מבנה המוח

Report
‫מבנה המוח ומערכת‬
‫העצבים‬
‫פרויד והמוח‬
‫"הביולוגיה היא באמת ובתמים‬
‫ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות‪.‬‬
‫ניתן לצפות שהיא תקנה לנו‬
‫ידיעות מפתיעות ביותר‪ ...‬כאלה‬
‫שיהרסו לחלוטין את המבנה‬
‫המלאכותי של ההנחות שלנו"‬
‫‪1920‬‬
‫מערכת העצבים‬
‫‪ ‬מערכת העצבים מורכבת ממיליארדי תאים‪ ,‬ותפקידה לתאם ולכוון את‬
‫פעולות הגוף בסביבה באופן יעיל‪.‬‬
‫‪ ‬היחידה הבסיסית שלה היא הנוירון (תא עצב)‪ .‬זהו תא המתמחה‬
‫בהעברה מהירה של מידע ובשילוב מידע ממקורות שונים‪.‬‬
‫תפקידים עיקריים של מע' העצבים‬
‫סוגי הנוירונים‬
‫ארגון המידע שהתקבל ושילובו עם‬
‫המידע המאוחסן‬
‫תא עצב תחושתי תא הקולט מידע‬
‫מתאי חישה ומעבירם למע'‬
‫המרכזית (נקרא גם רצפטור)‪.‬‬
‫תא עצב מקשר (‪)interneuron‬‬
‫מעביר מידע מנוירון אחד לאחר‬
‫שליחת מסרים לשרירים ולבלוטות‬
‫בהתאם למידע הקיים‬
‫תא עצב מוטורי ‪-‬מעביר מידע‬
‫מהמע' המרכזית לשרירים ולבלוטות‬
‫קבלת מידע חישתי (סנסורי)‬
‫‪.‬‬
‫בכדי להבין איך מערכת העצבים מגשימה את מטרותיה יש להכיר‬
‫את החלקים שלה ואת אבני הבניין הבסיסיות שלה‪.‬‬
‫מערכת העצבים מתחלקת לשני חלקים בסיסיים‪:‬‬
‫‪ )1‬מערכת העצבים המרכזית (‪)central nervous system‬‬
‫‪ )2‬מערכת העצבים ההיקפית (‪.)peripheral nervous system‬‬
‫מערכת העצבים‬
The Nervous system
‫מערכת העצבים המרכזית‬
Central Nervous System (CNS)
(Brain) ‫מח‬
‫חוט השדרה‬
(Spinal cord)
‫מערכת העצבים הפריפרלית‬
Peripheral Nervous System (PNS)
‫מערכת העצבים הסומטית‬
Somatic
Nervous System
1
‫מערכת העצבים הפארהסימפתטית‬
Parasympathetic Nervous System
‫מצויה תחת עצם‬
‫מערכת העצבים האוטונומית‬
Autonomic
2 Nervous System
‫מערכת העצבים הסימפטתית‬
Sympathetic Nervous System
‫לא מצויה תחת עצם‬
‫מערכת העצבים המרכזית‬
‫‪ ‬חלקיה הם המוח וחוט השדרה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המוח הוא האיבר המורכב ביותר ביקום‪.‬‬
‫בשביל "למצוא את דרכנו" בנתיביו‪ ,‬אנו זקוקים למפה טובה‪ ,‬כלומר‪ ,‬למערכת‬
‫מדויקת של שיום וכיוון‪.‬‬
‫לשם מה עלינו בכלל להתמצא בנתיבי המוח?‬
‫סיבה אחת טובה היא לצרכי ניתוח וטיפול‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=OQ3_IXuhZxQ&feature=yout‬‬
‫‪u.be‬‬
‫ִ‬
‫שיּום‬
‫‪ ‬לחלקי המוח שמות רבים‪ .‬לחלק מהשמות יש משמעות הקשורה לצורה‬
‫שלהם‪.‬‬
‫‪ ‬למשל אמיגדלה משמעה שקד‬
‫‪ ‬היפוקמפוס משמעו סוסון ים‬
‫‪ ‬קורטקס משמעו קליפת עץ‪.‬‬
‫כיוון‬
‫‪ ‬מערכת הכיוונים במוח נעשית ע"פ הנוירו‪-‬אקסיס (‪ – )neuro-axis‬קו דמיוני‬
‫הנמשך לאורך חוט השדרה עד לחלק הקדמי של המוח‪.‬‬
‫הציר העצבי‪Neuraxis -‬‬
‫לחיות נמוכות בסולם‬
‫האבולוציה‪ ,‬יש‬
‫‪ Neuraxis‬ישר‪.‬‬
‫‪‬עם המעבר להליכה‬
‫זקופה נוצר "קיפול"‬
‫של ה‪.Neuraxis-‬‬
‫כלב‬
‫סוס‬
‫כבשה‬
‫אדם‬
‫‪ ‬שתי החלוקות הבסיסיות הן בין מה שהוא קדמי (‪ )anterior‬ובין מה שהוא‬
‫אחורי (‪.)posterior‬‬
‫‪ ‬קדמי הוא מה שקרוב לראש או מכוון כלפיו‪.‬‬
‫אחורי הוא מה שקרוב לזנב או מכוון כלפיו ‪‬‬
‫דורסלי (גבי)‪" :‬כלפי הגב" – בכיוון ניצב‬
‫לציר‪ :‬כלפי הקודקוד או הגב‬
‫קודאלי (זנבי)‪" :‬כלפי הזנב" –‬
‫לאורך הציר‪ :‬בכיוון המתרחק‬
‫מהפַּ נים‬
‫רוסטראלי (מַ קורי)‪:‬‬
‫"כלפי החרטום" –‬
‫לאורך הציר‪ :‬בכיוון אל‬
‫הפַּ נים‬
‫ונטראלי (גחוני)‪" :‬כלפי הבטן" – בכיוון ניצב לציר‪:‬‬
‫כלפי תחתית הגולגולת או הדופן הקדמי של הגוף‬
‫עוד שני כיוונים‬
‫‪ ‬לטראלי (צידי)‪ :‬כלפי צד הגוף‪ ,‬הרחק מהמרכז‪.‬‬
‫‪ ‬מדיאלי (אמצעי)‪ :‬כלפי קו האמצע‪ ,‬הרחק מצדי הגוף‪.‬‬
‫עוד כיוונים‪...‬‬
‫‪ ‬איפסילטרלי‪ .‬אברים איפסילטרליים נמצאים באותו צד של הגוף‪.‬‬
‫למשל אם תא עצב בצד שמאל של המוח שולח אקסונים‬
‫להמיספרה האיפסילטרלית‪ ,‬המשמעות היא שהוא שולח אקסונים‬
‫להמיספרה השמאלית‪.‬‬
‫‪ ‬קונטרלטרלי‪ .‬אברים קונטרלטרליים נמצאים בשני צדדים‬
‫מנוגדים של הגוף‪ .‬כך שאם אזור מסוים בקליפת המוח השמאלית‬
‫שולט על תנועת הרגל הקונטרלטרלית המשמעות שהוא שולט על‬
‫תנועות רגל ימין‪.‬‬
‫קונטרלטרלי‬
‫איפסילטרלי‬
‫כיוונים במערכת העצבים‬
Dorsal
Rostral/
Anterior
Caudal/
Posterior
Ventral
Rostral/
Anterior
Ventral
Dorsal
Dorsal
Medial
Lateral
Caudal/
Posterior
Dorsal
Lateral
Lateral view of the brain
Medial view of the brain
‫חלקי מערכת העצבים‬
‫‪ ‬מערכת העצבים מחולקת למערכת העצבים המרכזית (‪)CNS‬‬
‫ולמערכת העצבים ההיקפית (‪.)PNS‬‬
‫‪ ‬ה ‪ PNS‬כולל את המערכת הסומאטית ואת המערכת האוטונומית‪.‬‬
‫‪ ‬המערכת הסומאטית מורכבת מעצבי הגולגולת (‪)cranial nerves‬‬
‫ומעצבי שדרה (‪.)spinal nerves‬‬
‫‪ ‬המערכת האוטונומית מורכבת מהגנגליונים ההיקפיים‪.‬‬
‫‪)CSF( Cerebrospinal fluid‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המוח הוא איבר מוגן מאוד‪ ,‬למעשה המוגן ביותר בגוף‪.‬‬
‫ראשית‪ ,‬הוא מוקף בגולגולת קשיחה‪ .‬זוהי הגנה מפגיעה חיצונית‪.‬‬
‫שנית‪ ,‬הוא צף בתוך אמבטיה של נוזל מוח – ‪Cerebrospinal‬‬
‫‪.)CSF( fluid‬‬
‫הנוזל מספק הגנה מזעזועים (כמו בולם זעזועים ברכב)‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬משום שהמוח צף בתוכו הוא מפחית את הלחץ של משקלו‬
‫על בסיס המוח (בדומה לכל גוף הצף בתוך מכל של נוזל)‪.‬‬
‫כאשר הוא צף בנוזל‪ ,‬משקלו האפקטיבי הוא של כ‪ 80-‬גר'‬
‫‪)CSF( Cerebrospinal fluid‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המוח מקבל ‪ 20%‬מהדם המוזרם מהלב באופן רציף‬
‫שש שניות הפסקה באספקת הדם‪ -‬אובדן הכרה‬
‫דקות אחדות הפסקה‪ -‬נזק בלתי הפיך‬
‫נוזל המוח מופק מן הדם‪ ,‬ללא הפסקה‪ .‬נפחו הוא ‪ 125‬מיליליטר‪ ,‬ובסביבות ‪450‬‬
‫מיליליטר של ‪ CSF‬מיוצרים מדי יום‪.‬‬
‫המשמעות היא שכל מספר שעות הנוזל הישן מוחלף בחדש‪ .‬פעולה זו נעשית‬
‫באמצעות שינויים מחזוריים בלחץ בתוך המוח שגורמות לערבוב ופעפוע של הנוזל‪.‬‬
‫נוזל המוח נמצא כל העת בתנועה בין חדרי המוח (‪ )ventricles‬השונים‪.‬‬
‫המוח מכיל שורה של חדרים כאלה‪ ,‬המחוברים זה לזה‪ ,‬וכולם מלאים בנוזל‬
‫המוח‪ ,‬שנע בתוכם באופן מעגלי‪.‬‬
‫אספקת הדם למוח‬
‫פיה‬
‫עורקים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מה קורה אם נעצרת הזרימה של ה ‪?CSF‬‬
‫דבר כזה עשוי לקרות למשל במקרה של גידול‪ .‬הגידול לוחץ על תעלת המוח‬
‫וחוסם את הזרימה דרכה‪.‬‬
‫סיבה נוספת היא תעלה צרה מדי – למשל תינוק שנולד עם תעלת מוח צרה‪.‬‬
‫כל סוג של חסימה ייצר לחץ של נוזלים בחדרים‪ ,‬משום ש ה ‪ CSF‬ימשיך להיות‬
‫מיוצר‪.‬‬
‫סיבה נוספת‪ ,‬פרט לחסימה‪ ,‬היא ייצור מוגזם של נוזל שפוקק את המעברים‪.‬‬
‫התוצאה תהיה הידרוצפלוס חסימתי (‪– )obstructive hydrocephalus‬‬
‫חדרי המוח מתנפחים בגלל כמות מוגזמת של נוזל‪ .‬הלחץ הפנים‪-‬מוחי עולה‬
‫והסיכון למוח עולה‪ .‬אם לא ישוחרר הלחץ כלי דם יחסמו ואז יגרם למוח נזק‬
‫חמור ואף מוות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תסמינים של לחץ תוך‪-‬גולגולתי כוללים‪:‬‬
‫כאבי ראש‪ ,‬הקאות‪ ,‬בחילה‪ ,‬ישנוניות‪ ,‬ועד תרדמת‪.‬‬
‫לתינוקות יש חלקים רכים בגולגולת‪ .‬במצב של‬
‫הידרוצפלוס הגולגולת עצמה תשתנה – היא תתרחב‬
‫ותבלוט‪ .‬תסמינים ראשונים במקרה זה כוללים‪:‬‬
‫עיניים שנראה כאילו הן מביטות כל הזמן למטה‪.‬‬
‫עצבנות‪.‬‬
‫התקפים‪.‬‬
‫שינה אקססיבית‪.‬‬
‫הקאות‪.‬‬
‫כיצד מטפלים במצב כזה?‬
‫‪ ‬קודחים נקב קטן בגולגולת‪,‬‬
‫מחדירים צינורית ניקוז‪ ,‬אל אחד‬
‫מחדרי המוח והצינורית מנקזת‬
‫את הנוזל החוצה (בדרך כלל‬
‫מחוץ למוח ואל מחזור הדם)‪.‬‬
‫התפתחות מערכת העצבים המרכזית‬
‫‪ ‬ראשיתו של ה ‪ CNS‬הוא ב"צינור העצבים" (‪ :)neural tube‬צינור חלול שקיים‬
‫אצל העובר בערך סביב גיל ‪ 3‬שבועות (יום עשרים להפריה)‪.‬‬
‫‪ ‬צינור זה מתארך ומתפתח‪ ,‬נוצרים בו כיסים וקפלים‪ ,‬והוא מתעבה‪ ,‬עד שהוא‬
‫הופך להיות המוח וחוט השדרה כפי שאנו מכירים אותו‪.‬‬
‫‪8 week embryo‬‬
‫כאשר צינור העצבים נוצר יש בו ‪ 125,000‬תאים‬
‫עד הלידה יש במוח ‪ 100‬מיליארד תאים‪.‬‬
‫הקצב הוא של רבע מליון תאים בדקה!!!!‬
It is not birth, marriage or death, but the creation
of the nervous system in the fetus which is truly
the most important time in your life
L. Wolpert, 1998
‫תקופה קריטית בהתפתחות‬
‫‪ ‬בתקופה גורלית (קריטית) יש הכרח לחשיפה לסביבה או גירוי‬
‫מסוימים‪ .‬בלעדיהם תיפגע ההתפתחות לשאר החיים‪.‬‬
‫‪ ‬לדוגמא ‪ -‬שלב קריטי מתרחש בשבוע השלישי להריון‪ ,‬שהוא כפי‬
‫שאמרנו שלב יצירת צינור העצבים ממנו מתפתחת מערכת‬
‫העצבים‪ .‬התאים שנוצרים בשכבה זו נודדים למרחק רב ובאופן‬
‫מדויק‪.‬‬
‫‪ ‬ביום ה‪ 28-‬להפריה מתפתחים שלושת חלקי המוח‪forebrain, :‬‬
‫‪midbrain, hindbrain‬‬
‫‪ ‬הקורטקס נוצר בשבוע העשירי‬
‫‪ ‬עד סוף השבוע ה‪ 12-‬קיימים כל המבנים המוחיים‬
‫‪ ‬עד שבוע ‪ 24‬פני הקורטקס חלקים‬
‫‪ ‬ההתמיינות מתחילה בגיל ‪ 26-28‬שבועות‬
‫תקופה קריטית בהתפתחות‬
‫‪ ‬ליילוד בשל יותר קפלים בקורטקס מאשר לאורנג‪-‬אוטן בוגר‬
‫‪ ‬תפריט דל של האם‪-‬ההרה‪ ,‬תרופות שהיא נוטלת‪ ,‬מחלות שהיא‬
‫לוקה בהן ‪ -‬עלולים לפגום בתזמון המדויק של בניית מערכת‬
‫העצבים ולגרום לליקויים כגון פיגור ִׂשכלי‪ ,‬אפילפסיה‪,‬‬
‫סכיזופרניה‪ ,‬אוטיזם ועוד‪.‬‬
‫‪ ‬למשל נמצא כי עליה בריכוז האלכוהול בדם האם‪-‬ההרה גורם‬
‫לעלייה בכמות הגלוטמאט‪ ,‬שליח עצבי חשוב להתפתחות תקינה‬
‫של מוח העובר‪.‬‬
‫‪ ‬ריכוז גבוה מדי או נמוך מהתקין של גלוטמאט עלול לגרום לפגיעה‬
‫בהתפתחות התקינה של המוח‪.‬‬
‫‪ ‬אם נמנעת אספקה של חומרים החיוניים‬
‫לתהליך שיכפול הדנ"א בתקופה קריטית זו‪,‬‬
‫התפתחות המוח תיפגע‪.‬‬
‫‪ ‬אם הפגיעה קשה העובר יעבור הפלה‬
‫ספונטנית‪ ,‬אך כשהפגיעה פחות קשה ייוולד‬
‫תינוק פגוע מוח‪.‬‬
‫‪ ‬גם לאחר הלידה קיימות תקופות קריטיות‬
‫להתפתחות קשרים עצביים‪ .‬למשל‪ ,‬פעוט אשר‬
‫לא יזיז את עיניו בתיאום (למשל בגלל פזילה)‬
‫בין גיל שנה לשלוש‪ ,‬לא יפתח ראיה‬
‫סטראוסקופית (תלת‪-‬מימד)‪ ,‬גם אם הליקוי‬
‫יתוקן מאוחר יותר‬
‫‪ .1‬המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מורכב מהטלאנצפלון והדיאנצפלון‬
‫הטלאנצפלון כולל את שתי ההמיספרות הסימטריות המהוות את המוח הגדול‬
‫(‪.)cerebrum‬‬
‫השכבה החיצונית של ההמיספרות היא הקורטקס – קליפת המוח‪.‬‬
‫בחלק זה נכללים גם שני מבנים תת‪-‬קורטיקליים‪ :‬המערכת הלימבית‬
‫והגנגליונים הבסיסיים (‪)basal ganglia‬‬
‫המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫הקורטקס עוטף את ההמיספרות‪.‬‬
‫הקורטקס הוא בעל מבנה מקומט‪ .‬הקמטים כוללים קפלים קטנים ( ‪sulcus,‬‬
‫‪ ,)sulci‬חריצים עמוקים (‪ ,)fissure/s‬ורכסים (‪.)gyrus, gyri‬‬
‫העובדה שהמוח "מקומט" מגדילה את שטח הפנים שלו‪ ,‬לעומת אם הוא היה חלק‪.‬‬
‫למעשה היא מגדילה את שטח הפנים פי ‪.3‬‬
‫הקורטקס כולל את תאי הגלייה‪ ,‬גופי תא של תאי עצב‪ ,‬דנדריטים ואקסונים‪.‬‬
‫הכמות הכי גדולה היא של גופי תאים שצבעם חום‪-‬אפרפר‪ ,‬ולכן זהו צבעו של‬
‫המוח הנראה מבחוץ ומכונה "החומר האפור"‪.‬‬
‫מתחת לקורטקס נמצאים מיליוני אקסונים שמחברים בין תאי העצב‪ .‬משום שהם‬
‫מוקפים מיאלין שצבעו לבן‪ ,‬יש לרקמה הזו צבע לבנבן והיא מכונה "החומר‬
‫הלבן"‪.‬‬
‫המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫חלקי הקורטקס מחולקים ע"פ ‪ 4‬אונות שונות‪ ,‬הקרויות על שם העצם שמתחתן הן‬
‫נמצאות‪:‬‬
‫אונה פרונטלית (מצחית)‬
‫אונה פריאטלית (קודקודית)‬
‫אונה טמפורלית (רקתית)‬
‫אונה אוקסיפיטלית (עורפית)‬
‫כל אונה קיימת באופן סימטרי בכל המיספרה‪.‬‬
‫המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫הקורטקס מקבל מידע מאברי החישה בגוף‪:‬‬
‫קורטקס הראייה הראשוני (‪ )primary visual cortex‬מקבל מידע חזותי‪ .‬הוא‬
‫נמצא בחלק האחורי של המוח‪.‬‬
‫קורטקס השמע הראשוני (‪ )primary auditory cortex‬מקבל מידע שמיעתי‪.‬‬
‫הקורטקס הסומטי‪-‬סנסורי הראשוני (‪)primary somatosensory cortex‬‬
‫מקבל מידע חושי מהגוף‪ .‬הוא מקבל זאת באופן קונטרה‪-‬לטרלי‪ :‬צד ימין מקבל‬
‫מידע על מה שיד שמאל מחזיקה למשל‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫אונה אוקסיפיטלית‪ :‬אחראית בעיקר על חוש הראיה‬
‫אזור ספציפי‬
‫קורטקס‬
‫ראייה ראשוני‬
‫אונה טמפורלית‪ :‬מקבלת בעיקר מידע שמיעתי‬
‫אזור ספציפי‪:‬‬
‫קורטקס‬
‫השמע‬
‫הראשוני‬
‫אונה פריאטלית‪ :‬מקבלת מידע סנסורי אודות מגע‪,‬‬
‫לחץ‪,‬טמפרטורה וכאב‪.‬‬
‫אזור ספציפי‬
‫קורטקס‬
‫סומטו‪-‬סנסורי‬
‫ראשוני‬
‫המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫הקורטקס מעביר הוראות לחלקי הגוף‪:‬‬
‫הקורטקס המוטורי הראשוני (‪ )primary motor cortex‬סמוך לקורטקס‬
‫המוטורי הראשוני‪ ,‬באונה הפרונטלית‬
‫כולל תאי עצב השולטים על תנועת שרירי השלד בחלקים שונים של הגוף‪.‬‬
‫אלה הם קשרים קונטרה‪-‬לטרליים‪ :‬הקורטקס המוטורי הראשוני השמאלי שולט‬
‫על הצד הימני של הגוף‪ ,‬ולהפך‪.‬‬
‫אונה פרונטלית‪ :‬מתמחה בתכנון וביצוע של תנועה‬
‫אזור ספציפי‪:‬‬
‫קורטקס‬
‫מוטורי‬
‫ראשוני‬
‫המוח הקדמי ‪Forebrain -‬‬
‫מה יש מעבר לחלקים המקבלים מידע חושי או נותנים פקודות מוטוריות?‬
‫כל מה שקורה בין תחושה לפעולה‪:‬‬
‫למידה‬
‫זכירה‬
‫חשיבה‬
‫תכנון‬
‫וכדומה‪...‬‬
‫כיצד? אזורים סנסוריים ראשוניים שולחים מידע לאזור השכן המוגדר כקורטקס‬
‫אסוציאטיבי סנסורי (‪ .)sensory association cortex‬כאן מעובד המידע‬
‫הסנסורי ולמעשה מתרחשת התפיסה ונשמרים זיכרונות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫תהליכי העיבוד שמתרחשים באזור הסנסורי האסוציאטיבי הם הבסיס לפעולת‬
‫מנטאליות מורכבות‪ ,‬הקשורות לכל חוש‪.‬‬
‫כל אזור כזה הוא חשוב לתפיסה של אובייקטים ואירועים באוֹפנּות הסנסורית‬
‫הספציפית‪.‬‬
‫המידע שהאזור מקבל מהאזור הראשוני כולל ניגודים‪ ,‬גבולות‪ ,‬צבעים או‬
‫עוצמה‪ .‬האזור האסוציאטיבי מרכיב את התכונות הללו בכדי לייצג את‬
‫האובייקט המורכב במלואו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬קורטקס הראייה הראשוני חשוב לזיהוי המאפיינים הבסיסיים של‬
‫העולם החזותי‪ :‬קצוות‪ ,‬אור וחושך‪ ,‬מיקום וכו'‪.‬‬
‫האזור האסוציאטיבי הוויזואלי בחלק התחתון של האונה הטמפורלית משחק‬
‫תפקיד מרכזי ביכולת לזהות פנים‪ ,‬בעלי חיים‪ ,‬חפצים‪ ,‬עצים וכו'‪ .‬לעומתו‬
‫‪ ‬ישנו מתאם בין הגודל של הקורטקס האסוציאטיבי ובין מורכבות‬
‫התנהגות והיכולות המנטאליות של האורגניזם‪.‬‬
‫‪ ‬בציור אפשר לראות השוואה של האזורים האסוציאטיביים בין מוח אדם‬
‫למוח חולדה‪.‬‬
‫מה קורה אם האזורים‬
‫נפגעים?‬
‫‪ ‬תלוי כמובן מה בדיוק נפגע‪.‬‬
‫‪ ‬למשל‪ ,‬אם הקורטקס האסוציאטיבי הסומטי‪-‬סנסורי נפגע – תהיה לקות‬
‫בתחושת הגוף ובתפיסת הסביבה‪ .‬כלומר‪ ,‬יכולת יצירת אינטגרציה של‬
‫גירויים לתחושה פיזית אחת – תינזק‪.‬‬
‫‪ ‬דוגמאות ספציפיות‪ :‬קושי לתפוס צורה של חפץ; קושי לנקוב בשמו של‬
‫חפץ או של חלק גוף; קושי לצייר מפה או ללכת על פיה‪ .‬שבץ באזור זה‬
‫עשוי לגרום לאדם לא להבין מה נאמר אליו – למשל הוא יתקשה לשיים‬
‫איברי גוף או אפילו למצוא אותם‪.‬‬
‫ליקויים באיזורים קורטיקליים ראשוניים ואסוציאטיביים‪:‬‬
‫האזור הקורטיקלי‬
‫פגיעה בקורטקס‬
‫ראשוני‬
‫פגיעה בקורטקס‬
‫אסוציאטיבי‬
‫קורטקס סומטו‪-‬סנסורי‬
‫חוסר תחושה בגוף‬
‫ליקוי בתחושת הגוף‬
‫ובתפיסת הסביבה‬
‫קורטקס ראייתי‬
‫עיוורון‬
‫ליקוי בזיהוי חפצים‬
‫ופרצופים (אגנוזיה)‬
‫קורטקס שמיעתי‬
‫חירשות‬
‫קושי בתפיסת דיבור או‬
‫בהפקת דיבור (אפזיה)‬
‫קורטקס מוטורי‬
‫חוסר יכולת להניע את‬
‫הגוף‬
‫קושי בתכנון תנועות‪,‬‬
‫ליקוי בתפיסת הסביבה‪,‬‬
‫בשיום חלקי גוף‬
‫אגנֹוזיה‬
‫(מיוונית‪ :‬העדר ידע)‬
‫‪ ‬חוסר יכולת להכיר עצמים‪ ,‬קולות‪ ,‬ריחות או צורות‪ ,‬שאינו נובע מפגם‬
‫כולל בחושים או בזיכרון‪.‬‬
‫‪ ‬החולה‪ ,‬בהעדר כל פגיעה בחוש הראיה‪ ,‬השמיעה או המישוש‪ ,‬מתקשה‬
‫בזיהוי עצמים שונים‪ .‬ישנם סוגים שונים של אגנוזיות‪.‬‬
‫‪ ‬הלוקה באגנוזיה אסוציאטיבית אינו מסוגל לזהות עצם על פי מראהו‪.‬‬
‫למשל‪ ,‬משקפיים יתוארו על ידו כשני מעגלים אשר קו מחבר ביניהם‪ .‬אם‬
‫אותו אדם ייגע בעצם וייעזר בחוש המישוש שלו‪ ,‬הוא צפוי להצליח בזיהוי‬
‫בנקל‪.‬‬
‫אופי ההעתקה של חולים עם אגנוזיה‬
‫אסוציאטיבית‬
‫המקרה של ‪LH‬‬
‫)‪(Levine & Calvanio, 1989‬‬
‫המקרה של ‪M.S‬‬
‫‪Ratcliff & Newcombe, 1982‬‬
‫העתקה של חולים עם‬
‫אגנוזיה אסוציאטיבית‬
‫)‪(Rubens & Benson, 1971‬‬
‫הפציינט ‪ H.J.A‬בעל אגנוזיה אסוציאטיבית‪:‬‬
‫מטלה של זיהוי אובייקטים‬
‫מצקת למרק‬
‫"אני לגמרי אבוד כרגע‪ .‬זה משהו שלא‬
‫לובשים אותו‪ .‬יש לו חלקים חדים‬
‫בתחתית כמו מזלג‪ .‬אולי זו שרשרת‬
‫מסוג כלשהו"‬
‫"אין לי שמץ מושג‪ .‬החלק התחתון נראה‬
‫חזק והחלקים האחרים כמו נוצות‪ .‬זה לא‬
‫הגיוני‪ ,‬אלא אם כן זו סוג של מברשת‪” .‬‬
‫"מעמד שכולל ‪ 3‬חלקים‪ .‬על העליון יש דפוס‬
‫כלשהו‪ ,‬השני קטן יותר בהיקפו‪ .‬התחתון רחב‬
‫יותר וארוך יותר מהשני"‬
‫הפציינט ‪ H.J.A‬בעל אגנוזיה‬
‫אסוציאטיבית‪ :‬מטלה של העתקה‬
‫ הדגמה‬- ‫אגנוזיה‬
 http://www.youtube.com/watch?v=rwQpaHQ0hYw&list=TLOn
OrAh2ddrmv5ZBsHCUN8bkoNKncRG
 http://www.youtube.com/watch?v=ze8VVtBgK7A
‫פרוסופגנוזיה ‪Prosopagnosia‬‬
‫‪ ‬הפרעה ייחודית בזיהוי פנים ופרצופים‪ .‬למרות שהחולה לא סובל מכל‬
‫מגבלה בראיה הוא איננו מסוגל לזהות פנים של אנשים מוכרים לו‬
‫כגון מכרים או אישים מפורסמים‪.‬‬
‫‪https://www.youtube.com/watch?v=QYVVn‬‬
‫‪3hL_lI‬‬
‫‪ ‬פנים של אדם יכולים‬
‫לייצר דימויים רבים‬
‫ומגוונים מאוד על‬
‫הרשתית שלנו כאשר‬
‫הם משנים מבע או‬
‫אוריינטציה‬
‫)‪(Farah, 2000‬‬
‫‪ ‬אפקט הבולטות של פנים ( & ‪Pop-out effect for faces; Herschler‬‬
‫‪)Hochstein, 2005‬‬
‫‪ ‬הוא מדגים את המיומנות של האדם בזיהוי פנים‪.‬‬
‫‪ ‬זוהי תוצאה של תכונה גנטית מולדת (למשל‪ ,‬תינוקות יתמקדו ויעקבו‬
‫אחר פנים אנושיות יותר מאשר אחר כל גירוי אחר) יחד עם ניסיון חיים‬
‫המבוסס על שימוש יומיומי‪.‬‬
‫‪ ‬בפרוסופגנוזיה יש כשל ביכולת זיהוי הפנים ("עיוורון לפנים")‪ .‬החולה לא‬
‫יכול לזהות פנים מוכרות ולעתים אף את פניו שלו בראי‪ .‬הראייה שלו טובה‪,‬‬
‫עיבוד הפנים הוא שנפגע‪.‬‬
‫‪ ‬כן מסוגל לזהות את האדם ע"פ קולו או ע"פ רמזים אחרים‪.‬‬
‫‪ ‬תופעה שפוגעת מאד בתפקוד חברתי‪.‬‬
‫איך זה מרגיש להיות עיוור לפנים?‬
‫"אנשים עם עיוורון צבעים יכולים לראות דברים בצבע‪ ,‬הם‬
‫פשוט לא מסוגלים להפריד טוב בין הצבעים‪ .‬באותו‬
‫אופן‪ ,‬אני יכול לראות פנים‪ ,‬רק שאני לא יכול להבדיל‬
‫ביניהם"‬
‫"אם אתה עיוור לצבעים‪ ,‬במצבים חברתיים‪ ,‬או אפילו‬
‫בשעת צפייה בטלביזיה‪ ,‬אנשים יבואו וילכו הרבה לפני‬
‫שתצליח לזהות אותם‪ .‬בתוך ‪ 8‬שניות‪ ,‬אנשים שלא יודעים‬
‫שיש לך את הבעיה הזו יעלבו שלא זיהית אותם‪ .‬ולפני‬
‫שעוברות ‪ 8‬השניות הם ירגישו אי נוחות ויבקרו אותך על‬
‫זה שאתה נועץ בהם מבט"‪.‬‬
‫‪Bill Choisser, Face Blind! www.choisser.com/faceblind‬‬
‫תסמונת קפגרה (‪)Capgras syndrome‬‬
‫זהו סוג של אשלייה המבוססת על חוסר יכולת לזהות בני אדם‪ ,‬והיא‬
‫נגרמת גם כן ע"י נזק מוחי‪.‬‬
‫‪ ‬מוחו של החולה יוצר תמונת עולם בה הדמויות סביבו נתפסות‬
‫ככפילים‪ ,‬מתחזים‪ ,‬סוכנים‪ ,‬ורובוטים משוכפלים חסרי נשמה‪.‬‬
‫כשל נוירולוגי נדיר אך בר‪-‬קיימא; מעין התקף פרנויה תוך‪-‬מוחי‪.‬‬
‫‪ ‬החולה מזהה ויזואלית את קרוביו‪ ,‬אך הוא נתקף פחד הרסני‬
‫משום שהמציאות נחווית אצלו כתרמית בבואתית‪ .‬הוא מאמין‪,‬‬
‫שהם כפילים מתחזים ומסוכנים‪.‬‬
‫‪ ‬כתוצאה מכך לעתים יש התפרצויות זעם ואלימות‪.‬‬
‫אפאזיה‪( :‬בעברית‪ַׁ :‬‬
‫שתֶּ קֶּ ת)‪.‬‬
‫‪ ‬מחלה נוירולוגית שגורמת לאובדן או פגיעה של יכולת השימוש בשפה‪.‬‬
‫‪ ‬באפאזיה יכולים להיפגע אחד או יותר מערוצי השפה הבאים‪ :‬יכולת‬
‫הדיבור‪ ,‬ההבנה‪ ,‬הקריאה והכתיבה – תלוי באזור במוח שנפגע‪ .‬ישנם‬
‫סוגים רבים‪ ,‬למשל‪:‬‬
‫‪ ‬אפאזיה כללית (גלובאלית)‪ :‬הצורה החמורה ביותר‪ .‬מסוגל לומר מילים‬
‫מועטות הניתנות לזיהוי; מבין מעט מאוד דיבור; לא יכול לקרוא או‬
‫לכתוב‪.‬‬
‫‪ ‬אפאזיה אקספרסיבית – החולה מבין מה הוא רוצה להגיד‪ ,‬אך לא מצליח‬
‫לבטא את עצמו‪.‬‬
‫‪ ‬אפאזיה מוטורית – מילים מתבלבלות בגלל תנועות הפה והלשון‪.‬‬
‫דוגמא לכשל בהבנה‪:‬‬
‫הפרגמטיקה של השפה‬
‫הידע על העולם המאפשר תקשורת מילולית מורכבת‪:‬‬
‫האבן עפה על שמשת המכונית והיא נשברה לרסיסים‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫אפזיה אקספרסיבית ‪ -‬הכתבה‬
‫כתוב‪" :‬צעיר נחמד משתזף בים‪ ,‬עוסק בספורט‪ ,‬הולך לקולנוע‬
‫ולתיאטרון‪ ,‬משתעשע וגם קורא ספרים"‬
‫‪ ‬האם החולה האפזי לוקה בשכלו?‬
‫לא‪ .‬אפילו שהחולה חסר יכולת לדבר‪ ,‬להבין‪ ,‬לקרוא ולכתוב‪ ,‬מצבו המנטאלי‬
‫אמור להיות זהה למצבו טרום האירוע‪ .‬הוא יודע את אשר הוא רוצה‪ ,‬הוא בעל‬
‫רגשות כמו לכולנו‪ ,‬הוא רק מתקשה להבין או להביע את רצונותיו‪.‬‬
‫‪ ‬כיצד ומתי יש לטפל באפזיה?‬
‫הטיפול ניתן ע"י קלינאי תקשורת מומחה בתחום‪ .‬מיד בחלוף המצב החריף של‬
‫המחלה‪ ,‬יש להתחיל בטיפול שפה ודיבור‪ .‬לאחר האבחון ובהתאם לממצאיו‬
‫החולה נחשף בטיפול לחומר שפתי רב‪ .‬הוא רוכש דרכי לימוד ספציפיות נכונות‪.‬‬
‫‪ ‬מה הוא משך הטיפול?‬
‫כל עוד החולה האפזי מתקדם יש להמשיך לטפל בו‪ .‬בד"כ נמשך הטיפול‬
‫האינטנסיבי חודשים אחדים‪ ,‬אך יש מקרים שהטיפול נמשך שנה ואף‬
‫יותר‪ .‬קלינאית התקשורת היא שצריכה להחליט מקצועית על הפסקת טיפול‪.‬‬
‫הדגמה‬
‫אפזיה‬
 http://www.youtube.com/watch?v=E0Cyg59H0so
 http://www.youtube.com/watch?v=1aplTvEQ6ew
‫ההמיספרות‬
‫‪ ‬הקורטקס מחולק לשתי המיספרות‪ ,‬באופן כמעט סימטרי‪.‬‬
‫‪ ‬ההמיספרות משתפות פעולה כל הזמן‪ ,‬מעבירות מסרים מצד אחד לצד שני‪.‬‬
‫‪ ‬אזורים מקבילים בשתי ההמיספרות לרוב אחראים על אותם תפקידים‬
‫ומערכות‪.‬‬
‫ההמיספרות‬
‫במקרים רבים‪ ,‬המיספרה ימין‬
‫שולטת על איברים בצד שמאל‬
‫וההפך‬
‫באופן קונטרה‪-‬לטרלי‪.‬‬
‫כל עין קולטת את תמונת העולם‬
‫באמצעות הרשתית הנמצאת בחלק‬
‫האחורי שלה‪.‬‬
‫הרשתית מעבירה את המידע‬
‫להמיספרה המנוגדת לה בכיוון‪.‬‬
‫לפיכך שדה ראיה ימני נקלט‬
‫בהמיספרה שמאל ושדה הראיה‬
‫השמאלי נקלט בהמיספרה ימין‪.‬‬
‫זוהי 'הצלבה אופטית'‬
‫ההמיספרות‬
‫‪ ‬בין ההמיספרות יש כמה הבדלים‪ .‬תופעה זו מכונה לטלריזציה‪ :‬תפקודים‬
‫ספציפיים הממוקמים בהמיספרה אחת ולא באחרת‪ .‬באופן כללי‪:‬‬
‫‪ ‬המיספרת שמאל עוסקת באופן דומיננטי יותר בפונקציות הקשורות לשפה‪.‬‬
‫נהוג לאפיין אותה ביכולות של אנליזה (ניתוח) מידע – כלומר בהסתכלות על‬
‫הפרטים‪ .‬למשל‪ ,‬זיהוי אירועים סדרתיים וליניאריים – מה בא אחרי מה‪.‬‬
‫בשפה למשל מאוד חשוב להבין את סדר המילים במשפט‪ ,‬סדר המשפטים‬
‫בסיפור וכן הלאה‪.‬‬
‫‪ ‬המיספרת ימין מתמחה בתפיסה מרחבית‪ .‬נהוג לאפיין אותה ביכולות של‬
‫סינתזה (חיבור) מידע – כלומר בצירוף חלקים לתמונה אחת שלמה‪ .‬למשל‬
‫– התמצאות במפה‪ ,‬הבנה של משמעות‪.‬‬
‫‪ ‬חשוב לזכור כי מדובר בהתמחות של המיספרה מסוימת ולא בהפרדה‬
‫מוחלטת של התפקודים המוחיים בין ההמיספרות‪.‬‬
‫‪ ‬בפסיכולוגיה הפופולרית לעתים מוצאים הכללות רחבות על לטרליזציה של‬
‫פונקציות מסוימות‪.‬‬
‫‪ ‬למשל ההמיספרה השמאלית "אחראית" על לוגיקה או הימנית על‬
‫יצירתיות‪ .‬על בסיס טיעון זה מוצעים לציבור קורסים של "ציור בעזרת המוח‬
‫הימני"‪ ,‬סדנאות עסקיות המדגישות דרכי הפעלה‪ ,‬כביכול‪ ,‬של המוח הימני‬
‫לצורך ניהול ומנהיגות וכדו`‪ .‬בהמשך טוענים שצריך להשיג "איזון" בין‬
‫ההמיספרות או לאמן אחת על חשבון השנייה‪.‬‬
‫חלוקה המיספריאלית‬
‫המיספרה ימנית‪:‬‬
‫‪ ‬זיהוי ויזואלי של פנים‬
‫וצורות‬
‫‪ ‬ציור‬
‫‪ ‬התמצאות במרחב‬
‫‪ ‬פענוח הבעות פנים‬
‫‪ ‬פענוח מוזיקה‬
‫‪ ‬שירה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫המיספרה שמאלית‪:‬‬
‫זיהוי מלים‬
‫כתיבה‬
‫קריאה‬
‫איות‬
‫שפה‬
‫מתימטיקה‬
‫"מוח שמאל" ו"מוח ימין"‬
‫נכון או לא נכון?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הטענות הללו בד"כ לא מדויקות‪ .‬רוב הפונקציות של המוח מפוזרות בין שתי‬
‫ההמיספרות‪.‬‬
‫למרות ההצלחה של "מיתוסים על לטרליזציה" בתפיסה הציבורית‪ ,‬אין כמעט‬
‫ממצאים מדעיים מבוקרים המקשרים למשל את המוח הימני עם חשיבה‬
‫יצירתית או את המוח השמאלי עם לוגיקה‪.‬‬
‫יחד עם זאת‪ ,‬יש לעתים עדויות שמראות על עיבוד כזה או אחר של‬
‫ההמיספרות השונות – אם כי כאמור רוב הפונקציות מחולקות בין שתיהן‪.‬‬
‫העדות החזקה ביותר לגבי לטרליזציה היא ביחס לשפה‪ .‬שני האזורים‬
‫המרכזיים הקשורים לכישורי שפה ‪ -‬אזור ברוקה ואזור וורניקה מצויים‬
‫בהמיספרה השמאלית‪.‬‬
‫עוד דוגמא ראו למשל בניסוי הבא‪:‬‬
‫נציג שתי תמונות ראש של בחור‪ .‬עליכן להחליט במהירות היכן הבחור שמח‬
‫יותר‪ :‬בתמונה הימנית או השמאלית?‬
‫אל תנסו לחשוב או לנתח – אלא אמרו‪ :‬מה קופץ לכם מיד לראש?‬
‫חיבור ההמיספרות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שתי ההמיספרות מאוחדות הודות ל‪Corpus -‬‬
‫‪ :collusum‬מעין גשר עבה של אקסונים המחבר‬
‫חלקים מקבילים של הקורטקס האסוציאטיבי זה לזה‬
‫בהמיספרות שמאל וימין‪.‬‬
‫בזכות חלק זה כל צד "יודע" מה קורה בצד השני‪.‬‬
‫בחלק מההתקפים האפילפטים עוברת "סערה‬
‫עצבית" בין ההמיספרות‪.‬‬
‫ניתוק של ה‪ Corpus Callosum -‬יכול להפחית את‬
‫עוצמת ההתקף – כי אז רק צד אחד של המוח חווה‬
‫אותו‪ .‬התערבות כזו נשמרת למקרים מורכבים‬
‫וקשים‪.‬‬
‫‪Severed Corpus‬‬
‫‪Callosum‬‬
‫‪Basal Ganglia‬‬
‫(גנגליונים בסיסיים)‬
‫‪ ‬בבסיס המוח הקדמי ממוקמים ְצברים של עצבים הידועים כ‪-Basal ganglia-‬‬
‫כגרעיני הבסיס או גנגליוני הבסיס‬
‫‪ ‬הם משתתפים בתיאום וביצוע של תנועות חלקות ורצופות (שליטה מוטורית)‪,‬‬
‫תיאום היציבה‪ ,‬למידה פרוצדוראלית‪ ,‬תנועת עיניים‪ .‬בנוסף מעורבים בתפקוד‬
‫רגשי ובאינטגרציה של מידע תחושתי (סנסורי)‪.‬‬
‫‪ ‬התיאוריה העכשווית גורסת שגרעיני הבסיס מעורבים בעיקר בבחירת פעולה‬
‫(‪ ,)action selection‬כלומר‪ ,‬בהחלטה איזו התנהגות לבחור בכל זמן נתון‪.‬‬
‫‪ ‬החלקים העיקריים של ‪Basal Ganglia‬הם‪:‬‬
‫‪ )1‬ה‪( striatum -‬המחולק ל ‪ caudate nucleus‬ול ‪ .)putamen‬זהו החלק הגדול‬
‫ביותר‪ .‬חלק תת‪-‬קורטיקלי של המוח‪ .‬מיוחס לו תפקיד בתכנון ושליטה במסלולי‬
‫תנועה‪ ,‬אולם הוא מעורב גם במגוון תהליכים קוגניטיביים אחרים‪ .‬הוא מקבל‬
‫קלט מחלקי מוח רבים אך שולח פלט רק לחלקים אחרים בגרעיני הבסיס‪.‬‬
‫‪ ‬הסטריאטום מורכב בעיקר מתאי עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי ‪GABA‬‬
‫אך ניתן למצוא באזור זה גם תאי‪-‬עצב כולינרגיים‪ ,‬כלומר תאי‪-‬עצב המופעלים‬
‫על ידי המוליך העצבי אצטילכולין‪.‬‬
‫הסטריאטום (בירוק)‬
‫החלקים העיקריים של ‪Basal Ganglia‬‬
‫‪ )2‬ה ‪ globus pallidus‬שמקבל קלט מהסטריאטום ושולח פלט מעכב (אינהיבטורי) לאזורים‬
‫מוטוריים‪ .‬נצפתה פעילות נמוכה שלו בקרב ילדים עם ‪ -ADHD‬קשיי עכבה‬
‫‪ )3‬ה ‪( substansia nigra‬החומר השחור) הוא המקור לדופמין שהנו הנ"ט העיקרי בגרעיני‬
‫הבסיס‪.‬‬
‫‪ )4‬ה ‪( nucleus accumbens‬גרעין האקומבנס) שולח מידע אל קליפת המוח הקדם מצחית כדי‬
‫לסייע בארגון של פעולות מוטוריות וקוגניטיביות‪.‬‬
‫פעולתם של ‪Basal Ganglia‬‬
‫‪ ‬מוקד השליטה על הפעילות הרצונית של שרירי השלד הוא באזורים המוטוריים בקליפת המוח‪,‬‬
‫שממוקמים בחלקה האחורי של האונה הפרונטלית‪ .‬אזור זה יוזם תנועה‪ ,‬ושולח פקודות שיורדות‬
‫דרך חוט השדרה לשרירים השונים‪.‬‬
‫‪ ‬במקביל‪ ,‬נשלח מידע גם לאזורים המסייעים לביצוע התנועה‪ ,‬בעיקר ‪ Basal Ganglia‬והמוח‬
‫הקטן (צרבלום)‪ .‬שם מתקבלות החלטות שונות לגבי התנועה כגון מהירותה‪ ,‬העיתוי שלה‪,‬‬
‫מיקומה המדויק וכו' והמידע מוחזר אל קליפת המוח וכך שולט בזמן אמת על מאפייני התנועה‬
‫ואופן ביצועה‪.‬‬
‫‪ ‬הפנמה (אוטומציה) של מיומנות מוטורית מאפשרת לאדם להשתמש בה על ידי הפעלה של ‪Basal‬‬
‫‪ Ganglia‬ולכן אינה דורשת פעילות מרובה של קליפת המוח הפרה‪-‬פרונטלית (למשל דוגמת נסיעה‬
‫ברכב)‪ .‬זאת הסיבה לכך שהתנהגויות אוטומטיות מצריכות פחות משאבי קשב עם התקדמות‬
‫תהליך הלמידה‪.‬‬
‫פעולתם של ‪Basal Ganglia‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Basal Ganglia‬משחקים תפקיד מרכזי במספר בעיות נוירולוגיות בכלל זה‬
‫הפרעות בתנועה – בעיקר בפרקינסון המערבת דה‪-‬גנרציה של תאים המייצרים‬
‫דופמין בחומר השחור‪ ,‬ובמחלת הנטינגטון שמערבת נזק לסטריאטום‪.‬‬
‫פגיעה ב‪Basal Ganglia -‬קשורה להפרעות אחרות המערבות שליטה‬
‫התנהגותית כמו תסמונת טורט ו ‪.OCD‬‬
‫האזורים הלימביים של ‪ Basal Ganglia‬קשורים ללימוד באמצעות תגמול‬
‫(‪.)reward learning‬‬
‫מספר סמים ממכרים מאוד כמו קוקאין ואמפיתאמינים עובדים ע"י הגברת‬
‫ההשפעה של דופמין באזור זה‪.‬‬
‫ישנן גם עדויות שיש הפעלת יתר של דופמין באזור זה במחלת הסכיזופרניה‪.‬‬
‫תסמינים קליניים של‬
‫פרקינסון‬
‫‪ Michael J Fox Parkinson's Disease‬‬
‫‪ ‬רעד בזמן מנוחה (בגפיים‪ ,‬לסת‪ ,‬ופנים)‬
‫‪ ‬האטה של תנועות‬
‫‪ ‬קשיון בשרירים‬
‫פעולתם של ‪Basal Ganglia‬‬
‫‪ ‬לעומת זאת‪ ,‬במחלת הנטינגטון האיזון מופר לכיוון ההפוך‪ ,‬ולכן אחד התסמינים הוא תנועתיות‪-‬‬
‫יתר וחוסר ויסות ויכולת להפסיק את התנועה‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=JzAPh2v-SCQ ‬‬
‫‪ ‬את פעולתם של הגרעינים מסבירים על ידי תיאוריית המעצור‪ .‬תיאוריה זו גורסת‪ ,‬שבכל רגע‬
‫אנו מדכאים אפשרויות תנועתיות רבות כדי להתרכז אך ורק בפעולה שבא אנו מעוניינים‪.‬‬
‫לדוגמה‪ ,‬בעת ישיבה אנו מדכאים את כל התנועות‪ ,‬אך משמרים רפלקסים מסוימים של תנוחה‪.‬‬
‫סימפטומים של סכיזופרניה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫שליליים‬
‫חיוביים‬
‫•השטחה רגשית‬
‫•מוטיבציה ירודה‬
‫•היעדר הנאה בחיי היום‪-‬יום‬
‫•קושי ביזימה ובשימור של פעולות מתוכננות‬
‫•אינטראקציה נמוכה עם הסביבה‬
‫•הזנחה אישית‬
‫•הלוסינציות‪ -‬חוויות חושיות שאינן קיימות‬
‫• דלוזיות‪ -‬מחשבות שווא‬
‫•התנהגות לא מאורגנת או קטטונית‬
‫•הפרעות בתנועה‬
‫•הפרעות בחשיבה‬
‫נמצאה קשורה לרמות גבוהות מן הרגיל של דופמין‬
‫הטיפול התרופתי מפחית נוכחות דופמין בסינפסה‬
‫יעיל עבור הסימפטומים החיוביים‬
‫‪ Patient's Advocate Interviews‬‬
‫‪Schizophrenic Patient‬‬
‫פעולתם של ‪Basal Ganglia‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪ Basal Ganglia‬מקבלים קלט מקליפת המוח‪ ,‬ומוציאים אליה פלט דרך התלמוס‪.‬‬
‫פלט זה הוא מעכב‪ :‬ככל שגרעיני הבסיס מוציאים יותר פלט לתלמוס‪ ,‬כך מתקבל פחות עירור של‬
‫קליפת המוח המוטורית ולפיכך תתבצע פחות תנועה של השרירים‪.‬‬
‫הקלט מקליפת המוח מגיע אל הסטריאטום (‪ .)Caudate Nucleus & Putamen‬בשלב זה יכול‬
‫המידע ללכת בשני מסלולים‪:‬‬
‫המסלול הישיר ‪ -‬אל ‪ Globus Pallidus‬הפנימי‪ ,‬וממנו ישירות לתלמוס‪ .‬מסלול זה מוציא פחות‬
‫פלט מעכב לתלמוס‪ ,‬ולכן הוא גורם לתנועתיות רבה יותר‪.‬‬
‫המסלול הלא ישיר ‪ -‬אל החלק החיצוני של ‪ ,Globus Pallidus‬משם אל הגרעין התת‪-‬תלמי‪ ,‬אל‬
‫הגלובוס פלידוס הפנימי ולבסוף לתלמוס‪ .‬מסלול זה מוציא יותר פלט מעכב לתלמוס‪ ,‬ולכן הוא‬
‫גורם לפחות תנועה של השרירים‪.‬‬
‫פעולתם של ‪Basal Ganglia‬‬
‫שיווי המשקל העדין בין המסלול הישיר והלא ישיר מווסת על ידי החומר השחור‪,‬‬
‫שמפריש את הנ"ט דופמין לסטריאטום‪ .‬אופי המסלולים העצביים האלה משתקף‬
‫בהפרעות מוטוריות שנובעות מניוון ב‪ :Basal Ganglia -‬במחלת פרקינסון הפגיעה‬
‫מפרה את האיזון לכיוון המסלול הלא‪-‬ישיר‪ ,‬ולכן מתקבלת תת‪-‬תנועתיות‪ ,‬קושי‬
‫ליזום תנועה וקשיון‪.‬‬
‫פרקינסון היא מחלת ההפרעה בתנועה השכיחה ביותר – משפיעה על בין ‪ 1-2‬אחוז‬
‫מהאוכלוסייה מעל גיל ‪ .65‬היא אינה קטלנית‪ ,‬אך גם אינה ניתנת לריפוי‪.‬‬
‫המחלה השנייה בשכיחותה אחרי אלצהיימר במשפחת ההפרעות הנוירו‪-‬‬
‫דגנרטיביות‪.‬‬
‫המערכת הלימבית‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫המערכת הלימבית היא קבוצה של מבנים מוחיים שמעורבים ברגשות כמו‬
‫פחד‪ ,‬תוקפנות ועונג‪ ,‬בבקרה של תגובות אוטונומיות‪ ,‬שאינן מוכתבות על ידי‬
‫התודעה והרצון ‪ -‬הפרשת הורמונים‪ ,‬האצת קצב הלב‪ ,‬עליית לחץ הדם‪,‬‬
‫הפרשת זיעה ועוד‪ ,‬וממונים על אגירה של זיכרונות‪ .‬המערכת מתקשרת עם‬
‫מערכת חילוף החומרים ועם מערכת העצבים האוטונומית‪.‬‬
‫היפוקמפוס‬
‫אמיגדלה‬
‫היפותלמוס‬
‫פורניקס (קשת) ‪Fornix‬‬
‫גופים דדיים ( ‪)mammillary bodies‬‬
‫המערכת הלימבית‬
‫היפוקמפוס‬
‫‪ ‬המערכת הלימבית מכילה את ההיפוקמפוס אחד המבנים העתיקים ביותר‬
‫בתולדות החי‪ .‬ההיפוקמפוס (סוסון ים ביוונית) אחראי על ניווט ועל אחסון‬
‫זיכרונות חדשים בעיקר בעלי אופי של התנסות אישית ‪(episodic and‬‬
‫)‪.autobiographical memory‬‬
‫‪ ‬ההיפוקמפוס ממיר את הזיכרון העובד שנשלח אליו לזיכרון ארוך טווח‪.‬‬
‫ראיות מצטברות מצביעות על כך שהוא משמש כעין ווסת‪-‬על לסוגים שונים‬
‫של חלקי הזיכרון ‪ -‬תכונות‪ ,‬תבניות‪ ,‬מיקום וכיוון‪.‬‬
‫‪ ‬ההיפוקמפוס הוא אחד משני האזורים היחידים במוח שידוע שיש בהם‬
‫תהליך של נוירוגנזה ‪ -‬צמיחת נוירונים חדשים במוח מפותח‪ .‬כלומר באזור‬
‫זה‪ ,‬בניגוד לאזורי מוח אחרים ‪ -‬תהליכי ההיווצרות וההתחלקות של נוירונים‬
‫נמשכת גם בגיל מבוגר‪ .‬האזור השני הוא בולבוסי ההרחה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היפוקמפוס‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פגיעה בהיפוקמפוס גורמת לפגיעה בזיכרון‪.‬‬
‫ישנם מספר היבטים של הזיכרון אשר אינם מושפעים מנזק בהיפוקמפוס –‬
‫ובהם היכולת ללמוד מיומנויות חדשות (לדוגמה נגינה בכלי מוזיקלי)‪ ,‬דבר‬
‫המצביע על כך שיכולות כאלה תלויות בסוגים אחרים של זיכרון (פרוצדורלי)‬
‫ואזורים אחרים של המוח‪.‬‬
‫במחלת אלצהיימר‪ ,‬ההיפוקמפוס הוא אחד האזורים הראשונים שנפגעים‪:‬‬
‫אובדן וזיכרון וחוסר אוריינטציה הם לפיכך מבין התסמינים הראשונים‪.‬‬
‫בגלל סימטריה מוחית יש לכל אדם שני מבנים היפוקמפיים‪ .‬אם רק צד אחד‬
‫נפגע המוח יכול לפצות באופן כמעט שלם על הפגיעה‪ .‬אם שני הצדדים‬
‫נפגעו – תהיה פגיעה קשה ביכולות זיכרון והתמצאות‪.‬‬
‫אנשים עם פגיעה בילטראלית רצינית בהיפוקמפוס יסבלו מחוסר יכולת לייצר‬
‫ולשמור זיכרונות חדשים (‪ )anterogade amnesia‬ובנוסף יפגעו במידה‬
‫מסוימת זיכרונות שכבר יש להם (‪.)retrograde amnesia‬‬
‫‪94‬‬
‫היפוקמפוס‬
‫‪ ‬ההיפוקמפוס ממלא תפקיד באחסון ועיבוד מידע מרחבי‪ .‬מחקרים שבוצעו‬
‫על חולדות מצביעים על קיומם של נוירונים המכונים תאי מיקום ( ‪place‬‬
‫‪ .)cells‬חלק מתאים אלה יורים כאשר החיה מוצאת עצמה במיקום מיוחד‪,‬‬
‫ללא תלות בכיוון התנועה‪.‬‬
‫‪ ‬גילוי תאים אלו הוביל לרעיון כי ייתכן שההיפוקמפוס מתפקד כמפה‬
‫קוגניטיבית – ייצוג עצבי של המרחב הסביבתי – אשר מאפשר למצוא דרכים‬
‫חדשות וקיצורי‪-‬דרך להגעה ממקום למקום‪ .‬מחקרים בחיות הראו כי נדרש‬
‫היפוקמפוס ללא פגם לביצוע משימות זיכרון מרחביות פשוטות (כגון מציאת‬
‫הדרך חזרה למיקום חבוי)‪.‬‬
‫‪ ‬ללא היפוקמפוס המתפקד בצורה מלאה‪ ,‬בני אדם אינם מסוגלים לזכור‬
‫בצורה טובה מקומות בהם היו או איך להגיע למקומות אליהם הם מועדים‪.‬‬
‫אנשים מסוימים מציגים יכולת טובה יותר מאחרים במציאת דרכים‬
‫ובניווט‪ .‬הדמיה מוחית מראה כיום כי לאנשים אלו יש היפוקמפוס פעיל יותר‬
‫בזמן הניווט‪.‬‬
‫‪95‬‬
‫‪ ‬דפוסי ירי מרחבי של ‪ 8‬תאי מיקום שהוקלטו במוחה של חולדה‪.‬‬
‫החולדה רצה הלוך וחזור במסלול‪ ,‬ועצרה בכל קצה כדי לקבל‬
‫תגמול בדמון מזון טעים שאותו אכלה‪ .‬הנקודות מסמנות‬
‫מיקומים בהם פוטנציאל פעולה הוקלט מתאי המיקום‪. .‬‬
‫‪96‬‬
‫‪ ‬נהגי המוניות של לונדון נדרשו בעבר ללמוד מספר גדול של‬
‫מקומות – ולדעת את הדרך הישירה ביותר ביניהם‪.‬‬
‫‪ ‬נמצא כי ההיפוקמפוס של נהגי מוניות בלונדון גדול יותר בחלק‬
‫מסוים שבו ביחס לקבוצת ביקורת‪.‬‬
‫‪ ‬לעומת זאת חלק אחר בו קטן יותר מקב' הביקורת‪.‬‬
‫‪ ‬נמצא קשר מתאמי בין גודל החלק הגדול‪-‬יחסית ובין ותק‬
‫בנהיגת המונית בשנים (‪)Maguire et al., 2000‬‬
‫אמיגדלה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫לאמיגדלה תפקיד מרכזי ביצירת זיכרונות רגשיים‪.‬‬
‫כאשר מגרים את האמיגדלה ישנן חוויות חזקות של אגרסיות או פחד‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=9Zlzin6PIo8‬‬
‫כאשר יש גירוי מפחיד‪ ,‬המידע ממנו מגיע לאמיגדלה ויוצר אסוציאציות של‬
‫זיכרון עם הגירוי‪.‬‬
‫זיכרונות של חוויות רגשיות מוטבעים בסינפסות האמיגדלה‪ .‬הללו גורמות‬
‫לתגובות זריזות מאוד לפחד כמו תגובות הגנה (קיפאון או בריחה)‪ ,‬שינויים‬
‫בתגובות אוטונומיות (לחץ דם‪ ,‬זיעה)‪ ,‬תגובות אנדוקריניות (שחרור של הורמוני‬
‫לחץ)‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫נזק לאמיגדלה פוגע גם ברכישה וגם בביטוי של האסוציאציות של הפחד ( ‪fear‬‬
‫‪98‬‬
‫‪.)conditioning‬‬
‫אמיגדלה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫העדות הטובה הראשונה שקישרה בין אמיגדלה ואמוציה באה ב ‪ 1939‬משני‬
‫חוקריפ ‪ .Heinrich Kluver & Paul Bucy‬הם הסירו את האמיגדלה‬
‫וההיפוקמפוס בקופים‪ .‬הם הבחינו בשינוי דרמטי בהתנהגות רגשית‪:‬‬
‫הקופים נהיו נועזים‪ ,‬חסרי פחד‪.‬‬
‫עלייה משמעותית בהתנהגות מינית‪ ,‬כולל כלפי חפצים!‬
‫מחקרי המשך מדויקים יותר הראו שפגיעות באמיגדלה הביאו לפגיעה בזיכרון‬
‫וחוויה של רגשות‪.‬‬
‫מחקרים עדכניים מצביעים כי ל‪ ,Insula‬השוכנת ליד האמיגדלה‪ ,‬תפקיד חשוב‬
‫בייצור חוויות רגשיות‬
‫האינסולה הופכת פעילה כאשר אנשים מתבקשים להיזכר בחוויות רגשיות‬
‫שלהם )‪(Damasio et al., 2000‬‬
‫כאשר האינסולה נפגעת‪ ,‬אנשים לא מרגישים‬
‫‪99‬‬
‫‪nucleus accumbens‬‬
‫(גרעין האקומבנס)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מבחינה פונקציונאלית‪ ,‬גרעין זה הינו חלק מהמערכת הלימבית‪.‬‬
‫הגרעין מעורב במנגנוני חיזוק וקשב‪ .‬הוא מעודד בחירה של פעולות‪ ,‬אשר‬
‫יובילו לגמול מצופה‪.‬‬
‫מעורב בתהליכים שונים הקשורים למוטיבציה וגמול‪ ,‬ולעתים אף מכונה‬
‫"מרכז העונג"‪" ,‬מרכז הרצון" או "מסלול התגמול" של המוח‪.‬‬
‫עלייה ברמות הדופמין שמגיע לגרעין האקומבנס מתרחשת גם בעקבות‬
‫ציפייה לגמול עתידי ולא רק בעקבות גישה לתגמולים קיימים‪.‬‬
‫אזור זה נחקר רבות בהקשרים של התמכרות לסמים‪ .‬ידוע כי סמים ממכרים‬
‫גורמים לעלייה ברמת הדופמין בתוך גרעין האקומבנס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פגיעה ב ‪ nucleus accumbens‬פוגע בייחוס ערך לגירויים‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬סמים רבים משפיעים על איזור זה‪ :‬קוקאין‪ ,‬אמפיתמין‪ ,‬אופיאטים‪,‬‬
‫אלכוהול‪ .‬בד"כ ע"י העלאת הדופמין (מעורב בתחושת עונג) והורדת‬
‫הסרוטנין (מעורב ברוויה ועכבה)‪.‬‬
‫במחקר מפורסם מ ‪ Olds & Milner 1954‬אפשרו לחולדות לגרות את‬
‫עצמן באזור זה ע"י לחיצה על דוושה‪ ,‬החולדות הגיבו בגירוי עצמי כמעט‬
‫בלתי נפסק של האזור באמצעות הדוושה‪.‬‬
‫הם הגיעו לעד ‪ 2000‬לחיצות בשעה!‬
‫‪(Olds, J., Milner, P. 1954. Positive reinforcement produced by electrical stimulation of septal area and other‬‬
‫‪regions of rat brain .Comp. Physiolo .Psychol427–419 ,47 ).‬‬
‫‪‬‬
‫מסלול התגמול‬
‫‪ ‬אותו אזור פועל בקרב בני אדם‪" .‬מסלול התגמול" (‪ )reward pathway‬פועל‬
‫בזמן בו אנו אכילה‪ ,‬שתיה‪ ,‬סקס‪ ,‬פעילויות מעוררות ומעניינות‪ ,‬התעמלות‪,‬‬
‫אלכוהול וסמים‪.‬‬
‫‪ ‬במצבים אלה הוא גורם לתחושת עונג נעימה‪.‬‬
‫‪http://www.youtube.com/watch?v=de_b7k9kQp0 ‬‬
‫מסלול התגמול‬
‫‪ ‬התקופה הנוכחית מביאה איתה אתגר חדש למסלול התגמול‪ :‬בעת שיטוט‬
‫באינטרנט אנחנו מפעילים שוב ושוב את האזור הזה שכן באופן עקבי‬
‫ובלתי‪-‬נפסק אנחנו נחשפים למידע חדש‪ .‬מידע זה מרגש את האזור שוב‬
‫ושוב‪ ,‬ויוצר מצב דמוי התמכרות‪.‬‬
‫‪ ‬שימו לב‪,‬‬
‫‪ ‬מסלול זה פועל גם כשאנו משחקים‪ ,‬לומדים‪ ,‬חוקרים‪,‬‬
‫ועוסקים בנושאים שמרתקים אותנו‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫ירידה חדה בפעילות פרה‪-‬פרונטלית‬
‫ציר ‪ hypothalamus-pituitary‬משחרר‬
‫אוקסיטוצין‪ -‬הורמון ההתקשרות‬
‫והחיבור‬
‫עליה בפעילות האמיגדלה ‪Nucleus‬‬
‫‪ accumbens‬והצרבלום‬
‫הנ"ט הבאים פעילים במסלול התגמול‬
‫‪Serotonin‬‬
‫•פונקציה‪ :‬מצב רוח‪ ,‬אימפולסיביות‪,‬‬
‫חרדה‪ ,‬שינה‪ ,‬קוגניציה‬
‫אופייאטים (כולל אנדורפינים)‬
‫•פונקציה‪ :‬כאב‬
‫‪Dopamine‬‬
‫•פונקציה‪ :‬עונג‪ ,‬אופוריה‪,‬‬
‫מצברוח‪ ,‬פעילו מוטורית‬
‫קנבינואידים‬
‫•פונקציה‪ :‬כאב‪ ,‬תיאבון‪ ,‬זיכרון‬
‫דיאנצפלון‬
‫‪ ‬במוח הקדמי‪ ,‬לצד הטלאנצפלון‪ ,‬קיימת חטיבה נוספת‪:‬‬
‫דיאנצפלון‬
‫‪ ‬המבנים החשובים‪ :‬תלמוס והיפותלמוס‬
‫תלמוס‬
‫‪ ‬נמצא סמוך לאמצע ההמיספרות ומאחורי ה‪Basal -‬‬
‫‪Ganglia‬‬
‫‪ ‬תפקידו לתווך מסרים לתוך הקורטקס המוחי‬
‫‪ ‬לתלמוס מספר גרעינים‬
‫‪ ‬חלקם מקבלים מידע סנסורי (חושי) ומעבירים אותו‬
‫לאזורים סנסוריים בקורטקס המוחי‬
‫‪ ‬לדוגמא‪ :‬כאב‬
‫היפותלמוס‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫‪109‬‬
‫נמצא מתחת )‪ (hypo‬לתלמוס‬
‫שולט על מערכת העצבים‬
‫האוטונומית ועל המערכת‬
‫ההורמונלית ומארגן התנהגות‬
‫חשובות להישרדות כמו אכילה‬
‫ושתיה‪ ,‬טמפרטורת הגוף‪ ,‬מין‬
‫והתגוננות‬
‫מסייע בשליטה על המערכת‬
‫ההורמונלית דרך ה‪pituitary -‬‬
‫‪ :gland‬בלוטת ההיפופיזה‬
‫משחקת תפקיד חשוב בתהליכי‬
‫גדילה ומחזור הביוץ‬
‫צרבלום‬
‫"מוח קטן"‪ :‬נמצא בקצה גזע‬
‫המוח‬
‫מסייע בקואורדינציה של תנועות‬
‫רצוניות ואחראי על שיווי משקל‬
‫‪110‬‬
‫מערכת העצבים ההיקפית‬
‫חלקיה הם העצבים ואברי החישה הנמצאים מחוץ לגולגולת ולעמוד‬
‫השדרה‬
‫מערכת העצבים ההיקפית‬
‫‪ ‬התקשורת בין המוח וחוט השדרה לבין יתר חלקי הגוף‬
‫מתנהלת דרך עצבי הגולגולת ועצבי השדרה‬
‫‪ ‬אלה שייכים למערכת העצבים ההיקפית‪ ,‬האחראית על העברת‬
‫מידע חושי אל המערכת המרכזית‪ ,‬ועל מסירת הוראות‬
‫ממערכת העצבים המרכזית אל השרירים והבלוטות שבגוף‬
‫‪" ‬עצבי השדרה" יוצאים מבין החוליות של עמוד השדרה ומגיעים‬
‫אל השרירים או אל הקולטנים הסנסוריים‬
‫‪ ‬כל גופי התאים שהאקסונים שלהם מביאים מידע אל המוח‬
‫נמצאים מחוץ למערכת העצבים המרכזית (מלבד הראיה)‬
‫מערכת העצבים הפריפריאלית‬
Peripheral Nervous System (PNS)
‫מערכת העצבים הסומטית‬
Somatic Nervous System
‫סימפטתית‬-‫מערכת העצבים הפרה‬
Parasympathetic Nervous System
‫מערכת העצבים האוטונומית‬
Autonomic Nervous System
‫מערכת העצבים הסימפטתית‬
Sympathetic Nervous System
‫מערכת העצבים הסומטית‪ :‬עצבי‬
‫השדרה‬
‫אקסונים אפרנטיים )‪ :(afferent‬מביאים‬
‫‪‬מביאים אינפורמציה סנסורית אל המוח‬
‫‪‬גופי התאים נמצאים ב‪Dorsal root ganglia-‬‬
‫‪‬תאים חד‪-‬קוטביים‬
‫אקסונים אפרנטיים )‪ :(Efferent‬מוציאים‬
‫‪‬שולחים פקודות מהמוח לגוף‬
‫‪‬גופי התאים שלהם נמצאים בחומר האפור בחוט‬
‫השדרה‪ ,‬ויוצאים דרך ה‪Ventral root -‬‬
‫‪‬נוירונים רב‪-‬קוטביים‬
‫עצבים קרניאליים‬
‫‪ 12‬זוגות עצבים היוצאים מצידו הונטרלי של‬
‫המוח‪.‬‬
‫‪ –Efferent axons‬עוסקים בתנועה‬
‫‪ –Afferent Axons‬עוסקים בחישה‪.‬‬
‫‪‬כל העצבים הקרניאליים מעצבבים את איזור‬
‫הראש והפנים‪ ,‬מלבד ה‪(" Vagus-‬העצב‬
‫התועה") המעצבב איברים פנימיים בחלל‬
‫הבטן‪.‬‬
‫תנועות‬
‫עיניים‬
‫תנועת‬
‫הלסת‬
‫ראיה‬
‫ריח‬
‫תנועת‬
‫הלשון‬
‫שרירי‬
‫הפנים‬
‫שרירי‬
‫הגרון‬
‫שמיעה ושיווי‬
‫משקל‬
‫שרירי‬
‫הגרון‬
‫וואגוס‬
Cranial
nerves
‫מערכת העצבים הפריפריאלית‬
Peripheral Nervous System (PNS)
‫מערכת העצבים הסומטית‬
Somatic Nervous System
‫סימפטתית‬-‫מערכת העצבים הפרה‬
Parasympathetic Nervous System
‫מערכת העצבים האוטונומית‬
Autonomic Nervous System
‫מערכת העצבים הסימפטתית‬
Sympathetic Nervous System
‫מערכת העצבים האוטונומית‬
‫‪ ‬שליטה על שרירים חלקים – הפעלה לא רצונית!‬
‫ניתן לחלק את המערכת לענף סימפתטי וענף‬
‫פארא‪ -‬סימפתטי‪:‬‬
‫ענף סימפתטי‪ :‬פעיל‬
‫במצבי ריגוש‪ ,‬סכנה‬
‫והוצאת אנרגיה‬
‫ענף פארא‪-‬סימפתטי‪:‬‬
‫פעיל במצבי שימור‬
‫ושגרה‬
‫א‪ .‬הענף הפארסימפתטי – אחראי על שימור‬
‫אנרגיה וגורם לרגיעה‪.‬‬
‫‪‬גופי התא נמצאים בגרעיני המוצא של חלק‬
‫מהעצבים הקראניאליים ובחומר האפור של חוט‬
‫השדרה‪ ,‬באיזור הסקראלי‪.‬‬
‫‪‬תומך בפעילויות שעניינן הגדלת מאגרי‬
‫האנרגיה השמורים בגוף‪ :‬הפרשת רוק ומיצי‬
‫עיכול‪ ,‬חיזוק התנועה הקצובה של הקיבה‬
‫והמעיים‪ ,‬הגברת זרימת הדם למערכת העיכול‬
‫מערכת העצבים האוטונומית‬
‫ב‪ .‬הענף הסימפתטי‬
‫‪ ‬קשור בהוצאת אנרגיה – עירור הגוף והכנתו‬
‫לתגובה‪.‬‬
‫‪ ‬הנוירונים הסימפתטיים יוצאים ממוח השדרה‬
‫(גופי התא‪ ,‬בחומר האפור)‪ ,‬מפעילים תאים‬
‫בגנגליונים הסימפתטיים השולחים אקסונים אל‬
‫האברים השונים‪.‬‬
‫‪ ‬אחראים על‪ :‬הגברת זרימת הדם‪ ,‬שחרור‬
‫אפינפרין המגביר את קצב הלב‪ ,‬פירוק מאגרים‬
‫תזונתיים בתאי השרירי לגלוקוז‪... ,‬‬
‫‪ ‬סימפטומים בזמן בחינה‪...‬‬

similar documents