תחזוקת גנרטור

Report
‫סדנת מהנדסים‬
‫‪11.6.12‬‬
‫‪1‬‬
‫כדי לבצע אחזקה נאותה של דיזל גנרטור יש להפעילו עם עומס של כ – ‪ 70% - 80%‬בצורה מסודרת‪.‬‬
‫רוב היצרנים ממליצים על הפעלה שבועית למשך זמן של ‪ 1‬שעה‪ ,‬ופעם בשישה חודשים לפרק זמן של ‪4‬‬
‫שעות‪.‬‬
‫פעולה זו‪ ,‬בצורה הרגילה‪ ,‬גורמת להפסקות חשמל בזמן החלפת ההזנות בעומס המוזן מהגנרטור (בדרך‬
‫כלל עומס חיוני)‪ ,‬דבר הגורם לחוסר נוחות – מחשבים‪ ,‬מזגנים‪ ,‬קווי ייצור ובייחוד בבתי חולים‪.‬‬
‫מסיבה זו החלו להתקין מערכות היודעות להסתנכרן עם הרשת כאשר צורת העבודה היא ‪:‬‬
‫א‪ .‬סינכרון קבוע‪.‬‬
‫ב‪ .‬העברה שקטה‬
‫רווח נוסף‪ :‬במידה וארעה הפסקת חשמל והגנרטור הופעל והזין את הצרכן‪ ,‬החזרה תהיה ללא הפסקת‬
‫הזנה‪.‬‬
‫אפשרות להפעלה בשיטות הנ"ל כדי לקבל החזר כספי מחברת החשמל ‪:‬‬
‫‪ .1‬הסבר כלכלי‪.‬‬
‫‪ .2‬תנאים להצטרפות ‪:‬‬
‫א‪ .‬אישור מאיכות הסביבה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אישור משרד האנרגיה‬
‫ג‪ .‬עמידה טכנית בדרישות חברת החשמל‬
‫‪2‬‬
‫המערכות הבסיסיות של הדיזל גנרטור‬
‫מערכת עירור‬
‫גנרטור‬
‫דיזל‬
‫ווסת דלק‬
‫ווסת מתח‬
‫מערכת בקרה‬
‫ומדידה‬
‫עומס‬
‫‪3‬‬
4
‫מראה המחולל‬
‫‪5‬‬
‫כיוון מתח‬
‫מעגל כוח‬
‫עומס‬
‫ווסת מתח‬
‫שדה עירור‬
‫(סטטור)‬
‫רגש מתח‬
‫סטטור ראשי‬
‫שדה‬
‫עירור‬
‫(רוטור)‬
‫שדה ראשי‬
‫(רוטור)‬
‫דיודות מסתובבות‬
‫‪6‬‬
7
‫דיודות מסתובבות‬
Exciter
rotor
Exciter
Stator
8
Main
rectifier
Surge
Suppressor
Rotor
‫דיאגרמת מלבנים‬
‫גנרטור‬
‫שדה‬
‫שדה‬
‫ערור‬
‫‪-F‬‬
‫‪+F‬‬
‫כניסת‬
‫מעגל כוח‬
‫‪4‬‬
‫‪3‬‬
‫בקרת כוח‬
‫יציבות רשת‬
‫כוון מתח‬
‫גשש כניסה‬
‫‪7‬‬
‫הגברת‬
‫הפרש‬
‫‪6‬‬
‫‪E3‬‬
‫‪E1‬‬
‫עוקב‬
‫הפרש‬
‫ייחוס‬
‫‪9‬‬
‫פירוט המעגלים העיקריים‬
‫א‪ .‬חישת המתח (‪)sensing‬‬
‫ב‪ .‬עוקב הפרש ‪ -‬השוואה למתח ייחוס‬
‫ג‪ .‬הגברת הפרש ‪ -‬הוצאת אות במגמת הסטיה ויחסית לה‪.‬‬
‫ד‪ .‬הגברת כוח ‪ -‬הגברת האות המאפשר את שינוי העירור (‪.)Power‬‬
‫ה‪ .‬יציבות רשת ‪ -‬השינוי במתח גורם לחישה חדשה (‪.)Stability‬‬
‫עוצמת התגובה לתופעות מעבר (‪.)Gain‬‬
‫‪10‬‬
‫מערכות עזר נוספות‬
‫‪ .1‬הגנת מהירות נמוכה‪.‬‬
‫‪ .2‬מעגל ‪.Volt per hertz‬‬
‫‪ .3‬הגנת מתח גבוה‪.‬‬
‫‪ .4‬מערכת חישה (‪ )Sensing‬תלת פאזית‪.‬‬
‫‪ .5‬מעגל סינכרון (אפשרות למעגל ‪ droop‬ו‪/‬או ‪.)cross current‬‬
‫‪ .6‬אפשרות להתחברות למערכת מגבר זרם ‪.current - boosting‬‬
‫‪ .7‬אפשרות להתחברות למערכת ‪.power factor controller - VAR‬‬
‫‪ .8‬אילוץ התחלתי לבניית המתח של המעורר (‪.)built up‬‬
‫‪11‬‬
‫‪Permanent Magnet‬‬
‫מעגל כוח‬
‫כיוון מתח‬
‫יציאה‬
‫רגש‬
‫מתח‬
‫ווסת מתח‬
‫שדה עירור‬
‫(סטטור)‬
‫שדה‬
‫עירור‬
‫(רוטור)‬
‫עומס‬
‫סטטור ראשי‬
‫דיודות‬
‫מסתובבות‬
‫שדה ראשי‬
‫(רוטור)‬
‫‪12‬‬
‫דגם ‪T.C.‬‬
‫עומס‬
‫יציאה‬
‫בקרת שנאי‬
‫שדה עירור‬
‫(סטטור)‬
‫סטטור ראשי‬
‫שדה‬
‫עירור‬
‫(רוטור)‬
‫שדה ראשי‬
‫(רוטור)‬
‫דיודות מסתובבות‬
‫‪13‬‬
DSR Digital Simplified Regulator
CONNECTIONS OF REGULATOR
14
‫‪t2‬‬
‫‪t1‬‬
‫דיוק‬
‫‪OS‬‬
‫‪dV‬‬
‫‪VR0‬‬
‫‪VR1‬‬
‫‪VR2‬‬
‫‪VR3‬‬
‫ללא הגדרה‬
‫דיוק ‪ ±5%‬בעקבות העמסה בזרם‬
‫‪ 0.35In‬בגורם הספק ‪,COS=0-0.4‬‬
‫משתקם מתח המחולל לערכו הנקוב‬
‫תוך ‪ t2=15sec‬אך יגיע לערכו ‪0.94 En‬‬
‫תוך ‪ t1=1.5sec‬כאשר ירידת המתח ‪V‬‬
‫תהיה ‪15%‬‬
‫בדירוג זה קיימות ‪ 9‬דרגות משנה‪.‬‬
‫המשותף לכולן הדיוק‬
‫‪ v=15% ,t2=10sec, ±2.5%‬כאשר‬
‫תוספת העומס ‪ I/In‬והזמן ‪ t1‬מפורטים‬
‫בטבלה‬
‫דיוק ‪ t2=10sec, ±1%‬יתר התנאים‬
‫לפי הסכם מיוחד‬
‫‪94%‬‬
‫‪ .9-16‬דירוג‬
‫הביצועים‬
‫זמן ‪t1‬‬
‫‪ %‬עליית‬
‫מתח בהורדת‬
‫עומס‬
‫דרגה‬
‫‪ %‬עומס‬
‫פתאומי‬
‫‪35‬‬
‫‪VR2.11‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪VR2.12‬‬
‫‪35‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪35‬‬
‫‪VR2.13‬‬
‫‪35‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪38‬‬
‫‪VR2.21‬‬
‫‪60‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪20‬‬
‫‪VR2.22‬‬
‫‪60‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪20‬‬
‫‪VR2.23‬‬
‫‪60‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪26‬‬
‫‪VR2.31‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1.5‬‬
‫‪15‬‬
‫‪VR2.32‬‬
‫‪100‬‬
‫‪1.0‬‬
‫‪15‬‬
‫‪VR2.33‬‬
‫‪100‬‬
‫‪0.5‬‬
‫‪17‬‬
‫‪15‬‬
16
‫מסקנה מהעקומות בשרטוט‬
‫מפסק הזרם המגן על הגנרטור בנוסף לעקומה הטרמית בהתאם לגודל הגנרטור‪ ,‬חייב להיות עם הגנה‬
‫‪2.5 : 5‬‬
‫‪In‬‬
‫מגנטית‬
‫‪17‬‬
‫נושא חיבור קבלים‬
‫ווסת המתח יכול להגיב ולתקן שדה אקטיבי‪ ,‬אך אינו יכול לתקן שדה קיבולי‪.‬‬
‫כל עוד ‪ COS‬של הצרכן נמצא בתחום הראקטיבי פחות מ ‪ 1 -‬ניתן לחבר קבלים למערכת‪.‬‬
‫במקרים מסוימים זה אפילו הכרחי כדי שהזרם לא יעלה על הזרם הנומינלי שהמחולל מסוגל לספק‪.‬‬
‫במידה והשדה יהיה קיבולי‪ ,‬ווסת המתח יפסיק לשלוט משום שאינו יכול להפוך את קוטביות השדה‬
‫והמתח של המחולל יעלה ללא שליטה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫תנאי הפעלת הדיזל‬
‫א‪ .‬אויר‬
‫ב‪ .‬אספקת דלק‬
‫ג‪ .‬סיבובו במהירות הצתה‬
‫לגבי סעיפים א’ ‪ +‬ב’ ‪:‬‬
‫שיטת “פעיל בעבודה” ‪Energized to run -‬‬
‫שיטת “פעיל בהפסקה” ‪Energized to stop -‬‬
‫‪19‬‬
‫מערכת בקרת מהירות‬
‫‪4‬‬
‫גנרטור‬
‫‪Magnetic‬‬
‫‪pickup‬‬
‫‪1‬‬
‫מגבר‬
‫דיזל‬
‫‪Actuator‬‬
‫מהירות ייחוס‬
‫‪‬‬
‫מסכם מהירות‬
‫מתרגם תדר‬
‫למתח‬
‫‪5‬‬
‫‪20‬‬
‫גשש מהירות מגנטי‬
RPM X ‫ = מספר השיניים‬Hz
60
Ferrous Gear
Gap
S
N
S
21
Permanent Magnet
N
‫בקר מהירות אלקטרוני‬
‫סוגים בסיסיים ‪:‬‬
‫שיטת עבודה ‪:‬‬
‫א‪ .‬שיטת המסרק‬
‫ב‪ .‬שיטת ‪P.T‬‬
‫א‪“( Energize to run .‬פעיל בעבודה”)‬
‫ב‪“( Energize to stop .‬פעיל בהפסקה”)‪.‬‬
‫אפשרויות נוספות ‪:‬‬
‫‪ .1‬הגנת מהירות יתר‪.‬‬
‫‪ .2‬מעגל ‪.DROOP‬‬
‫‪ .3‬מעגל עומס נצפה‪.‬‬
‫‪ .4‬אפשרות חיבור ל”סינכרונייזר”‪.‬‬
‫‪ .5‬אפשרות חיבור למערכת חלוקת עומסים (‪.)Load-sharing‬‬
‫‪ .6‬הגבלת הדלק בהתנעה‪.‬‬
‫‪ .7‬כיוון זמן התאוצה‪.‬‬
‫‪22‬‬
t0
Hz
t2
Acc
Acc
nos
Droop ndr
t
T2 (sec)
Droop
Acc
‫תכונות‬
‫דירוג‬
23
<8
< 15
< 5
<8
< 0.8
<1
A1 ‫דיוק גובה‬
A2 ‫דיוק רגיל‬
‫הבעיות הטכניות שאנו מתמודדים במהלך סינכרון‬
‫לפני הסינכרון‬
‫‪ .1‬להגיע למצב של סינכרון‪( .‬ע"י יצירת‬
‫תנאי סינכרון)‬
‫במהלך הסינכרון‪:‬‬
‫‪ .2‬בעיית זרמים אקטיביים ‪-‬חלוקת ‪KW‬‬
‫(העברת העומס בצורה מודרגת‪ ,‬תוך‬
‫כדי שליטה מוחלטת) ‪ -‬שליטה בווסת‬
‫המהירות‪.‬‬
‫‪ .3‬בעיית זרמים ראקטיביים‪ -‬חלוקת‬
‫‪ ( KVAR‬בקרה על הזרמים‬
‫הראקטיביים במערכת ) –‬
‫שליטה בווסת המתח‪.‬‬
‫‪24‬‬
25
26
‫חלק מדרישות חברת החשמל‬
‫•‬
‫•‬
‫הספק חוזר‬
‫הגנת ‪L.O.M‬‬
‫‪27‬‬
‫‪L.O.M‬‬
‫הסבר הבעיה‪:‬‬
‫במידה והדיזל גנרטור מסונכרן לרשת ותוך כדי הסנכרון קורה אחד משני האירועים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬העלמות רגעית של מתח הרשת כתוצאה מהפרעה חולפת‪ ,‬כלומר הפסקה דרך תחנת המיתוג של‬
‫חח"י והחזרה ראשונה כ‪.300msec -‬‬
‫‪ .2‬הפסקת חשמל מלאה‪.‬‬
‫במקרה הראשון החזרה של חח"י לא בתנאי סינכרון‪ ,‬כלומר חיבור שני מקורות מתח ללא תנאי סינכרון‪.‬‬
‫התוצאה – זרם גבוה בין שני מקורות המתח אשר עלול לגרום ל‪:‬‬
‫הפעלת הגנת יתרת הזרם של שני המפסיקים‪ .‬נזק לדיודות המסתובבות ולווסת המתח של הגנרטור ואף‬
‫לפריצת סלילי המחולל‪.‬‬
‫במקרה השני הגנות יתרת הזרם יפעלו והמתקן ישאר ללא אספקת חשמל‪.‬‬
‫הפתרון‪ :‬זיהוי הבעיה וניתוק גלווני של המפסק המחליף מצד חח"י או המפסק המחליף מצד הגנרטור‪,‬‬
‫תוך פחות מ‪.250msec -‬‬
‫‪28‬‬
:‫הגנות‬
6 -‫המערכת הכוללת מורכבת מ‬
) RATE OF CHANGE OF FREQUENCY( R.O.C.O.F
VECTOR SHIFT
LOW VOLTAGE
HIGH VOLTAGE
LOW FREQUENCY
HIGH FREQUENCY
29
.1
.2
.3
.4
.5
.6
‫‪R.O.C.O.F‬‬
‫מתבסס על עקומת התדר של מנוע הדיזל יחסית למכת עומס ולזמן‪.‬‬
‫מבחינת ניתוח זמנים‪:‬‬
‫‪80msec‬‬
‫זמן תגובה של ‪ R.O.C.O.F‬כ‪-‬‬
‫‪50msec‬‬
‫זמן הפעלת ממסר עזר כ‪-‬‬
‫זמן פתיחת מפסק הזרם‪ ,‬מרגע שהוא מקבל מתח להפסקה ‪ ,‬במפסקי אויר כ‪50msec -‬‬
‫‪--------------‬‬‫‪180msec‬‬
‫כיוון ההגנה ‪0.1÷1HZ :‬‬
‫‪SEC‬‬
‫הכיוון צריך מצד אחד לפעול מספיק מהר בתקלה אמיתית ומצד שני לא לפעול לשוא (קיים חוסר יציבות‬
‫מסוים בתדר חח"י)‬
‫‪30‬‬
‫‪VECTOR SHIFT‬‬
‫מבוסס על עקומת התדר של מנוע הדיזל כתוצאה מעומס ללא תלות בזמן‪.‬‬
‫כלומר‪ ,‬ברגע שנעלם המתח של חח"י נופל עומס כבד מאוד על הדיזל‪ ,‬ומהירות הסיבוב שלו יורדת‪,‬‬
‫מודדים את הזוית החשמלית החדשה (‪ )α‬לעומת המצב הקיים‪.‬‬
‫ברגע ש‪ α -‬עברה ערך מסוים הממסר מופעל ומוציא מגע‪.‬‬
‫כיוון ההגנה ‪1º÷20º -‬‬
‫‪31‬‬
‫‪LOW VOLTAGE‬‬
‫מתבסס על עקומת מתח המחולל יחסית למכת העומס (עקומת ‪)SKVA‬‬
‫כלומר‪ ,‬הצבה של ‪ ΔV‬יחסית למתח הגנרטור‪.‬‬
‫‪ 3‬ההגנות בסעיפים ‪ 2 ,1‬ו‪ 3-‬הינן הגנות מהירות הפועלות כדי לנתק את המפסקים באופן שלא יגרם נזק‬
‫מחיבור חוזר‪.‬‬
‫קיימות ‪ 3‬הגנות נוספות המגינות על הגנרטור ועל הצרכן‪:‬‬
‫‪ – HIGH VOLTAGE‬במידה ומתח חח"י עולה מעל מתח מכוון‪ ,‬קיימת אפשרות לניתוק המפסק מצד חח"י‬
‫ולהגן על הגנרטור ועל הצרכן ממתח יתר‪.‬‬
‫להגנה זו אפשר להוסיף השהייה לתופעות חולפות‪.‬‬
‫‪ – LOW FREQUENCY‬במידה ותדר חח"י ירד מתחת ערך מסוים באופן ממושך (לא כפונקציה של‬
‫‪ – HIGH FREQUENCY‬במידה ותדר חח"י עלה מעל ערך מסוים באופן ממושך (לא כפונקציה של‬
‫∆‬
‫∆‬
‫∆‬
‫∆‬
‫)‬
‫)‬
‫‪32‬‬
33
‫הגנה בפני חישמול בחיבור גנרטור‬
‫(חיבור אפסים והארקות)‬
‫מפסק מחלף תלת‪/‬ארבע קוטבי‬
‫‪34‬‬
‫המצבים המוגדרים היום בחוק‬
‫‪35‬‬
36
37
38
39
40
41
42
‫גנרטור נייד ‪ -‬בעיות העומדות בפנינו בשטח‬
‫בשיטת הגנה‬
‫‪ ‬עלינו לבצע הארקת שיטה והגנה‬
‫‪ ‬עלינו להחדיר אלקטרודה לאדמה עם מכשור מיוחד‪.‬‬
‫‪ ‬עלינו לוודא כי התנגדות הארקה מתאימה לחוק (נמוך מ‪ 5 -‬אוהם) – כמעט בלתי אפשרי בתנאי‬
‫שטח‪.‬‬
‫‪ ‬יש להביא בודק מוסמך‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫שיטה בלתי מוארקת במתקן ארעי‬
‫הניזון מגנרטור ארעי(מתוך חוק החשמל)‬
‫במקרה של זינת מיתקן ארעי באספקה עצמאית מגנרטור ארעי מותר שהזינה תהיה בלתי מוארקת כאשר‬
‫בגנרטור ובמיתקן מתקיימות הוראות תקנות החשמל(הארקות ושיטות הגנה בפני חישמול במתח עד‬
‫‪ 1000‬וולט)‪ ,‬התשמ"ד‪ ,1984-‬המתייחסות לשיטה בלתי מוארקת‬
‫או מתקיימות דרישות אלה‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫כל גופי המתכת החייבים בהארקת הגנה‪ ,‬כולל גוף הגנרטור‪ ,‬יחוברו למוליך הגנה הכלול בתוך כבלי‬
‫הזינה; מותר שמוליך ההגנה יהיה מוארק‪.‬‬
‫חתכי מוליכי ההגנה יהיו שווים לפחות לחתכי מוליכי ההארקה כנדרש בתקנות החשמל (הארקות‬
‫ושיטות ההגנה בפני חשמול במתח עד ‪ 1000‬וולט)‪ ,‬התמ"ד‪;1984-‬‬
‫כאשר התנגדות הבידוד בין מוליך ההגנה לבין המתקן החשמלי ירדה מתחת ל‪ 22 -‬קילואום תינתן‬
‫אתראה חזותית וקולית;‬
‫הראו חישוב או ניסוי שמתח התקלה לאורך מוליך ההגנה אינו יכול לעלות על ‪ 50‬וולט למשך יותר מ‪-‬‬
‫‪ 5‬שניות‪ ,‬לא תידרש התראה כאמור בפסקה (‪;)3‬‬
‫נתקיימו התנאים של פסקה (‪ ,)4‬לא יעלה סכום האורכים של הכבלים על ‪ 250‬מטר‪.‬‬
‫‪44‬‬
ISOMETER - ‫משגוח‬
45
‫משגוח ‪ISOMETER -‬‬
‫‪ ‬תפקיד המשגוח לפקח ברציפות על רמת הבידוד במתקן ולהתריע כאשר התנגדות הבידוד תרד אל‬
‫מתחת לרמה המותרת‪.‬‬
‫‪ ‬חוק החשמל קובע כי במידה ולא קיימת הארקה‪ ,‬יש להתריע על ירידת ערך התנגדות הבידוד אל‬
‫מתחת ל‪ 100 -‬אוהם לוולט‪.‬‬
‫‪ ‬הדרישה הנ"ל נובעת מהעובדה כי רק מ‪ 10 -‬מיליאמפר הזרם דרך גוף האדם מתחיל להיות מסוכן‪.‬‬
‫‪ 100 = R = 1V/10mA R=V/I ‬אוהם לוולט‪.‬‬
‫‪ ‬ל‪ 220V -‬נדרשת התנגדות בידוד של ‪ 22,000‬אוהם‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫תקלה שניה בזינה צפה‬
‫במידה וקיימות שתי תקלות בו זמנית (לדוגמא‪ ,‬כבל אשר מונח על האדמה קיבל מכה וכתוצאה מכך סוגר‬
‫מעגל לאדמה)‪ ,‬הרי שהשני שיגע במעטה מחושמל – יסגור מעגל דרך התקלה הראשונה ויתחשמל‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫מניעת תקלה שניה‬
‫‪ ‬על מנת למנוע את הופעת התקלה השניה הוספנו למפסק הראשי סליל הפסקה‪ ,‬אשר ברגע גילוי‬
‫תקלה לא מאפשר המשך עבודה עם הגנרטור‪.‬‬
‫‪ ‬הנ"ל לכאורה סותר את כל רעיון המשגוח המאפשר המשך עבודה בזמן תקלה‪ ,‬אולם המטרה שלנו‬
‫אינה לאפשר המשך עבודה מאחר ולא מדובר במתקן המזין חיי אדם (כדוגמת חדר ניתוח)‪ ,‬אלא‬
‫להפסיק עבודה בכל חשש קל לחיי אדם‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫בדיקות מערך דיזל גנרטור‬
‫כללית הבדיקות מבוצעות לפי תקנות החשמל (התקנת גנרטורים למתח נמוך) התשמ"ז ‪.1987‬‬
‫תקנות אלה נמצאות בעריכה מחודשת ע"י ועדה‪.‬‬
‫נקודות שיש להתייחס אליהם‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫חיבור דיזל גנרטור במקביל לרשת חברת החשמל שלא נכלל בתקנות‪.‬‬
‫"גנרטור יצוייד במפסק ראשי" (סעיף ‪ :)5‬ההגנה המגנטית חייבת להיות לפי שיטת העירור‪2.5÷5In :‬‬
‫שאלות פתוחות‪:‬‬
‫א‪ .‬האם המפסק חייב להיות על הגנרטור?‬
‫ב‪ .‬אם ליד הגנרטור – עד איזה מרחק?‬
‫מפסק מחלף (סעיף ‪ 3 – )11‬קטבים או ‪ 4‬תלוי האם קיים במתקן "איפוס" או ‪ .T/T‬ראה שרטוטים‬
‫נלווים והאפשרויות הקיימות‪.‬‬
‫דיזל גנרטור נייד – זינה צפה (סעיף ‪ )15‬אם ערך הבידוד ירד מ‪ 22k -‬רצוי להפסיק את הזינה של‬
‫הגנרטור מחשש לתקלה שניה‪.‬‬
‫דרישות כיבוי אש – בשלב זה לא מספיק ברורות‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫‪ .6‬הארקת מיכל דלק‬
‫ההצעה‪:‬‬
‫א‪ .‬מיכל עלי בתחום ההשפעה של הארקת גנרטור‪ ,‬יוארק כמו כל נקודה מתכתית‪.‬‬
‫ב‪ .‬מיכל עלי המרוחק מהגנרטור – תדרש אלקטרודה מקומית‪.‬‬
‫ג‪ .‬מיכל תת קרקעי העשוי מחומר מתכתי מצופה בשכבת זפת או פוליאתילן מבודדת‪.‬‬
‫מיכל זה מוגן בהגנה קטודית לכן אין להאריקו‪.‬‬
‫החיבור אליו מהגנרטור עם צנרת כפולה עם חומר מבדד‪( .‬השכבה החיצונית)‬
‫‪ .7‬במידה וקיים דיזל גנרטור עם ‪ STEP-UP‬למתח גבוה‪ ,‬יש לשים לב שכאשר הדיזל גנרטור מזין את‬
‫המתקן כאי בודד שתהיה הגנת משולש פתוח או שנאי "אפס מדומה"‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫הגנת משולש פתוח‬
‫כאשר קיים קצר במתח גבוה בין אחת הפאזות לאדמה‪ ,‬קיימת הגנה אשר שמה הכולל הגנה ואטמטרית‬
‫כדי לזהות מצב זה ולנתק את המפסק המזין את קו התקלה‪.‬‬
‫במידה וקיים גנרטור עם ‪ STEP-UP‬למתח גבוה ובזמן הפסקת חשמל הוא מזין את הצרכנים יש צורך‬
‫להוסיף מצד מפסק הגנרטור הגנת משולש פתוח‪ ,‬אשר תפקידה לזהות את אירוע הקצר‪.‬‬
‫החיבור הוקטורי‪:‬‬
‫‪R‬‬
‫‪T‬‬
‫‪S‬‬
‫במצב רגיל סכום המתחים יהיה שווה לאפס‪.‬‬
‫בזמן קצר למשל בפאזה ‪ ,S‬יתפתח מתח‪ .‬כיוון ההגנה ‪ΔV>20V‬‬
‫‪R‬‬
‫‪S‬‬
‫‪T‬‬
‫‪51‬‬
52

similar documents