Document 243800

Report
‫הנה מה טוב ומה נעים‬
‫הנה מה טוב ומה נעים‬
‫שבת אחים גם יחד‬
‫הנה מה טוב ומה נעים‬
‫שבת אחים גם יחד‪.‬‬
‫הנה מה טוב‬
‫שבת אחים גם יחד‬
‫הנה מה טוב‬
‫שבת אחים גם יחד‬
‫רד הלילה‬
‫כי ליבנו לב אחד‬
‫רד הלילה‪ ,‬רב שירנו‬
‫מעולם ועדי עד‪,‬‬
‫הבוקע לשמיים‪,‬‬
‫כי עוד נמשכת השרשרת‬
‫שובי שובי הורתנו‪,‬‬
‫אל חגיך ניגונייך כוחותינו‬
‫מחודשת שבעתיים‪.‬‬
‫עוד לא תמו‬
‫שובי שובי ונסוב‪,‬‬
‫שובי שובי אל בניך‬
‫כי דרכנו אין לה סוף‪,‬‬
‫כי עוד נמשכת השרשרת‪ ,‬אלף דור עליך קמו‬
‫שובי שובי ונסוב‪...‬‬
‫שאו ציונה‬
‫שאו ציונה נס ודגל‬
‫דגל מחנה יהודה‬
‫מי ברכב מי ברגל‬
‫נעש נא לאגודה‬
‫שובו‪ ,‬שובו ממרחקים‪,‬‬
‫ארצה ארץ אבות!‬
‫נוסו נוסו ממעמקים‬
‫בעזרת שוכן ערבות‪.‬‬
‫יחד נלכה נא נשובה‬
‫ארצה אבותינו‬
‫אל ארצנו האהובה‬
‫ערש ילדותינו‪.‬‬
‫אז עם נהיה כמו היינו‪,‬‬
‫מנו יתד פינה‪,‬‬
‫אז אך שחוק יימלא פינו‪,‬‬
‫ולשוננו רנה!‬
‫שורו הביטו וראו‬
‫שורו‪ ,‬הביטו וראו‬
‫מה גדול היום הזה‪ ,‬היום‬
‫הזה‪.‬‬
‫אש יוקדת בחזה‬
‫והמחרשה שוב פולחת‬
‫בשדה‪.‬‬
‫את‪ ,‬מכוש‪ ,‬טוריה וקלשון‪,‬‬
‫התלכדו בסערה‪,‬‬
‫ונדליקה שוב את האדמה‪,‬‬
‫בשלהבת ירוקה‪.‬‬
‫פה בארת חמדת אבות‬
‫פה בארץ חמדת‬
‫אבות‬
‫תתגשמנה כל‬
‫התקוות‬
‫פה נחיה ופה ניצור‪,‬‬
‫חיי אושר חיי דרור‪.‬‬
‫פה תהא השכינה‬
‫שורה‬
‫פה תפרח גם שפת‬
‫התורה‪.‬‬
‫נירו ניר ניר ניר‬
‫שירו שיר שיר שיר‬
‫גילו גיל גיל גיל‬
‫כבר הנצו ניצנים‬
‫נירו ניר ניר ניר‬
‫שירו שיר שיר שיר‬
‫גילו גיל גיל גיל‬
‫עוד יבואו זרעונים‪.‬‬
‫אנו נהיה הראשונים‬
‫"אנו נהיה הראשונים"‪,‬‬
‫כה אמרנו אח אל אח‪.‬‬
‫אנו נהיה בין הבונים‪,‬‬
‫נט המיתר‪ ,‬נט אנך‪.‬‬
‫אנו הולכים‪ ,‬אנו באים‪,‬‬
‫יש עבודה עד בלי די‪.‬‬
‫ניטע עצים בין‬
‫הסלעים‬
‫גם בהר וגם בגיא‪.‬‬
‫אנו נסול את‬
‫הכבישים‬
‫נחצוב צור לאבני גיר‪.‬‬
‫"הידד"‪ ,‬יענו‬
‫הפטישים‪,‬‬
‫בשירנו את השיר‪.‬‬
‫בהרים‬
‫בהרים כבר השמש מלהטת‬
‫ובעמק עוד נוצץ הטל‪,‬‬
‫אנו אוהבים אותך‪ ,‬מולדת‪,‬‬
‫בשמחה‪ ,‬בשיר ובעמל‪.‬‬
‫ממורדות הלבנון עד ים המלח‬
‫נעבור אותך במחרשות‪,‬‬
‫אנו עוד ניטע לך ונבנה לך‪,‬‬
‫אנו ניפה אותך מאד‪.‬‬
‫כחול ים המים‬
‫כחול ים המים‪,‬‬
‫נאוה ירושלים‬
‫אורים השמיים‬
‫על נגב וגליל‪.‬‬
‫השמש אורי לנו אורי‪,‬‬
‫המחרשה עברי‪ ,‬עבורי‪,‬‬
‫חרשי בתלם וחזורי‬
‫עד לילה‪ ,‬ליל יאפיל‪.‬‬
‫שיר‪ ,‬שיר‪ ,‬עלה נא‪,‬‬
‫בפטישים נגן‪ ,‬נגנה‪,‬‬
‫במחרשות רננה‪,‬‬
‫השיר לא תם‪ ,‬הוא רק‬
‫מתחיל‬
‫חולצה כחולה‬
‫חולצה כחולה‬
‫והיא עולה‬
‫בלי שום ספק‪,‬‬
‫על כל העדיים‪.‬‬
‫חולצה כחולה‬
‫במיפעלה‬
‫תמשוך ליבם‬
‫של כל הפועלים‪.‬‬
‫חולצה כחולה‬
‫והיא עולה‬
‫בלי שום ספק‬
‫על כל העדיים‪.‬‬
‫חולצה כחולה‬
‫על דבר עתיד‪ ,‬אל תחשוב‬
‫תמיד‬
‫זה מנהג גרוע‪ ,‬גרוע‬
‫שתה ואכול‪ ,‬צפצף כל הכל‬
‫צחק בקול פרוע הה הה‬
‫אכול בשר וביצים תריסר‬
‫יום יום בשבוע‪ ,‬שבוע‬
‫הקצב בנדיט‬
‫לא נותן קרדיט‬
‫צחק בקול פרוע הה הה‬
‫אמת ואמונה הה‪..‬‬
‫עצה זו הגונה הה‪..‬‬
‫זרוק הכל לעזאזל‬
‫ומרוב שמחה‬
‫צחק בקול פרוע הה הה‬
‫אמת ואמונה הה‪...‬‬
‫כובע של קש וחולצה ממש‬
‫על הגב קרוע‪ ,‬קרוע‬
‫זה לא נורא‪ ,‬כלום לא קרה‬
‫צחק בקול פרוע הה הה‬
‫אני שחורת עיניים‬
‫אני שחורת עיניים‬
‫רכה עוד בשנים‬
‫ופעם בין ערביים‬
‫הופיעו צוענים‬
‫הוי‪ ,‬רע לי רע לי‬
‫כזאת עוד לא קרה לי‬
‫חלום נעים היה לי‬
‫וגז לעולמים‪.‬‬
‫בת שש עשרה‬
‫הייתי‬
‫ולא ידעתי כלום‬
‫ולפתע התאהבתי‬
‫בצועני ערום‪.‬‬
‫הוי‪ ,‬רע לי‪...‬‬
‫תה ואורז‬
‫תה ואורז יש בסין‪ ,‬בארץ הנידחת במטבח בחורה‪ ,‬בקומונה‬
‫שתיים‬
‫ובארצנו יש חמסין וכל מיני‬
‫יש לצאת לעבודה‪ ,‬אין לי‬
‫קדחת‪.‬‬
‫מכנסיים‪.‬‬
‫מה אכפת‪ ,‬לא אכפת‪ ,‬בכפרים‬
‫מה אכפת‪...‬‬
‫אלינה‬
‫יש לי פת‪ ,‬אין לי פת‪ ,‬מה לי נפקא‬
‫כל היום סללתי כביש‪ ,‬זה מעט‬
‫מינה‪.‬‬
‫לא נוח‬
‫ובערב עסק ביש‪ ,‬לטייל אין כוח‪.‬‬
‫היו היו שני חברים‬
‫היה היו היו שני חברים‬
‫אחד רב טוראי השני חייל פשוט‬
‫פתאום פיתאום‪ ,‬פתאום שרק‬
‫כדור‬
‫פתאום שרק כדור‪ ,‬האחד מהם‬
‫נפל‪.‬‬
‫הושטתי לו‪ ,‬הושטתי לו ידי‬
‫הושטתי לו ידי‪ ,‬את היד הוא לא‬
‫לקח‬
‫כריתי לו‪ ,‬כריתי לו הבור‬
‫כריתי לו הבור‪ ,‬אל הבור הוא לא‬
‫זחל‬
‫הושטתי לו‪ ,‬הושטתי לו כוסית‬
‫הושטתי לו כוסית‪ ,‬את הכוס הוא‬
‫כן לקח‬
‫רותי‬
‫לי כל גל נושא מזכרת‬
‫מן הבית‪ ,‬מן החוף‪,‬‬
‫מן העצים יפי צמרת‬
‫וזהב שלכת בת חלוף‪.‬‬
‫הנשאי‪ ,‬ספינה‪ ,‬ושוטי ‪-‬‬
‫מה רבים הכיסופים‬
‫לי נערה יש ושמה רותי‪,‬‬
‫המצפה באלה החופים‪.‬‬
‫תכול עיניה כשמיים‬
‫מבטה כלהבה‪.‬‬
‫לו אך נשקתי השפתיים‬
‫אז ידעתי מה זאת אהבה‪.‬‬
‫סער‪ ,‬הספינה חורקת‪,‬‬
‫תקפץ מגל אל גל‪.‬‬
‫אלי עם רעם היא צוחקת‬
‫ועם רוח לי תפרע תלתל‬
‫אט זורם הנחל‬
‫אט זורם הנחל הולך לו אל הים‪,‬‬
‫ולידו צומח אלון נישא ורם‪,‬‬
‫בגדה מנגד מחלון בקתה‬
‫ילדתי מרוסיה בעצב נשקפה‪.‬‬
‫הו אלון נישא‬
‫כה חסון הנך‬
‫את ריעי הבא לי‬
‫אני כה בודדה‪,‬‬
‫רוח סתיו נושבת ושלג אט צנח‬
‫האלון הרם כוסה בלובן צח‪.‬‬
‫בגדה מנגד בבקתה הדלה‬
‫ילדתי מרוסיה עדיין מצפה‪.‬‬
‫הו אלון נישא‬
‫לא הרוח‬
‫לא הרוח הוא אשר יצא לו‬
‫לטייל בערבה ‪-‬‬
‫ענן אבק נישא בדרך‬
‫חיל פרשים‪ ,‬מיטב החטיבה‪.‬‬
‫לא נהססה לצאת בזרוע‬
‫מול מי שבנו ינסה לפגוע ‪-‬‬
‫נשק בידיים‪ ,‬לא נטבע במים;‬
‫לא נירא מבוא באש‬
‫לא נירא מבוא באש‪.‬‬
‫ששים לקרב ואמיצים‬
‫סוסינו‬
‫כוססו כבר המתגים‬
‫הכות אוייב תמיד ידענו‬
‫ועוד נכונו מעשים רבים‬
‫חיוך‬
‫מתפתל משעול הפרא בין ההרים‬
‫מתקדמת בו דומם פלוגת פרשים‬
‫במורד השביל ניצבת נערה‪,‬‬
‫זהב צמתה תכלת עינה‪,‬‬
‫וחיוך על שיפתותיה נחמד‬
‫ותנפנף ביד‪.‬‬
‫אז נשא קציננו בגאווה את הקול‪:‬‬
‫"חבריא‪ ,‬הפנו מבט אלי המשעול!‬
‫שימו את ליבכם אל הנערה ‪-‬‬
‫זהב צמתה‪ ,‬תכלת עינה‪.‬‬
‫שגיבור אני הכירה מייד‪,‬‬
‫ולי חיוכה נועד"‪.‬‬
‫צחוק אדיר רעם‪.‬‬
‫דומם המשכתי דרכי;‬
‫כי אדע‪ :‬לב נערה הוא עם טוראי‪,‬‬
‫ואין כל ספק שזאת הנערה;‬
‫זהב צמתה‪ ,‬תכלת עינה‬
‫ראתה את שפמי המורד‬
‫ולי חיוכה נועד‪.‬‬
‫מתפתל משעול הפרא בין ההרים‬
‫והתקדמו בו בינתיים הפרשים‪.‬‬
‫והרחק‪ ,‬הרחק ניצבת נערה‪,‬‬
‫זהב צמתה‪ ,‬תכלת עינה‪,‬‬
‫וחיוך על שיפתותיה נחמד‬
‫ותנפנף ביד‬
‫צלצל קתרוס‬
‫צלצל צלצל‬
‫קתרוס בעצב‬
‫צלצל מיתר‬
‫של נוגות‬
‫שם השעון סובב בלי הרף‬
‫וגלגליו דופקים תיק‪-‬תק‬
‫שם השעון סובב בלי הרף‬
‫וגלגליו דופקים תיק‪-‬תק‬
‫היה היתה אחת מלינה‬
‫אבל גם היא איננה עוד‬
‫היה היתה אחת מלינה‬
‫אבל גם היא איננה עוד‬
‫אוי אמא אמא‬
‫למה למה‬
‫אוי למה זה‬
‫חיים לי נתת‬
‫מפיץ הנר‬
‫קרני עצבת‬
‫ושנת אסיר‬
‫הן כה תמתק‬
‫אוי למה זה ילידתיני‬
‫ולבוש אסיר עלי נתת‬
‫אוי למה זה ילידתיני‬
‫ולבוש אסיר עלי נתת‬
‫צבעונים‬
‫ציבעונים‪ ,‬אח‪ ,‬אילו ציבעונים‬
‫בכל אשמה החבריה‬
‫איבדנו כל אשר יקר היה‬
‫ולא ישוב עוד לעולם‪.‬‬
‫אמא אמרה לוניה‪:‬‬
‫וניה‪ ,‬בני היקר‪.‬‬
‫חדל לשוטט ברחובות‬
‫ובחורות אדומות לאהוב‪.‬‬
‫וניה‪ ,‬הוי וניה‪ ,‬בני היקר‬
‫קח אותי למילחמה‬
‫אתה תהיה שם קומיסר אדום‬
‫ואני אהיה אחות רחמניה‬
‫רוח מבדרת‬
‫רוח מבדרת שובל שימלתה‬
‫ילדתי ברחוב עוברת‪ ,‬ששתי לקראתה‬
‫הי עימדי‪ ,‬עימדי‪ ,‬עימדי נא‪ ,‬את יפת עיניים‬
‫בואי ואחזה בך את יפה שלי‪.‬‬
‫שתיים רק אהבתי ראו נא איזה פלא‬
‫ומהן לא התאכזבתי‬
‫התדעו מי אלה‪:‬‬
‫את ארצי אהבתי‬
‫גם בקיץ גם בחורף‬
‫ואותך אהבתי‪,‬‬
‫דוניצ'קה שלי‪.‬‬
‫כנרת‬
‫היתה צעירה בכנרת אשר בגליל‬
‫כל היום היתה שרה שיר חדווה וגיל‬
‫כל היום היתה שרה‬
‫שיר אחד היא רק ידעה‬
‫ש‪...‬‬
‫שאון התותחים‬
‫שאון התותחים נדם‬
‫שדה הקטל נתייתם‬
‫בשדה חיל בודד ישוח‬
‫יזמר עם עננים ברוח‬
‫יעלה העיט בהרים‬
‫ויעוט על הפגרים‪.‬‬
‫אור היום זרח מעל‪,‬‬
‫אל ביתו חזר חיל‬
‫לא ישוב לנוע בשדות ‪ -‬קטל‪,‬‬
‫כי אהב בקתה קטנה‪ ,‬שוקטת‪.‬‬
‫שם יקשיב עם שחר בכפרים‬
‫אל שירת הציפורים‬
‫קטיושקה‬
‫לבלבו אגס וגם תפוח‬
‫העלמה שרה בלב כמיה‬
‫ערפילים כיסו את הנהר את שירה זה הערב מכל‬
‫וקטיושקה אז יצאה לשוח על אהוב נפשה המתגעגע‬
‫אלי חוף תלול ונהדר‬
‫איגרותיו לה יקרות מכל‬
‫וקטיושקה אז יצאה לשוח על אהוב נפשה המתגעגע‬
‫אלי חוף תלול ונהדר‪.‬‬
‫איגרותיו לה יקרות מכל‬
‫דוגית‬
‫דוגית נוסעת‪ ,‬מפרשיה שניים‬
‫ומלחיה ‪ -‬נרדמו כולם‪.‬‬
‫רוח נושבת על פני המים‪,‬‬
‫ילד פוסע על החוף דומם‪.‬‬
‫ילד פעוט הוא ועגום עיניים‬
‫שוטפים המים ‪ -‬למרחק אין‬
‫סוף‪...‬‬
‫אם לא יעורו כל מלחיה ‪-‬‬
‫איכה תגיע הדוגית לחוף?‬
‫ימים חולפים‬
‫הימים חולפים‪ ,‬שנה עוברת‬
‫הימים חולפים‪ ,‬שנה עוברת‬
‫אבל המנגינה‪ ,‬אבל‬
‫המנגינה‬
‫אבל המנגינה‬
‫לעולם נשארת‪.‬‬
‫לא שרתי ארצי‬
‫לא שרתי לך ארצי‪,‬‬
‫ולא פארתי שמך‬
‫בעלילות גבורה‬
‫בשלל קרבות‪.‬‬
‫רק עץ ידי נטעו‬
‫חופי ירדן שוקטים‪,‬‬
‫רק שביל כבשו רגלי‬
‫על פני שדות‪.‬‬
‫אכן דלה מאוד‪,‬‬
‫ידעתי זאת‪ ,‬האם‪,‬‬
‫אכן דלה מאוד‬
‫מנחת ביתך‬
‫רק קול תרועת הגיל‬
‫ביום יגה האור‪,‬‬
‫רק בכי במסתרים‬
‫עלי עניך‬
‫דומיה‬
‫בדומיית עלי שלכת‬
‫על פני שדות היום גווע‬
‫האם במשעולים היא מהלכת‬
‫העוד זוכרת היא לילות אהבה‪.‬‬
‫לאט לאט תיסוב שבשבת‬
‫על גדות הנחל ערבה‬
‫האם צוחקת היא או נעצבת‬
‫העוד זוכרת היא לילות אהבה‪.‬‬
‫מתוך הגן שירה זורמת‬
‫הכפר נרדם מיום הפרך‬
‫וקול גרמושקה עצובה‬
‫אי שם כוכב אחד כבה‬
‫האם בחוט זהב היא עוד רוקמת‬
‫אולי עומדת היא אל מול הדרך‬
‫העוד זוכרת היא לילות אהבה‪.‬‬
‫אולי זוכרת היא לילות אהבה‬
‫אמא‬
‫כל האור מזמן הלך לו‪,‬‬
‫אל תלכי פתאום גם את‪.‬‬
‫בואי אמא‪ ,‬בואי אמא‪,‬‬
‫בואי שבי איתי מעט‪.‬‬
‫אם פתאום מלאך יופיע‪,‬‬
‫אל חדרי יבוא בלאט‪,‬‬
‫בואי אמא‪ ,‬בואי אמא‪,‬‬
‫ותיראי אותו גם את‪.‬‬
‫בעצים מכה הרוח‪,‬‬
‫וידייך כה חמות‪.‬‬
‫אל תלכי‪ ,‬ספרי לי אמא‬
‫איך באים החלומות‪.‬‬
‫לא‪ ,‬איני פוחד בחושך‪,‬‬
‫ואיני רועד בכלל‪.‬‬
‫בואי אמא‪ ,‬בואי אמא‪,‬‬
‫שבי איתי עד שאגדל‬
‫בין שלוש ובין ארבע‬
‫בין שלוש ובין ארבע‬
‫דולקים פנסים‪,‬‬
‫אין מקום שנוכל בו‬
‫את ראשינו לשים‪.‬‬
‫בני בליעל היננו‬
‫אך למי זה איכפת‬
‫בעולם בשבילנו‬
‫אין אף אמא אחת‪.‬‬
‫רוח לילה נושבת‬
‫מצליפה בפנים‪,‬‬
‫השעה מאוחרת‬
‫ואתם עוד קטנים‪.‬‬
‫ילדים שכאלה‬
‫צריכים כבר להיות‬
‫בין כתלי בית הכלא‬
‫או בבית הקברות‬
‫הנה‪ ,‬הנה גגות הכפר‬
‫מכאן לפני שנים נלקח‬
‫סוף סוף הוא שב הביתה‬
‫אחרי שנים רבות כל כך‪.‬‬
‫לושינקה‬
‫כשהוא הוזמן לחקירה‬
‫היה עדיין איש צעיר‬
‫מאז לחש כל לילה‬
‫את שמך למול גדרות סיביר‪.‬‬
‫ליושינקה‪ ,‬ליושינקה‬
‫הו היכן את ליושינקה‬
‫הוא שב אליך ליושינקה‬
‫מדוע לא חיכית לו?‬
‫ליושינקה‪ ,‬ליושינקה‪...‬‬
‫הוא שב והוא שונה כל כך‬
‫פניו חיוורות ומצולקות‬
‫הוא שב אליך ליושינקה‬
‫כי את הבטחת לו לחכות‪.‬‬
‫היו שלום גגות הכפר‬
‫הוא שוב יוצא הרחק מכאן‬
‫עומד על אם הדרך‬
‫לאן ילך עכשיו לאן?‬
‫ליושינקה‪ ,‬ליושינקה‪...‬‬
‫פרשים קוזקים‬
‫במורדות הדנייפר דוהרים סוסים בקרבות בלי הרף ברובה וחרב‬
‫ובשצף קצף הם טסים הם טסים בכל מקום מכים הם בפולשים‬
‫פרשים קוזקים מגדודי בודיוני‪-‬יוני בפולשים‬
‫פרשים קוזקים מגדודי בודיוני‪-‬יוני‬
‫דוהרים לקרב‬
‫בפשיסטים מכים‬
‫הי הי‪ ,‬הי הי‬
‫הי הי הי הי‬
‫פרשים קוזקים דוהרים לקרב‬
‫פרשים קוזקים בפשיסטים מכים‬
‫על ענפי שיטה‬
‫על ענפי שיטה רדה עלטה‬
‫על עליה רוח עלעל‪,‬‬
‫ובעלטה‪ ,‬שם ישבה כיתה‬
‫וזמרה לך שיר‪ ,‬יעל‪:‬‬
‫בין סבכי שיטה נחה עלטה‬
‫השועל נוגות מילל‪.‬‬
‫ובעלטה נרדמה כיתה‬
‫רק שירך עוד מסלסל‬
‫נצפה ונייחל‪ ,‬זיו עינייך‪ ,‬יעל‬
‫הוא רחוק רחוק עוד יהל‬
‫עם השחר הצוהל‪.‬‬
‫מענפי שיטה גזה עלטה‬
‫על עליה בוקר טלטל‬
‫אל מרחב שדות צעדה כיתה‬
‫וזמרה את שמך יעל‬
‫נצפה ונייחל‬
‫וניה‬
‫הוי וניה‪ ,‬הוי וניה‪,‬‬
‫למה עזבת אותי וניה?‬
‫למה עזבת אותי וניה‬
‫לעולמים‪.‬‬
‫לה‪ ...‬לה‪ ....‬לה‪ ...‬לה‬
‫ריבה‬
‫מי יש לו ריבה כזאת‬
‫ריבה יפה רכה‬
‫שתי עיניה שושנים‬
‫ונשמתה זכה‬
‫לך אלי אתפללה‬
‫שמור נא לי את ריבתי‬
‫מי יש לו ריבה כזאת‬
‫כמו חביבתי‪.‬‬
‫העולם עגול ופתוח‬
‫העולם עגול ופתוח‬
‫עננים בסך הולכים‬
‫עמהם בצעד בטוח‬
‫טוב ללכת בדרכים‬
‫עננים שטים ברקיע‬
‫ורחב כאור שבילם‬
‫אם נלך‪ ,‬ודאי שנגיע‬
‫עד סופו של העולם‬
‫בנתיבי הרים נעפילה‬
‫נעבור שבילי עפר‬
‫כל דרכינו בטח יובילו‬
‫לעולם אל זה הכפר‬
‫ַעָרה ַעם ֵח ֵל ָכה‬
‫קּום ִה ְתנ ֵ‬
‫ּומזֵי ָר ָעב‬
‫ַעם ֲע ָב ִדים ְ‬
‫ְקמֹות ַה ֵלב ִל ֵח ָכה‬
‫ֵאׁש ַהנ ָ‬
‫ִל ְקַראת אֹוֵיב ִהּכֹון ַל ְקָרב‪.‬‬
‫ימה‬
‫ַחִר ָ‬
‫ָׁשן ֲעֵדי ַהיְסֹוד נ ְ‬
‫עֹולם י ָ‬
‫ָ‬
‫ִפרֹק ָהעֹל‬
‫ִמגַב ָּכפּוף נ ְ‬
‫ימה‬
‫ָק ָ‬
‫עֹול ֵמנּו ָאז נ ִ‬
‫ֶאת ָ‬
‫ֹלא ְכלּום ֶא ְתמֹול‪,‬‬
‫ָמ ָחר – ַהּכֹל‪.‬‬
‫ַאחרֹון ְב ִמ ְל ֶח ֶמת‬
‫ִהיֶה ְקָרב ֲ‬
‫זֶה י ְ‬
‫עֹולם‬
‫ָ‬
‫ָאדם!‬
‫ַציֹונָל יֵעֹור‪ִ ,‬י ְְׂשגַב ָ‬
‫ְטְרנ ְ‬
‫ִעם ָה ִאינ ֶ‬
‫קום התנערה עם חלכה‪,‬‬
‫עם עבדים ומזי רעב‪.‬‬
‫אש הנקמות הלב לחכה ‪-‬‬
‫לקראת אויב הכון לקרב‪.‬‬
‫עולם ישן עדי היסוד נחרימה‬
‫מגב כפוף נפרוק העול‪.‬‬
‫את עולמנו אז נקימה ‪-‬‬
‫לא כלום אתמול‪ ,‬מחר הכל‪.‬‬
‫זה יהיה קרב אחרון‬
‫במלחמת עולם‪,‬‬
‫עם האינטרנציונל‬
‫יעור‪ ,‬ישגב אדם‪.‬‬
‫כשלמטבח בא כלב‬
‫בשר משם גנב‬
‫תפסה המבשלת‬
‫הרגה אותו בכף‬
‫אז באו כל הכלבים‬
‫וקבר לו כרו‬
‫ומצבה הכינו‬
‫עליה הם כתבו‪ ......‬ש‪.......‬למטבח‪.....‬‬

similar documents