הסנסור

Report
‫צילום דיגיטאלי‬
‫שיעור מקוון‬
‫טל מיכלוביץ‬
‫הבדלים בין מצלמות דיגיטאליות למצלמות סרט‬
‫סטנדרטיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪2‬‬
‫רזולוציה – ‪ 50‬אחוז פחות‬
‫זיהוי תבנית הפיקסלים – תבנית ברורה בדיגיטאליות‬
‫צבעים – אין נטייה לצבע מסוים‬
‫ניתן להתחרט‬
‫אין צורך בפיתוח‬
‫אין עלות סרטי צילום‬
‫שליחה באמצעי אלקטרוני – תמונה היא קובץ‬
‫עריכה מיידית ‪ -‬בתוכנות עיבוד תמונה‬
‫שילוב מצלמת וידאו‬
‫סיווג מצלמות דיגיטליות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪3‬‬
‫מצלמות קומפקטיות‬
‫מצלמות סופר‪-‬זום‬
‫מצלמות חובבים‬
‫מצלמות דמויות ‪Single Lens Reflex - SLR‬‬
‫חלקי המצלמה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪4‬‬
‫גוף המצלמה‬
‫הסנסור‬
‫העצמית (מערכת העדשות והמיקוד)‬
‫צמצם‬
‫סגר‬
‫עקרון הפעולה‪..‬‬
‫עיקרון הפעולה של מצלמה דיגיטאלית‬
‫‪ .1‬התמונה נקלטת על גבי סנסור (חיישן אלקטרוני)‪.‬‬
‫‪ .2‬התמונה מעובדת בסנסור‪.‬‬
‫‪ .3‬התמונה מועברת מהסנסור אל כרטיס זיכרון כקובץ‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫הסנסור‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הסנסור הוא הרכיב העיקרי במצלמה‬
‫מגדיר את רוב התכונות והיכולות של המצלמה‬
‫עיקרון הפעולה ‪ -‬הופך קרני אור למידע דיגיטאלי‬
‫ומפענח את המידע כתמונה‬
‫שני סוגים עיקריים בשוק‪:‬‬
‫‪CCD ‬‬
‫‪CMOS ‬‬
‫‪6‬‬
‫מבנה הסנסור‬
‫‪‬פיסת סיליקון בגודל ‪ 23:15‬מ"מ‪ ,‬עליה מפוזרים מיליוני דיודות‬
‫‪‬דיודה ‪ -‬רכיב אלקטרוני המסוגל לצבור מטען חשמלי‬
‫‪‬עוצמת האור הנקלטת מתורגמת למטען חשמלי‬
‫‪‬המטען החשמלי משתנה כתלות בעוצמת האור‪/‬בהירות‬
‫‪‬ערכו של המטען נשמר כסט של מספרים ובעזרתו ניתן לשחזר לאחר מכן את התמונה‬
‫‪7‬‬
‫תקריב נוסף‬
‫הסנסור‬
‫דיודה‬
‫‪8‬‬
‫איך פועל הסנסור?‬
‫הסנסור‬
‫הסנסור (כל דיודה המותקנת בו)‪ ,‬מסוגל לקלוט רק את עוצמת האור(הבהירות) של‬
‫האובייקט המצולם‪.‬‬
‫הסנסור מבחין בין ‪ 256‬גוונים של אפור‪:‬‬
‫(לבן הוא גוון אפור בעל ‪ 0%‬אפרוריות ושחור הוא גוון אפור בעל ‪ 100%‬אפרוריות)‬
‫גווני אפור‬
‫‪9‬‬
‫אז איך מתקבלת תמונת צבע?‬
‫‪ RGB‬והאור הנראה‬
‫‪10‬‬
‫מסננים‬
‫פילטרים‬
‫על כל דיודה מרכיבים פילטר‬
‫באחד מהצבעים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬אדום‬
‫‪ .2‬ירוק‬
‫‪ .3‬כחול‬
‫‪11‬‬
‫שחזור הצבעים מהסנסור ‪ -‬אינטרפולציה‬
‫כעת‪ ,‬נותר לשחזר את הצבעים מסנסור‬
‫מטריצה ולהפוך את כל המידע בסנסור לתמונה‪.‬‬
‫עבור כל דיודה‪,‬המחשב(מותקן במצלמה)‬
‫מסתכל בנתוני התאים השכנים ומבצע‬
‫אינטרפולציה על הנתונים כדי להחליט על הצבע‬
‫הסופי של נקודה זו‪.‬‬
‫לאחר מכן‪ ,‬הסנסור מחבר את כל הנקודות‬
‫המחושבות לתמונה שלמה‪ ,‬נקודה נקודה‬
‫ושומר אותה כקובץ בכרטיס הזיכרון‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫שחזור הצבעים מהסנסור – אינטרפולציה(‪)1‬‬
‫‪13‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪94%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪12%‬‬
‫‪96%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪98%‬‬
‫שחזור הצבעים מהסנסור – אינטרפולציה(‪)2‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪2%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪14‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪4%‬‬
‫שחזור הצבעים מהסנסור – אינטרפולציה(‪)3‬‬
‫‪15‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪85%‬‬
‫‪100%‬‬
‫‪90%‬‬
‫‪0%‬‬
‫‪100%‬‬
‫שחזור הצבעים מהסנסור – הפרדה‬
‫מדויק‬
‫העלמת פרטים‬
‫מריחת צבע‬
‫‪16‬‬
‫מקור‬
‫פיקסליזציה ומאפייני תמונה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪17‬‬
‫כל תמונה דיגיטאלית היא למעשה אוסף גדול של נקודות‪.‬לכל נקודה יש‬
‫מאפיינים משלה(צבע למשל)‪.‬‬
‫אוסף כל הנקודות הללו זו לצד זו יוצר את התמונה‪ .‬לכל נקודה כזו‬
‫קוראים פיקסל‪.‬‬
‫כמות הפיקסלים נקראת גם רזולוציית התמונה והיא המרכיב העיקרי‬
‫בקביעת איכות התמונה‪.‬‬
‫כל דיודה בסנסור‪ ,‬מספקת מידע לפיקסל אחד בתמונה הסופית‪.‬‬
‫ככל שהסנסור מכיל יותר דיודות‪ ,‬התמונה המתקבלת‪ ,‬מורכבת ממספר‬
‫גדול יותר של פיקסלים ואיכותה טובה יותר‪.‬‬
‫רזולוציית הסנסור‬
‫‪ ‬מצלמות מצהירות על יכולת ההפרדה של הסנסור‬
‫שלהן באחת משתי דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬סה"כ מספר הדיודות ‪ /‬מספר הפיקסלים בתמונה הסופית‬
‫‪ .2‬מספר הדיודות לרוחב ולאורך הסנסור‪/‬מספר הפיקסלים‬
‫‪ ‬לדוגמא‪ ,‬מצלמה בעלות רזולוציה מקסימאלית של‬
‫‪ 3.1‬מיליון(מגה) ‪:‬‬
‫‪3.1 .1‬מגה פיקסל‬
‫‪1536 X2048 .2‬‬
‫‪18‬‬
‫מהי הרזולוציה המקסימאלית במצלמה שברשותכם?‬
‫יצירת קובץ התמונה על גבי כרטיס הזיכרון‬
‫‪ ‬בגמר הצילום‪ ,‬המצלמה מעבדת את הנתונים‬
‫מהסנסור ויוצרת קובץ מחשב המכיל את התמונה‬
‫הסופית‪.‬‬
‫‪ ‬המצלמה יכולה לשמור את הקובץ באחת משתי‬
‫התצורות הבאות‪:‬‬
‫‪ .1‬פורמט גולמי ‪ -‬תמונת מפת סיביות‬
‫‪ .2‬פורמט מכווץ – תמונה מכווצת‬
‫‪19‬‬
‫פורמטים של קבצי תמונה‬
‫‪ ‬תמונות מפת סיביות )‪ ,)bitmap‬הן תמונות‬
‫ששומרות מידע אודות כל פיקסל‪ ,‬ומציגות את‬
‫הפיקסלים זה ליד זה כדי להרכיב את התמונה‪.‬‬
‫‪ ‬פורמט ‪ – bitmap‬הוא פורמט גולמי‬
‫לרוב‪ ,‬קבצים בעלי סיומת ‪.Tiff‬‬
‫‪ ‬תמונות בפורמט הגולמי תופסות מקום רב בזיכרון‬
‫ולכן רוב המצלמות הדיגיטאליות‪ ,‬מאפשרות בנוסף‬
‫לשמור את התמונות בפורמט מכווץ‪.‬לרוב‪,‬קבצים‬
‫בעלי סיומת ‪.Jpg‬‬
‫‪20‬‬
‫כרטיסי זיכרון‬
:‫סוגי כרטיסים‬
Compact Flash 
Memory Stick 
.Secure digital 
21
‫חיבור המצלמה למחשב‬
‫סוגי חיבור‬
‫‪ ‬כבל ‪USB‬‬
‫‪ ‬חיבור ‪FireWire‬‬
‫‪ ‬קורא כרטיסים חיצוני‬
‫‪22‬‬
‫מה עושים עם הקבצים לאחר שהועברו אל‬
‫המחשב?‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪23‬‬
‫עיבוד תמונה‬
‫הדפסה‬
‫צפיה על גבי המחשב (תוכנת אלבום תמונות)‬
‫שיבוץ בקבצים אחרים (מסמכי ‪,word‬מצגות ‪)PP‬‬
‫שיבוץ והעלאה לאתר אינטרנט‬
‫שליחה לחברים בדואר אלקטרוני‬
‫עיבוד תמונה‬
‫‪ ‬תוכנות שונות לעיבוד תמונה‬
‫‪ Photoshop,PaintShopPro‬ותוכנות אחרות‬
‫תוכנות אלו מאפשרות‪:‬‬
‫‪ ‬פעולות על התמונה כולה‪-‬סיבוב‪/‬מראה‪/‬שינוי‬
‫גודל‪/‬חיתוך‪/‬שוליים‪/‬מסגרת‬
‫‪ ‬פעולות תיקון ושיפוץ‪-‬תיקון עיניים אדומות‪/‬תיקון‬
‫שריטות‪/‬ריטוש כתמים‬
‫‪ ‬פעולות גראפיות‪-‬איזון צבע‪/‬שינוי בהירות וניגודיות‪/‬שינוי‬
‫גוון ורוויה‬
‫‪ ‬הפעלת אפקטים מכל הסוגים‬
‫‪ ‬שמירת התמונה הערוכה בפורמטים שונים‬
‫‪24‬‬
‫הדפסה‬
‫חישוב הגודל הסופי של תמונה מודפסת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪25‬‬
‫רזולוציית הדפסה ‪ 200‬עד ‪dpi 600‬‬
‫מחלקים את מספר הפיקסלים שבתמונה (רוחב וגובה)‬
‫ברזולוציית ההדפסה הרצויה ומכפילים ב ‪.2.54‬‬
‫זהו הגודל הסופי של התמונה המודפסת‪.‬‬
‫לעולם לא להדפיס מתחת ל ‪dpi 200‬‬
‫אין משמעות להדפסה מעל ‪( dpi 600‬העין האנושית אינה‬
‫מבחינה בהבדל)‬
‫גדלי תמונה סטנדרטיים‪:‬‬
‫‪ 15x10‬ס"מ ‪ 18x13 /‬ס"מ ‪ 30x20 /‬ס"מ‬
‫דוגמא – חישוב גודל מקסימלי להדפסה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪26‬‬
‫בחרנו לצלם תמונה ברזולוציה של ‪ 3.1‬מיליון פיקסלים‪.‬‬
‫על פי יחס רוחב‪/‬גובה ‪ 4‬ל‪ 3-‬מספר הפיקסלים הוא‪:‬‬
‫‪ 2048‬פיקסלים לרוחב‬
‫‪ 1536‬פיקסלים לגובה‬
‫נחלק מספרים אלו ב ‪ 300‬ונכפיל ב ‪2.54‬‬
‫נקבל בס"מ את המידות הבאות‪:‬‬
‫‪ 17.3‬ס"מ לרוחב‬
‫‪ 13‬ס"מ לגובה‬
‫מתאים לפיתוח בגודל ‪ 18x13‬מקסימום‬
‫חלקי המצלמה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪27‬‬
‫גוף המצלמה‬
‫הסנסור‬
‫העצמית (מערכת העדשות והמיקוד)‬
‫צמצם‬
‫סגר‬
‫העצמית‬
‫‪ ‬מערך העדשות המסייע למיקוד האור על הסנסור‬
‫איכות העדשות שבעצמית (חומר‪ ,‬רמת ליטוש‪,‬סוג הציפוי) ואיכות ההרכבה של‬
‫העדשות בעצמית (דיוק אופטי‪ ,‬מניעה ותיקון סטיות ועיוותים)‪ ,‬קובעות את איכותה‬
‫של העצמית כולה‪ ,‬ומכאן את איכותה של התמונה כפי שהיא נקלטת בסנסור‪.‬‬
‫‪28‬‬
‫תפקידי העצמית‬
‫העצמית אחראית על המאפיינים הבאים‪:‬‬
‫‪‬מערכת המיקוד‬
‫‪‬אורך המוקד והזום(קובע את שדה‪/‬זווית הראיה)‬
‫‪‬שדה‪/‬זווית הראיה (רחב עד צר)‬
‫‪‬עומק השדה (רדוד עד עמוק)‬
‫במצלמות אוטומטיות מאפיינים אלה נקבעים אוטומטית‬
‫(לא תמיד באופן האופטימאלי)‬
‫במצלמות מתקדמות יותר‪ ,‬ניתן לשלוט ידנית על חלק מהמאפיינים‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫סוגי עצמיות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪30‬‬
‫עצמית פריים (‪)Prime‬‬
‫עצמית זום (‪)Zoom‬‬
‫עצמית מאקרו (‪)Macro Focus‬‬
‫עצמית נורמל (‪)Normal‬‬
‫עצמית רחבה (‪)Wide Angle‬‬
‫עצמית צרה (‪)TelePhoto‬‬
‫אורך המוקד ושדה הראיה‬
‫בעצמיות פריים שדה הראיה קבוע ולא‬
‫ניתן לשינוי (אלא בהרכבה של עדשות‬
‫נוספות)‪.‬‬
‫אורך מוקד ‪ -‬ארוך‬
‫שדה ראיה ‪ -‬צר‬
‫‪31‬‬
‫בעצמיות זום שדה הראיה משתנה‬
‫כתלות באורך המוקד הנוכחי‬
‫אורך מוקד ‪ -‬קצר‬
‫שדה ראיה ‪ -‬רחב‬
‫דוגמא נוספת‬
‫עצמיות ושדה הראיה‬
‫‪32‬‬
‫איך שדה הראיה משפיע על גודל העצמים בתמונה?‬
‫עצמיות זום ושדה הראיה‬
‫באורכי מוקד ארוכים (‪,)zoom in‬‬
‫שדה הראיה מצטמצם‪ ,‬והפריטים‬
‫נראים גדולים יותר‪.‬‬
‫באורכי מוקד קצרים (‪,)zoom out‬‬
‫שדה הראיה מתרחב והפריטים‬
‫נראים קטנים יותר‬
‫‪33‬‬
‫מה הקשר בין שדה הראיה לחשיפה?‬
‫נתוני עדשות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪35‬‬
‫הרפרנס – עדשות במצלמות ‪ 35‬מ"מ‬
‫עדשות ‪ 35‬מ"מ במצלמות סרט מקבילות בערך‬
‫ל ‪ 7‬מ"מ במצלמות דיגיטליות‪.‬‬
‫עדשת זום המספקת ‪ 35-140‬מ"מ‪ ,‬תוגדר כ‪x4 -‬‬
‫המספר הנמוך קובע את זווית הראיה הרחבה‬
‫)‪(WideAngle‬‬
‫המספר הגבוה קובע את זווית הראיה הצרה‬
‫)‪(TelePhoto‬‬
‫‪http://www.dpreview.com‬‬
‫זום אופטי וזום דיגיטלי‬
‫‪ ‬זום אופטי‬
‫‪ ‬זום דיגיטלי‬
‫הזום האופטי ‪ -‬משנה פיסית את אורך המוקד של העדשה‪.‬‬
‫הזום הדיגיטלי ‪-‬בוחר חלק מהתמונה שנקלטה על הסנסור ומגדיל אותה לגודל המבוקש‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫איזו עדשת זום יש במצלמה שלך?‬
‫צילום פורטרט‬
‫עיוותים בצילום בשדה ראיה רחב‬
‫שדה ראיה רחב‬
‫‪37‬‬
‫שדה ראיה צר‬
‫תרגיל בצילום פורטרט‬
‫מיקוד אוטומטי ומיקוד ידני‬
‫‪ ‬מיקוד אוטומטי מול מיקוד ידני‬
‫‪ ‬בעיות במיקוד אוטומטי‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫פרטים קטנים‬
‫סביבה עם תאורה נמוכה‬
‫עצמים בתנועה‬
‫חלונות או משטחים שקופים אחרים‬
‫‪ ‬אפשרות למיקוד ידני‬
‫‪38‬‬
‫מיקוד אוטומטי‬
‫‪ ‬על מנת לציין את נקודת המיקוד הרצויה‪ ,‬יש לכוון‬
‫עליה וללחוץ חצי לחיצה‪.‬‬
‫‪ ‬המצלמה משנה באופן אוטומטי את המוקד עד‬
‫לקבלת הקונטרסט הגבוה בין הנקודות המרכיבות‬
‫את התמונה‪.‬‬
‫‪ ‬לחיצה עמוקה מסיימת את הפעולה‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫דוגמא‬
‫מערכת המיקוד – שליטה במישור המיקוד‬
‫‪40‬‬
‫הסבר ‪P2‬‬
‫מיקוד סלקטיבי – נעילת מוקד‬
‫‪41‬‬
‫תרגיל במיקוד סלקטיבי‬
‫מערכת המיקוד – עומק השדה‬
‫מישור‬
‫המיקוד‬
‫אזור עומק השדה‬
‫אזורים מחוץ למוקד‬
‫‪42‬‬
‫מערכת המיקוד – צילום מאקרו‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪43‬‬
‫לכל עדשה קיים מרחק מינימום מסוים והיא איננה יכולה‬
‫להתמקד על עצם הנמצא קרוב יותר ממרחק זה‪.‬‬
‫על מנת לצלם עצמים המצויים במרחקים קרובים במיוחד‪,‬‬
‫עלינו להעביר את המצלמה למצב של צילום מאקרו‪.‬‬
‫מצב מאקרו מאפשר צילום ממרחק של סנטימטרים‬
‫ספורים‪.‬‬
‫סימול מאקרו במצלמות – סמל של פרח‬
‫צילום מאקרו ‪MacroFocus -‬‬
‫‪44‬‬
‫דוגמה נוספת‬
‫צילום מאקרו‬
‫‪45‬‬
‫תרגילים בצילום מאקרו‬
‫מיקוד אוטומטי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪46‬‬
‫כברירת מחדל‪ ,‬רוב המצלמות הדיגיטאליות ממקדות באופן אוטומטי עם‬
‫חצי לחיצה ונועלות את המיקוד עבורנו (‪)AF Lock‬‬
‫מיקוד אוטומטי מתקבל כאשר רמת הניגודיות בין כל שתי נקודות‬
‫בתמונה‪ ,‬היא הגבוהה ביותר‪.‬‬
‫המצלמה מזיזה את המוקד הלוך ושוב עד לקבלת התמונה בעלת‬
‫הניגודיות הגדולה ביותר – הממוקדת ביותר‪.‬‬
‫המצלמה תתקשה למקד אוטומטית במצבים הבאים‪:‬‬
‫‪ ‬רמת אור נמוכה מדי‬
‫‪ ‬ניגודיות תמונה נמוכה מדי (קיר חלק‪)..‬‬
‫‪ ‬צילום דרך משטחים‪/‬חומרים מסויימים (זכוכית‪/‬פלסטיק‪/‬רשתות‪)..‬‬
‫פתרונות ‪ -‬ברוב המצלמות‪ ,‬קיימת אופציה לשינוי שיטת המיקוד‬
‫האוטומטי‪ ,‬טווח המיקוד ומעבר למיקוד ידני‪.‬‬
‫שיטות למיקוד אוטומטי‬
‫‪ ‬בדיד ‪Single Shot -‬‬
‫חצי לחיצה נועלת את המיקוד (עצמים סטטיים)‬
‫‪ ‬מוניטורינג – ‪Monitoring‬‬
‫המצלמה ממקדת גם ללא חצי לחיצה‪ .‬חצי לחיצה‬
‫נועלת את המיקוד‪(.‬מיקוד מהיר)‬
‫‪ ‬רציף – ‪Continuous‬‬
‫המצלמה ממקדת גם ללא חצי לחיצה‪ ,‬חצי לחיצה‬
‫אינה נועלת את המיקוד (עצמים בתנועה)‬
‫אילו שיטות קיימות במצלמה שלך?‬
‫‪47‬‬
‫תרגילי מיקוד במודים שונים‬
‫טווח המיקוד האוטומטי‬
‫‪ ‬מדידה מנקודות מרובות – ‪Multipoint‬‬
‫‪ ‬מדידה מאזור מסוים – ‪Selected frame‬‬
‫‪ ‬מדידה מאזור מצומצם – ‪Spot‬‬
‫אילו שיטות לשינוי טווחי מיקוד קיימות במצלמה שלך?‬
‫‪48‬‬
‫תרגיל צילום במודים שונים‬
‫מיקוד ידני‬
‫‪ ‬אינו אפשרי במצב צילום אוטומטי‪.‬‬
‫‪ ‬יש להעביר את המצלמה לאחד ממצבי הצילום‬
‫הידניים‬
‫‪ ‬יש לקבוע את המרחק מהמצלמה אל האובייקט‬
‫המצולם‪.‬‬
‫‪49‬‬
‫העצמית ‪ -‬סיכום‬
‫‪ ‬בעצמיות זום‪ ,‬שינוי הזום משפיע על אורך המוקד‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי אורך המוקד משנה את שדה‪/‬זווית הראיה‪.‬‬
‫‪ ‬שינוי שדה הראיה משפיע על‪:‬‬
‫‪ ‬גודל האזור הנקלט‪,‬גודל הדמויות המתקבלות‪,‬עומק‬
‫השדה (כתלות במפתח צמצם מקסימאלי אפשרי)‪,‬‬
‫החשיפה‪ ,‬ופרמטרים נוספים (בהמשך‪)..‬‬
‫‪ ‬בהקשר של המיקוד אוטומטי‪ ,‬ביכולתנו לקבוע את‬
‫שיטת המיקוד ולהשפיע על העצמים הנתפשים‬
‫ממוקדים ועל אלה שיתפסו לא ממוקדים‬
‫‪50‬‬
‫חשיפה ‪Exposure -‬‬
‫‪ ‬החשיפה קובעת את רמת הבהירות של התמונה‬
‫‪ ‬החשיפה תלויה בשני פרמטרים‪:‬‬
‫‪ ‬כמות‪/‬עוצמת האור המגיעה לסנסור‬
‫‪ ‬פרק הזמן בו הסנסור חשוף‬
‫‪E(xposure)=I(ntensity) x T(ime) ‬‬
‫‪ ‬שליטה על החשיפה מתבצעת תוך שימוש בשני‬
‫רכיבים במצלמה‪:‬‬
‫‪ ‬מפתח הצמצם (קובע את כמות‪/‬עוצמת האור)‬
‫‪ ‬מהירות הסגר (קובעת את זמן החשיפה)‬
‫‪51‬‬
‫הסבר כללי על הצמצם והסגר‬
‫קביעת החשיפה‬
‫‪ ‬ברוב המצלמות קביעת החשיפה המתאימה‬
‫לתמונה כלשהי‪ ,‬הוא אוטומטי‪ .‬בחלק מן המצלמות‪,‬‬
‫ניתן לכוון את החשיפה הרצויה גם באופן ידני‪.‬‬
‫‪ ‬במצב חשיפה אוטומטית‪ ,‬בודקת המצלמה את‬
‫עוצמת האור המגיעה מהעצם ומשנה בהתאם את‬
‫מפתח הצמצם ומהירות הסגר‪ ,‬לקבלת תמונה‬
‫חשופה אופטימאלית‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫דוגמה לחשיפות שונות‬
‫חשיפות‬
‫‪53‬‬
‫חשיפה אוטומטית – ‪Auto Exposure‬‬
‫‪ ‬במצב של חשיפה אוטומטית )‪ , (AE‬מחשבת‬
‫המצלמה את מפתח הצמצם ומהירות הסגר עבורנו‪.‬‬
‫‪ ‬על מנת לקבוע את מפתח הצמצם ומהירות הסגר‬
‫הרצויות‪ ,‬עושה המצלמה שימוש במד אור‪.‬‬
‫‪ ‬מד אור הוא רכיב אשר מודד את עוצמת האור‬
‫הממוצעת באזור המצולם‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫חשיפה אוטומטית – מד האור‬
‫‪ ‬המצלמה רואה בגווני אפור בלבד ומד האור מחזיר‬
‫את ממוצע הגוון בתמונה‪.‬‬
‫ממוצע הגוון‬
‫‪55‬‬
‫מד האור‬
‫‪ ‬אם הממוצע שנמצא בהיר מגוון האפור הממוצע‬
‫המצלמה תסגור צמצם ואו תגדיל את מהירות הסגר‪,‬‬
‫באופן אוטומטי‬
‫‪ ‬אם הממוצע שנמצא כהה מגוון האפור הממוצע‬
‫המצלמה תפתח צמצם ואו תקטין את מהירות הסגר‪,‬‬
‫באופן אוטומטי‬
‫אפור ממוצע‬
‫‪56‬‬
‫חשיפות אוטומטיות שגויות‪..‬‬
‫חשיפת יתר‬
‫‪57‬‬
‫חשיפת חסר‬
‫‪58‬‬
‫חשיפת חסר‬
‫‪59‬‬
‫אז איך ניתן לבצע תיקוני חשיפה?‬
‫תיקוני חשיפה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪60‬‬
‫קומפוזיציה שונה‬
‫שינוי שיטת המדידה של מד האור‬
‫שימוש בפונקציות סצנה מוכנות מראש‬
‫שינוי ידני של מפתח הצמצם ואו מהירות הסגר‬
‫עבודה במצב ידני‪:‬‬
‫הוספה או החסרה של ערכי חשיפה (‪)EV‬‬
‫נעילת חשיפה‬
‫הצמצם‬
‫הצמצם ‪Aperture -‬‬
‫•צמצם‪-‬חריר בעל גודל משתנה‪.‬‬
‫•תפקידו לשלוט על כמות האור המועברת לסנסור‪.‬‬
‫•צמצם סגור יעביר מעט אור‪.‬‬
‫•צמצם פתוח יעביר יותר אור‪.‬‬
‫•הצמצם הוא אחד הכלים לשליטה בחשיפה‪.‬‬
‫•בנוסף‪ ,‬מפתח הצמצם משפיע על עומק השדה‬
‫‪61‬‬
‫הצמצם – מפתחי צמצם ומספרי ‪f‬‬
‫מספרי צמצם אופייניים‪( -‬מכונים גם מספרי ‪) f‬‬
‫‪f/8‬‬
‫‪45‬‬
‫‪62‬‬
‫‪32‬‬
‫‪22‬‬
‫‪16‬‬
‫‪f/5.6‬‬
‫‪f/4‬‬
‫‪f/2.8‬‬
‫כל הסקאלה‬
‫‪4 5.6 8 11‬‬
‫‪2.8‬‬
‫‪2‬‬
‫‪f/1 1.4‬‬
‫דוגמת חישוב‬
‫הצמצם‬
‫‪f/8‬‬
‫‪f/5.6‬‬
‫‪f/4‬‬
‫‪f/2.8‬‬
‫•מספרי הצמצם מגדירים את היחס בין קוטר הצמצם לאורך המוקד‪.‬‬
‫•צמצם פתוח יכניס יותר אור מאשר צמצם סגור‪.‬‬
‫•צמצם ‪ f/4‬יכניס פי ‪ 2‬אור מאשר צמצם ‪f/5.6‬‬
‫•צמצם ‪ f/4‬יכניס פי ‪ 4‬אור מאשר צמצם ‪f/8‬‬
‫‪63‬‬
‫‪ -Dpreview‬מהו טווח הצמצם שלנו?‬
‫שינוי מפתח הצמצם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪64‬‬
‫חשיפה אוטומטית – מפתח צמצם נקבע אוטומטית‬
‫חשיפה ידנית – פונקציה לשינוי ידני של מפתח הצמצם –‬
‫‪Aperture priority‬‬
‫במצב "עדיפות צמצם" ‪ ,‬אנו יכולים לשנות את מפתח‬
‫הצמצם והמצלמה משנה את מהירות הסגר באופן אוטומטי‬
‫עבורנו‪ ,‬על מנת לשמור על חשיפה קבועה‪.‬‬
‫מפתח הצמצם המקסימלי משתנה כתלות באורך המוקד‪.‬‬
‫בצילום באורך מוקד גדול‪ ,‬המפתח המקסימלי האפשרי קטן‬
‫יותר מאשר בצילום באורך מוקד קצר‪.‬‬
‫תרגילים ב ‪Aperture priority‬‬
‫חשיפות – צילום במפתחי צמצם שונים‬
‫‪65‬‬
‫עומק שדה – צמצם פתוח לעומת צמצם סגור‬
‫צמצם פתוח‬
‫צמצם סגור‬
‫לסכמת עומק שדה‬
‫‪66‬‬
‫עומק שדה – צמצם סגור‬
‫‪67‬‬
‫ומה עם הסגר?‬
‫הסגר ‪Shutter -‬‬
‫‪ ‬תריס שנפתח ונסגר בעת הצילום ומאפשר לאור לחדור אל‬
‫הסנסור בזמן שהוא פתוח‪.‬‬
‫‪ ‬משך הזמן בו הסגר פתוח‪ ,‬מוכר כמהירות הסגר‪.‬‬
‫‪ ‬מהירות הסגר משפיעה על כמות האור המגיעה אל הסנסור‬
‫ומכאן על החשיפה (יחד עם מפתח הצמצם)‬
‫‪E(xposure)=I(ntensity) x T(ime) ‬‬
‫‪ ‬סגר מהיר (נפתח ונסגר במהירות) ‪ -‬יכניס מעט אור‬
‫‪ ‬סגר איטי – (נפתח ונסגר לאט יחסית) ‪ -‬יכניס יותר אור‬
‫‪ ‬בנוסף להשפעה על החשיפה‪ ,‬מהירות הסגר משפיעה גם‬
‫על האופן בו נקלט עצם בתנועה‬
‫‪68‬‬
‫מהירויות סגר – השוואה ‪1‬‬
‫צילום בסגר איטי‬
‫‪69‬‬
‫צילום בסגר מהיר‬
‫מהירויות סגר – השוואה ‪2‬‬
‫צילום בסגר איטי‬
‫‪70‬‬
‫צילום בסגר מהיר‬
‫מהירויות סגר – סגר איטי‬
‫‪71‬‬
‫מהירויות סגר – סגר מהיר‬
‫‪72‬‬
‫מהירויות סגר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מהירויות סגר נעות בין אלפיות שנייה לבין מספר‬
‫שניות‪.‬‬
‫מהירות סגר ‪( 1/1000‬אלפית שנייה – מהיר)‬
‫מהירות סגר ”‪ 15( 15‬שניות – איטי)‬
‫צילום בסגר מהיר מקפיאה את הדמות במקומה‬
‫צילום בסגר איטי "מורח" את הדמות במהלך‬
‫התנועה‪.‬‬
‫מהו טווח המהירויות של המצלמה שלך?‬
‫‪73‬‬
‫תרגיל צילום אובייקט בתנועה‬
‫הסגר – מהירויות אופייניות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪74‬‬
‫‪ – 1/1000‬אלפית שנייה‬
‫‪1/500‬‬
‫‪1/250‬‬
‫‪1/125‬‬
‫‪1/60‬‬
‫”‪1‬‬
‫”‪ - 2‬שתי שניות‬
‫שילוב בין סגר לצמצם‬
‫שילוב בין מהירות הסגר למפתח הצמצם‬
‫‪ ‬ניתן להגיע לאותה חשיפה בשילובים שונים של‬
‫מפתח הצמצם ומהירות הסגר‬
‫‪ ‬מודים במצלמות‪ :‬אוטומטי לגמרי‪ ,‬עדיפות סגר‪,‬‬
‫עדיפות צמצם‪ ,‬שילוב מתוכנת‪ ,‬קביעת פרמטרים‬
‫בנפרד‪.‬‬
‫‪75‬‬
PANNING
76
‫החשיפה הסופית‪-‬‬
‫שילוב מפתחי צמצם ומהירויות סגר‬
‫‪ ‬מצלמות אוטומטיות עושות שימוש במד אור כדי‬
‫למדוד את החשיפה הרצויה ומכוונות את הצמצם‬
‫ואו הסגר בהתאם כדי לספק תמונה בחשיפה‬
‫אופטימלית‪.‬‬
‫‪ ‬המוד האוטומטי אינו יעיל במצבים שונים‪:‬‬
‫‪ .1‬עצמים כהים על רקע בהיר‬
‫‪ .2‬עצמים בהירים על רקע כהה‬
‫‪ .3‬צילום דרך משטחים שקופים‬
‫‪77‬‬
‫תנאי תאורה‬
‫‪ ‬תאורה טבעית – שמש‪/‬ירח (שעות שונות ביום‬
‫‪,‬זוויות שונות של צילום‪,‬תקופה בשנה)‬
‫‪ ‬תאורה מלאכותית – (נורות ליבון‪,‬הלוגן‪,‬פלורוסנט)‬
‫‪ ‬אובייקטים זוהרים (גחליליות‪/‬צמחים זוהרים‪/‬אורות‬
‫הכרך‪/‬מחזירי אור‪,‬זיקוקים)‬
‫‪78‬‬
‫צילום בתאורה טבעית‬
‫‪ ‬פונקציות סצנה מוכנות מראש ‪Scene selection‬‬
‫‪ ‬צילום על פי תנאי הסצנה‬
‫דמדומים‪ ,‬דיוקן בדמדומים‪ ,‬דיוקן‪ ,‬נוף‪ ,‬שלג‪ ,‬חוף‬
‫ים‪/‬סביבת מים‬
‫‪79‬‬
‫פונקציות סצנה מוכנות מראש‬
Twilight mode
Twilight portrait mode
Landscape mode
Portrait mode
Snow mode
Beach mode
80
‫צילום בתאורה מלאכותית‬
‫איזון לובן – ‪White Balance‬‬
‫‪81‬‬
‫הוספת תאורה מלאכותית ‪ -‬שימוש בפלאש‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪82‬‬
‫יעיל למרחקים קצרים‪,‬יתרונות בצילום אובייקטים‬
‫בתנועה‪.‬‬
‫כיוון הפלאש‪,‬תאורה מלאכותית ‪,‬עזרים לפיזור אור‬
‫פלאש פנימי (תאורה אוטומטית‪,‬שליטה על‬
‫הפלאש)‬
‫שינוי עוצמת הפלאש‪.‬‬
‫גם בתנאי תאורה טובים‬
‫( להסרת צלליות מתחת לעיניים) – ‪Fill Flash‬‬
‫קומפוזיציה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪83‬‬
‫צילום אופקי ואנכי‬
‫התאמת קו במתאר הכללי של הנושא למסגרת‬
‫כלל אצבע – סובב כדי לקבל יותר פרטים‬
‫מה רוצים להדגיש? להזיז את האובייקט הצידה‬
‫אפקטים אומנותיים – חלוקה לשלישים‬
‫צילום פנוראמי‬
‫‪84‬‬
‫עיבוד תמונה – פעולות עקרוניות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪85‬‬
‫פעולות על גבולות התמונה‬
‫פעולות של שינויי צבע על התמונה כולה‬
‫שינויי צבע בחלקים של התמונה‬
‫תיקונים טכניים‬
‫הוספת אפקטים‬
‫קומפוזיציה‬
‫המרת פורמטים‬
‫פעולות על גבולות התמונה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪86‬‬
‫סיבוב‬
‫שיקוף‬
‫שינוי גודל‬
‫חיתוך‬
‫הוספת שוליים למסגור‬
‫הוספת מסגרת אומנותית‬
‫פעולות של שינויי צבע‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪87‬‬
‫שינוי בהירות וניגודיות‬
‫שינוי גוון ורוויה‬
‫שינוי באיזון הצבע‬
‫שינויים אוטומטיים‬
‫שינויים ידניים‬
‫שינויי צבע בחלקים של התמונה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪88‬‬
‫שימוש במברשות העיצוב‬
‫מברשות החלקה‪/‬חידוד‪/‬טשטוש‬
‫מברשות מתיחה ודחיפה‬
‫מברשות לשינוי בהירות‬
‫מברשות לשינוי רוויה‬
‫שינויי צבע בחלקים של התמונה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪89‬‬
‫יצירת אזורי בחירה‬
‫שימוש במקל הקסם‬
‫שינוי סיבולת‬
‫הוספת אזורים‬
‫החסרת אזורים‬
‫שינויים על אזורי בחירה‬
‫הסרת אזורי בחירה‬
‫תיקונים טכניים‬
‫‪ ‬תיקון עיניים אדומות‬
‫‪ ‬תיקון שריטות‬
‫‪90‬‬
‫הוספת אפקטים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪91‬‬
‫אפקטים אומנותיים‬
‫אפקטים גיאומטריים‬
‫אפקטים של תאורה‬
‫אפקטים של עיוות‬
‫אפקטים על קצוות אובייקטים‬
‫אפקטים של שיקוף‬
‫אפקטים של טקסטורה‬
‫קומפוזיציה‬
‫‪ ‬הכרת חלונית השכבות‬
‫‪ ‬סוגי שכבות‬
‫‪ ‬מאפייני שכבה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪92‬‬
‫שם‬
‫אטימות‬
‫מיקום‬
‫שיטת שילוב‬

similar documents