דלקת עטין מהי

Report
‫קורס ממשק חליבה ‪2012‬‬
‫‪1‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫הערות לפתיחה‬
‫‪ ‬דלקת העטין היא מחלה הגורמת לנזקים כלכליים מהכבדים‬
‫ביותר בענף החלב בארץ ובעולם‪.‬‬
‫‪ o‬דלקת העטין נגרמת כתוצאה מחדירת פתוגן (גורם מחלה) לעטין‬
‫‪ ‬נושאי המניעה והממשק חשובים כלכלית ומקצועית יותר‬
‫מאשר הטיפול בחלק גדול מהדלקות עטין‬
‫‪ ‬כדי למנוע ולטפל על המחלה חייבים לדעת עליה ברמת המשק‬
‫והפרה‪:‬מי החיידקים המעורבים‪,‬באיזו תדירות מופיעה‪ ,‬מהם‬
‫גורמי הסיכון‪ ,‬מהם תנאי הסביבה האופטימלים למנוע אותה‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫מבנה העטין‪ -‬מצבור של מיליארדי נודיות המייצרות חלב‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫נחום ‪3‬‬
‫שפיגל‪ -‬ב"ס לוטרינריה ע"ש קורט האוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫שלבים‪:‬חיידק‪ -‬חדירה‪ -‬התבססות‪ -‬שיגשוג = תגובה מערכת ההגנה =‬
‫דלקת עטין‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪RBC‬‬
‫כלי דם עם כדוריות דם ותאים‬
‫סומטים‬
‫נחום ‪4‬‬
‫שפיגל‪ -‬ב"ס לוטרינריה ע"ש קורט האוניברסיטה העברית ירושלים‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫הגדרות‪:‬‬
‫‪‬דלקת עטין‬
‫קלינית‪-‬‬
‫‪ ‬דלקת בעטין המאופיינת בשינויים הנראים לעין בעטין ו‪/‬או‬
‫בחלב‪.‬חומרת הדלקת יכולה להיות מוגדרת‪:‬‬
‫קלה ‪,‬בינונית ‪,‬חמורה‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫דלקת קלינית = שינויים בעטין ו‪/‬או בחלב‬
‫‪6‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫דלקת תת קלינית‬
‫‪ ‬תהליך דלקתי של העטין אשר אינו נראה לעין כלל‪.‬‬
‫אי לכך לצורך אבחונו יש צורך בכלי עזר נוספים מאשר ראיה או‬
‫מישוש‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫דוגמא לדלקת תת קלינית בעטין‬
‫פרה מס‪205 .‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יצור חלב ‪ 45‬ליטר ליום‬
‫סת"ס =‪ 2‬מיליון ‪/‬מ"ל חלב‬
‫אבחון בקטריולוגי‪:‬‬
‫סטרפ‪ .‬דיסגלקטיא‬
‫‪8‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫היחס בין דלקת קלינית ותת קלינית בעדר‬
‫החלב‬
‫‪9‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫"אפקט הקרחון"‬
‫‪10‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫דלקת עטין כרונית‬
‫‪ ‬מצב דלקתי של העטין המתקיים לאורך זמן רב‪,‬‬
‫‪ ‬דלקת כרונית יכולה להופיע כדלקת קלינית ותת קלינית‬
‫‪11‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫‪ ‬דלקת גנגרנוטית‪-‬ספטית‬
‫‪ ‬תהליך חמור ומהיר ביותר(שעות) הנוצר בעקבות שחרור מהיר של‬
‫רעלנים לעטין ולגוף על ידי חיידקים מסוימים העלול להביא‬
‫לאובדן הרבע או הפרה‬
‫‪12‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫כלי עבודה לזיהוי דלקת עטין‬
‫‪ ‬בדיקת פיזיקלית של העטין‪-‬ראיה ‪,‬מישוש‪,‬הוצאת‬
‫זליפים‪.‬‬
‫בדיקה בקטריולוגית‪-‬דיגום סטרילי מהעטין החשוד‪.‬‬
‫‪ ‬תאים סומטים לפי ביקורת החלב (‪.)SCC‬‬
‫‪ ‬מבחן ‪.CMT-California Mastitis Test :‬‬
‫‪ . ‬שימוש באמצעי עזר אלקטרונים (מוליכות‬
‫חלב‪,‬פדומטר‪,‬מד העלת גירה ועוד )‬
‫‪13‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫בדיקה פיזיקלית של העטין‬
‫‪ ‬להסתכל על העטין‪-‬אודם ‪,‬נפיחות‪...‬חוסר‬
‫סימטרייה‬
‫‪ ‬מישוש‪-‬חום‪ ,‬אבססים (סטאפ‪ .‬אוראוס) רקמה‬
‫לא פעילה‪.‬‬
‫‪ ‬הסתכלות על הפטמה (סדקים‪,‬פציעות)‪+‬פי‬
‫הפטמה‬
‫מומלץ לעשות זאת מיד עם סיום החליבה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫הוצאת זליפים‬
‫‪ ‬הדרך הטובה והאמינה ביותר לזיהוי מקדים של דלקת עטין‬
‫קלינית‪.‬‬
‫‪ ‬יש לעשות זאת לכלל הפרות הנחלבות בכל החליבות‬
‫‪ ‬יש לעשות זאת נכון אחרת התהליך נהפך לגורם סיכון‪.‬‬
‫‪ ‬זיהוי מקדים=סיכוי להתחלת טיפול יעיל יותר בתוצאותיו‪.‬‬
‫‪ ‬מניעת החדרת דלקות עטין קליניות וחריגי חלב (דם) לתוך‬
‫המיכל הכללי=שמירה על איכות החלב‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫תאים סומטים –ביקורת החלב‬
‫‪ ‬רמת סומטים במיכל החלב= מדד לבריאות העטין בעדר‪.‬‬
‫‪ ‬סומטים ברמת הפרה הבודדת‪:‬‬
‫‪ ‬מדד לזיהוי נגיעות תת קלינית בעטין‪.‬‬
‫‪‬מזהה נגיעות חדשה בעטין אשר בעקבותיה יש צורך‬
‫לאבחן בקטריולוגית מי הוא הגורם הפתוגני האחראי‬
‫לכך‪.‬‬
‫‪‬מזהה פרות עם נגיעות כרונית בעטין‪.‬‬
‫‪‬משמש מדד להצלחת הפעילות המניעתית והטיפולית ‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫‪17‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫כמה מילים נוספות על תאים סומטים‬
‫‪ ‬התנהגות תאים סומטים לאחר ההמלטה ולפי הגורם הפתוגני‬
‫‪1000‬‬
‫‪900‬‬
‫‪800‬‬
‫‪600‬‬
‫‪H eif ers‬‬
‫‪500‬‬
‫‪C ows‬‬
‫‪400‬‬
‫‪300‬‬
‫‪200‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0‬‬
‫‪6‬‬
‫‪5‬‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫‪2‬‬
‫‪1‬‬
‫‪Milking af ter calv ing‬‬
‫‪18‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫‪C alv ing‬‬
‫‪SCCx1000/ml‬‬
‫‪700‬‬
‫‪CMT‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪19‬‬
‫מכשיר לשימוש "לצד הפרה" להערכת רמת הגירוי התוך עטינית‪.‬‬
‫נותן שיערוך של כמות הסומטים ברמת הרבע‪.‬‬
‫משמש ל‪:‬‬
‫לבדיקת עטין בהכנסת בהמה חדשה לעדר‬
‫לזיהוי הרבעים הנגועים בדלקת תת קלינית‬
‫בין הזמנים של בדיקות ביקורת החלב‪.‬‬
‫כנוהל קבוע של בדיקות כלל הפרות הממליטות שבוע לאחר‬
‫ההמלטה‪.‬‬
‫לבדיקת כלל החולבות כאשר לא משתתפים בביקורת החלב‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
California Mastitis Test-CMT
2012 ‫ פרידמן‬.‫ש‬
20
‫פירוש לתוצאות ‪CMT‬‬
‫סימן‬
‫פירוש‬
‫מראה‬
‫‪0‬‬
‫שלילי‬
‫אין שינוי‬
‫סת"ס משוער‬
‫באלפים‬
‫‪0-200‬‬
‫‪1‬‬
‫חיובי‬
‫שינויים קלים‬
‫‪400-1500‬‬
‫‪2‬‬
‫חיובי חזק‬
‫ג'ל ראשוני‬
‫‪800-5000‬‬
‫‪3‬‬
‫חיובי חזק מאד ג'ל חזק‬
‫‪21‬‬
‫מעל ל ‪5000‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫מוליכות חשמלית‬
‫‪ ‬בתחילת דלקת עטין קלינית מתרחשת עליה בריכוז המלחים‬
‫בחלב אשר מגבירה גם את המוליכות החשמלית‪.‬‬
‫‪ ‬לא נימצא קשר ישיר יציב בין המוליכות והסת"ס ברמת‬
‫הפרה(‪ 2‬פרות אותה מוליכות –רמת סומטים שונה)‪.‬‬
‫‪ ‬אין זיהוי של דלקות כרוניות‪.‬‬
‫‪ ‬שילוב של המוליכות‪+‬שינויים ביצור החלב ‪+‬שינויים‬
‫בתנועתיות‪+‬שינויים בטמפרטורת גוף‪/‬חלב=כלי עזר יעיל‬
‫לזיהוי דלקת עטין בפרה חולה‪.‬‬
‫‪22‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫מוליכות חשמלית‪+‬רמת יצור חלב‬
‫‪23‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫‪SCC‬‬
‫‪24‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫דיגום בקטריולוגי‬
‫‪ ‬טכניקת הדיגום‬
‫‪ ‬אכסון‬
‫‪ ‬הובלה‬
‫‪ ‬מעבדה בקטריולוגית‬
‫‪ ‬קבלת תוצאות‪+‬מבחן רגישות‬
‫‪ ‬ניתוח והוצאת מסקנות לגבי התוצאות שהתקבלו‬
‫‪25‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫מתי מומלץ לדגום?‬
‫‪ ‬לאחר המלטה‬
‫‪ ‬בתוכנית ביעור או מעקב (סטרפ‪.‬אגלקטיא‪ ,‬סטאפ‬
‫אוראוס)‪-‬יש לדגום כל פרה לפי רבעים ‪ 3-7‬ימים‬
‫מההמלטה‪.‬‬
‫‪‬ללא תוכנית ביעור ניתן לדגום פרות עם סתס גבוה‬
‫(מעל ל ‪)200.000‬‬
‫‪‬או ‪ CMT‬גבוה(דרגה ‪ 2‬ומעלה)‬
‫‪26‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫‪‬מעקב אחר דלקת עטין קלינית‬
‫‪‬זוהי הדרך היחידה לזהות את גורם הדלקת‪.‬‬
‫‪‬הדיגום יעשה בתנאים סטרילים ולפני כל טיפול‪.‬‬
‫‪‬הטיפול על פי רוב "הסתברותי"‬
‫‪‬לאחר שבועיים מתום הטיפול‪-‬דגום נוסף כדי לוודא האם‬
‫התקיימה החלמה בקטריולוגית‪.‬‬
‫‪‬ניתן לשמור בקירור או להקפיא את הדגימות‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫‪‬מעקב נגיעות תת קלינית בעטין‬
‫‪‬בעקבות תוצאות ביקורת החלב או ‪CMT‬‬
‫‪ ‬פרות חדשות בסת"ס גבוה מאד או בשלבי עליה‬
‫בסת"ס בהשוואה לביקורות קודמות‪.‬‬
‫‪ ‬ירידה בחלב ‪+CMT+‬עליה במוליכות‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫‪‬רכישת בקר חדש‬
‫‪‬אם אין ברירה מבכירות ‪....‬‬
‫‪‬פרות בוגרות‪-‬התייחסות ל"היסטוריה"‪-‬‬
‫חובה!!‬
‫‪‬בידוד או חליבה בסוף עד לקבלת תוצאות‪.‬‬
‫‪‬המשך מעקב ביתר העדר‪..‬התפרצות‬
‫מאוחרת‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫טכניקת דיגום סטרילי לבקטריולוגיה‬
‫סימון המבחנה‬
‫עטין יבש ונקי‬
‫‪30‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫הוצא זליפים‬
‫‪31‬‬
‫חטא קצה פטמה אלכוהול‬
‫‪70%‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬
‫דגום‬
‫אכסון ושמירה בקירור‬
‫‪32‬‬
‫ש‪ .‬פרידמן ‪2012‬‬

similar documents