מחלות לב

Report
‫מחלות הלב‬
‫מחלות הלב‪ ,‬ובראש וראשונה מחלה של העורקים‬
‫הכליליים המספקים דם לשריר הלב‪ ,‬הם גורם התמותה‬
‫מספר אחד אצל מבוגרים‪ .‬טיפול נכון בגורמי הסיכון‬
‫למחלה עשוי להקטין במידה רבה את הסיכוי לחלות‬
‫בה‪ ,‬וטיפול והתנהגות מתאימים מסוגלים לשפר את‬
‫הסיכוי של חולים שכבר לוקים במחלה לחיות חיים‬
‫ארוכים באיכות טובה‪.‬‬
‫גורמי הסיכון‬
‫בלתי‬
‫נשלטים‬
‫תורשה‬
‫מוצא‬
‫נשלטים‬
‫מין‬
‫גיל‬
‫סביבה‬
‫לחץ‬
‫נפשי‬
‫תזונה‬
‫פעילות‬
‫גופנית‬
‫דרכי טיפול‬
‫טיפול תרופתי במחלת לב כלילית‬
‫טיפול בגורמי הסיכון‪.‬‬
‫טיפול בתרופות המונעות יצירת קרישי דם בעורקים‪ :‬אספירין‪,‬‬
‫פלביקס‪.‬‬
‫תרופות המרחיבות כלי דם‪ :‬נטרוגליצרין ונגזרותיו‪.‬‬
‫תרופות המקטינות צריכת חמצן ע"י שריר הלב‪.‬‬
‫טיפול לא תרופתי במחלת לב כלילית‬
‫הרחבת עורקים ע"י בלון עם השתלת תומכון‪ .‬נעשה כשיש‬
‫היצרויות לא רבות‪ ,‬ולא חסימות שלמות הקיימות כבר זמן רב‪.‬‬
‫ניתוח מעקפים‪ :‬בעיקר למקרים של היצרויות מרובות וחסימות‬
‫שלמות הקיימות זמן רב‪.‬‬
‫הרחבת עורק על ידי בלון‬
‫גורמים‬
‫ניתן להפריד בין גורמי סיכון בלתי הפיכים ‪ -‬גיל או‬
‫נטייה גנטית משפחתית‪ ,‬לבין גורמי סיכון הניתנים‬
‫לטיפול או אף למניעה‪ -‬עישון‪ ,‬יתר לחץ דם‪ ,‬סוכרת‬
‫‪,‬יתר שומנים בדם ועודף משקל‪ .‬מניעה או טיפול‬
‫בגורמי סיכון אלו למחלת לב איסכמטית‪ ,‬עשויים‬
‫להוביל להאטה ניכרת בתהליך יצירת הטרשת‪.‬‬
‫הטיפול המונע בגורמי הסיכון למחלת לב איסכמית‬
‫עשוי לגרום להארכת תוחלת החיים ושיפור‬
‫משמעותי באיכות החיים של חולים עם טרשת‬
‫עורקים‪.‬‬
‫טרשת עורקים‬
‫"טרשת העורקים"‪ .‬בתהליך זה שוקעים שומנים‬
‫בדפנות כלי הדם וגורמים להיצרות ניכרת של חלל‬
‫העורקים ולפגיעה ביכולתם להעביר את הדם‬
‫המחומצן ללב‪ .‬במצב זה‪ ,‬כאשר חלה עליה בעבודת‬
‫הלב ועקב כך עולה צריכת החמצן‪ ,‬חש החולה ב‪-‬‬
‫"תעוקת חזה" (אנגינה פקטוריס)‪ .‬תעוקת חזה יכולה‬
‫לבוא לידי ביטוי בהרגשה של לחץ ובתחושות נלוות‬
‫כגון צריבה‪ ,‬הרגשת חנק‪ ,‬קוצר נשימה‪ ,‬הזעה‬
‫ובחילה‪ .‬התהליך הטרשתי מואץ ע"י "גורמי סיכון"‪.‬‬
‫תמונה ‪ .1‬טרשת בעורק הלב הגורמת להיצרות‬
‫(תמונה ‪)1‬‬
‫ולאחר טיפול בתומכן (סטנט – תמונה ‪)2‬‬
‫תותב השתלה‬
‫צנתור‬
‫תמונה‪ .2‬צנתור המדגים השתלת סטנט מצופה תרופה‬
‫בהיצרות משמעותית בעורק הימני טרם השתלת הסטנט‬
‫(‪ ,)1‬מייד לאחר ההשתלה (‪ ,)2‬ובמעקב ללא היצרות‬
‫חוזרת (‪ )3‬בתוך הסטנט (‪.)4‬‬
‫נמק בלב‬
‫חסימה מלאה ופתאומית באחד העורקים הכליליים מביאה‬
‫לירידה חמורה באספקת הדם לאזור בשריר הלב‪ .‬מצב זה‬
‫מוביל לנמק של חלק מהשריר וליצירת צלקת באותו‬
‫האזור‪ .‬רקמת הצלקת אינה מתפקדת כשריר לב וגורמת‬
‫לירידה ביכולת ההתכווצות הכוללת שלו‪ .‬מצב זה מכונה‬
‫התקף לב או אוטם בשריר הלב ‪.‬‬
‫טיפול‬
‫הגורם לחסימה הפתאומית בעורק הכלילי הוא קרע ברובד‬
‫הטרשתי‪ ,‬המוביל להיווצרות קריש דם החוסם את העורק‪.‬‬
‫בשלב מוקדם של האוטם ניתן לנסות להמיס את הקריש‬
‫בטיפול תרופתי או לפתוח את החסימה בעזרת בלון‪ .‬קיימת‬
‫חשיבות רבה לטיפול מוקדם ככל האפשר‪ :‬ככל שהזמן חולף‬
‫מתרחב אזור הצלקת הבלתי הפיכה‪ .‬לאחר התקף לב‬
‫מאושפזים החולים מספר ימים ביחידה לטיפול נמרץ לב‬
‫למעקב אחר הפרעות בתפקוד הלב או קצב הלב ולהתאמת‬
‫הטיפול התרופתי‪.‬‬
‫מחלת שריר הלב‬
‫זהו מצב המתאפיין בתפקוד לקוי של שריר הלב כתוצאה‬
‫מפגם ראשוני בשריר הלב‪.‬‬
‫מחלת שריר הלב הינה מחלה נדירה המאובחנת לאחר‬
‫שנשללו גורמים אחרים כגון‪ ,‬מחלות לב איסכמיות‪ ,‬מחלות‬
‫לב כתוצאה מיתר לחץ דם‪ ,‬מחלות שסתומים ומחלות‬
‫גנטיות‪.‬‬
‫סימנים ותסמינים‪:‬‬
‫לעיתים קרובות התסמינים מחקים סוגים אחרים‬
‫של מחלות לב ומקשים על האבחנה‪ .‬התסמינים‬
‫כוללים כאבים בחזה‪ ,‬אי ספיקת לב‪ ,‬הפרעות קצב‪,‬‬
‫תסחיפים סיסטמיים וסימנים לא ספציפיים באק"ג‪.‬‬
‫קוצב לב‬
‫טיפול‪:‬‬
‫תלוי בסוג המחלה וכולל טיפול‬
‫תרופתי‪ ,‬השתלת קוצב לב‪,‬‬
‫דפירילטור או השתלת לב‪.‬‬
‫דלקת קרום הלב‬
‫• הדלקת גורמת לכאב עז בחזה שמקרין לאזור‬
‫הכתף‪ ,‬ובנוסף עלולה להוביל להצטברות נוזלים‬
‫בקרום הלב ולהיפרטרופיה שלו‪ .‬פעמים רבות‪,‬‬
‫הדלקת בקרום הלב מתבטאת על ידי בצקות בריאות‬
‫ומיימת‪ ,‬ובכך מפריעה גם לתהליך הנשימה‪.‬‬
‫קרום הלב ותפקידיו‬
‫קרום הלב (הפריקרדיום) הוא שק שעוטף את הלב‬
‫ובכך שומר עליו ומספק לו הגנה‪ .‬הפריקרדיום מורכב‬
‫משתי שכבות‪ ,‬האחת צמודה אל הלב והשניה חיצונית‬
‫יותר ומקיפה אותה‪ .‬במקרים שונים‪ ,‬עלול להיגרם‬
‫זיהום בין שתי השכבות האלה ולגרום לדלקת בקרום‬
‫הלב‪.‬‬
‫גורמים לדלקת קרום הלב‬
‫דלקת קרום הלב עלולה להיגרם לאחר כל פגיעה בקרום‬
‫שחושפת אותו לזיהומים ופתוגנים שונים‪ .‬אחת הסיבות‬
‫השכיחות לדלקת קרום הלב היא אוטם בשריר הלב‪,‬‬
‫שכתוצאה מחסימת כלי הדם מצטברים נוזל ותאי דלקת בתוך‬
‫קרום הלב‪ .‬גם ניתוחי לב עלולים לגרום להתפתחות הדלקת‪,‬‬
‫בגלל חיתוך קרום הלב ופגיעה בו‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬זיהומים חיידקיים‪ ,‬נגיפיים ופטריתיים עלולים לגרום‬
‫להתפתחות דלקת‪ ,‬ואחד הנגיפים הנפוצים שעושים זאת הוא‬
‫נגיף ה‪ .HIV-‬מלבד זאת‪ ,‬גידולים וגרורות עלולים לפרוץ אל‬
‫קרום הלב‪ ,‬לפגוע בו ולגרום לדלקת‪ ,‬וכן מחלות אוטואימוניות‬
‫כמו דלקת פרקים ראומטית ולופוס‪.‬‬
‫טיפול בדלקת קרום הלב‬
‫על מנת לטפל בדלקת בקרום הלב משתמשים בדרך כלל‬
‫בתרופות אנטי דלקתיות שאינן סטרואידיות (‪ )NSAID‬במטרה‬
‫להפחית את התהליך הדלקתי ולהקל על הגודש בתוך שק‬
‫הלב‪ .‬תרופות כמו איבופרופן (אדוויל‪ ,‬נורופן)‪ ,‬עוזרות להקלה‬
‫על הגודש הדלקתי ועל הצטברות הנוזלים ולהרגעת הכאב‪.‬‬
‫במקרים קשים יותר‪ ,‬ניתן להשתמש באופן קצר טווח בתרופות‬
‫להקלה על הכאב כמו ויקודין או אוקסיקודון‪.‬‬
‫כאשר מדובר במקרים חוזרים של דלקת בקרום הלב‪ ,‬ניתן‬
‫להשתמש בטיפול סטרואידי כמו פרדניזון‪ ,‬שמפחית בצורה‬
‫דרמטית את הדלקת אך במקביל גורם לתופעות לוואי קשות‬
‫ולכן לא מומלץ לטיפול ארוך טווח‪.‬‬
‫לפעמים‪ ,‬הטיפול התרופתי לא מספיק להקלה על הדלקת‬
‫בקרום הלב‪ ,‬ואז יש צורך בביצוע פרוצדורות חודרניות כמו‬
‫ניקוז הנוזל או ניתוח להסרת הפריקרדיום או לתיקון הצלקת‪.‬‬
‫בדיקת א‪.‬ק‪.‬ג ( ‪) EKG‬‬
‫בדיקת א‪.‬ק‪.‬ג ( ‪) EKG‬‬
‫מהי בדיקת א‪.‬ק‪.‬ג?‬
‫הלב הוא משאבה המופעלת באמצעות כוחות חשמליים הניתנים לרישום ע"י‬
‫מכשיר הא‪.‬ק‪.‬ג‪.‬‬
‫בדיקת א‪.‬ק‪.‬ג‪ .‬היא בעצם רישום הפעילות החשמלית של הלב באמצעות פיזור‬
‫אלקטרודות במרחב שמסביבו‪ .‬כל אלקטרודה מבצעת את רישום תנועת‬
‫החשמל מנקודת מבטה‪ .‬בדיקה כזו מספקת מידע רב על המתרחש בלב‬
‫ובאמצעותה ניתן לזהות הפרעות קצב שנות ולעיתים אף למנוע מצבי מצוקה‬
‫של הלב כמו התקף לב‪.‬‬
‫באמצעות בדיקת א‪.‬ק‪.‬ג‪ .‬ניתן לגלות הפרעות בייצור הגל החשמלי ובהולכתו‬
‫העשויות לנבוע מהפרעה במערכת ההולכה של הלב‪ .‬בנוסף שינויים בא‪.‬ק‪.‬ג‪.‬‬
‫עשויים להצביע על אוטמים בשריר הלב‪ ,‬הן אוטם חד והן אוטמים ישנים או על‬
‫הפרעות הנובעות משיבוש ברמת המלחים בגוף או מהרעלת תרופות‪ ,‬ועל‬
‫הפרעות בקצב פעולת הלב‪.‬‬
‫בחולים לאחר התקף לב או אירוע לב‪ ,‬או בכל נבדק שידוע לו על "שינויים‬
‫בא‪.‬ק‪.‬ג‪ ,".‬רצוי לשאת באופן קבוע תרשים א‪.‬ק‪.‬ג‪ ,.‬כך שבמקרה הצורך ניתן‬
‫יהיה להשוות לתרשים חוזר ולקבוע באם שינויים המודגמים בו היום ישנים או‬
‫חדשים‪.‬‬
‫דרכי טיפול‬

similar documents