סרטי הדרכה כפעילות הכנה למעבדות בביוכימיה לסטודנטים לתואר ראשון

Report
‫סרטי הדרכה כפעילות הכנה למעבדות בביוכימיה לסטודנטים לתואר ראשון‬
‫סווטלנה אפנסנקו‬
‫דר' אביגיל ברזילי‬
‫פרופ‪/‬ח טלי טל‬
‫המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה‪ ,‬טכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫ממצאים ומסקנות המחקר‬
‫תקציר‬
‫ממצאי המחקר מלמדים על שביעות רצון של הסטודנטים מן המעבדה ועל עמדות חיוביות של‬
‫הסטודנטים והמתרגלים כלפי שילובם של סרטי הדרכה ובוחנים לתרגול עצמי כפעילות מכינה‬
‫למעבדה‪ .‬מעל ‪ 85%‬מהמשיבים לשאלונים ציינו‪ ,‬כי הצפייה בסרטים הגבירה את תחושת‬
‫המוכנות שלהם למעבדה‪ ,‬סייעה להם בהכרת המכשור של המעבדה‪ ,‬סייעה להם לבצע את‬
‫המעבדה ושיפרה‪ ,‬לדעתם‪ ,‬את רמת מוכנותם ועבודתם במעבדה‪ .‬לדברי הסטודנטים‪ ,‬היתרון‬
‫של הוידיאו בהשוואה לפרוטוקול‪ ,‬בא לידי ביטוי בהמחשה ויזואלית של שיטות העבודה והפעלת‬
‫המכשור במעבדה‪ .‬ההכנה באמצעות הוידיאו‪ ,‬לדעתם של הסטודנטים‪ ,‬סייעה להם להמחיש את‬
‫החומר הכתוב בפרוטוקול‪ ,‬להכיר כלים וציוד איתו יעבדו במעבדה‪ ,‬ללמוד על שלבי הניסוי‬
‫ושיטות העבודה במעבדה וזאת ע"י צפייה במדריך מנוסה המבצע את הניסויים‪ .‬ממצאים אלו‬
‫מאששים ממצאים ממחקרים שבדקו את היעילות של סרטי הדרכה כהכנה למעבדה‪.‬‬
‫מהתצפיות במעבדה ומאפיון השאלות שנשאלו במהלך המעבדה ניתן ללמוד על מידת מוכנותם‬
‫של הסטודנטים למעבדה ועל אופייה של האינטראקציה במהלך המעבדה‪ .‬מרבית‬
‫האינטראקציה בין הסטודנט למדריך התבססה על שאלות פרקטיות‪/‬טכניות שרמתן‬
‫הקוגניטיבית נמוכה יחסית‪ 75% .‬משאלות הסטודנטים במהלך המעבדה כללו שאלות‬
‫המתייחסות למהלך הניסוי ושלבי הניסוי‪ ,‬שאלות שמטרתן לוודא נכונות ביצוע הניסוי‪ .‬עם זאת‪,‬‬
‫כ‪ 80%-‬מהשאלות שנשאלו מצביעות על מוכנותם המספקת של הסטודנטים למעבדה שבאה‬
‫לידי ביטוי בשימוש במושגים ורעיונות מדעיים הקשורים לבצוע הניסוי ובהיכרות עם מכשור‬
‫המעבדה ושלבי הניסוי‪ .‬מאחר והאינטראקציה במעבדה מושפעת מגורמים נוספים מלבד‬
‫מוכנות הסטודנטים‪ ,‬גורמים כמו סוג המעבדה והתנהלות המדריכים‪ ,‬אנו ממליצים‪ ,‬כדי להעלות‬
‫את רמת האינטראקציה הקוגניטיבית במעבדה‪ ,‬לתדרך מדריך מעבדה‪ ,‬להימנע מלהרצות‬
‫בתחילת השיעור ולעודד דו‪-‬שיח‪ ,‬לתקשר עם חברי הקבוצה בצורה פרטנית במהלך המעבדה‪,‬‬
‫לענות על שאלות הסטודנטים באמצעות שאלות מכוונות ולשאול במהלך המעבדה שאלות‬
‫המתייחסות לרעיונות המדעיים העומדים מאחורי הניסויים‪.‬‬
‫רציונל ורקע למחקר‬
‫הוראה בחינוך הגבוה נחקרת יותר ויותר בשנים האחרונות‪ ,‬וזאת מתוך הכרה שעם הגדלת‬
‫מספר האוניברסיטאות‪ ,‬אוכלוסיית הסטודנטים הטרוגנית כיום יותר מבעבר‪ ,‬וקבוצות ההוראה‬
‫גדולות‪ .‬גם בטכניון נערכו בשנים האחרונות מחקרים שמטרתם הייתה לבחון גישות הוראה‬
‫מתקדמות‪ .‬במחקרם של דורי‪ ,‬ברק ואדיר (‪ ,(Dori et al, 2003‬אשר בדקו למידה בסביבה‬
‫ממוחשבת בקורס בכימיה בטכניון‪ ,‬נמצא כי ההישגים הלימודיים של הסטודנטים‪ ,‬אשר למדו‬
‫בסביבת למידה ממוחשבת‪ ,‬היו גבוהים יותר ביחס לקבוצת הביקורת‪ ,‬וכי הלמידה בסביבה‬
‫ממוחשבת הגבירה את המוטיבציה שלהם ללמוד‪ .‬במחקר הערכה שבדק את השפעתם של‬
‫סרטי הדרכה כפעילות מכינה למעבדה בכימיה בטכניון )‪ (Port et al, 2009‬נמצא‪ ,‬כי לדעת‬
‫המדריכים והסטודנטים הצפייה בסרטים משפרת את רמת מוכנותם של הסטודנטים למעבדות‬
‫ואת עבודתם במעבדה‪.‬‬
‫המעבדות בקורסי השירות בטכניון‪ ,‬הניתנים ע"י שלוש הפקולטות כימיה‪ ,‬פיסיקה וביולוגיה‬
‫משרתות ציבור גדול של סטודנטים‪ .‬במרבית הקורסים מטרת המעבדות להדגים ולהמחיש את‬
‫החומר התיאורטי הנלמד בהרצאות‪ ,‬לאפשר לסטודנטים להכיר שיטות עבודה במעבדה‬
‫ולהתנסות בהפעלת מכשור מודרני וטכניקות מעבדה מתקדמות‪ .‬הלומדים במעבדות‪,‬‬
‫מתמודדים עם הצורך ללמוד בו‪-‬זמנית מיומנויות טכניות של הפעלת מכשירים‪ ,‬מיומנויות חקר‬
‫ותכנים ברמה גבוהה‪ .‬מצב זה גורם לעומס קוגניטיבי‪ ,‬ולכך שסטודנטים רבים נוטים להתייחס‬
‫לניסוי במעבדה כ"מתכון" שיש לבצעו מילה במילה מבלי להקדיש זמן להבנה של שלבי הניסוי‬
‫והתוצאות המתקבלות‪ .‬כדי לייעל את הלמידה במעבדה יש לתכנן את המעבדה בהתאם ולהכין‬
‫את הסטודנט לקראת המעבדה‪ .‬ההנחה היא‪ ,‬שההכנה לפני המעבדה תפחית את העומס‬
‫הקוגניטיבי המוטל על הסטודנט במעבדה‪ ,‬עקב היכרות מוקדמת עם רקע תיאורטי רלוונטי‬
‫למעבדה‪ ,‬מכשור המעבדה ושלבי הניסוי ותאפשר לו להתמקד בהבנת הניסוי ולא בביצוע‬
‫המעשי בלבד‪ .‬ההכנה אמורה לכלול רקע תיאורטי ורקע מעשי‪ .‬מחקרים מצביעים על כך‪,‬‬
‫ששילוב של סרטי הדרכה כפעילות מכינה למעבדה משפר את רמת מוכנותם של הסטודנטים‬
‫למעבדה ומגביר את תחושת הביטחון שלהם‪ .‬השימוש במולטימדיה בהוראה מסייע להמחיש‬
‫ולהסביר מושגים ותהליכים הדורשים חשיבה מופשטת ורמה גבוהה של חשיבה פורמאלית‬
‫ובמעבדה מאפשר ויזואליזציה של התהליכים במעבדה המסייעת בהמחשה והבנה של החומר‪.‬‬
‫במסגרת מחקר זה צולמו ושולבו ארבעה סרטי הדרכה כהכנה למעבדה עבור הקורס "מעבדה‬
‫בביוכימיה" בפקולטה לביולוגיה‪ .‬הסרטים כוללים היכרות עם מכשור המעבדה‪ ,‬שיטות עבודה‬
‫עם ציוד מעבדה‪ ,‬ביצוע חישובים רלוונטיים ורקע תיאורטי ממוקד‪ .‬סרטי ההדרכה נועדו להמחיש‬
‫ולהדגים את הכתוב בפרוטוקול המעבדה ולשפר את רמת מוכנותם של הסטודנטים לקראת‬
‫המעבדה‪.‬‬
‫משתתפים וסביבת המחקר‬
‫המשתתפים במחקר זה הם ‪ 165‬סטודנטים לתואר ראשון בטכניון המשתתפים בקורס "מעבדה‬
‫בביוכימיה" ו‪ 22-‬מדריכי מעבדה מן הפקולטה לביולוגיה‪ ,‬המשתלמים לתארים מתקדמים‪.‬‬
‫המחקר התבצע במשך שני סמסטרים‪.‬‬
‫גישת המחקר‬
‫גישת המחקר המיושמת במחקר זה היא גישת המחקר המשולב‪ .‬גישת מחקר זו משלבת‬
‫באופנים שונים את מתודת המחקר הכמותי עם מתודת המחקר האיכותני‪.‬‬
‫באתר הקורס‪.‬‬
‫החלק הכמותי התבסס על ניתוחים סטטיסטיים שנאספו מאתר הקורס ומשאלוני עמדות שניתנו‬
‫במהלך המעבדות ועם סיום הקורס לסטודנטים ומדריכים‪ .‬החלק האיכותני כלל ניתוח ראיונות‬
‫שבוצעו עם המדריכים והסטודנטים וניתוח תצפיות שהתקיימו במהלך המעבדות‪.‬‬
‫על מנת לתקף ולהבטיח מהימנות לחלק הכמותי של המחקר השתמשנו באסטרטגיות הבאות‪:‬‬
‫מהימנות השאלון‪ ,‬תוקף השאלון‪ ,‬מקורות שונים והצלבת מידע‪ .‬כדי להבטיח שהממצאים‬
‫שנמצאו בחלק האיכותני של המחקר יהיו ראויים לאמון ‪,‬מהימנים ואובייקטיביים בוצע שימוש‬
‫באסטרטגיות הבאות‪ :‬טריאנגולציה – הממצאים מתבססים על הצלבת מידע בין‪ :‬כלי איסוף‬
‫שונים‪ ,‬מיון השאלות התבסס על הספרות‪ ,‬והשאלות תוקפו לצורך מחקר זה על ידי שני‬
‫שופטים‪.‬‬
‫חשיבות המעבדות‬
‫•‬
‫•‬
‫פעילות מעבדתית הינה אחד המאפיינים של חינוך מדעי בכל הרמות וחלק בסיסי‬
‫של קורסים מדעיים‪ .‬סטודנטים צריכים ללמוד באותה דרך לפיה המדענים פועלים‬
‫כמו העלאת שאלות‪ ,‬ביצוע תצפיות ומדידות והסקת מסקנות‪ .‬כשהמעבדה מתוכננת‬
‫כראוי‪ ,‬היא עשויה למלא תפקיד חשוב ברכישת מיומנויות קוגניטיביות כגון חשיבה‬
‫מדעית‪ ,‬מיומנויות חקר והבנת התהליך המדעי ( ‪Reid & Shah, 2006; Brenner,‬‬
‫;‪.)2010‬‬
‫המעבדה הינה סביבה לימודית ייחודית בה סטודנטים יכולים לעבוד בצורה‬
‫שיתופית בקבוצות קטנות‪ .‬האווירה הפחות רשמית וההזדמנויות לאינטראקציה‬
‫רבה יותר בין הסטודנטים למדריך ובין הסטודנטים לבין עצמם‪ ,‬יש בהן פוטנציאל‬
‫לטיפוח אינטראקציה חברתית חיובית‪ ,‬ועל‪-‬ידי כך ליצירת אווירה לימודית חיובית‬
‫ובונה )‪.)Hofstein & Lunetta, 2003‬‬
‫מודל מעבדה‬
‫‪Reid & Shah, 2006‬‬
‫תרומת המחקר‬
‫למחקר תרומה תיאורטית ומעשית‪ .‬בפן התיאורטי עשוי המחקר לתרום לגוף הידע בנושא‬
‫הוראה במעבדות‪ .‬המחקר מציג ממצאים לגבי היעילות של סרטי ההדרכה כפעילות מכינה‬
‫למעבדה בקורסי יסוד‪ .‬בפן המעשי מציג המחקר תובנות והמלצות שעשויות לשמש כקווים‬
‫מנחים לתכנון והפקה של סרטי הדרכה למעבדה‪.‬‬
‫ייחודיות המחקר מתבטאת בכך‪ ,‬כי המחקר משלב בין החקר של שילוב סרטי הכנה בהוראה‬
‫במעבדה‪ ,‬בדיקת העמדות של הסטודנטים והמתרגלים כלפי הסרטים ובוחן את האינטראקציה‬
‫במעבדה ואת המוכנות של הסטודנטים למעבדה‪.‬‬
‫חשיבות ההכנה למעבדה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫רציונל‬
‫מטרת המחקר‬
‫מטרת המחקר הייתה להעריך את יעילות סרטי הדרכה כפעילות הכנה למעבדה‪ .‬במסגרת‬
‫המחקר נבדקו עמדות הסטודנטים והמתרגלים כלפי שילובם של סרטי הדרכה ובחנים לתרגול‬
‫עצמי כפעילות הכנה למעבדה ונבדקה אופייה של האינטראקציה במעבדה ונבחנו האתגרים‬
‫בתהליך התכנון והשילוב של סרטי הדרכה כפעילות מכינה למעבדה‪.‬‬
‫רקע תאורטי‬
‫• בטכניון המעבדות בקורסי השרות הניתנים ע"י שלוש הפקולטות כימיה‪ ,‬פיסיקה וביולוגיה משרתות‬
‫ציבור גדול של סטודנטים‪.‬‬
‫• במרבית הקורסים מטרת המעבדות להדגים ולהמחיש את החומר התיאורטי הנלמד בהרצאות‪,‬‬
‫לאפשר לסטודנטים להכיר שיטות עבודה במעבדה ולהתנסות בהפעלת מכשור מודרני וטכניקות‬
‫מעבדה מתקדמות‪.‬‬
‫•הלומדים במעבדות‪ ,‬מתמודדים עם הצורך ללמוד בו‪-‬זמנית מיומנויות טכניות של הפעלת מכשירים‪,‬‬
‫מיומנויות חקר ותכנים ברמה גבוהה‪.‬‬
‫מצב זה גורם לכך‪ ,‬שסטודנטים רבים נוטים להתייחס לניסוי במעבדה כ"מתכון"‪ ,‬שיש לבצעו מילה‬
‫במילה מבלי להקדיש זמן להבנה של שלבי הניסוי והתוצאות המתקבלות ( ‪Benett & O’Neale,‬‬
‫‪.)1998‬‬
‫• על מנת להוריד את העומס הקוגניטיבי המוטל על הסטודנטים בזמן המעבדה יש להכין את‬
‫הסטודנט לקראת המעבדה‪ .‬ההכנה אמורה לכלול רקע תיאורטי ורקע מעשי‬
‫(‪.(Reid & Shah,2006; Johnstone, 1997‬‬
‫•מחקרים מצביעים על כך‪ ,‬ששילוב של סרטי הדרכה כפעילות מכינה למעבדה משפר את רמת‬
‫מוכנותם של הסטודנטים למעבדה ומגביר את תחושת הביטחון שלהם‬
‫(‪.)Cockerill, Comeau, Lee & Vinayak, 2008‬‬
‫• במסגרת מחקר זה צולמו ושולבו ארבעה סרטי הדרכה כהכנה למעבדה עבור הקורס "מעבדה‬
‫בביוכימיה" בפקולטה לביולוגיה‪.‬‬
‫סרטי הדרכה כפעילות הכנה למעבדה‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫שאלות המחקר‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫מהן עמדות הסטודנטים והמתרגלים כלפי שילובם של סרטי הדרכה כפעילות הכנה‬
‫למעבדה?‬
‫מה ניתן ללמוד מן השאלות הנשאלות ע"י הסטודנטים במהלך המעבדה לגבי‪:‬‬
‫מוכנות הסטודנטים למעבדה‪,‬‬
‫•‬
‫המיקוד הקוגניטיבי של הסטודנטים בזמן המעבדה‪.‬‬
‫•‬
‫הכנת סרטי הדרכה למעבדה – אתגרים ותובנות‪.‬‬
‫הכנה טובה עשויה להפחית את העומס הקוגניטיבי המוטל על הסטודנט בזמן‬
‫המעבדה ולייעל את הלמידה (‪.)Johnstone, 1997‬‬
‫הנחת היסוד של תיאורית העומס הקוגניטיבי היא‪ ,‬שהזיכרון הפעיל של הלומד‬
‫העומד לרשותו במהלך התמודדות עם מטלה‪ ,‬הוא משאב קוגניטיבי מוגבל יחסית‬
‫(‪.)Chandler & Sweller, 1991‬‬
‫עומס קוגניטיבי יכול להיות מושפע ממורכבות המטלה‪ ,‬מהאופן בו היא מוצגת‪,‬‬
‫מהסביבה הלימודית ומיכולות הלומד ומומחיותו (‪.)Chandler & Sweller, 1991‬‬
‫•‬
‫•‬
‫במחקר זה בחרנו להוסיף‪ ,‬בנוסף לפעילויות ההכנה הקיימות בקורס‪ ,‬סרטי הדרכה‬
‫כהכנה למעבדה‪.‬‬
‫אחת הדרכים האפקטיביות להעביר מידע ורעיונות היא באמצעות הצגתם בצורה‬
‫ויזואלית‪ .‬העוצמה של המחשה ויזואלית נובעת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬מהיכולת לזכור טוב‬
‫יותר תמונות בהשוואה לטקסט (‪(Mayer, 2003‬‬
‫השימוש במולטימדיה עשוי לסייע להמחיש ולהסביר מושגים ותהליכים הדורשים‬
‫חשיבה מופשטת ורמה גבוהה של חשיבה פורמאלית‪ .‬במעבדה השימוש בוידיאו‬
‫עשוי להועיל‪ ,‬כיוון שהוא מאפשר ויזואליזציה של התהליכים ומסייע בהמחשה‬
‫( & ‪Bockholt 2003: Cockerill, Comeau, Lee‬‬
‫והבנה של החומר‬
‫‪.)Vinayak, 2008; Olivo ,2003‬‬
‫עמדות חיוביות של סטודנטים ומדריכים כלפי שילוב סרטי הדרכה כהכנה למעבדה‬
‫נמצאו במחקר ההערכה שנערך בטכניון בפקולטה לכימיה‪.‬‬
‫הצפייה בסרטים‪ ,‬בנוסף לקריאה של הפרוטוקולים‪ ,‬הגבירה‪ ,‬לדעת הסטודנטים‬
‫והמדריכים‪ ,‬את המוכנות של הסטודנטים למעבדה ואת יכולתם לנהל בצורה יעילה‬
‫את זמן המעבדה ( ‪.(Port, 2009‬‬
‫סרטי הדרכה כפעילות הכנה למעבדות בביוכימיה לסטודנטים לתואר ראשון‬
‫סווטלנה אפנסנקו‬
‫דר' אביגיל ברזילי‬
‫פרופ‪/‬ח טלי טל‬
‫המחלקה לחינוך למדע וטכנולוגיה‪ ,‬טכניון – מכון טכנולוגי לישראל‬
‫משתתפי המחקר‬
‫‪.1‬‬
‫סטודנטים לתואר ראשון בטכניון מן הפקולטות הבאות‪ :‬ביולוגיה‪ ,‬מעבדה ביו‪-‬רפואית‪,‬‬
‫הנדסת מזון‪ ,‬הוראת המדעים המשתתפים בקורס "מעבדה בביוכימיה"‪.‬‬
‫•‬
‫מדריכי מעבדה מן הפקולטה לביולוגיה המשתלמים לתארים מתקדמים‪.‬‬
‫•‬
‫בתשע"א השתתפו ‪ 94‬סטודנטים ו‪ 13-‬מתרגלים‪.‬‬
‫בתשע"ב השתתפו ‪ 72‬סטודנטים ו‪ 9-‬מתרגלים‪.‬‬
‫גישת המחקר‬
‫‪.2‬‬
‫גישת המחקר‪ :‬מחקר זה משלב בין גישה כמותית וגישה איכותנית‪.‬‬
‫החלק הכמותי התבסס על ניתוחים סטטיסטיים שנאספו מאתר הקורס ועל ניתוח של‬
‫תשובות הנבדקים לשאלונים‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫החלק האיכותני כלל ניתוח ראיונות שבוצעו עם המדריכים והסטודנטים‪ ,‬ניתוח תצפיות‬
‫שהתקיימו במהלך המעבדות וניתוח התשובות המילוליות של הסטודנטים בשאלונים‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫•‬
‫כלי המחקר‬
‫כלי מחקר‬
‫שאלונים‬
‫תיאור הכלי ומטרתו‬
‫שאלון עמדות מסוג ‪Likert‬‬
‫לסטודנטים‬
‫ומתרגלים‪,‬‬
‫במטרה לבחון‬
‫עמדות כלפי‬
‫שילובם של‬
‫הסרטים‬
‫והבחנים‬
‫שאלון מסכם לסטודנטים‬
‫מועד השימוש בכלי‬
‫אחרי כל מעבדה פורסם‬
‫במודל‬
‫בסוף הקורס חולק במעבדה‬
‫תצפיות‬
‫לא‬
‫מתערבות‬
‫אסוף מידע על סוגי השאלות‬
‫הנשאלות במעבדה‪ ,‬סוג‬
‫התעסוקה של הסטודנטים וסוג‬
‫הנחיות של המדריך‬
‫במהלך הסמסטר ברב‬
‫המעבדות‬
‫ראיונות‬
‫חצי מובנים‬
‫מטרת הראיונות הייתה איסוף‬
‫המידע על תהליך הלמידה‬
‫וההוראה במעבדה‬
‫במהלך הסמסטר התקיימו‬
‫‪ 13‬ראיונות עם הסטודנטים‪,‬‬
‫‪ 5‬ראיונות עם המתרגלים‬
‫וראיון עם מרצת הקורס‬
‫יומני‬
‫המעקב‬
‫ב‪Moodle -‬‬
‫נבדקו מספר הכניסות לסרטים‬
‫ולבחנים והביצועים של כל‬
‫סטודנט בנפרד‬
‫במהלך הסמסטר ובסוף‬
‫הסמסטר‬
‫ממצאים‬
‫‪.1‬הממצאים מלמדים על עמדות חיוביות של הסטודנטים כלפי‬
‫שילובם של סרטי הדרכה למעבדה במדדים הבאים‪:‬‬
‫* מוכנות‬
‫* תחושת ביטחון‬
‫* ניהול זמן‬
‫* המחשה ויזואלית של שיטות עבודה במעבדה‪ ,‬הפעלת ציוד ומכשור‪.‬‬
‫מרבית השאלות בזמן המעבדה היו שאלות פרקטיות שמטרתן לסייע בביצוע‬
‫‪.2‬‬
‫המעשי‪/‬הטכני של הניסוי במעבדה‪ .‬השאלות הצביעו על רמת מוכנות מספקת של‬
‫הסטודנטים‪.‬‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מסקנות‬
‫ישנה שביעות רצון גבוהה בקרב הסטודנטים לגבי השימוש בסרטים‪ .‬שביעות רצון זו באה‬
‫לידי ביטוי בעמדות החיוביות של הסטודנטים כלפי שילוב סרטי הדרכה‪ ,‬באחוזי הצפייה‬
‫הגבוהים ובתוצאות משאל מדריך המעבדה‪.‬‬
‫התרומה העיקרית של הסרטים המכינים לסטודנטים מתבטאת בהגברת תחושת המוכנות‬
‫של הסטודנטים לקראת המעבדה‪ ,‬הגברת ביטחון העצמי שלהם להשתתף במעבדה וחסכון‬
‫וייעול הזמן במעבדה‪.‬‬
‫לדברי הסטודנטים‪ ,‬היתרון של הוידיאו בהשוואה לפרוטוקול‪ ,‬בא לידי ביטוי בהמחשה‬
‫ויזואלית של שיטות העבודה והפעלת המכשור במעבדה‪ .‬ממצאים אלו מאששים ממצאים‬
‫ממחקרים שבדקו את היעילות של סרטי הדרכה כהכנה למעבדה‬
‫(‪.(Port, 2009; Cockerill, Comeau, Lee & Vinayak, 2008‬‬
‫כדי להפעיל את הסטודנטים בעת הצפייה שילבנו בוחנים לתרגול עצמי ( & ‪Coller‬‬
‫‪ .)Tregloan, 2001‬יותר משני שליש מהעונים על השאלונים ציינו‪ ,‬כי הבחנים לתרגול עצמי‬
‫הגבירו את מידת הריכוז שלהם בעת הצפייה בסרטים וסייעו להם לבחון את הידע שלהם‬
‫לקראת המעבדה‪.‬‬
‫מרבית שאלות הסטודנטים שנשאלו במעבדה הצביעו על מוכנותם המספקת למעבדה‪,‬‬
‫שבאה לידי ביטוי בהכרה של מטרת מעבדה‪ ,‬מושגים ורעיונות מדעיים‪ ,‬מיומנויות‪ ,‬מהלך‬
‫הניסוי ועוד‪.‬‬
‫אופייה של האינטראקציה במעבדה מושפע מסוג המעבדה‪ ,‬מאשרת או חוקרת‪ ,‬אולם גם‬
‫מגורמים נוספים‪ ,‬כמו מוכנות הסטודנטים והתנהלות המדריכים ( ‪(Berg, Bergendahl,‬‬
‫‪.Lundberg, 2003‬‬
‫מרבית האינטראקציה בין הסטודנט למדריך התבססה על שאלות פרוצדורליות‪/‬טכניות‬
‫שרמתן הקוגנטיבית נמוכה יחסית‪ .‬מדובר בשאלות על מהלך ושלבי הניסוי‪ ,‬שאלות שמטרתן‬
‫לוודא נכונות ביצוע הניסוי‪ ,‬שאלות על חומרים‪ ,‬ציוד ומכשור מעבדה איתו עבדו הסטודנטים‪.‬‬
‫כדי להעלות את הרמה הקוגנטיבית של האינטראקציה בזמן המעבדה ‪ :‬יש לעודד חשיבה‬
‫משותפת על מהלך הניסוי והתוצאות‪ .‬ניתן ליישם זאת באמצעות כתיבת דו"ח קצר שיוגש על‬
‫ידי הקבוצה מיד בסיום המעבדה (‪.) Pogacnik & Cigic, 2006‬‬
‫אנו ממליצים לנצל "זמנים מתים" במעבדה לדיונים עם הסטודנטים‪.‬‬
‫יש להדריך מדריך מעבדה לנהוג כיועץ מחקר‪ ,‬להימנע מלהרצות בתחילת השיעור‪ ,‬לתקשר‬
‫עם חברי הקבוצה בצורה פרטנית‪ ,‬לענות על שאלות הסטודנטים באמצעות שאלות מכוונות‪,‬‬
‫לשים דגש לא רק על טכניקות עבודה במעבדה‪ ,‬אלא גם על רעיונות מדעיים ולגרום‬
‫לסטודנטים לעבור משינון התוכן שהוצג להם בהרצאה לחשיבה יצירתית ולפיתוח רעיונות‬
‫מקוריים (‪.)French & Russell, 2002; Sundberg & Moncada, 1994‬‬
‫ביבליוגרפיה‬
‫‪Bennett, S., & O’Neale, K. (1998). Skills development and practical work in chemistry. University Chemistry‬‬
‫‪Education, 2, 58-62.‬‬
‫‪Berg, A. (2005b). Factors related to attitude change toward learning chemistry among university students.‬‬
‫‪Chemistry Education Research and Practice, 6, 1-18.‬‬
‫‪Berg, A., Bergendahl, C., & Lundberg, B. (2003). Benefiting from an open-ended experiment? A comparison of‬‬
‫‪attitudes to and outcomes of an expository versus an open-inquiry version of the same experiment.‬‬
‫‪International Journal of Science Education, 25, 351-372.‬‬
‫‪Brenner, K. (2010). Bio 2010: Transforming undergraduate education for the future research biologists.‬‬
‫‪National Academy Press: Washington, DC.‬‬
‫‪Chandler, P., & Sweller, J. (1991). Cognitive load theory and the format of instruction. Cognition and‬‬
‫‪Instruction, 8(4), 293-332.‬‬
‫‪Cockerill, M., Comeau, T., Lee, T., & Vinayak, J. (2008). Utilizing video multimedia tools in biology labs. Project‬‬
‫‪EL08. Worcester Polytechnic Institute, downloaded on [01.09.10)] from‬‬
‫‪http://www.wpi.edu/Pubs/E-project/Available/E-project-042909‬‬‫‪012027/unrestricted/UtilizingVideoMultimediaToolsinBiologyLabs.pdf‬‬
‫‪Coller, M.L. & Tregloan, P.A., (2001). ChemCAL online – integrating interactive online resources into campus‬‬‫‪based chemistry courses. Chemistry in Australia 68(7), 12-15.‬‬
‫‪Dori, Y.J., Barak, M., & Adir, N. (2003). A web-based chemistry course as a means to foster freshmen learning.‬‬
‫‪Journal of Chemical Education, 80 (9), 1084-1092.‬‬
‫‪French, D., & Russell, C. (2002). Do graduate teaching assistants benefit from teaching inquiry-based‬‬
‫‪laboratories? BioScience, 52, 1036-1041.‬‬
‫‪Johnstone, A. H. (1997). Chemistry teaching: science or alchemy? Journal of Chemical Education, 74, 262‬‬‫‪268.‬‬
‫‪Hofstein, A., & Lunetta, V. (2003). The Laboratory in Science Education: Foundations for the Twenty-First‬‬
‫‪Century. Science Education. 88, 28-54.‬‬
‫‪Pogacnik, L., & Cigic, B. (2006). How to motivate students to study before they enter the lab. Journal of‬‬
‫‪Chemical Education, 83, 1094.‬‬
‫‪Port, T., Barzilai, A., Weizman, A., Blank, A. & Barzilai, I. (2009). Using digital lab tutorials (DLT) as a‬‬
‫‪chemistry pre-lab activity for undergraduates. In T. Bastiaens et al. (Eds.), Proceedings of World Conference‬‬
‫‪on E-Learning in Corporate, Government, Healthcare, and Higher Education 2009 (pp. 3110‬‬‫‪3115).Chesapeake, VA: AACE.‬‬
‫‪Reid, N., & Shah, I. (2007). The role of laboratory work in university chemistry. Chemistry Education Research‬‬
‫‪and Practice, 8, 172-185.‬‬
‫‪Sundberg, M. & Moncada, G. (1994). Creating effective investigative laboratories for undergraduates.‬‬
‫‪Bioscience, 44, 698-704.‬‬

similar documents