מודל מדריכי המוגנות - אורלי פולט, מנהלת תחום התמודדות

Report
‫מדריכי‪/‬ות מוגנות‬
‫עיר ללא אלימות‬
‫אורלי פולט‬
‫יוני ‪2013‬‬
‫רקע‬
‫‪ ‬בשנים האחרונות גברה הדאגה בקרב הציבור הרחב‪ ,‬אנשי‬
‫המקצוע ומקבלי ההחלטות‪ ,‬לגבי הצורך הדחוף לטפל בצמצום‬
‫האלימות בקרב ילדים ובני נוער בכלל‪ ,‬ובבתי הספר בפרט‪.‬‬
‫‪ ‬העניין הרב באלימות בבתי ספר והדאגה מתוצאותיה‪ ,‬אינם‬
‫תופעה ישראלית ייחודית‪ ,‬או מאפיין של הזמן האחרון‪ .‬בארצות‬
‫הברית למשל‪ ,‬נמצא שהאלימות בבתי ספר מצויה במקום‬
‫הראשון בסולם הדאגות של אזרחים בכלל ושל הורים בפרט‪.‬‬
‫מחקרים בנושא אלימות בבתי הספר‬
‫‪ ‬ישנה קבוצה גדולה של מחקרים שהתמקדו בהיבטים‬
‫ובמאפיינים המיוחדים לאלימות בבית הספר‪ .‬אחד החוקרים‬
‫המרכזיים הוא החוקר הנורבגי אולוואוס (‪ .)Olweus'1993‬סקר‬
‫ראשון‪ ,‬שהוא ערך בנורבגיה בסוף שנות השבעים‪ ,‬הצביע על‬
‫שיעורים גבוהים של אלימות ‪.‬תוצאות מחקר זה הראו כי אחוז‬
‫התלמידים שדיווחו על כך שהציקו להם ירד ככל שהם עלו‬
‫בכיתות‪ .‬כלומר‪ ,‬התלמידים החשופים להצקה במיוחד היו‬
‫הצעירים והחלשים‪.‬‬
‫‪ ‬מלור (‪ )Mellor, 1990‬בדק את תופעת ההצקה בסקוטלנד בקרב‬
‫‪ 942‬תלמידים מחטיבות הביניים בגילאים ‪ .12-16‬על פי מחקר‬
‫זה‪ 12% ,‬מהבנים בגילאי ‪ 15-16‬דיווחו כי הציקו לאחרים‬
‫בתקופה שקדמה למחקר‪ 50% ,‬מהבנים ו‪ 34%-‬מהבנות הודו‬
‫שהציקו למישהו אחר בחודש שקדם למחקר‪.‬‬
‫‪ ‬במחקר קנדי שערכו פפלר וקרייג (‪ )Pepler & Craig, 1997‬השתתפו‬
‫‪ 4743‬תלמידים בכיתות א'‪-‬ח'‪ .‬ממצאי מחקר זה הראו כי ‪ 6%‬מהילדים‬
‫הודו שהציקו לילדים אחרים יותר מפעם או פעמיים בששת השבועות‬
‫שקדמו למחקר‪ 5% ,‬מהילדים דיווחו שהיו קורבנות ו‪ 2%-‬מהילדים‬
‫דיווחו שהיו גם מציקים וגם קורבנות‪.‬‬
‫‪ ‬במחקרו של ריגבי (‪ )Rigby, 1996b‬אשר בדק את היקף ההצקה‬
‫באוסטרליה‪ ,‬נמצא שאחד מכל ‪ 6‬או ‪ 7‬תלמידים הוא קורבן להצקה‬
‫בבתי ספר לפחות פעם אחת בשבוע‪ ,‬ולעיתים אף יותר‪ .‬בנוסף‪ ,‬ממצאי‬
‫המחקר הראו כי ‪ 20.7%‬מהבנים ו‪ 15.7%-‬מהבנות דיווחו על היותם‬
‫קורבנות להצקה לפחות פעם בשבוע‪ .‬רוב התלמידים שחוו הצקה דיווחו‬
‫על הצקה שנמשכה כשבוע בטרם נפסקה‪ 13% .‬מהתלמידים שהשתתפו‬
‫במחקר חוו הצקה שנמשכה קרוב לשנה‪( .‬רולידר ‪. )2007 ,‬‬
‫‪ ‬בארץ ההתעניינות בנושא זה החלה בשני העשורים האחרונים ‪.‬‬
‫במחקרם של הורוביץ ואמיר(‪ ,)1981‬מבהירים כי המניע‬
‫למחקרם היה הדאגה הציבורית סביב שורה של אירועים‬
‫אלימים בבתי ספר בסוף שנות השבעים‪ .‬כעשר שנים מאוחר‬
‫יותר‪ ,‬בהקדמה לדוח מחקר נוסף (הורוביץ ופרנקל‪,)1990 ,‬‬
‫כותבות המחברות כי מחקרן הוא פרי יוזמה של ועדה ממלכתית‬
‫לחקירת תופעות האלימות בארץ; ועדה זו הוקמה בשנת ‪1987‬‬
‫עקב אירועים אלימים בדיסקוטק בתל אביב‪.‬‬
‫‪ ‬מחקרם של דגני ודגני (‪ )1990‬הוא אחד הבודדים‪ ,‬בארץ‪,‬‬
‫שהתמקד באלימות בין כותלי בית הספר‪ .‬מן הממצאים עלה‬
‫כי כ‪ 19% -‬מכלל תלמידי בתי הספר מדוחים על קיומה של‬
‫אלימות רבה או רבה מאוד בין כותלי בית ספרם ‪ ,‬ואילו כ‪-‬‬
‫‪ 40%‬תלמידים נוספים מדווחים על קיומה של אלימות במידה‬
‫בינונית ‪ .‬כמו כן נמצא שכ‪ 6% -‬מכלל תלמידי הכיתה נמצאים‬
‫בפחד מפני כמות ואיומים בבית הספר ‪.‬‬
‫‪ ‬סקר נוסף‪ ,‬שערכו הראל ועמיתיו ב‪ ,1998-‬בקרב תלמידי בתי‬
‫הספר בארץ (הראל‪ ,‬אלנבויגן‪-‬פרנקוביץ‪ ,‬מולכו‪ ,‬אבו‪-‬עסבה‬
‫וחביב‪ )2002 ,‬הראה כי ‪ 28.7%‬מהתלמידים שהשתתפו במחקר‬
‫דיווחו כי היו קורבנות להצקות או הטרדות לפחות פעם או‬
‫פעמיים בחודש‪ 4.4% ,‬מהתלמידים דיווחו כי היו קורבנות‬
‫להצקה ובריונות פעם או פעמיים בשבוע‪.‬‬
‫‪ ‬מחקרם של בנבנישתי ‪ ,‬זעירא ואסטור( ‪ )1999‬התמקד בסוגיית האלימות בין‬
‫כותלי בית הספר‪ ,‬הממצאים מצביעים על כך שהאלימות בבתי הספר‬
‫בישראל היא בעיה חמורה ‪ .‬הנתונים מצביעים על שיעורים גבוהים של דיווחי‬
‫אלימות בכל התחומים שנבדקו ‪ ,‬בכל שכבות הגיל ובכל מגזרי האוכלוסייה‬
‫שהשתתפו במחקר ‪ .‬ממצאי המחקר נראה כי ‪ 80%‬מתלמידי בתי הספר‬
‫היסודיים וחטיבות הביניים ו‪ 65% -‬בחטיבה עליונה ‪ ,‬דיווחו על היותם‬
‫קורבן לאלימות מילולית‪ .‬כ‪ 48% -‬מתלמידי בית הספר היסודי ‪32% ,‬‬
‫מתלמידי חטיבות הביניים ו‪ 16%-‬מחטיבה עליונה דיווחו על היותם קורבן‬
‫לאלימות פיזית בחודש האחרון ‪.‬‬
‫גם מחקרם של בנבנישתי‪ ,‬חורי‪-‬כאסברי ואסטור(‪ , )2005‬שנערך מספר שנים‬
‫מאוחר יותר ממחקר זה ‪ ,‬הראה מגמה דומה יחסית של אלימות בבית הספר ‪.‬‬
‫‪ ‬לאור שיעורי אלימות אלו בהם מעורבים בני נוער התפתחו לא‬
‫מעט תוכניות התערבות בארץ ובעולם‪ ,‬שבעיקרם שמו דגש על‬
‫הילדים והמתבגרים בשילוב צוות בית הספר ‪.‬‬
‫תוכניות אוניברסאליות למניעת אלימות‬
‫‪" ‬פרויקט תלמידים למען שלום"‪ -‬פישור של עמיתים‪ -‬תלמידים‬
‫הוכשרו לפשר‪ ,‬באופן פורמאלי ולא פורמאלי‪ ,‬בסכסוכים בין עמיתים;‬
‫עמיתים מסייעים לעמיתים‪ -‬תלמידים הוכשרו לקיים פגישות אחד על‬
‫אחד עם אלה שביקשו סיוע בבעיות אישיות (שימוש באלכוהול או‬
‫בסמים‪ ,‬ביקור סדיר בבית הספר‪ ,‬סכסוכים וכולי)‪.‬‬
‫‪" ‬תוכניות שירות לקהילה"‪-‬יסודות התוכנית תוכנית הלימודים‬
‫הכיתתית ‪ - Reach for health‬גורמי סיכון של אלימות בין אישית‬
‫וגורמים הגנתיים‪ ,‬אסטרטגיות תרגול להתמודדות עם כעסים בדרכים‬
‫חיוביות‪ ,‬הימנעות מהשתתפות בקטטות במצבים אלימים‪ ,‬פתרון‬
‫סכסוכים ללא קטטות וללא שימוש בכלי נשק‪ .‬נוסף על כך‪ ,‬מחצית מן‬
‫הילדים שובצו באופן אקראי להשתתף בשירות נוער למען הקהילה‪.‬‬
‫תלמידים אלה עסקו שעות אחדות בשבוע במתן שירותים בתחנות‬
‫מקומיות של שירותי הבריאות‬
‫תוכניות אוניברסאליות למניעת אלימות‬
‫‪" ‬תוכנית למניעת בריונות"‪ -‬הפצה של שאלוני תלמיד אנונימיים‬
‫לצורך הערכת אופי ותפוצת הבריונות; התפתחות השלכות‬
‫חיוביות ושליליות של התנהגות תלמידים; הקמת מערכת‬
‫פיקוח; חיזוק מערכת חוקים בית ספרית נגד אלימות; סדנאות‬
‫כיתתיות באמצעות וידאו ודיונים להגברת ידע ואמפתיה;‬
‫התערבויות עם ילדים וקורבנות בריונות; דיונים עם הורים‪.‬‬
‫‪ ‬תוכנית כישורי חיים של שפ"י ‪ -‬היא תכנית התפתחותית‬
‫מכיתה א' עד י"ב‪ ,‬הפועלת לפיתוח כשירות רגשית‪-‬חברתית של‬
‫תלמידים‪ ,‬ולחיזוק יכולתם להתמודד עם מצבי חיים שונים‪.‬‬
‫הגישה האקולוגית –המערכתית‬
‫‪ ‬בעשור האחרון קיימת נטייה לאמץ את הגישה האקולוגית –‬
‫המערכתית ( ברונפנברנר‪ ,1979,‬אסטור ועמיתיו ‪ )1996‬לטיפול‬
‫בתופעת האלימות בבתי הספר‪ .‬גישה זו מהווה בסיס גם לממצאי‬
‫ועדת וילנאי (‪ ,) 1999‬וכן על ממצאי סקר ניטור רחבי היקף (בנבנישתי‬
‫ועמיתיו ‪)2003,1999‬‬
‫גישה מערכתית זו מובילה לכך שעל בתי הספר לתפור 'חליפה‬
‫‪‬‬
‫ייחודית' (בנבנישתי ועמיתיו ‪ ,2003‬רחל ארהד וזיוה ברוש ‪,)2006‬‬
‫בהלימה לצרכי בית הספר ולמאפייניו‪ ,‬וזאת על מנת לקדם אקלים‬
‫חינוכי מיטבי ולחזק את תחושת הביטחון האישי‪.‬‬
‫‪ ‬בנוסף ‪,‬כדי להתמודד עם סוגיית האלימות בבתי הספר ‪ ,‬בצורה‬
‫יעילה ואפקטיבית ‪ ,‬יש צורך ביצירת תשתית מוצקה ועקבית של‬
‫מידע ‪ ,‬הכוללת את היקף התופעה ‪ ,‬מאפיינים מיוחדים לתופעה‬
‫בבית הספר ומחוללים עיקריים לאלימות בבית הספר ‪ .‬מידע זה‬
‫חיוני והכרחי ליצירה ולפיתוח של תוכניות מניעה והתערבות‬
‫מותאמות לכל בית ספר ולבדיקה של ההשפעה של תוכניות אלו‬
‫על רמת האלימות בבית הספר ‪ ( .‬בנבנישתי‪ ,‬זעירא ‪,‬אסטור )‪.‬‬
‫מטרת העל של תוכנית ההתערבות ‪:‬‬
‫‪ ‬לאפשר לתלמידים ולבאי בית הספר ‪ ,‬חיים עתידים של אחריות ‪,‬‬
‫איפוק והבלגה ‪ ,‬סובלנות חברתית ‪,‬מעורבות חברתית‪ ,‬יצירה‬
‫ומימוש עצמי באמצעות חיזוק הדימוי העצמי ופיתוח תפיסת‬
‫עולם משחררת ואוטונומית‪ .‬כל זאת תוך כדי רתימת המשפחה‬
‫‪,‬הקהילה ובית הספר למחויבות ואחריות של הפרט הגדל בה‪.‬‬
‫שמירה על ליבה מוסרית זו תאפשר את הצלחת התהליך כולו‬
‫ותחזק את תחושת הביטחון האישי של התלמידים והמורים‬
‫בבית הספר ‪.‬‬
‫מדריכי‪/‬ות מוגנות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫רציונל‪:‬‬
‫החזרה למעגל ההצלחה היא אפשרית בתנאי שמישהו אחר‪ ,‬לוקח על‬
‫עצמו‪ ,‬כמין שליחות ליזום קשר מיוחד ‪ ,‬בלתי פורמלי‪ ,‬קשר שנטול כל‬
‫ניצול או פגיעה שיש בו נתינה נדיבה וחד צדדית לאורך זמן עד‬
‫שההדדיות צומחת‪.‬‬
‫כל זאת ‪ ,‬תוך שיתוף מלא ורציף של כל הגורמים הרלוונטיים בבית‬
‫הספר ובקהילה כמו‪ :‬יועצות ‪ ,‬מחנכות ‪ ,‬קציני ביקור סדיר ‪ ,‬עו"ס נער‬
‫ונערה ‪ ,‬עו"ס נוער סמים‪ ,‬משרד הנוער במשטרה ‪ ,‬קצינות מבחן לנוער‬
‫‪ ,‬הורים ‪ -‬להצלחת העשייה‪.‬‬
‫האני מאמין הוא ‪ -‬שאומנם ילדים בסיכון מביאים את ההיסטוריה‬
‫ההתפתחותית שלהם לבית הספר ‪ ,‬אך הסביבה הבית ספרית היא זו‬
‫שתקבע עד כמה תהפוך היסטוריה זו למקרי אלימות בפועל‪.‬‬
‫מטרת התפקיד‬
‫‪ ‬העלאת תחושת המוגנות והביטחון של התלמיד והמורה תוך‬
‫טיפול ומניעה בנגע האלימות ‪ ,‬השוטטות ‪ ,‬הסמים והאלכוהול‬
‫בבית הספר ומחוצה לו ‪.‬‬
‫‪ ‬חיזוק הקשר של התלמיד לבית הספר ולקהילה וחיזוק הקשר‬
‫של בית הספר לקהילה ‪ ,‬תוך יצירת שפה משותפת ונוהלי עבודה‬
‫מערכתיים ושיתופיים ‪.‬‬
‫‪ ‬בתפיסה הבסיסית של התפקיד קיימת הקבלה מלאה בין‬
‫תפקיד מנהל על"א ביישוב לתפקיד מדריך המוגנות בבית‬
‫הספר ‪ ,‬מבחינה זו שבית הספר זהו ה"יישוב" של מדריך‬
‫המוגנות ‪ ,‬כאשר מנהל בית הספר הוא כ‪" -‬ראש העיר "‪ ,‬ולכן‬
‫קיימת מחוייבות לעבודה מערכתית ושיתופית כוללת של כל‬
‫"תושבי" בית הספר ומחוצה לו‪ ,‬קרי ‪ ,‬הקהילה ‪.‬‬
‫עבודה מקצועית שוטפת –הגדרת תפקיד‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מעקב וליווי אחר תלמידים שאינם נמצאים בכיתה מכל סיבה שהיא ‪.‬‬
‫איתור וליווי תלמידים משוטטים בתדירות גבוהה ובתלמידים בעלי‬
‫בעיות התנהגותיות‪ ,‬כדי למנוע את נשירתם‪ .‬תוך עבודה עם הקב"ס‬
‫והיועצת ‪.‬‬
‫ביצוע סריקות בשטח בית הספר לאיתור ומניעת אירועים חריגים‬
‫ולצמצום הזדמנויות לביצוע פעילויות עברייניות ‪.‬‬
‫ביצוע מיפוי של אירועים בית ספריים בנושאים של שוטטות ‪ ,‬אלימות‪,‬‬
‫סמים‪ ,‬התערבות משטרתית וכו' על פי חתכי שכבות ‪ ,‬מקומות‪ ,‬אירועים‬
‫ושעות‪.‬‬
‫הפקת דוח אירועים שבועי ‪ /‬חודשי לגבי תמונת מצב בית ספרית‬
‫למנהלת‪.‬‬
‫בניית תוכנית מניעה בית ספרית והתערבות ביחד עם הנהלת בית הספר‬
‫בהתאם לממצאי הדוח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫קשר עם גורמי טיפול בית ספריים ( יועץ ‪ ,‬רכז שיכבה ‪ ,‬מחנכת ‪,‬‬
‫פסיכולוג )‪.‬‬
‫קשר עם גורמי טיפול בקהילה (כגון‪ :‬קב"ס‪ ,‬עו"ס נער ונערה‪ ,‬חוקרי‬
‫נוער‪ ,‬היחידה להתמכרויות ‪ ,‬מית"ר ‪,‬מרכז שיקומי לנוער סמים ‪,‬‬
‫שרות מבחן לנוער וכו')‬
‫קשר עם חוקר נוער וניידת מוסדות חינוך לטובת הרתעה ואכיפה‪.‬‬
‫קשר עם רכב ה‪" -‬קופי סיט " לאיתור נוער משוטט מחוץ לשטח בית‬
‫הספר ‪.‬‬
‫קשר עם רכזת מעורבות חברתית בנושא התנדבות נוער בנושא מניעת‬
‫אלימות ‪,‬סמים ואלכוהול‪ ( .‬עמיתים‪ ,‬מחוייבות אישית ‪ ,‬מעברים‪,‬‬
‫‪,‬גדלים ולא שותים ‪ ,‬תנופה ודומה)‪.‬‬
‫איסוף מידע‪ -‬מיפוי(ניטור) ומדידה‬
‫אירועי אלימות בטיפול ביה"ס‪ -‬מספר אירועים בבית הספר ללא ‪‬‬
‫מעורבות משטרתית מחולק על פי ‪ :‬אלימות מילולית‪ ,‬אלימות פיזית‬
‫‪,‬פשיעה ( וונדליזם‪ ,‬גנבות‪ ,‬סחיטות‪ ,‬הצתות איומים‪ ,‬אלימות פיזית‬
‫ושונות)‬
‫אירועי אלימות בטיפול משטרתי ‪ -‬מספר אירועים עם מעורבות ‪‬‬
‫משטרתית מחולק על פי‪ :‬אירועים מחוץ לביה"ס‪ ,‬אירועים בתוך‬
‫ביה"ס (וונדליזם‪ ,‬גנבות‪ ,‬סחיטות‪ ,‬הצתות איומים‪ ,‬אלימות פיזית‬
‫ושונות)‬
‫שוטטות‪ -‬חלוקה על פי‪ :‬מספר מיקרי שוטטות לפחות פעם‬
‫בשבוע‪,‬‬
‫השוטטות מחולקת ל‪ :‬שוטטות מחוץ לביה"ס בשעות הלימודים‪,‬‬
‫שוטטות עקב בעיות משמעת (הוצאת תלמידים )‪ ,‬שוטטות‬
‫בביה"ס‪.‬‬
‫‪ ‬שונות‪ -‬חלוקה לפי‪ :‬בעיות משמעת‪ ,‬שונות‪ ,‬אינטרנט‬
‫מידע‪ -‬שתופי פעולה בית ספריים‬
‫וקהילתיים‬
‫בנפרד יפורטו מספר המקרים ‪ ,‬כולל שמות ‪ ,‬שבהם המדריכה עובדת ‪‬‬
‫בשיתוף פעולה עם גורמי נוספים על פי הפרמטרים הבאים ‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חשד לשימוש בסמים ואלכוהול ‪-‬חלוקה על פי‪ :‬מספר תלמידים החשודים ‪‬‬
‫בשימוש בסמים‪ ,‬מספר תלמידים המופנים לטיפול עו"ס סמים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מצוקה בבית‪ -‬חלוקה על פי‪ :‬מצוקה בבית‪ ,‬הפנייה על ידי יועצת לעו"ס ‪‬‬
‫מיניות‪ -‬מחולק על פי‪ :‬נערה בסיכון‪ ,‬פגיעה מינית‪ .‬‬
‫‪ ‬ביקור סדיר‪ -‬מטופלי קב"ס ומדריכות מוגנות‬
‫ריכוז אירועים בית ספריים‬
‫ריכוז אירועים והתערבות מדריכת מוגנות‪ -‬פרויקט תנופה‬
‫שם ביה"ס‪:‬‬
‫חודש‪:‬‬
‫פרטי האירוע‬
‫שוטטות‬
‫בביה"ס‬
‫מחוץ לביה"ס‬
‫מס‬
‫משוטט קבוע‬
‫בעיות משמעת‬
‫מחוץ לביה"ס‬
‫פיזית‬
‫אותר והופנה‪-‬‬
‫ניידת‪ /‬מצילה‬
‫איומים‬
‫סחיטה‬
‫גניבה‬
‫ונדליזם‬
‫שונות‬
‫פיזית‬
‫איומים‬
‫סחיטה‬
‫גניבה‬
‫וונדליזם‬
‫שונות‬
‫אינטרנט‪ICQ /‬‬
‫נערה בסיכון‬
‫קשרים חברתיים‬
‫מעורבות מינית‬
‫פגיעה מינית‬
‫אלכוהול‬
‫מטופלי קב"ס‬
‫ומדריכות מצילה‬
‫עו"ס סמים‬
‫חשד לסמים‬
‫מצוקה בבית‬
‫הערות‪:‬‬
‫אירועי אלימות בטיפול‬
‫משטרתי‬
‫התנהגות סיכונית‬
‫סמים ואלכוהול‬
‫מצוקה בבית‬
‫הפניה לעו"ס ע"י‬
‫יועצת‬
‫שם פרטי‬
‫שם משפחה‬
‫שכבה‬
‫אופי האירוע‬
‫אירועי‬
‫אירועי אלימות בטיפול ביה"ס‬
‫מחשב‬
‫ביקור‬
‫סדיר‬
‫שנה‪:‬‬
‫שונות‬
‫תוצאות אופי התערבות מדריכת מצילה‬
‫ונזקים‬
‫הערכת סיכון לתלמיד מועמד לפרויקט "תנופה"‬
‫‪‬‬
‫שם‪__________:‬‬
‫משפחה‪___________ :‬‬
‫וועדת השמה‪ /‬הכוון ‪__________:‬‬
‫גורם מטפל‪___________ :‬‬
‫כיתה‪____________ :‬‬
‫התנהגות‬
‫אלימה‬
‫מעורב באירועי‬
‫אלימות‬
‫משויך לקבוצה‬
‫חברתית‬
‫שלילית‬
‫בתוך ביה"ס‬
‫מחוץ לביה"ס‬
‫קשיי השתלבות‬
‫קבלת מרות‬
‫מנהיג חיובי‬
‫מנהיג שלילי‬
‫השפעת לחץ חברתי‬
‫פוטנציאל להצלחה‬
‫התנהגות שלילית‬
‫במוסדות‬
‫ביטול עצמי ע"מ‬
‫להיות חלק בקבוצה‬
‫נמו‬
‫ך‬
‫בינוני‬
‫גבוה‬
‫רמת מסוכנות‬
‫נמוך‬
‫בינוני‬
‫גבוה‬
‫כלפי עצמו‬
‫כלפי האחר‬
‫התנהגות תוקפנית‬
‫ואלימה‬
‫התנהגות קורבנית‬
‫קשיי למידה‬
‫ליקויי למידה‬
‫הפרעות קשב וריכוז‬
‫סיוע לימודי‬
‫נמוך בינונ‬
‫י‬
‫נמוך‬
‫בינוני‬
‫גבוה‬
‫משפחה נמוך‬
‫מטופלי‬
‫רווחה‬
‫ומידת‬
‫ש"פ‬
‫עימם‬
‫מידת‬
‫שיתוף‬
‫פעולה‬
‫עם‬
‫ביה"ס‬
‫בינוני‬
‫גבוה‬
‫גבוה‬

similar documents