‪-‬פועל‪.‬‬
‫‪61‬‬
‫המקרה של הרחבת משמעות מטיפוס ‪ a‬מושפע ישירות מכך שדנית הינה שפה מבוססת‪-‬‬
‫תוספת וספרדית הינה שפה מבוססת‪-‬פועל‪.‬‬
‫אפיוןהתנועה במשפט מסומן באדום‬
‫הוא שחה אל תוך המערה‬
‫הוא נכנס למערה בשחייה‬
‫‪Han svømmede ind i grotten.‬‬
‫‪HE SWAM IN TO CAVE-THE‬‬
‫‪Entró en la cueva nadando.‬‬
‫‪HE-ENTERED IN THE CAVE SWIMMING‬‬
‫‪He swam into the cave.‬‬
‫בדוגמה ניתן לראות כי אמנם התוצאה הסופית הינה זהה אך‪:‬‬
‫בשפה הדנית שהיא שפה מבוססת‪-‬תוספת ישנו שימוש בתואר פועל כיווני ‪ind‬‬
‫(שמשמעותו "לתוך") ואופן הפעולה מבוטא בפועל‪ -‬שחה‪.‬‬
‫בשפה הספרדית שהיא שפה מבוססת‪-‬פועל ניתן לראות כי התופעה הזו אינה‬
‫מתרחשת כאשר כיוון התנועה מובע בפועל עצמו‪( entro -‬שמשמעותו "נכנס")‬
‫ותואר הפועל מתאר את אופן הפעולה‪ -‬בשחייה‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫כאשר במשפט ישנם פעלי אופן המציינים רק את אופן התנועה‪ -‬ללא תוספת כיוונית כלשהי‪,‬‬
‫הם יכולים להיות מתורגמים ישירות למקבילותיהם הספרדיות‪.‬‬
‫הפועל ‪( danse‬לרקוד) בדנית מתורגם‬
‫כ‪ bailar‬בספרדית‬
‫‪De dansede barfodede rundt i gaderne.‬‬
‫‪THEY DANCED BAREFOOT ABOUT IN STREETS-THE‬‬
‫‪Bailaron descalzos en las calles.‬‬
‫‪THEY-DANCED BAREFOOT IN THE STREETS‬‬
‫‪They danced barefoot in the streets.‬‬
‫הם רקדו יחפים ברחובות‪.‬‬
‫הפועל ‪( trampe‬למעוד) בדנית מתורגם‬
‫כ‪ pisotear‬בספרדית‬
‫‪Hun trampede i sneen‬‬
‫‪SHE STOMPED IN SNOW-THE‬‬
‫‪Pisoteaba la nieve.‬‬
‫‪SHE-STOMPED THE SNOW‬‬
‫‪She stomped in the snow.‬‬
‫היא מעדה בשלג‪.‬‬
‫כאן ניתן לראות שהתרגום נעשה כמעט אחד‪-‬לאחד‪' .‬הם רקדו יחפים ברחובות'‬
‫תורגם באופן זהה וישיר לספרדית ובנוסף גם 'היא מעדה בשלג' תורגם ישירות‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫מצד שני‪ ,‬כאשר בשפה הדנית הפועל מורחב ע"י הוספת רכיב כיווני‪ ,‬הפועל אשר משתמשים בו‬
‫בתרגום לספרדית שונה מהפועל המקורי (שהיינו משתמשים בו לולא התווסף הרכיב הכיווני) ומכיל‬
‫בתוכו את המשמעות הכיוונית‪.‬‬
‫כאן ניתן לראות‪ ,‬עבור כל מילה נלווית לאיזשהו פועל בדנית המציינת כיוון‪ -‬באיזו מילה נשתמש‬
‫כשנתרגם את הפועל לספרדית‪.‬‬
‫כאן באה לידי ביטוי בבירור חשיבות העובדה שספרדית הינה שפה מבוססת‪-‬פועל לעומת דנית‬
‫שהיא שפה מבוססת‪-‬תוספת‪ ,‬וניתן לראות איך ניתן להתגבר על כך ולהגיע למשמעות הנכונה‪.‬‬
‫אדום‪ -‬חלק המשפט הנלווה בדנית‪ ,‬כחול‪ -‬הפועל בספרדית‬
‫תנועה אופקית‪:‬‬
‫)‪" (enter‬להיכנס" ‪" ind  entrar‬פנימה" )‪(in‬‬
‫)‪" (exit‬לצאת" ‪" ud  salir‬החוצה" )‪(out‬‬
‫)‪" (go toward‬ללכת לקראת" ‪" (go) , dirigirse‬ללכת" ‪" hen  ir‬לעבר" )‪(over‬‬
‫)‪" (cross‬לחצות" ‪" (cross) , atravesar‬לחצות" ‪" over  cruzar‬לעבר" )‪(over‬‬
‫)‪" (ascend‬לעלות" ‪" op  subir‬למעלה" )‪(up‬‬
‫תנועה אנכית‪:‬‬
‫)‪" (descend‬לרדת" ‪" ned  bajar‬למטה" )‪(down‬‬
‫אחר‪" (disappear) :‬להיעלם" ‪" (go away) , desaparecer‬ללכת מכאן" ‪" vak  irse‬מכאן" )‪(away‬‬
‫)‪" (return‬לחזור" ‪" tilbage  volver‬אחורה" )‪(back‬‬
‫בשקופית הבאה נראה דוגמה המיישמת את הכללים הללו‪.‬‬
‫‪64‬‬
‫כאשר מתרגמים מדנית לספרדית‪ ,‬הרכיב המתאר את אופן התנועה יובע ע"י תואר הפועל‪:‬‬
‫הוא הכביד צעדיו אל עבר הדלת‬
‫‪Han trampede hen for at lukke op.‬‬
‫על מנת לפתוח אותה‬
‫‪HE STOMPED OVER IN-ORDER TO OPEN UP‬‬
‫‪Se dirigió pesadamente hacia la puerta para abrirla.‬‬
‫‪WENT HEAVILY TOWARDS THE DOOR TO OPEN-IT‬‬
‫‪He stomped over to the door to open it.‬‬
‫הוא ניגש בכבדות אל עבר הדלת על מנת לפתוח אותה‬
‫בדוגמה זו (בהתאם לדיאגרמה שהראינו קודם) מאחר והוסף רכיב הכיוון ‪hen‬‬
‫(לעבר) בדנית‪ ,‬הפועל בספרדית שונה ל‪ dirigio‬אשר מציין הליכה לעבר משהו‪.‬‬
‫בנוסף לכך‪ ,‬הפועל בדנית ‪ trampede‬מציין הליכה בכבדות‪ .‬תרגום אופן ההליכה‬
‫לספרדית נעשה ע"י הוספת תואר הפועל ‪.pesadamente‬‬
‫‪65‬‬
‫שוב אפשר לראות שהתרגום לספרדית‪ ,‬כאשר משתמשים בו באופן בסיסי יכול להיעשות‬
‫בישירות‪ ,‬לדוגמה‪:‬‬
‫הפועל ‪ vippe‬שמשמעו "לנענע" מתורגם כ ‪ balancear‬בספרדית‪.‬‬
‫השולחן התנודד בצורה מסוכנת‪.‬‬
‫השולחן התנודד בצורה מסוכנת‪.‬‬
‫‪Bordet vippede faretruende.‬‬
‫‪TABLE-THE ROCKED DANGEROUSLY‬‬
‫‪La mesa balanceaba peligrosamente.‬‬
‫‪THE TABLE ROCKED DANGEROUSLY‬‬
‫‪The table rocked dangerously.‬‬
‫ניתן לראות כאן כי התרגום אכן נעשה מילה במילה באופן ישיר‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר פועל בדנית משולב עם חלקיק כיווני‪ ,‬בתרגום לספרדית נשתמש בסט‬
‫נוסף של פעלים כתלות במשמעות שנוצרה (בדומה להרחבת משמעות מטיפוס ‪.)a‬‬
‫הפועל ‪ vippe‬שמשמעו "לנענע" מתורגם כ ‪ balancear‬בספרדית‪.‬‬
‫הכיסא נטה אחורנית‪.‬‬
‫הכיסא נפל אחורנית‪.‬‬
‫‪Stolen vippede bagover.‬‬
‫‪CHAIR-THE ROCKED BACKWARDS‬‬
‫‪La silla se cayó por atrás.‬‬
‫‪THE CHAIR FELL BY BEHIND‬‬
‫‪The chair rocked backwards.‬‬
‫כעת ניתן לראות כי ע"י הוספת החלקיק הכיווני ‪( bagover‬שמשמעותו‬
‫אחורה) משמעות המשפט השתנתה לגמרי ל"הכיסא התהפך אחורה"‪.‬‬
‫משמעות זו מתבטאת בתרגום לספרדית ע"י שינוי הפועל ל‪cay’o -‬‬
‫שמבטא נפילה‪.‬‬
‫‪67‬‬
‫ (התנודד) יתורגם בספרדית‬daske ‫כאשר מדובר במשמעות הבסיסית של הפועל אזי הפועל‬
:‫בהשוואה למקור בדנית כך‬
‫ראינו‬
:‫בדנית‬
De torrede gedder havde hængt og dasket vinteren
THE DRIED PIKES HAD HANGED AND DANGLED THE WINTER OVER
The dried pikes had been dangling the whole winter.
‫הרמחים היבשים התנודדו כל החורף‬
‫התרגום נעשה ישירות‬
:‫ובספרדית‬
De tørrede gedder havde hængt og dasket vinteren over.
Las truchas ahumadas se habían estado bamboleando durante todo el
invierno.
THE PIKES DRIED HAD BEEN DANGLING DURING ALL THE WINTER
‫הרמחים היבשים התנודדו במשך כל החורף‬
68
‫לעומת זאת‪ ,‬כאשר הפועל משולב עם גורם אנושי פעלים מתורגמים אחרת‪:‬‬
‫ראינו בשקף הקודם‬
‫בדנית‪:‬‬
‫‪Jeg havde god tid til at daske rundt I byen.‬‬
‫‪I HAD GOOD TIME UNTIL TO DANGLE AROUND IN TOWN-THE‬‬
‫‪I had enough time to wander around in town.‬‬
‫היה לי מספיק זמן לשוטט בעיירה‬
‫בתרגום לספרדית‪:‬‬
‫‪Jeg havde god tid til at daske rundt i byen.‬‬
‫‪Tenía tiempo suficiente para andar por la ciudad.‬‬
‫‪I-HAD TIME SUFFICIENT TO WALK THROUGH THE CITY‬‬
‫היה לי מספיק זמן לשוטט בעיירה‬
‫ניתן לראות כי למרות שבדוגמה העליונה נעשה שימוש בתרגום לספרדית‬
‫בפועל ‪ Bamboleando‬שמשמעו "התנדנד"‪ ,‬כלומר תואם לפועל שבו‬
‫השתמשו בדנית‪ ,‬כאן אנו משתמשים בפועל ‪ andar‬שמשמעו "ללכת"‪ .‬אך‬
‫המשמעות הסופית של המשפט בספרדית זהה לזו שבדנית‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫כפי שהוסבר‪ ,‬הרכבה מטיפוס ‪ b‬מתייחסת למטאפורות המתארות נושאים מחוץ‬
‫לתחום התנועה המתארים זמן‪.‬‬
‫חשוב שהמטאפורות יזוהו במשפט הדני טרם התרגום על מנת להשיג תרגום יאות‬
‫לספרדית‪ .‬דרך ההבעה לא חייבת להיות זהה‪ ,‬כל עוד המשפט בספרדית יביע את‬
‫אותה משמעות של המטאפורה בדנית‪.‬‬
‫לדוגמה‪:‬‬
‫ראינו‬
‫בדנית‪:‬‬
‫‪Der er gået for lang tid.‬‬
‫‪THERE IS WALKED TOO LONG TIME‬‬
‫‪Too much time has passed.‬‬
‫יותר מדי זמן הלך לו‪.‬‬
‫ובתרגום לספרדית‪:‬‬
‫יותר מדי זמן חלף‪.‬‬
‫‪Der er gået for lang tid‬‬
‫‪Ha pasado demasiado tiempo.‬‬
‫‪HAS PASSED TOO-MUCH TIME‬‬
‫ניתן לראות כאן כי גם התרגום בספרדית מביע את אותה המטאפורה‪ -‬יותר מדי זמן חלף‪ .‬בדנית‬
‫אמנם הדבר נעשה ע"י שימוש בפועל שמשמעותו "ללכת" (כפי שהסברנו כבר) ועקב כך יצירת‬
‫הרכבה מטיפוס ‪ ,b‬אך בספרדית פשוט יש שימוש במילה עצמה שאנו רוצים להביע‪" -‬חלף"‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫‪‬בדנית‪ ,‬ישנו אוצר מילים קטן אשר מכסה טווח גדול של משמעויות שבאנגלית‪ ,‬ובמספר‬
‫שפות נוספות‪ ,‬יגרום למשמעויות שונות‪ .‬לכן תרגום מדנית כשפת מקור יגרום לרב משמעות‪.‬‬
‫מאפיין זה של השפה הדנית מדגיש את הצורך בגישה הלוכדת את שינויי המשמעות תחת‬
‫כללים מסויימים‪.‬‬
‫‪‬במאמר חקרו פעלים רב משמעיים בדנית והתמקדו בפעלי תנועה דניים מאחר והם מהווים‬
‫דוגמה טובה להיווצרות רב משמעות‪.‬‬
‫‪‬במאמר ביססו סט של רכיבי מסגרת ובנוסף סט של טיפוסים אספקטואליים רלוונטים‪ .‬על‬
‫בסיס המאפיינים הללו‪ ,‬ביססו מיון של פעלים המאפשרים לזהות אילו תת‪-‬קבוצות של‬
‫פעלים רגישות לאילו שינויי משמעות‪.‬‬
‫‪‬ע"י השוואת ביטוי דני עם תרגומו הספרדי הדגימו ששינויי המשמעות אשר זוהו בדנית‬
‫הינם קריטיים ובמקרים רבים מתקיימת סטייה ממשמעות הליבה של הפעלים‪.‬‬
‫‪‬טיפול ברב המשמעות השיטתי אשר בו התמקדו במאמר הינו חיוני בעיבוד שפה טבעית‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫שאלות‬
‫‪72‬‬

similar documents