מאקרו

Report
‫שלבי פתרון שאלה גדולה‪ .1 :‬הפיכת פונקצית ‪ C‬לפונקציה של ‪ Y‬במקום ‪ .2 Yd‬חישוב פונקצית ‪ *: BP‬שער חליפין נייד‪* Y=C+G+I-CF-TR :‬שער‬
‫חליפין נייח‪ .3 Y=C+G+I+X-IM :‬כאשר ‪ Y=BP‬אז"י ניתן להוציא את ‪.4 r‬נמצא שער חליפין ‪ e‬ע"י פתרון המשוואה ‪ .5 IM=X+CF+TR‬נמלא‬
‫דו"ח מקורות ושימושים ומאזן התשלומים ‪ .6‬נמשיך פתרון חלק ב'‪ -‬שינוי שביצעה הממשלה‪ -‬יש לזכור כי התוצר לא יכול לגדול יותר מ‪ Yf -‬ולכן מה‬
‫שישתנו הם ‪.P, r, e.‬‬
‫‪C= 600+0.8Yd‬‬
‫הצריכה הפרטית‬
‫‪G=1000‬‬
‫הצריכה הציבורית‬
‫‪T=0.25y‬‬
‫המסים‬
‫‪I=1050-10r‬‬
‫ההשקעות‬
‫)‪IM=650+0.5y-50*(EP/P‬‬
‫היבוא‬
‫)‪EX=300+100*(EP/P‬‬
‫היצוא‬
‫‪TR=480‬‬
‫העברות חד צדדיות נטו‬
‫)‪CF=150+20(R-Rw‬‬
‫תנועות הון נטו לתוך המשק‬
‫‪R=10%‬‬
‫ריבית מקומית‬
‫‪P*=1‬‬
‫רמת המחירים בחו"ל‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫‪Y‬‬
‫‪C,G,I and Ex-Im‬‬
‫יוצא‬
‫נכנס‬
‫‪IM‬‬
‫‪Ex,TR and CF‬‬
‫נדרש‪ :‬התוצר‪ ,‬שער הריבית ושער החליפין בשיווי משקל‪.‬דו"ח‬
‫מקורות ושימושים ומאזן התשלומים‪.‬‬
‫‪Y=600+0.8*(y-0.25y)+1000+1050-10*10-480-150‬‬‫‪20*(10-4)  y=1800+0.8*0.75y  0.4y=1800 ‬‬
‫תוצר שיווי המשקל ‪y=1800/0.4  y=4500‬‬
‫‪e=?  BP=0=300+100e-650-0.2*4500+50e-480‬‬‫‪150-20*(10-4)  0=-2000+150e  e=2000/150 ‬‬
‫‪).‬בהמשך התשובה הפיתרון הינו ‪e=13.3 (3.3‬‬
‫גדל ב‪G 200-‬‬
‫‪R=?‬‬
‫מדיניות פיסקאלית ‪- G‬ללא שינוי ב ‪- T‬שינוי ב‬
‫‪4500=3300+1200+1050-10*r‬‬‫)לך לסעיף‪7) T↓=>Sg↓=>Yd↑=>C↑=>AD↑=>S↑=>R↑=> (1 -‬‬
‫‪480-150-20*(r-4) ‬‬
‫)לך לסעיף‪8) T↑=>Sg↑=>Yd↓=>C↓=>AD↓=>S↓=>R↓=> (2 -‬‬
‫‪4500=5000-30r  30r=500 ‬‬
‫‪r=500/30  r=16.6/‬‬
‫‪- T‬ללא שינוי ב ‪- G‬שינוי ב‬
‫מדיניות מוניטארית‬
‫↓‪1) R↑=>I↓=>E↓=>Y↓=>CF↑=>IM↑=>X↓=>Yd↓=>C‬‬
‫↑‪2) R↓=>I↑=>E↑=>Y↑=>CF↓=>IM↓=>X↑=>Yd↑=>C‬‬
‫)לך לסעיף‪3) (M\P)s↑=>R↓=>(M\P)d↑=> (2-‬‬
‫)לך לסעיף‪4) (M\P)s↓=>R↑=>(M\P)d↓=> (1 -‬‬
‫)לך לסעיף‪5) R↑=>(M\P)d↓=>(M\P)s↑=> (1 -‬‬
‫)לך לסעיף‪6) R↓=>(M\P)d↑=>(M\P)s↓=> (2 -‬‬
‫‪Rw=4%‬‬
‫ריבית בחו"ל‬
‫מקורות‬
‫שימושים‬
‫‪Yf=4500‬‬
‫תוצר של תעסוקה מלאה‬
‫‪Y=4500‬‬
‫‪C=3300‬‬
‫‪IM=1838‬‬
‫‪G=1000‬‬
‫)לך לסעיף– ‪9) G↑=>Sg↓=>S↓=>AD↑=>R↑=> (1‬‬
‫)לך לסעיף‪10) G↓=>Sg↑=>S↑=>AD↓=>R↓=> (2 -‬‬
‫‪...‬הגדלת השקעה בכבישים‪ ,‬תמיכה ממשלתית ב = ‪-G‬תנועות ב‬
‫↓‪)=>I‬וע"י כך מקטין ביקוש( ↑‪↑=>P↑=>R‬ביקוש למט"ח>=↓‪ =>E↑=>X↑=>IM‬פיחות‬
‫↑‪↓=>P↓=>R↓=>I‬ביקוש למט"ח>=↑‪=>E↓=>X↓=>IM‬ייסוף‬
‫ניוד שער החליפין => פיחות‬
‫ביקוש(וע"י כך מקטין ↑‪ ↑=>R‬ביקוש למט"ח >= ↑‪ P‬אינפלציה =>עליית מחירים‬
‫יוצא‬
‫נכנס‬
‫שוק המט"ח(‪)BP‬‬
‫‪IM=1383‬‬
‫‪EX=633‬‬
‫‪)(BP‬שינוי היתרות מט"ח של הארץ‪:‬כאשר אין התערבות ממשלתית יתרות המט"ח יהיו שוות ל‪.0-‬‬
‫במקרה שהממשלה קובעת שע"ח אז אם שע"ח אשר נקבע גבוה משע"ח ריאלי אז יתרות המט"ח‬
‫גדולות מ‪ .0-‬ולהפך יתרות המט"ח קטנות מ‪ .0-‬במדיניות של שע"ח מנוהל הבנק המרכזי מתערב‬
‫במסחר בצורה של קונה או מוכר מט"ח ולכן משפיע על כמות הכסף‪ .‬כשהוא רוצה לסגור עודפי‬
‫ביקוש למט"ח הוא צריך למכור מט"ח וכך הוא סופג שקלים מהציבור והתוצאה היא ירידה בבסיס‬
‫הכסף‪ .‬במקרה זה רזרבות המט"ח של הבנק המרכזי פחתו‪ .‬המקרה השני הוא כאשר יש עודף היצע‬
‫של מט"ח‪ .‬בהקשר הזה של התערבות בשוק המט"ח אנו מניחים שהבנק המרכזי מבצע‬
‫"סטריליזציה" כלומר פעילות בשוק האג"ח כדי שלא יושפע בסיס הכסף! ‪)(X‬יצוא‪:‬מושפע משע"ח‪,‬‬
‫שע"ח גבוה יגדיל את היצוא ולהפך! ‪)(IM‬יבוא‪ :‬ככל שהתוצר גבוה היבוא יגדל ולהפך‪ .‬שע"ח גבוה‬
‫יקטין את היבוא ולהפך! ‪ )TR‬העברות חד צדדיות‪:‬זהו גודל אוטונומי שלא מושפע מגורמים‬
‫אחרים! ‪)(CF‬תנועות הון‪:‬זהו המט"ח שזורם פנימה והחוצה‪ .‬מושפע מהפרש הריביות בין הארץ‬
‫לחו"ל‪ .‬ככל שההפרש גבוהה יותר המוטיבציה להשקיע בארץ תעלה‪ .‬הדבר הנוסף שמשפיע על‬
‫המוטיבציה הוא סיכון המדינה‪/‬דירוג האשראי‪ ,‬גם סיכון שער החליפין‪ ,‬כאשר אני יודע שהמדינה‬
‫מסוכנת אדרוש פער ריביות גבוה יותר‪-)1( .‬ירידת ריבית‪-‬היצע המט"ח יורד‪,‬שע"ח עולה‪-)2( .‬עליית‬
‫ריבית‪-‬היצע המט"ח עולה‪ ,‬שע"ח יורד‪-)3( .‬עליית תוצר‪-‬ביקוש מט"ח עולה‪ ,‬שע"ח עולה‪ .‬עלייה‬
‫בתוצר>>ציבור עשיר יותר>>צורך יותר>>יבוא‪ Im-‬עולה>>שע"ח עולה (‪-)4‬ירידת תוצר‪-‬ביקוש‬
‫מט"ח יורד‪ ,‬שע"ח יורד‪.‬‬
‫‪I=950‬‬
‫‪EX=633‬‬
‫‪5883‬‬
‫‪TR=480‬‬
‫‪CF=270‬‬
‫‪1383‬‬
‫‪=TDn+Tin! T=TDn+Tin‬נטו‪=Ti-SUB! TD‬נטו‪NNP=GNP-DEP! Ti‬‬
‫‪ -GDP‬תוצר לאומי‪/‬מקומי גולמי! ‪ -NDP‬תוצר לאומי‪/‬מקומי נקי! ‪ -DI‬הכנסה מקומית‪/‬לאומית! ‪ -Yd‬הכנסה פנויה! ‪ -T‬מיסים נטו! ‪ -TI‬מיסים עקיפים נטו! ‪ -TD‬מיסים ישירים נטו! ‪ -D‬פחת! ‪-W‬‬
‫סה"כ משכורות מגזר פרטי ‪+‬ציבורי! ‪ – R‬רווח לפני מס ‪ /‬ריבית ‪ /‬רנטה! ‪ – S‬חסכון לאומי! ‪ – Sp‬חסכון פרטי! ‪ – Sg‬חסכון ציבורי! ‪ – Sb‬חסכון עסקי ‪ /‬רווחים שלא חולקו! ‪ – I‬השקעה! ‪ Ig‬השקעה‬
‫גולמית ( קניות‪ +‬משכורות)! ‪ – In‬השקעה נקיה‪/‬מלאי הון! ‪ – G‬צריכה ציבורית ( קניות מפירמות‪+‬משכורות)! ‪ – C‬צריכה פרטית! ‪ – X‬ייצוא! ‪ – IM‬ייבוא! גרעון מסחרי – עודף ייבוא! גרעון תקציבי –‬
‫ש‪ G-‬גדול מ‪( T-‬איזון תקציבי ‪.T=G‬‬
‫סכום ערך מוסף פירמות = ‪ C+G+Ig+(EX-IM)! GDP= GDP‬או ‪ DI+TI+D‬או ‪GDP=NDP+D‬‬
‫החיסכון של המשק ‪S=In+Ex-Im‬‬
‫פחת ‪D-‬‬
‫השקעה ‪In -‬‬
‫נקייה‬
‫השקעה גולמית ‪Ig -‬‬
‫ייצוא ‪Ex -‬‬
‫ייבוא ‪Im -‬‬
‫‪Sp=Yd-C‬‬
‫‪Sg=T-G !S = Sp+Sg+Sb‬‬
‫חיסכון עיסקי=‪Sb‬‬
‫עודף ייצואי‪/‬ייבוא ‪Nx -‬‬
‫צריכה ‪G -‬‬
‫ציבורית‬
‫צריכה ‪C -‬‬
‫פרטית‬
‫סה"כ תשלומי ההמשלה בשתי התקציבים (שוטף ‪ +‬פיתוח)= ערך מוסף ממשלה‬
‫תוצר לאומי נקי ‪NNP -‬‬
‫)‪ (Ti‬מיסים עקיפים ‪Tn -‬‬
‫בנוסף נתון‪ :‬שע"ח נייד‪ ,‬כל עוד התוצר לתקופה‬
‫נמוך (או שווה) מתוצר של תעסוקה מלאה ‪,‬‬
‫רמת המחירים במשק היא קבועה ושווה ל‪.1-‬‬
‫התוצר לתקופה אינו יכול להיות גבוה מתוצר‬
‫של תעסוקה מלאה‪.‬‬
‫הערה‪ :‬יש להציב את הריבית כמספר שלם ולא‬
‫המשימה‬
‫כשבר עשרוני‪.‬‬
‫התוצר‪ ,‬שער הריבית ושער החליפין בשיווי משקל‪.‬‬
‫דו"ח מקורות ושימושים ומאזן התשלומים‪.‬‬
‫‪y=600+0.8*(y-0.25y)+1000+1050‬‬‫)‪10*10-480-150-20(10-4‬‬
‫‪Y*=4500‬‬
‫?=‪E‬‬
‫‪300+100e-650-0.2*4500+50e=-480‬‬‫)‪450-20*(10-4‬‬
‫‪E=3.333‬‬
‫מאזן תשלומים‪ :‬יוצא – ‪ ,1383‬נכנס – ‪,633‬‬
‫‪ 480‬ו‪.270-‬‬
‫מקורות ושימושים‪ :‬מקורות – ‪ 4500‬ו‪1383-‬‬
‫שימושים – ‪ 950 ,1000 ,3300‬ו‪.633-‬‬
‫)‪ (W+R‬הכנסה לאומית ‪Ni -‬‬
‫מיסים ‪ Td -‬רווחים שלא הכנסה ‪Yd -‬‬
‫פנוייה‬
‫חולקו‬
‫ישירים‬
‫חיסכון ‪Sp -‬‬
‫פרטי‬
‫‪C  600 0.8Y d‬‬
‫‪G  1000‬‬
‫‪T  0.25y‬‬
‫‪I  1050  10r‬‬
‫‪EP w‬‬
‫‪P‬‬
‫‪w‬‬
‫‪IM  650  0.2 y  50‬‬
‫‪EP‬‬
‫‪P‬‬
‫‪EX  300 100‬‬
‫‪TR  480‬‬
‫) ‪CF  150 20(r  r W‬‬
‫‪r  10 %‬‬
‫‪Pw  1‬‬
‫‪r W  4%‬‬
‫פחת‪-‬קניות מפירמות אחרות‪-‬מלאי סגירה‪+‬מלאי פתיחה‪-‬מכירות או ‪ TI‬הכנסה נובעת = ערך מוסף נקי‬
‫רנטה וריבית ‪+‬שכר עבודה‪+‬רווח לפני מס =הכנסה נובעת‬
‫תוצר לאומי גולמי ‪GNP -‬‬
‫פחת ‪D-‬‬
‫–‪)! NDP = TI+DI! NDP = GDP‬גולמי ‪ +‬ערך מוסף ממשלה (סה"כ משכורות המשולמות ע"י הממשלה‬
‫סכום ערך מוסף פירמות = ‪ W+R+TI+D-D= W+R+TI! NDP = C+In+G+(X-IM)! NDP‬או ‪D‬‬
‫‪ !Yd‬סכום הכנסות הנובעות מהפירמה ‪ +‬הכנסה נובעת מהממשלה ‪! DI = W+R‬נקי ‪ +‬ערך מוסף ממשלה‬
‫= ‪ !TD‬סובסידיות לייצור‪ -‬מיסים עקיפים = ‪ NDP-(TI+TD)-sb! TI‬או ‪ NDP-T-sb‬או ‪= DI+TD-Sb‬‬
‫)תשלומי העברה (קצבאות) ‪ -‬מיסים ישירים (מס על מרכיבי ההכנסה הלאומית‬
‫צריכה ‪C -‬‬
‫פרטית‬
‫הצריכה הפרטית‬
‫הצריכה הציבורית‬
‫המסים‬
‫ההשקעות‬
‫היבוא‬
‫היצוא‬
‫העברות חד צדדיות‬
‫נטו‬
‫תנועות הון נטו‬
‫לתוך המשק‬
‫ריבית מקומית‬
‫רמת המחירים‬
‫בחו"ל‬
‫ריבית בחו"ל‬
‫תוצר של תעסוקה‬
‫מלאה‬
‫‪4500 = 3300+1200+1050-10r-480‬‬‫)‪150-20(r-4‬‬
‫‪YF  4500‬‬
‫‪R=16.666‬‬
‫בעקבות המצב הביטחוני הממשלה החליטה להגדיל את תקציב הביטחון בגובה של ‪ ,200‬ללא שינוי‬
‫בשיעור המס על ההכנסות‪ .‬הממשלה מודעת לכך שהרחבה פיסקאלית עלולה ליצור לחצים‬
‫אינפלציוניים במשק‪ ,‬והיא פנתה לנגיד בנק ישראל בבקשה לקבוע ריבית שתאפשר למשק להיות‬
‫בתעסוקה מלאה ויציבות מחירים‪ .‬יש למצוא‪ :‬תוצר וריבית במשק‪ ,‬שימושים בתוצר‬
‫)‪ I+(X-IM‬או ‪ !SP = Yd-C !SG = T-G !S = Sp+Sg+Sb‬י‪.‬פ מלאי הון ‪-‬י‪.‬ס מלאי הון = ‪D = Ig-In! In‬‬
‫‪ Y-C-G !I = S+ (IM-X) !Ig = In+D‬או‬
‫נק' שכדאי לזכור‬
‫•צריכה פרטית ‪ -‬במידה והנטייה השולית לצרוך שווה בין העשירים לעניים כאשר מעבירים כסף‬
‫מהעשירים לעניים – הצריכה הפרטית לא תשתנה‪.‬במידה והנטייה השולית עולה בהתאם לעליה‬
‫בהכנסה אזי בהעברת כסף מעשירים לעניים – הצריכה הפרטית תעלה ‪ .‬ככל שההכנסה עולה‬
‫הנטייה הממוצעת לצרוך קטנה והנטייה הממוצעת לחסוך עולה ‪.‬‬
‫•המודל הקנסיאני ‪ -‬כדאי תמיד לצייר את הגרף – יש לזכור פער תוצר הוא בציר ‪ . X‬פער‬
‫אינפלציוני ‪ /‬דיפלציוני הוא בציר ה ‪. Y‬‬
‫•מיסים ‪ -‬מיסים מגדילים את האבטלה ויוצרים אבטלה ‪ ,‬מיסים יוצרים הקטנה בהשקעות ‪.‬‬
‫כאשר הממשלה מטילה מס יחסי – המכפיל קטן ‪.‬‬
‫אם המיסים הם מסי גולגולת ויש לי רק ‪ MPC‬ומעלים את ‪ T‬ו ‪ G‬ב ‪ 300‬התוצר יעלה ב ‪. 300‬‬
‫אם ‪ G‬ו ‪ T‬עולים באותו גודל ויש לנו ‪ MPC‬ו ‪ MPI‬התוצר יגדל ביותר מהגידול ב ‪. G‬‬
‫אם ‪ G‬ו ‪ T‬עולים באותו גודל ויש לנו ‪ MPC‬ו ‪ MPM‬התוצר יגדל פחות מהגידול ב ‪G‬‬
‫שוק הכסף ‪ -‬בנק ישראל יכול לשלוט על כמות הכסף ע"י שינוי יחס הרזרבה ‪ ,‬אם הוא מוריד אזי‬
‫כמות הכסף גדלה וכן להיפך ‪.‬‬
‫•משק סגור ‪ -‬משק באבטלה – שינוי מוניטרי ( ‪ M‬עולה – עירוי חיצוני חיובי‬
‫‪,‬הדפסת כסף ) – שינוי מוניטרי הוא שינוי איטי אך טוב יותר לטווח רחוק שכן הוא מגדיל את‬
‫ההשקעה ‪ .‬משק בתעסוקה מלאה שינוי מוניטרי אם בנק ישראל מגדיל את כמות הכסף ב ‪20%‬‬
‫המחירים יעלו ב ‪ 20%‬ולתופעה זו קוראים הנטרליות של הכסף ‪.‬‬
‫משק בתעסוקה מלאה שינוי פסקלי ( הגדלת הצריכה הציבורית ) במה עדיף לממשלה לממן את‬
‫העליה בצריכה הציבורית ‪ :‬אג"ח ‪ ,‬מיסים או הדפסת כסף ?‬
‫אג"ח – מעלה את ה ‪ AD‬נטו בסכום האג"ח! מיסים – מעלה את ה ‪ AD‬בפחות מגובה המיסים‬
‫בגלל שהצריכה הפרטית יורדת בשל המיסים – ע"כ ה ‪ AD‬יעלה פחות מאשר באג"ח כנ"ל גם‬
‫הריבית תעלה יותר באג"ח מאשר במיסים ‪ .‬שוק המט"ח –‬
‫שיטת שער חליפין נייד ‪ -‬ביקוש למט"ח ‪ -‬אם שער החליפין עולה הביקוש למט"ח קטן ‪ ,‬אם שער‬
‫החליפין יורד הביקוש למט"ח עולה‪.‬‬
‫היצע המט"ח ‪ -‬כאשר מתבצע פיחות היצואנים ירצו לייצא יותר והיצע המט"ח יעלה ‪ ,‬קיים‬
‫יחס חיובי בין שער החליפין לבין גודל הייצוא ככל ששער החליפין עולה היצע המט"ח יעלה‬
‫וכנ"ל להיפך ‪.‬‬
‫משק פתוח ‪ -‬ככל שהתוצר עולה המשק נכנס לגרעון מכיוון שהייצוא לא מושפע מהגדלת התוצר‬
‫וככל שעולה התוצר עולה הנטייה לייבא מה שגורם לגרעון במאזן התשלומים ‪.‬‬
‫משק באבטלה – פיחות ‪ -‬כאשר יש פיחות והמשק באבטלה הייצוא בודאות עולה לגבי הייבוא‬
‫אי אפשר לדעת אבל לגבי כל הביטוי ‪EX-IM‬הוא בודאות עולה ‪.‬‬
‫מקטין את הגרעון במאזן התשלומים באופן הגדול ביותר ‪ .‬כמו כן מקטין אבטלה ומוריד‬
‫השקעות ‪.‬‬
‫משק בתעסוקה מלאה שינוי פסקאלי‬
‫משק פתוח ומשק סגור והממשלה מעלה בשניהם את ההוצאות באותו סכום הריבית תעלה‬
‫במשק הסגור יותר כי ההשקעות יורדות יותר ‪.‬‬
‫משק בתעסוקה מלאה שינוי מוניטרי‬
‫אם בנק ישראל הגדיל את כמות הכסף ב ‪ 10%‬המחירים יעלו אבל בפחות מ ‪. 10%‬‬
‫משק בתעסוקה מלאה פיחות‬
‫כלומר אם בנק ישראל יבצע פיחות של ‪ 20%‬והמחירים עלו אבל בפחות מ ‪20%‬‬
‫הממשלה תעשה זאת רק ע"מ להקטין את הגרעון במאזן התשלומים ‪.‬‬

similar documents