15%

Report
‫תחנות מעבר ממיינות –‬
‫חוליית המפתח בהפרדה במקור‬
‫‪21.12.10‬‬
‫ מדיניות המשרד לטיפול בפסולת‬‫ קול קורא סיוע בהקמת‪/‬שדרוג תחנות מיון‬‫לפסולת עירונית‬
‫מחזרו‬
‫פסולת בישראל עובדות ונתונים (‪)2009‬‬
‫פסולת עירונית ומסחרית‬
‫מעורבת‪ ,‬רטובה ו"מלוכלכת"‬
‫תשלום גלובלי (בלי קשר למשקל)‬
‫פסולת תעשייתית‬
‫אחידה‪ ,‬יבשה ו"נקיה"‬
‫תשלום על בסיס כלכלי –‬
‫לפי משקל‬
‫פסולת‬
‫ממוחזרת‬
‫‪13%‬‬
‫‪4.8‬‬
‫מיליון‬
‫טון‬
‫פסולת‬
‫מוטמנת‬
‫‪87%‬‬
‫נתונים עולמיים‬
‫‪1.4‬‬
‫פסולת‬
‫ממוחזרת‬
‫‪58%‬‬
‫מיליון‬
‫טון‬
‫פסולת‬
‫מוטמנת‬
‫‪42%‬‬
‫פי ‪!!! 75‬‬
‫‪ 6.2‬מליון טונות מיוצרים בשנה – ‪ 25%‬מחזור‪ 4% ,‬גידול בשנה‬
‫‪ 36‬מליון מ"ק בשנה‬
‫‪ 635‬ק"ג פסולת לנפש לשנה‬
‫‪ 2.8‬מיליארד ‪ ₪‬בשנה‬
‫שינוי שיעור המחזור בישראל בזמן (‪)%‬‬
‫כללי; עירוני ומסחרי‬
‫‪40‬‬
‫‪35‬‬
‫‪30‬‬
‫‪25‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪13.5‬‬
‫‪12.5‬‬
‫‪11.5‬‬
‫‪12‬‬
‫‪11‬‬
‫‪12‬‬
‫‪16‬‬
‫‪20‬‬
‫‪14‬‬
‫‪13‬‬
‫‪15‬‬
‫‪10‬‬
‫‪5‬‬
‫‪0‬‬
‫‪1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009‬‬
‫שנה‬
‫‪%‬‬
‫‪19‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫עד תום העשור ‪-‬‬
‫אתר הטמנה פעיל אחד‬
‫שנת סגירה צפויה של אתרי סילוק פסולת מעורבת‬
‫תאנים ‪2018‬‬
‫טליה ‪2020‬‬
‫עברון ‪2011‬‬
‫אבליים ‪2013-2014‬‬
‫חגל ‪2012‬‬
‫טובלן ‪2012-2013‬‬
‫אבו דיס ‪2011‬‬
‫חרובית ‪2013-2014‬‬
‫בני שמעון ‪2020‬‬
‫אפעה‬
‫פסולת מכל הארץ‬
‫גני הדס ‪2016‬‬
‫סופיות המשאבים הקרקעיים והמחסור בהם‬
‫מחייבים שימוש מושכל על מנת להשאיר‬
‫נפח הטמנה וטיפול בפסולת מוצקה לאורך‬
‫איבוד משאבים הניתנים לניצול‬
‫שיעור‬
‫בהרכב‬
‫הפסולת‬
‫המוצקה‬
‫שווי‬
‫החומר‬
‫הנטמן‬
‫במיליוני ‪₪‬‬
‫לשנה‬
‫פוטנציאל‬
‫מיחזור‬
‫החומר‬
‫שווי חומר‬
‫גלם‬
‫ממוחזר‬
‫במיליוני ‪₪‬‬
‫לשנה‬
‫נייר‬
‫וקרטון‬
‫‪24%‬‬
‫‪410‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪246‬‬
‫פלסטיק‬
‫‪15%‬‬
‫‪350‬‬
‫‪22%‬‬
‫‪77‬‬
‫זכוכית‬
‫‪4%‬‬
‫‪15‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪7.5‬‬
‫מתכות‬
‫‪3%‬‬
‫‪100‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪50‬‬
‫סה"כ‬
‫‪46%‬‬
‫‪875‬‬
‫‪---‬‬
‫‪380‬‬
‫מיליון‪₪‬‬
‫‪875‬מיליון‬
‫בשווי‪875‬‬
‫גלםבשווי‬
‫חומריגלם‬
‫חומרי‬
‫‪₪‬‬
‫שנה!!!‬
‫מדי שנה‬
‫באדמה מדי‬
‫נקברים באדמה‬
‫נקברים‬
‫מדיניות מהמשרד להגנת הסביבה‪:‬‬
‫טיפול משולב בר קיימא בפסולת‬
‫‪Sustainable Waste Management‬‬
‫הפחתה במקור‬
‫כלל הצעדים הננקטים להפחתת כמות‬
‫הפסולת המיוצרת‬
‫השבה‬
‫הטמנה‬
‫שימוש חוזר‪ ,‬מחזור ופסולת‬
‫לאנרגיה‬
‫הטמנה מוסדרת‬
‫יעד מרכזי ‪ -‬הפיכת הפסולת ממטרד למשאב‬
‫החזון‪:‬‬
‫"אפס הטמנה" בישראל‬
‫◄ מניעה וצמצום מפגעים – ריח‪ ,‬פליטות גזי חממה‬
‫◄ מניעת זהום מקורות מים וקרקע‬
‫◄ חסכון במשאב הקרקע‬
‫◄ מקור להפקת אנרגיה‬
‫הרכב הפסולת המוצקה‬
‫(משקלית ‪)2005 -‬‬
‫טיטולים‬
‫‪4.5%‬‬
‫שונות‬
‫זכוכית‬
‫טקסטיל‬
‫מתכות‬
‫חומר אורגני‬
‫פלסטיק‬
‫פגיעה בסביבה‪:‬‬
‫זהום מים וקרקע‪,‬‬
‫העברת מחלות‪ ,‬זיהום‬
‫אויר וריח‪ ,‬פליטת גזי‬
‫חממה‬
‫ניר וקרטון‬
‫מקורות פליטות גזי החממה בעיר‬
‫דוגמה מן הסקר שערכה עיריית חדרה (‪)2007‬‬
‫פסולת‬
‫‪12%‬‬
‫ביתי‬
‫‪26%‬‬
‫מסחרי‬
‫‪6%‬‬
‫תעשייתי‬
‫‪39%‬‬
‫תחבורה‬
‫‪17%‬‬
‫מהפכת המחזור‬
‫שימוש בכלים משלימים‬
‫היטל הטמנה‬
‫חוק אריזות‬
‫אורגני רקבובי‬
‫יבש‬
‫תשתיות (עלויות‬
‫קבועות)‬
‫פינוי (עלויות‬
‫משתנות)‬
‫אחריות כוללת‬
‫לפתרון הבעיה‬
‫שנוצרת‬
‫הפרדת הפסולת במשקי הבית‬
‫פתוח פתרונות קצה‬
‫פיתוח שווקים למוצרים ממוחזרים‬
‫יצירת מהפכה מהותית בתפיסת הטיפול בפסולת‬
‫הפרדה במקור לשני זרמים‬
‫כדאיות כלכלית‬
‫שני זרמים‬
‫יבש‬
‫ללא הפרדה‬
‫אריזות‬
‫>‬
‫‪+‬‬
‫עלות סילוק‪/‬טיפול <‬
‫‪-‬‬
‫תמיכת המשרד‬
‫להגנת הסביבה‬
‫(‪)70-90%‬‬
‫פחות אתרי הטמנה =‬
‫דמי כניסה למטמנות‬
‫היטל הטמנה‬
‫רטוב‬
‫עלות איסוף‬
‫מגמות עתידיות‪:‬‬
‫עלות איסוף‬
‫‪+‬‬
‫עלות הטמנה‬
‫‪+‬‬
‫ללא תמיכה‬
‫הפער בין‬
‫השיטות יגדל‬
‫עלות‬
‫ההטמנה‬
‫לרשות תהיה‬
‫יקרה יותר‬
‫מהו הכלי היעיל ביותר להפוך את הפסולת למשאב?‬
‫טיפול במרכיב האורגני הרקבובי‬
‫באמצעות הפרדה במקור לשני זרמים – רטוב (נקי) ויבש‬
‫זרם יבש (‪)60%‬‬
‫מרכיבי פסולת בעלי‬
‫תכולת רטיבות נמוכה‬
‫(כגון‪ :‬קרטון‪ ,‬נייר‪,‬‬
‫פלסטיק)‪.‬‬
‫זרם רטוב אורגני (‪)40%‬‬
‫שאריות מזון ומרכיבים‬
‫אורגנים רקבוביים‬
‫טיפול בפסולת מוצקה – מדיניות המשרד להגנת הסביבה‬
‫המרכיבים‬
‫העיקריים‬
‫תחנת מיון‬
‫יצרנים‬
‫יבואנים‬
‫רשויות מקומיות‬
‫פתרון קצה‬
‫מעבר להפרדה במקור – המהלך המשולב‬
‫‪ ‬המשרד להגנת הסביבה נערך לטיפול בשני הקצוות‪:‬‬
‫‪ .1‬במקור (הפרדת פסולת ברשויות)‪.‬‬
‫‪ .2‬בפתרון הקצה (מתקני מיון ומחזור)‪.‬‬
‫‪ ‬המטרה‪ :‬מתן מענה משולב – פתרון משולב בו זמנית‪.‬‬
‫יצירת מהפיכה מהותית בתפיסת הטיפול בפסולת‬
‫תחנות מעבר ממיינות –‬
‫עקרונות מרכזיים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫כדאיות כלכלית מובהקת להפרדה במקור – בהשוואה‬
‫לטיפול בפסולת מעורבת‪.‬‬
‫וודאות לטווח ארוך – מחיר הכניסה לפתרונות הקצה‬
‫קבוע בטווח של ‪ 5‬שנים‪.‬‬
‫סנכרון בין מקטעי הטיפול – התאמת הביקוש (רשויות)‬
‫וההיצע (מתקני הקצה)‪.‬‬
‫יעילות כלכלית – יצירת שוק מחזור‪ ,‬תחרותי ואמין לטווח‬
‫ארוך‪.‬‬
‫תוכנית ממוקדת בתחנות ממיינות‬
‫(קליטת פסולת מופרדת במקור)‬
‫הסיוע מיועד ל‪:‬‬
‫• רשויות מקומיות‪.‬‬
‫• חברות פרטית או שותפות‪.‬‬
‫בעבור ‪:‬‬
‫• הקמת תחנת מיון חדשה (‪ 500/150‬טונות ליום)‬
‫• שדרוג של תחנת מעבר קיימת (‪ +100‬טונות‬
‫ליום) ‪:‬‬
‫◄ הסבת תחנת מעבר לתחנת מיון‪.‬‬
‫◄ הגדלה של כמות הפסולת הממוינת‪.‬‬
‫היקף התקציב‪ 100 :‬מליון ‪₪‬‬
‫(צפון וחיפה ‪ ;20%‬מרכז‪ ,‬ת"א וים ‪ 60%‬דרום ‪)20%‬‬
‫תוכנית ממוקדת בתחנות מעבר‬
‫עקרונות התחייבות‬
‫התחיבות התחנה‪:‬‬
‫• התחייבות למחיר קבוע והנחה (מחיר דיפרנציאלי) לפסולת מופרדת‬
‫במקור לחמש שנים‪.‬‬
‫• טיפול נפרד בפסולת האורגנית אשר תופרד במקור‪.‬‬
‫• קליטת פסולת מופרדת במקור‪.‬‬
‫• טיפול נפרד בפסולת אורגנית מופרדת במקור והעברתה למתקן טיפול‪.‬‬
‫תוכנית ממוקדת לתחנות מעבר ממיינות‬
‫פירוט חבילת הסיוע‬
‫• הכנת תוכנית הנדסית מפורטת להקמת‪/‬שידרוג המתקן‪.‬‬
‫• הקמת תשתיות והנדסה אזרחית‪ ,‬לרבות מערכות לטיפול‬
‫בתשטיפים ומערכת תת‪-‬לחץ‪.‬‬
‫• הקמת מבנה המתקן‪.‬‬
‫• רכישת מכונות וציוד ייעודיים למיון פסולת עירונית‪.‬‬
‫• רכישת רכיבים ייעודיים‪ ,‬נפרדים וחדשים לטיפול בפסולת‬
‫אורגנית מופרדת במקור‪.‬‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫–‬
‫שיעור הסיוע הקטן מבין אלה‪:‬‬
‫‪ 45%‬מהעלות‬
‫תוספת כמות כפול ‪ 40‬אלש"ח‬
‫‪ 30‬מליון ‪ ,₪‬לתחנה‪.‬‬
‫תוכנית ממוקדת לתחנות ממיינות‬
‫לו"ז ואבני דרך ליישום‬
‫טור א'‪-‬‬
‫אבן דרך לתשלום‬
‫טור ב'‪-‬‬
‫פירוט התנאים לקבלת התשלום‬
‫טור ג ‪-‬‬
‫שיעורי‬
‫תשלום‬
‫מקסימאליים‬
‫מסך התמיכה‬
‫שאושרה‬
‫למבקש‬
‫‪ .1‬המאוחר מבין‬
‫אלה‪ :‬קיום היתר‬
‫בניה או אישור‬
‫הבקשה לתמיכה‪.‬‬
‫א‪ .‬הצגת היתר בניה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הגשת כתב התחייבות כאמור בסעיף ו' ‪1.15‬‬
‫א'‪.‬‬
‫ג‪ .‬המצאת ערבות בנקאית בלתי מותנית לטובת‬
‫המשרד בסכום של ‪ 5%‬מסכום התמיכה שאושר‪.‬‬
‫‪5%‬‬
‫‪ .2‬ביצוע של ‪ 30%‬א‪ .‬עמידה בכל התנאים וקיום כל ההתחייבויות‬
‫המופיעים במסמך זה‪.‬‬
‫מהיקף העלויות‬
‫של התוכנית נשוא ב‪ .‬ביצוע הפרויקט בהתאם למה שהוצג במסמכי‬
‫הבקשה‪.‬‬
‫הבקשה (כפי‬
‫ג‪ .‬הגשת דיווח‪.‬‬
‫שאושרה)‬
‫‪10%‬‬
‫תוכנית ממוקדת לתחנות ממיינות‬
‫לו"ז ואבני דרך ליישום ‪ -‬המשך‬
‫טור א'‪-‬‬
‫אבן דרך לתשלום‬
‫טור ב'‪-‬‬
‫פירוט התנאים לקבלת התשלום‬
‫‪ .3‬ביצוע של ‪50%‬‬
‫המבקש הציג הסכמים תקפים וחתומים‬
‫מהיקף העלויות‬
‫של התוכנית נשוא הנחה לפסולת מופרדת במקור‬
‫הבקשה (כפי‬
‫הגשת דיווח‬
‫שאושרה)‬
‫‪ .4‬סיום מלא של‬
‫הפרויקט נשוא‬
‫בקשת התמיכה‬
‫שאושר‪.‬‬
‫הפרויקט הסתיים באופן מלא כפי שתואר‬
‫ופורט במסמכי הבקשה או או לפני תום‬
‫שנתיים מיום קבלת היתר בניה או לפני‬
‫שלוש שנים מיום אישור הבקשה‬
‫(ובמקרים האמורים בסעיף ו' ‪ 2.7‬ב‪4 –.‬‬
‫שנים מיום אישור הבקשה) – המוקדם‬
‫מביניהם דם מביניהם‪.‬‬
‫הגשת דיווח‪.‬‬
‫טור ג ‪ -‬שיעורי‬
‫תשלום‬
‫מקסימאליים מסך‬
‫התמיכה שאושרה‬
‫למבקש‬
‫‪25%‬‬
‫‪25%‬‬
‫תוכנית ממוקדת לתחנות ממיינות‬
‫לו"ז ואבני דרך ליישום ‪ -‬המשך‬
‫טור ג ‪ -‬שיעורי‬
‫תשלום‬
‫מקסימאליים מסך‬
‫התמיכה שאושרה‬
‫למבקש‬
‫טור א'‪-‬‬
‫אבן דרך לתשלום‬
‫טור ב'‪-‬‬
‫פירוט התנאים לקבלת התשלום‬
‫‪ .5‬תום תקופה של‬
‫חצי שנה לאחר‬
‫סיום הפרויקט‬
‫א‪ .‬עמידה בכל התנאים וקיום כל ההתחייבויות‬
‫המופיעים במסמך זה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הפרויקט הסתיים באופן מלא או לפני תום‬
‫שנתיים מיום קבלת היתר בניה או לפני שלוש‬
‫שנים מיום אישור הבקשה (ובמקרים האמורים‬
‫בסעיף ו' ‪ 2.7‬ב‪ 4 –.‬שנים מיום אישור הבקשה) –‬
‫המוקדם מביניהם‬
‫הגשת דיווח‬
‫‪20%‬‬
‫כנ"ל‬
‫‪15%‬‬
‫‪ 18 .6‬חודש לאחר‬
‫סיום הפרויקט‬
‫תוכנית ממוקדת לתחנות מעבר ממיינות‬
‫תנאי סף מקצועיים‪ -‬נקודות מרכזיות‬
‫סוג הבקשה – לאחד מהנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬הקמת תחנת מיון חדשה למיון פסולת עירונית‪.‬‬
‫‪ .2‬שדרוג תחנות מיון‪/‬מעבר לפסולת עירונית באחת מהדרכים הבאות‪:‬‬
‫• הסבת תחנת מעבר לתחנת מיון שתוכל לקלוט ולמיין פסולת‬
‫מופרדת במקור‪.‬‬
‫• הגדלה של כמות הפסולת הממוינת בתחנת מיון‪.‬‬
‫קיבולת המתקן‬
‫‪ .1‬הקמת תחנת מיון חדשה‪ 500 :‬טונות ליום במרכז ו‪ 150-‬טונות ליום‬
‫באזורי עדיפות לאומית‪.‬‬
‫‪ .2‬שידרוג‪ :‬להוסיף לתחנה יכולת מיון של ‪ 100‬טונות ליום‪.‬‬
‫כמות הפסולת המטופלת לאחר שדרוג‪ 500 :‬טונות ליום במרכז ו‪150-‬‬
‫טונות ליום באזורי עדיפות‪.‬‬
‫תוכנית ממוקדת לתחנות מעבר ממיינות‬
‫תנאי סף מקצועיים‪ -‬נקודות מרכזיות ‪ -‬המשך‬
‫המתקן ו‪/‬או שדרוגו (לפי העניין) נשוא הבקשה‪ ,‬מקיים את אחד מאלה‪:‬‬
‫א‪ .‬קיום תוכנית מפורטת מאושרת המאפשרת הוצאת היתר בנייה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקמת המתקן נשוא הבקשה מתאפשרת בהתאם להוראת תמ"א ‪ 16‬ותיקוניה‪.‬‬
‫ג‪ .‬הבקשה חלה בייעודי הקרקע הבאים‪:‬‬
‫ייעוד הקרקע‬
‫קוד (נוהל מבא"ת‪ ,‬מנהל התכנון‬
‫משרד הפנים – ‪)2006‬‬
‫תעשייה‬
‫‪230‬‬
‫אחסנה‬
‫‪240‬‬
‫מתקנים הנדסיים‬
‫‪280‬‬
‫כרייה וחציבה‬
‫‪960‬‬
‫פסולת‬
‫‪970‬‬
‫תעשייה ואחסנה‬
‫‪1640‬‬
‫כרייה חציבה ופסולת‬
‫‪1690‬‬
‫מתקן ביטחוני*‬
‫סימול נקודה‬
‫מכון טיהור שופכין‬
‫סימול נקודה‬
‫* ובלבד שהשימושים‬
‫הקיימים בשטח בפועל‬
‫תואמים את רשימת‬
‫ייעודי הקרקע‬
‫המפורטים בטבלה‪.‬‬
‫תוכנית ממוקדת לתחנות מעבר ממיינות‬
‫תנאי סף מקצועיים‪ -‬נקודות מרכזיות ‪ -‬המשך‬
‫מרחק ממקורות הפסולת‪:‬‬
‫מקורה של לפחות ‪ 50%‬מכמות הפסולת העירונית שתטופל במתקן‬
‫יהיה אחד מאלו או שניהם יחדיו‪:‬‬
‫‪ .1‬שטח האזור (על פי החלוקה הגיאוגרפית)‪ ,‬שבו מצוי המתקן‪.‬‬
‫‪ .2‬רדיוס של עד ‪ 30‬ק"מ מהמתקן‪.‬‬
‫תוכנית כלכלית‬
‫קיומה של תכנית עסקית‪ ,‬המציגה‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את כלל מקורות המימון‬
‫לפרויקט‪ ,‬אבני הדרך למימושו וכדאיותוהכלכלית של המתקן‪.‬‬
‫הוכחת יכולת המימון הנדרשת (‪ 20%‬הון עצמי)‪ ,‬על פי היחסים‬
‫הפיננסים המקובלים‪.‬‬
‫תוכנית ממוקדת לתחנות מעבר ממיינות‬
‫תנאי סף מקצועיים‪ -‬נקודות מרכזיות ‪ -‬המשך‬
‫ישימות טכנולוגית‪:‬‬
‫המתקן נשוא הבקשה הינו בעל ישימות טכנולוגית‪ .‬קרי‪ ,‬המתקן או‬
‫הטכנולוגיה המוצעים קיימים בארץ או בעולם‪ ,‬פועלים בסדר‬
‫הגודל המופיע בבקשה ומתאימים לטיפול בסוגי הפסולת‬
‫המוזכרים בבקשה‪.‬‬
‫לוחות זמנים‬
‫התחייבות של המבקש להשלמת הקמת המתקן (תחנת המיון) או‬
‫השלמת השדרוג של המתקן‪ ,‬לרבות תקופת הרצה‪:‬‬
‫ללא שינוי ייעוד – שנתיים‪.‬‬
‫נדרש שינוי יעוד – שנתיים מהוצאת היתר הבניה‪.‬‬
‫אמות מידה לשיפוט הבקשה‬
‫אמת המידה‬
‫ניקוד מקסימאלי‬
‫לתכנית‪/‬בקשה‬
‫‪ .1‬מחיר כניסה‬
‫‪30‬‬
‫‪ .2‬יעילות נצילות קרקע‬
‫‪10‬‬
‫‪ .3‬מצב תכנוני‬
‫‪20‬‬
‫‪ .4‬כמות הפסולת העירונית‬
‫‪15‬‬
‫‪ .5‬מרחק ממקורות הפסולת‬
‫‪15‬‬
‫‪ .6‬התרשמות כללית‬
‫‪10‬‬
‫סה"כ‬
‫‪100‬‬
‫סיוע ועזרה‬
‫• קבלת סיוע מקצועי מרכזי הפסולת והמחזור במשרד להגנת‬
‫הסביבה‪.‬‬
‫• לשאלות בנושא הסיוע ניתן לפנות לגב' מלי לוי‪ ,‬מרכזת‬
‫ועדת התמיכות [email protected] :‬‬
‫מועד אחרון להגשת הבקשות עד ‪31.3.2011‬‬
‫בהצלחה !!!‬
‫אמות מידה לשיפוט הבקשה ‪-‬פרוט‬
‫מחיר כניסה (עד ‪ 30‬נקודות)‬
‫הניקוד יקבע בהתאם למחיר הכניסה עבור קבלת טון פסולת עירונית שלא‬
‫הופרדה במקור‪ ,‬שהציג מגיש הבקשה והתחייב לעמוד בו בחמש‬
‫השנים מיום סיום הקמת המתקן‪ ,‬כאמור בסעיף ‪ 2.8‬דלעיל וביחס‬
‫למחירים שהוצהרו‪/‬הוצגו בכלל הבקשות שעמדו בכל תנאי הסף‪.‬‬
‫הניקוד המקסימאלי באמת מידת זו (‪ 30‬נקודות) יינתן להצעת המחיר‬
‫הנמוכה ביותר‪ .‬להלן אופן החישוב של הניקוד‪:‬‬
‫‪ –Ci‬מחיר כניסה מבוקש למגיש ‪i‬‬
‫‪ –Cmin‬מחיר הכניסה הנמוך ביותר בבקשה שעברה את תנאי הסף‪.‬‬
‫הבקשה תנוקד במלוא ‪ 30‬הנקודות האמת מידה זו‪.‬‬
‫‪ –Gi‬ציון למגיש הבקשה ‪i‬‬
‫שאר הבקשות יקבלו ציון באופן הבא‪:‬‬
‫‪Gi = (1-(Ci-Cmin)/ Cmin))* 30‬‬
‫אמות מידה לשיפוט הבקשה ‪-‬פרוט‬
‫יעילות נצילות קרקע (עד ‪ 10‬נקודות)‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫היחס בין כמות הפסולת (בטון) העירונית היומית המתוכננת להיות ממוינת במתקן‬
‫המיון כשהוא בקיבולת מלאה (ובמקרה של שידרוג – הכמות התוספתית המתוכננת)‬
‫לבין גודל השטח המתוכנן להיות תחום בגדר חיצונית המקיפה את המתקן (בדונם)‪.‬‬
‫הניקוד של הבקשה יחושב ביחס לכלל הבקשות שעמדו בכל תנאי הסף‪ .‬הניקוד‬
‫המקסימאלי באמת מידה זו (‪ 10‬נקודות) יינתן לבקשה עם יחס נצילות הקרקע הגבוה‬
‫ביותר‪ .‬להלן אופן החישוב‪:‬‬
‫‪ –Qi‬כמות הפסולת (בטון) העירונית היומית המתוכננת להיות ממוינת במתקן‬
‫(במקרה של שידרוג – הכמות התוספתית)‪.‬‬
‫‪ –Di‬גודל השטח המתוכנן להיות תחום בגדר חיצונית המקיפה את המתקן (בדונם)‪.‬‬
‫‪ –(Qi/Di)max‬היחס הגבוה ביותר בבקשה שעברה את תנאי הסף‪ .‬הבקשה תנוקד‬
‫במלוא ‪ 10‬הנקודות באמת מידה זו‪.‬‬
‫‪ –(Qi/Di)min‬היחס הנמוך ביותר בבקשה שעברה את תנאי הסף‪ .‬הבקשה תנוקד ב‪-‬‬
‫‪ 0‬הנקודות באמת מידה זו‪.‬‬
‫‪ –Gi‬ציון למגיש הבקשה ‪i‬‬
‫שאר הבקשות יקבלו ציון באופן הבא‪:‬‬
‫)‪Gi = ((Qi/Di)min-Qi/Di)/ ((Qi/Di)min-(Qi/Di)max)* 10‬‬
‫אמות מידה לשיפוט הבקשה ‪-‬פרוט‬
‫מצב תכנוני (עד ‪ 20‬נקודות )‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫פירוט הניקוד על פי הפרמטרים הבאים‪:‬‬
‫במידה ולפרויקט נשוא הבקשה קיימת תוכנית מאושרת המאפשרת‬
‫הוצאת היתר בניה במועד הגשת הבקשה – ‪ 20‬נקודות‪.‬‬
‫במידה והופקדה במוסד התכנון הרלוונטי (במועד הגשת הבקשה) תוכנית‬
‫עבור הפרויקט נשוא הבקשה לשם הוצאת היתר בניה – ‪ 15‬נקודות‪.‬‬
‫במידה ונקלטה במוסד התכנון הרלוונטי (במועד הגשת הבקשה) תוכנית‬
‫עבור הפרויקט נשוא הבקשה לשם הוצאת היתר בניה וקיימת חוות דעת‬
‫סביבתית מטעם המשרד בנוגע אליה – ‪ 10‬נקודות‪.‬‬
‫במקרים אחרים – ‪ 0‬נקודות‪.‬‬
‫אמות מידה לשיפוט הבקשה ‪-‬פרוט‬
‫כמות הפסולת (עד ‪ 15‬נקודות )‬
‫על פי כמות הפסולת העירונית שמתוכננת להיות ממוינת (טון ליום)‪.‬‬
‫במקרה של שדרוג התחנה‪ ,‬על פי התוספת המתוכננת (טון ליום)‪.‬‬
‫ניקוד‬
‫הקמת מתקן חדש‬
‫כמות הפסולת הממוינת‬
‫שדרוג‬
‫באזור שאינו אזור‬
‫עדיפות לאומית‬
‫אזור‬
‫עדיפות‬
‫לאומית‬
‫באזור שאינו‬
‫אזור עדיפות‬
‫לאומית‬
‫אזור עדיפות‬
‫לאומית‬
‫‪ 300 - 150‬טון‪/‬יום‬
‫‪-‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ 500 - 300‬טון‪/‬יום‬
‫‪-‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ 700 - 500‬טון‪/‬יום‬
‫‪1‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪1,000 - 700‬טון‪/‬יום‬
‫‪4‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪10‬‬
‫‪ 1,500 - 1,000‬טון‪/‬יום‬
‫‪9‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫מעל ‪ 1,500‬טון‪/‬יום‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫‪15‬‬
‫אמות מידה לשיפוט הבקשה ‪-‬פרוט‬
‫מרחק ממקורות הפסולת (עד ‪ 15‬נקודות)‬
‫על פי המרחק המשוקלל של הובלת הפסולת מהרשויות המקומיות לתחנת המיון‪( .‬סכום‬
‫של מכפלות המרחק בין מקור הפסולת העירונית לבין מתקן המיון‪ ,‬בשיעורי הפסולת‬
‫העירונית המתוכננים להיות מובלים וממוינים במתקן‪.‬‬
‫מרחק משוקלל להובלת‬
‫פסולת‬
‫(אזורי עדיפות לאומית)‬
‫ניקוד‬
‫מרחק משוקלל להובלת‬
‫פסולת‬
‫עד ‪ 2.5‬ק"מ‬
‫עד ‪ 4‬ק"מ‬
‫‪15‬‬
‫‪ 2.5‬עד ‪ 5‬ק"מ‬
‫‪ 4‬עד ‪ 8‬ק"מ‬
‫‪12‬‬
‫‪ 5‬עד ‪ 10‬ק"מ‬
‫‪ 8‬עד ‪ 16‬ק"מ‬
‫‪9‬‬
‫‪ 10‬עד ‪ 20‬ק"מ‬
‫‪ 16‬עד ‪ 32‬ק"מ‬
‫‪6‬‬
‫‪ 20‬עד ‪ 40‬ק"מ‬
‫‪ 32‬עד ‪ 64‬ק"מ‬
‫‪3‬‬
‫מעל ‪ 40‬ק"מ‬
‫מעל ‪ 64‬ק"מ‬
‫‪0‬‬
‫אמות מידה לשיפוט הבקשה ‪-‬פרוט‬
‫התרשמות כללית (עד ‪ 10‬נקודות )‬
‫התרשמות כללית מהבקשה שהוגשה כמפורט להלן‪:‬‬
‫א‪ .‬לו"ז מתוכנן לביצוע הפרויקט מעבר ללו"ז המחויב בקול קורא זה (עד ‪5‬‬
‫נקודות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬ניסיון של מגיש הבקשה בביצוע פרויקטים דומים בעבר (עד ‪ 4‬נקודות)‪.‬‬
‫ג‪ .‬צורת הגשת הבקשה והמסמכים שצורפו (עד ‪ 1‬נקודה)‪.‬‬
‫הניקוד באמת מידה זו ינומק בכתב‪.‬‬

similar documents