מיקרו

Report
‫שדה מסוג ב'‬
‫שדה מסוג א'‬
‫מוצר נורמאלי ‪ -‬מוצר נורמאלי הוא מוצר שכאשר ההכנסה עולה אנו מגדילים את צריכתו‪ .‬חלק גדול המוצרים שאנחנו צורכים הם נורמאלים‪ :‬לבוש‪ ,‬ביגוד‪,‬‬
‫‪-L‬‬
‫ריהוט ‪ ,‬מכוניות ועוד‪ .‬מוצר נחות מוצר נחות הוא מוצר שכאשר ההכנסה עולה אנו מקטינים את צריכתו‪ .‬יש סוג סוים של מוצרים פשוטים וזולים שקיימים‬
‫‪MP‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪MP‬‬
‫‪TP‬‬
‫להם תחליפים טובים יותר אך גם יקרים יותר ולכן עליית ההכנסה גורמת לנו להקטין צריכת המוצר הפשוט כדי לעבור למוצר יותר טוב‪ .‬לדוגמא‪ :‬תחבורה‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫ציבורית‪ -‬בהכנסות נמוכות ניסע בתחבורה ציבורית‪ .‬עליית ההכנסה תאפשר לנו לקנות מכונית והתוצאה תהיה שניסע פחות בתחבורה ציבורית‪ .‬לחם אחיד‪,‬‬
‫‪800‬‬
‫‪800‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪1100‬‬
‫‪1‬‬
‫מוצרי מזון זולים וכו'‪ .‬מוצר ניטרלי הוא מוצר שכאשר ההכנסה עולה אנו לא משנים את צריכתו‪ .‬בדרך כלל מדובר במוצרים חיוניים שאין להם תחליפים‬
‫‪700‬‬
‫‪1500‬‬
‫‪900‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2‬‬
‫‪600‬‬
‫‪2100‬‬
‫‪750‬‬
‫‪2750‬‬
‫‪3‬‬
‫כמו תרופה חיונית‪ ,‬סיגריות (למכורים) ועוד‪ .‬מוצרים נייטרלים אחרים הם מוצרים זולים מאוד שאין בעיה לקנות אותם גם בהכנסות נמוכות (מלח‪ ,‬מי‬
‫‪500‬‬
‫‪2600‬‬
‫‪450‬‬
‫‪3200‬‬
‫‪4‬‬
‫שתייה) סבון (אם כי ניתן לעבור לסבון יקר יותר) סוכר‪.‬‬
‫‪400‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪400‬‬
‫‪3600‬‬
‫‪5‬‬
‫מוצרים תחליפים עליית מחירו של המוצר האחר תגרום לנו להגדיל את צריכת מוצר ‪.X‬דוגמא‪ :‬אם מוצר ‪ X‬הוא הודעות ‪ SMS‬והמוצר שהתייקר הוא‬
‫‪0‬‬
‫‪3000‬‬
‫‪200‬‬
‫‪3800‬‬
‫‪6‬‬
‫מחיר דקת שיחה הרי ברור שהתייקרות דקת שיחה תגדיל את הביקוש ל ‪ .SMS‬מוצרים משלימים אם המוצר שהתייקר הוא מוצר משלים למוצר ‪ X‬הרי‬
‫במידה ובמשק יש ‪ 250‬פועלים‪ ,‬בכל אחד‬
‫בד בבד עם הקטנת צריכת המוצר שהתייקר נקטין גם את כמותו של מוצר ‪ .X‬דוגמא‪ :‬אם ‪ X‬הוא נסיעה במכונית פרטית והמוצר שהתייקר הוא דלק הרי‬
‫מ‪ 100 -‬שדות א' יועסקו ‪ 2‬פועלים ‪ ,‬ובכל‬
‫התייקרות הדלק תגרום לנו לצרוך פחות דלק וגם לנסוע פחות במכונית‬
‫אחד מ ‪ 50-‬שדות ב' יועסק פועל אחד‪:‬‬
‫‪P=50-Q P1=30 P2=10‬‬
‫‪TP‬‬
‫‪TC‬‬
‫‪FC‬‬
‫‪TVC‬‬
‫‪AC‬‬
‫‪AVC‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪ = P1 TP=100*2,000+50*800= 240,000‬קנייה בב"ש‪ = 2P ,‬קנייה בקיבוץ‪ .‬הוצאות נסיעה‬
‫‪MP=800‬שדה מסוג א' כאשר יש ‪ 250‬לקיבוץ ‪ ,₪ 300‬כניסה לקטיף ‪.₪ 250‬‬
‫ת‪.‬ש של‬
‫‪Q‬‬
‫‪TVC+FC‬‬
‫‪W+L TC/Q TVC/Q TVC/ Q‬‬
‫קבוע‬
‫‪P=0 -> Q=50 , Q=0 -> P=50.‬‬
‫פועלים‪:‬‬
‫‪P=30=50-q -> q=20 , P=10=50-q -> q=40‬‬
‫‪0‬‬
‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫‬‫במידה ונחסיר שדה א' אז למעשה‬
‫‪S(abe) = 20*20/2=200 , S(acd)=40*40/2=800.‬‬
‫נפסיד תפוקה של שני עובדים = ‪.2000‬‬
‫‪10‬‬
‫‪1300‬‬
‫‪500‬‬
‫‪130‬‬
‫‪50‬‬
‫‪50‬‬
‫‪800‬‬
‫אבל ניתן להציב את שני הפועלים קנייה בב"ש = ‪.200‬‬
‫‪P‬‬
‫בשדות פנויים עם התפוקה השולית קנייה בקיבוץ = ‪.250=800-250-300‬‬
‫‪20‬‬
‫‪1600‬‬
‫‪800‬‬
‫‪80‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪800‬‬
‫‪A‬‬
‫המרבית= שדות מסוג ב'‪ .‬לפיכך‪ ,‬כל עדיף לנסוע לקיבוץ‪.‬‬
‫השאלה היא – אם המחיר הוא ‪ X‬יש למצוא את הכמות המיוצרת בטווח הארוך והקצר‪.‬‬
‫ערכי הנקודות‪:‬‬
‫אחד מהם ייצר בשדה החדש‬
‫‪B‬‬
‫‪ X=P E‬כלל החלטה‪ MC<P :‬אם כן אז ט"ק הינו ‪ P>AVC‬ט"א ‪ p>AC‬וכן בודקים כמה כדאי‬
‫‪40,10 = C , 20,30 = B , 0,50 = A‬‬
‫‪ .1600=800*2‬בסה"כ ת‪ .‬ש של שדה‬
‫לייצר ע"י ‪.P>MC‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫מספר‬
‫‪C‬‬
‫‪20,30 = E , 0,10 = D‬‬
‫‪D‬‬
‫‪Q‬‬
‫שווה להפרש ביניהם‪.400=2000-1600 :‬‬
‫מגזינים‬
‫מסוג‬
‫שדות‬
‫‪:‬‬
‫שדות‬
‫סוגי‬
‫שני‬
‫יש‬
‫לקיבוץ‬
‫קיבוץ "שמורת הורד" מגדל אבטיחים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫‪12‬‬
‫‪15‬‬
‫רות‬
‫לדנה ביקוש לפחיות קולה הנתון ע"י ‪P=100-Q‬‬
‫של‬
‫גידול‬
‫טכנולוגית‬
‫‪.‬‬
‫שקלים‬
‫‪3‬‬
‫הוא‬
‫אבטיח‬
‫א' ושדות מסוג ב'‪ .‬מחירו של ק"ג‬
‫‪4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪20‬‬
‫שרה‬
‫מחירה של פחית קולה במכולת השכונתית הנו ‪₪ 20‬‬
‫מסוג‬
‫‪30‬‬
‫'‪,‬‬
‫א‬
‫מסוג‬
‫שדות‬
‫‪50‬‬
‫עומדים‬
‫הקיבוץ‬
‫של‬
‫אבטיחים היא כדלקמן‪ :‬לרשותו‬
‫‪0‬‬
‫‪5‬‬
‫‪8‬‬
‫חנה‬
‫מהי עלות הנסיעה אותה דנה תהיה מוכנה לשאת‬
‫‪.‬‬
‫'‬
‫ב‬
‫ושדה‬
‫'‬
‫א‬
‫שדה‬
‫של‬
‫שולית‬
‫תפוקה‬
‫ערך‬
‫ב'‪ ,‬ו‪ 220-‬עובדים‪ .‬יש למצוא‬
‫‪14‬‬
‫‪27‬‬
‫‪43‬‬
‫כ‬
‫"‬
‫סה‬
‫רות‪ ,‬שרה וחנה הן אחיות ומעריצות גדולות של אופרות סבון‪.‬‬
‫ע"מ לרכוש פחיות קולה ב‪.₪ 10‬‬
‫‪ P=0 -> q=100 , q=0 -> p= 100.‬מידי חודש הן קונות מגזינים של אופרות סבון‪ .‬בטבלה‬
‫‪ TP L‬א' ‪ VMP MP‬הקצ ‪ TP‬ב' ‪ VMP MP‬הקצ‬
‫‪ P=20 -> 20=100-q -> q=80‬מובאים נתונים לגבי ביקוש חודשי למגזינים‪ :‬האחיות רבו‬
‫‬‫‪0‬‬
‫‬‫‬‫‪0‬‬
‫‪0‬‬
‫חלוקה ע ‪"-‬פ ‪VMP‬‬
‫‪ P=10 -> 10=100-q -> q=90‬ולאחרונה לא מדברות אחת עם השנייה‪ .‬בהנחה שעלות של‬
‫‪30‬ב‬
‫‪360‬‬
‫‪120‬‬
‫‪120‬‬
‫‪ 50‬א‬
‫‪540‬‬
‫‪180‬‬
‫‪180‬‬
‫‪1‬‬
‫‪)=90*90/2=4050‬אחר(‪)=80*80/2=3200 , S‬מכולת(‪ S‬מגזין אחד היא ‪ ₪ 13‬יש לחשב כמות המגזין בדירתן של‬
‫‪ 30‬ג‬
‫‪300‬‬
‫‪100‬‬
‫‪220‬‬
‫‪50‬ד‬
‫‪210‬‬
‫‪70‬‬
‫‪250‬‬
‫‪2‬‬
‫האחיות‪ .‬האם הכמות הזאת היא אופטימאלית? מחשבים‬
‫‪ 30‬ה‬
‫‪150‬‬
‫‪50‬‬
‫‪270‬‬
‫‪ 30‬ו‬
‫‪60‬‬
‫‪20‬‬
‫‪270‬‬
‫‪3‬‬
‫המחיר אותו דנה תהיה מוכנה לשלם הינו – ההפרש‬
‫סה"כ לכל עמודה – רות מוכנה לקנות ‪ 1‬ב‪ ₪ 15-‬שרה מוכנה‬
‫‬‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪280‬‬
‫‬‫‪15‬‬
‫‪5‬‬
‫‪275‬‬
‫‪4‬‬
‫שבין משולשי עודף הצרכן‪.850=4050-3200 :‬‬
‫לקנות ‪ 1‬ב‪ ₪ 20-‬חנה לא מציעה מחיר סביר‪ .‬לכן סה"כ יקנו‬
‫הפרש * ‪MP‬‬
‫הפרש * ‪MP‬‬
‫כל אחת לבד ‪ 2‬מגזינים כאשר הדבר אינו פיתרון אופטימאלי‬
‫מחיר‬
‫‪TP‬‬
‫מחיר‬
‫‪TP‬‬
‫שכן סה"כ רצו שלושה מגזינים‪ .‬עודף הצרכן הינו מכל‬
‫כאשר שורפים שדה א' אחד‪ ,‬מורידים שלושה פועלים אשר התפוקה השולית‬
‫עמודה מחסירים את עלות הפריט ומסכמים כך שעודף‬
‫שלהם ‪ ,270‬את שלושת הפועלים מעבירים למיקום הבא כלומר במקרה זה ניתן‬
‫הצרכן במקרה זה הינו ‪ - ₪ 45‬כלומר ‪ 3‬מגזינים‪.‬‬
‫לצרף פועל שלישי נוסף לשדות מסוג א' כל פועל ייתן עוד ‪ VMP 60‬כלומר‬
‫‪P  700 100Q‬‬
‫סה"כ ‪.180‬‬
‫‪P‬‬
‫‪:‬‬
‫הוא‬
‫מונדיאל‬
‫למשחקי‬
‫שלו‬
‫הביקוש‬
‫‪.‬‬
‫לכדורגל‬
‫אוהד‬
‫הוא‬
‫שמעון‬
‫‪p  0  100Q  700  Q  7‬‬
‫‪ P  700 100Q‬סה"כ רוצה שמעון לצפות ב‪ 7-‬משחקים‪ .‬התועלת הכללית‬
‫ללא‬
‫משחקים‬
‫ולראות‬
‫‪₪‬‬
‫‪1200‬‬
‫היא‬
‫שעלותו‬
‫מנוי‬
‫לרכוש‬
‫לשמעון‬
‫מציעה‬
‫כבלים‬
‫חברת‬
‫הינה ‪ 7*700‬לחלק ב‪ 7 .2450 = 2-‬משחקים ברשת מורידים‬
‫‪Q  0  P  700‬‬
‫איכות‬
‫אבל‬
‫‪,‬‬
‫האינטרנט‬
‫דרך‬
‫חופשי‬
‫באופן‬
‫משחקים‬
‫לראות‬
‫שניתן‬
‫יודע‬
‫שמעון‬
‫‪.‬‬
‫הגבלה‬
‫‪ 2100 = 7 * 300‬כלומר ‪ .350‬מנוי שווה ל‪ 1200-‬כלמור ‪2450-‬‬
‫השידור במקרה כזה היא נמוכה וזה מקטין את הנאתו של שמעון ב‪ 300-‬שקל עבור כל‬
‫‪ .1250 = 1200‬מכך נובע כי עדיף לעשות מנוי‪.‬‬
‫‪Q‬‬
‫משחק‪ .‬האם כדאי לשמעון לקבל הצעה של חברת כבלים ?‬
‫)‪(L*W‬‬
‫דלתא ‪L/‬דלתא ‪X‬‬
‫הוצאות‬
‫מספריומי תפוקה שולית ‪ MP -‬משתנות‬
‫כמות‪X‬המוצר פועלים‬
‫כוללות ‪-‬‬
‫‪L‬‬
‫‪TVC‬‬
‫‪80‬‬
‫‪0.125‬‬
‫‪8‬‬
‫‪1‬‬
‫‪120‬‬
‫‪0.25‬‬
‫‪12‬‬
‫‪2‬‬
‫‪170‬‬
‫‪0.2‬‬
‫‪17‬‬
‫‪3‬‬
‫‪230‬‬
‫‪0.1666667‬‬
‫‪23‬‬
‫‪4‬‬
‫‪300‬‬
‫‪0.1428571‬‬
‫‪30‬‬
‫‪5‬‬
‫‪380‬‬
‫‪0.125‬‬
‫‪38‬‬
‫‪6‬‬
‫‪480‬‬
‫‪0.1‬‬
‫‪48‬‬
‫‪7‬‬
‫‪600‬‬
‫‪0.0833333‬‬
‫‪60‬‬
‫‪8‬‬
‫‪FC=80‬‬
‫‪W=10‬‬
‫נתון‪:‬‬
‫להלן נתונים של שני סוגי מזללות ‪ :‬מזללות שווארמה ושיפודיות‪ .‬הנח שמדובר‬
‫במוצרים תחליפים‪:‬‬
‫בשני הענפים הביקוש יורד וההיצע עולה‪ ,‬בשני הענפים שוררת תחרות משוכללת‪,‬‬
‫לייצור שווארמה משתמשים בבשר כבש‪ ,‬לייצור שיפודים משתמשים בבשר‬
‫הודו‪ ,‬כל בשר ההודו מיוצר בארץ‪ .‬אין יצוא ויבוא‪ ,‬חלק מבשר הכבש מיובא‬
‫מחו"ל‪ .‬יש מכס ויש עלות הובלה שכולן עלויות שקליות‪ ,‬לבשר הודו ולבשר כבש‬
‫גם שמושים אחרים‪ .‬שער החליפין עלה מ‪ 3-‬שקלים לדולר ל‪ 4.5-‬שקלים לדולר (‬
‫פיחות של ‪ )50%‬כתוצאה מכך (הנח שיבוא בשר הכבש נמשך)‪:‬‬
‫•מחיר בשר כבש‪ :‬יעלה ‪ /‬ירד ‪ /‬לא ישתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫•השינוי במחיר בשר הכבש ‪ :‬גבוה מ‪ / 50%-‬נמוך מ‪( 50%-‬בשל המכס והובלה)‪/‬‬
‫בדיוק ‪ / 50%‬לא יהיה שינוי‪ /‬לא ידוע אם השנוי יהיה גבוה או נמוך מ‪/50%-‬‬
‫•הוצאות המט"ח של המשק ‪ :‬יעלו ‪ /‬ירד (מייבאים פחות) ‪ /‬לא ישתנה ‪ /‬לא ניתן‬
‫•הייצור המקומי של בשר כבש‪ :‬יעלה ‪ /‬ירדו ‪ /‬לא ישתנו ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫•מחיר השווארמה במזללות‪ :‬יעלה ‪ /‬ירד ‪ /‬לא ישתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫•השינוי במחיר שווארמה במזללות ‪ :‬גבוה מ‪ /50%-‬נמוך מ‪ /50%-‬בדיוק ‪/ 50%‬‬
‫לא יהיה שינוי‪ /‬לא ידוע אם השנוי יהיה גבוה או נמוך מ‪/50%-‬‬
‫•בהנחה שגמישות הביקוש לשווארמה גבוהה מ‪( 1 -‬בערך מוחלט)‪ ,‬סך הוצאות‬
‫הצרכנים על שווארמה‪ :‬יקטנו ‪ /‬יגדלו ‪ /‬לא ישתנו ‪ /‬לא ניתן לדעת‪/‬‬
‫•מחיר השיפודים במסעדות‪ :‬יעלה ‪ /‬ירד ‪ /‬לא ישתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫•מחיר בשר ההודו‪ :‬יעלה ‪ /‬ירד ‪ /‬לא ישתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫•מחיר הפיתות‪ :‬יעלה ‪ /‬ירד (מוצר משלים הביקוש יורד וכך גם המחיר) ‪ /‬לא‬
‫ישתנה ‪ /‬לא ניתן לדעת ‪/‬‬
‫שיפודים‬
‫‪P‬‬
‫כבש‬
‫שווארמה ‪P‬‬
‫‪W‬‬
‫הודו‬
‫‪TR-TVC‬‬
‫רווח‬
‫דלתא ‪TR‬‬
‫‪MR‬‬
‫‪60‬‬
‫‪100‬‬
‫‪120‬‬
‫‪120‬‬
‫‪100‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0‬‬
‫‪-80‬‬
‫‪-180‬‬
‫‪90‬‬
‫‪70‬‬
‫‪50‬‬
‫‪30‬‬
‫‪10‬‬
‫‪-10‬‬
‫‪-30‬‬
‫‪-50‬‬
‫‪-70‬‬
‫‪P*Q‬‬
‫‪TR‬‬
‫‪0‬‬
‫‪90‬‬
‫‪160‬‬
‫‪210‬‬
‫‪240‬‬
‫‪250‬‬
‫‪240‬‬
‫‪210‬‬
‫‪160‬‬
‫‪90‬‬
‫‪ 30‬נתון‬
‫‪MC‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪30‬‬
‫‪TC/X‬‬
‫דלתא ‪TVC+FC ATC‬‬
‫הוצאות‬
‫הוצאות‬
‫כוללות‬
‫הוצאות‬
‫‬‫שוליות כוללות ‪ TC -‬ממוצעות ‪-‬‬
‫‪MC‬‬
‫‪ATC‬‬
‫‪160‬‬
‫‪160‬‬
‫‪80‬‬
‫‪100‬‬
‫‪200‬‬
‫‪40‬‬
‫‪83.33333‬‬
‫‪250‬‬
‫‪50‬‬
‫‪77.5‬‬
‫‪310‬‬
‫‪60‬‬
‫‪76‬‬
‫‪380‬‬
‫‪70‬‬
‫‪76.666667‬‬
‫‪460‬‬
‫‪80‬‬
‫‪80‬‬
‫‪560‬‬
‫‪100‬‬
‫‪85‬‬
‫‪680‬‬
‫‪120‬‬
‫‪Q*MC=30Q‬‬
‫‪TVC‬‬
‫‪0‬‬
‫‪30‬‬
‫‪60‬‬
‫‪90‬‬
‫‪120‬‬
‫‪150‬‬
‫‪180‬‬
‫‪210‬‬
‫‪240‬‬
‫‪270‬‬
‫‪P‬‬
‫‪100‬‬
‫‪90‬‬
‫‪80‬‬
‫‪70‬‬
‫‪60‬‬
‫‪50‬‬
‫‪40‬‬
‫‪30‬‬
‫‪20‬‬
‫‪10‬‬
‫‪W‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪L‬‬
‫‪L‬‬
‫מוצר תחליפי ‪ >-‬מחיר עולה ביקוש עולה! מוצר משלים ‪ >-‬מחיר עולה ביקוש יורד!‬
‫‪TVC/X‬‬
‫הוצאות‬
‫משתנות‬
‫ממוצעות ‪-‬‬
‫‪AVC‬‬
‫‪80‬‬
‫‪60‬‬
‫‪56.666667‬‬
‫‪57.5‬‬
‫‪60‬‬
‫‪63.333333‬‬
‫‪68.571429‬‬
‫‪75‬‬
‫‪Q‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪5‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬

similar documents