פרכוסי חום

Report
‫פרכוסי חום‬
‫ילדים – שערי צדק ‪2014‬‬
‫כללי‬
‫‪ ‬אפידמיולוגיה – מופיע בשכיחות של ‪ 2-4%‬בילדים לרוב בגילאים‬
‫שבין שישה חודשים ל‪ 6-‬שנים‬
‫‪ ‬הסתמנות פרכוס חום –‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫עליית חום מהירה (יתכן שהפרכוס יופיע בעת הירידה)‬
‫תנועות קצביות של הגפיים‪ ,‬קשיחות הגוף‪ ,‬ניתוק מהסביבה‪ ,‬גלגול עיניים‪,‬‬
‫הפרשת‪-‬רוק מהפה‪ ,‬כחלון‪-‬העור‪ ,‬רפיון הגוף‪.‬‬
‫‪ ‬מרביתם מתרחשים ביום הראשון של מחלת‪-‬החום ולעיתים זהו‬
‫הסימן הראשון למחלה‬
‫‪ ‬רקע משפחתי של פרכוסי חום מהווה גורם סיכון להתפתחות פרכוסי‬
‫חום בילדים‪.‬‬
‫קריטריונים לפרכוסי חום‬
 A convulsion associated with an elevated




temperature greater than 38°C
A child younger than six years of age
No central nervous system infection or inflammation
No acute systemic metabolic abnormality that may
produce convulsions
No history of previous afebrile seizures
‫פרכוסי חום פשוטים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נמשכים פחות מ‪ 15-‬דק' ולא חוזרים במשך ‪ 24‬שעות‬
‫התקפים ברצף‪ ,‬יחשבו פשוטים אם הרצף קצר מ‪ 30-‬דק'‬
‫אין עליה בתמותה‪ ,‬פיגור שכלי או שיתוק‬
‫ישנה עלייה קלה ביחס לאוכלוסייה הכללית בסיכון לאפילפסיה‬
‫בשליש מהילדים עם התקף פשוט יהיה התקף פרכוס חום נוסף‬
‫לרוב מדובר בפרכוסים מפושטים ולא ממוקדים‬
‫פרכוסי חום מורכבים ‪Complex -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נמשכים מעל ‪ 15‬דק'‬
‫בעלי מאפיינים פוקליים או של חולשה ממוקמת בגוף‬
‫התקפים ברצף – של מעל ‪ 30‬דק'‬
‫אם נמשכים פחות משעה לרוב אין נזק מוחי‬
‫ישנה עליה של כ‪ 2.4% -‬בשכיחות אפילפסיה‬
‫קיימת עלייה קלה ב‪mortality -‬‬
‫במידה ויש התקף נוסף לרוב יהיה בעל מאפיינים דומים‬
‫)‪Febrile Status Epilepticus (FSE‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫נמשך יותר מ‪ 30-‬דק'‬
‫עם מאפיינים של פרכוסי חום פשוטים‬
‫ככל שהפרכוס ארוך יותר כך קטן הסיכוי שיופסק ללא טיפול‬
‫טיפול – אנטי‪-‬אפילפטי עם התייחסות כמו לחולים עם סטטוס‬
‫אפילפטיקוס וכן טיפול אגרסיבי יותר להורדת חום עם ‪antipyretics‬‬
‫פתוגנזה‬
‫כללי‬
‫‪ ‬מנגנון לא ידוע‬
‫‪ ‬באסוציאציה עם דלקות בדרכי נשימה עליונות או במערכת העיכול‬
‫‪ ‬מסלולים אפשריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פקטורי חום כגון‪ interleukin-1beta -‬כתלות בשלב ההתפתחותי של המח‬
‫וברגישות גנטית‬
‫תעלות יונים נוירונליות הרגישות לחום‬
‫היפרתרמיה – היפרוונטלציה – אלקלוזיס‬
‫זיהומים‬
‫‪ ‬ויראלי –‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫במזהמים ‪ ifluenza, adenovirus, and parainfluenza‬ב‪ 6-18%‬מהילדים‬
‫שנמצאו חיוביים לווירוסים אלו חוו פרכוסי חום פשוטים ולא מורכבים‬
‫לאומתם הרבה פחות שכיח עם ‪ Rotavirus‬או ‪ RSV‬כ‪ 5%-‬בלבד‬
‫בילדים בגילאי ‪ 15‬חודשים עם זיהומי הרפס ‪ 6-HHV‬כ‪ 36%-‬מהם חוו פרכוסי‬
‫חום מורכבים או חוזרים‬
‫‪ ‬ישנו גם קשר בין פרכוסי חום וזיהומים בקטרילים‬
‫חיסונים‬
‫‪ ‬ממחקר עוקבה נמצאה עלייה משמעותית בשכיחות פרכוסי חום ביום‬
‫לאחר מתן חיסון ‪diphtheria, tetanus toxoid, and whole-‬‬
‫)‪cell pertussis (DTP‬‬
‫‪ ‬ולאחר ‪ 8-14‬יום ממתן חיסון ‪measles, mumps, and rubella‬‬
‫)‪(MMR‬‬
‫אבנורמליות בנוירוטרנסמיטרים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רמות נמוכות של ‪ GABA‬ב‪ CSF-‬לאחר פרכוסי חום‬
‫רמות ‪ neopterin‬שמופרש ממקרופאגים עולות ב‪ – CSF -‬יתכן‬
‫שמעיד על מעורבות אימונית‬
‫מחסור בברזל‪ ,‬פריטין נמוך מ‪ 30mcg/L-‬בילדים עם פרכוסי חום‬
‫לאומת קבוצת הביקורת שהיו עם חום בלבד ורמות פריטין מעל‬
‫‪50mcg/L‬‬
‫ישנה אבנורמליות מבנית שנמצאה בהיפוקמפוס אשר מעלה הסיכוי‬
‫לפתח אפילפסיה מאוחר יותר‬
‫גנטיקה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קיים קשר משפחתי וגנטי בסיכון לחוות פרכוסי חום ובהתפתחות‬
‫אפילפסיה מאוחר יותר‬
‫קרוב מדרגה ראשונה עם פרכוסי חום מעלה סיכון שלקרוביו יהיו‬
‫פרכוסים ב‪10-20% -‬ותאומים הומוזיגוטים הסיכון גבוהה הרבה יותר‬
‫ישנם אזורים רבים ע"ג כרומוזומים שונים שנמצאו בקשר עם עלייה‬
‫בסיכון לפרכוסי חום‪ ,‬נקראים ‪ FEB1-5‬ובהורשה ‪AD‬‬
‫דוגמאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פולימורפיזם ומוטציות של משאבת הנתרן נוירוליות‬
‫מוטציות ברצפטור ‪A-GABA‬‬
‫‪ ‬ברוב החולים לא נמצאים גנים הללו‬
‫‪Syndrome of generalized epilepsy with febrile‬‬
‫)‪seizures plus (GEFS+‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סינדרום בו לילדים יש פרכוס חום ראשון בגיל מאוד מוקדם‪ .‬פרכוסי‬
‫החום ממשיכים מעבר לגיל ‪ 6‬שנים ומאוחר יותר מפתחים אפילפסיה‬
‫לרוב עם התקפים טונים‪-‬קלונים‬
‫האפילפסיה חולפת במהלך ההתבגרות אך לפעמים נשארת גם בבגרות‬
‫לרוב הורשה ‪AD‬‬
‫תתכן פרזנטציה של התקפים שלא משויכים לחום‬
American -‫הנחיות מה‬
Academy of Pediatrics
‫כללי‬
‫‪ ‬לרוב בפרכוסי חום פשוטים לא צריכים הערכה נוספת‬
‫‪ ‬יש לבצע הערכה נוספת במידה ויש‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פרכוס מורכב‬
‫יותר מפרכוס קל אחד‬
‫או כל בעיה נוירולוגית מעבר לפרכוס חום‬
‫ביצוע ‪lumbar puncture - LP‬‬
‫‪ ‬מתי ‪ -‬בחשד למנינגיטיס‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בילד בן ‪ 6-12‬חודשים עם חום ופרכוסים וטרם השלים חיסונים ל‪-‬‬
‫‪H.influenzae‬ו‪( Strep.pneumoniae -‬תיאורי מקרים ודעות מומחים)‬
‫בילד שמקבל אנטיביוטיקה וחווה פרכוסי חום תוך כדי טיפול או לאחריו‪,‬‬
‫אנטיביוטיקה עלולה למסך על הקליניקה של מנינגיטיס (תיאורי מקרים)‬
‫במידה לא ברור הסטטוס האימוני של הילד‬
‫בתרחיש הקליני המתאים – קישיון עורפי‪ ,‬סימני ‪ kering‬או ‪ Brudzinski‬או‬
‫עם אנמנזה תומכת (מחקרי תצפית)‬
‫במידה ומבצעים ‪ LP‬יש לקחת בנוסף תרבית דם וגלוקוז‪.‬‬
‫‪ ‬ב‪ 25% -‬מהילדים עם מנינגיטיס יש פרכוסים כסימן מייצג של‬
‫המחלה‬
‫סימני ‪Kernig & Brudzinski -‬‬
‫בהרמת הרגליים חלה החמרה בכאב‬
‫בעורף‬
‫בהרמת העורף מתרוממות‬
‫הרגליים‬
‫ביצוע )‪Electroencephalogram (EEG‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לא צריך להתבצע בהערכה של ילד בריא עם פרכוסי חום‬
‫מחקר תצפית אחד מ‪ 1997‬הראה קשר בין ‪paroxysmal EEGs‬‬
‫ועלייה בסבירות לפרכוסי חום (סימן הכר של אפילפסיה פריטאלית)‬
‫הבדיקה יקרה יחסית לתועלת ומגבירה את חשש ההורים‬
‫אומנם ניתן לקבל מעט מידע על הפרוגנוזה אך הבדיקה לא משנה את‬
‫התוצאות או הטיפול‬
‫הבדיקה לא חוזה עלייה בסיכוי לפתח אפילפסיה‬
‫בדיקות אלקטרוליטים‪ ,‬סידן‪ ,‬פוספור‪ ,‬מגנזיום‪ ,‬גלוקוז או‬
‫ספירת דם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לא צריך לבצע כלל במקרה של פרכוסי חום פשוטים‬
‫המידע מבוסס מחקרי תצפית‬
‫יתרון – ניתן לאתר ילדים בסיכון לבקטרמיה‪ .‬מנגד הסיכוי לבקטרמיה‬
‫זהה עם פרכוסי חום וללא בילדים מתחת גיל ‪ 24‬חודשים‪.‬‬
‫הבדיקות עולות כסף‪ ,‬פולשניות וללא יתרון יחסי‬
‫ההמלצה הינה להתמקד באנמנזה ובבדיקה הפיזיקלית‬
‫מאופיינים עם רמות נתן נמוכות בדם ויש להימנע ממתן נוזלים‬
‫היפוטוניים‬
‫נכון לבצע בדיקות אלו כחלק מהניסיון לאבחון מקור החום אך לא‬
‫כחלק מהערכת פרכוסי החום‬
‫בדיקת ‪Neuroimaging‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫גם כן לא מבוצעת בילדים עם פרכוסי חום‬
‫המידע מבוסס מחקרי תצפית‬
‫יתרון – ניתן לאתר מוקדם בעיות מבנית מוקדיות‪ ,‬דיספלזיות‪ ,‬אבצסים‬
‫או גידולים‬
‫יקר‪ ,‬ב ‪ computed tomography‬נחשפים לקרינה וב‪MRI -‬‬
‫לעיתים נזקקים לסדציה‬
‫אין מחקרים שמוכיחים את הצורך בהדמיה לשם הערכת ילד עם‬
‫פרכוסי חום‬
‫הנחיות להורים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לא להיכנס לפאניקה‬
‫הבטחת כניסת אוויר ‪ -‬השכבת הילד על צידו‪ ,‬כאשר הראש פונה הצידה‬
‫אין לשים דבר בתוך פיו של הילד‬
‫הרחקת חפצים שעלולים לפגוע בילד בזמן ההתכווצות‬
‫יש לנסות ולמדוד את משך ההתכווצות‬
‫בפרכוס הקצר מ‪ 5-‬דק' יש למדוד חום וללכת לרופא‬
‫בפרכוס ארוך מ‪ 5-‬דק' יש להגיע למיון‬
‫הישנות של פרכוסי החום‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫סיכויי החזרה נעים בין ‪ 50%‬בילדים שפרכסו בזמן חום לפני גיל שנה‬
‫וחצי‪ ,‬ל‪ 30%-‬בילדים שאצלם פרכוס החום הראשון אירע לאחר מכן‬
‫היסטוריה משפחתית או זמן קצר בין הפרכוס ולעלייה בחום‬
‫בהישנות‪ ,‬לאו דווקא יתרחשו באותה טמפ'‬
‫פרכוסי חום נעלמים ואינם חוזרים לאחר גיל ‪ 6- 5‬שנים‬
‫טיפול להורדת‪-‬חום באופן קפדני מתחילת מחלת החום‪ ,‬אינו מקטין את‬
‫הסיכוי להופעת פרכוסי חום‬
‫טיפול פרופילקטי עם תרופות אנטי‪-‬אפילפטיות ארוכות תווך לא מומלץ‪,‬‬
‫הנזק רב על התועלת ואין הוכחות לירידה בשכיחות אפילפסיה‬
‫תרופות אנטי‪-‬אפילפטיות קצרות טווח הראו ירידה בחזרות לתקופה של‬
‫חצי שנה עד שנתיים‬
‫‪DD‬‬
‫‪ ‬צמרמורות חום –‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לרוב תנועות עדינות יותר וקצביות‪ .‬נדיר שיופיעו בשרירי הפנים או הנשימה (מה‬
‫שאופייני בפרכוסי חום)‬
‫מופיע בצורה סימטרית והילד נמצא בהכרה מלאה‬
‫‪ ‬בעיות מטבוליות –‬
‫‪‬‬
‫נדירות‪ ,‬לרוב עם סימנים נוספים‪ ,‬שלשול‪ ,‬הקאות ו‪ in take‬נמוכים‪ .‬ישנן הפרעות‬
‫אלקטרוליטריות (מאזן נתרן)‬
‫‪ ‬מנינגיטיס –‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש לחפש סימנים נוספים‬
‫בילדים עם ‪ status epilepticus‬סיכוי ל‪ bacterial meningitis -‬גבוה יותר‬
‫טיפול‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לא מטפלים בפשוטים‬
‫בפרכוסים מעל ‪ 5‬דק' ניתן לטפל‬
‫אם בבית החולים ניתן לתת – ‪short-acting benzodiazepine‬‬
‫‪ lorazepam‬ישירות לווריד‬
‫יש לוודא נתיב אוויר ולהכניס אינטובציה במקרה הצורך ולוודא סירקולציה‬
‫תקינה‬
‫בפרכוס ממושך (מאוד נדיר) מטפלים ב‪ fosphenytoin -‬במתן לווריד או‬
‫‪ diazepam‬רקטלית‬
‫טיפול בחולים עם פרכוס מורכב הינו אינדיבידואלי פר מקרה‬
‫בחולים עם הישנות ניתן לתת בבית ‪ diazepam‬בפרכוס ארוך מ‪ 5‬דק'‬
‫ובמינון של מנה אחת אין חשש מדיכוי נשימתי‬
‫סיכום‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫יש להתמקד באבחון הגורם לחום‬
‫בכל ילד עם חום יש לקחת בחשבון מנינגיטיס ב‪DD-‬‬
‫נבצע ‪ LP‬רק אם יש סימנים נוספים לחשד‪ ,‬ללא חיסוני‬
‫‪ H.Influenza‬או פנאומוקוק‪ ,‬כשהסטטוס החיסוני לא ידוע או כאשר‬
‫טופל לאחרונה ב‪AB‬‬
‫לרוב בהתקפי חום פשוטים לא זקוקים להערכה נוספת כגון ‪,EEG‬‬
‫הדמיה או בדיקות דם‬
‫טיפול – לרוב ללא‪ ,‬פרט למקרים מורכבים מסויימים‪ ,‬או ב‪FSE -‬‬

similar documents